לא הבנתי כ"כ את הטענה של החלק השנימלבד זה לא ענית לי על החלק השני.
לא הבנתי כ"כ את הטענה של החלק השנימלבד זה לא ענית לי על החלק השני.
מי אמר לך? חקרת את זה לעומק? אני לא מסכים איתך בכלל. ויודע מידיעה ברורה כי הדברים לא נכונים.אבל עם כל זאת היו "חכמים" בלבד ולא כשיטה ודרך חיים כמשהו ממוסד שלומדים שעות כך ושעות כך וסדרי חזרה ושיעורים וחברותות ומסירת חבורה
את הענין של ריבוי הסגנונות הבנתי והגבתי למעלה (וכשכתבתי חברון-פוניבז' התכוונתי לסגנונות. סלבודקא (של אז) ומיר זה חברון, לומז'ה פוניבז' וכעזה"ד). כעת התייחסתי ללשונך:אתה כנראה לא מבין מה אמרתי אז אחזור שוב
פורת יוסף העמידה המון המון תלמידים אין חולק ע"ז
רק אמרתי שכיון שהיא הייתה היחידה והראשונה אצל הספרדים בעוד שלאשכנזים היו עשרות עוד קודם לכן בחו"ל וחזרו והקימו מה שהיה בחו"ל כאן בארץ
אז הם היו בבחינת עגלה טעונה, של עשרות ישיבות וסגנונות עוד בחו"ל עם כל הטעון הזה באו לארץ, אבל לנו הספרדים חוץ מפורת יוסף לא היה
ההמשכיות שיש היום בציבור תלמידים והעמדת תלמידים לא היה אצלינו עד מלפני 80 שנה, זה המציאות
אתה יודע מה מסכים אתךאני לא מסכים איתך בכלל.
כל העמדת התלמידים אצל הספרדים החלה בפורת יוסף, זה גם מה שאמרתי גם אזהתייחסתי ללשונך:
כנראה שאתה מצדד כמוני אז אתך אין לי ויכוח, מי שיצטרך להמשיך אתך א"כ זה יהיה הר' @כהנא דמסייעמה הויכוח ?
קודם כל זה לא מדויק בכללאצל אחינו היו עשרות ידועות בכל עיירה הקימו מפלצות של תורה
אני רוצה לומר שדווקא בארצות המזרח חונכו רובם ככולם על דרך התורה.בכל ארצות המזרח מצאת "בית זילכה"
ההתחלה הזה מדובר מלפני 200 שנהקודם כל זה לא מדויק בכלל
בתחילה היה רק ולאז'ין
שהרבה מהם הוקמו מחכמים אשכנזים שבאו לשם ופתחובמרוקו אינספור: עץ חיים, "תלמוד תורה", ישיבות מראקש הנודעות,
ולגבי הדיון: היו ישיבות והרבה מאוד. לא בית זילכה. במרוקו אינספור: עץ חיים, "תלמוד תורה", ישיבות מראקש הנודעות, בחאלב ובכל פזורות המזרח, מלבד פרס ועיראק בשנים האחרונות. אין ויכוח שהן לא היו בסגנון של היום. יש קריאת תיגר על מי שמוציא לעז ש"לא היתה העמדת תלמידים".
אנחנו לא דנים מה הישיבות היום, כיצד הם מתנהלות, אלא האם הבסיס והרקע לשאיפה של חיי תורה, בקרב הציבור שלנו, בארץ מגיע רק מעולם הישיבות האשכנזי? אני אישית חש שלא. ממש לא. לא גדלתי לתורה בגלל עולם הישיבות האשכנזי. למרות שבפועל גדלתי בו.הישיבות דהיום יש בהם סנטימנט אחד מהעבר הספרדי התורני?
לגבי מרוקו באמת לא ידעתי כ''כ.שהרבה מהם הוקמו מחכמים אשכנזים שבאו לשם ופתחו
אנחנו לא דנים מה הישיבות היום, כיצד הם מתנהלות, אלא האם הבסיס והרקע לשאיפה של חיי תורה, בקרב הציבור שלנו, בארץ מגיע רק מעולם הישיבות האשכנזי? אני אישית חש שלא. ממש לא. לא גדלתי לתורה בגלל עולם הישיבות האשכנזי. למרות שבפועל גדלתי בו.
אני מסכים שאצל משפחות של הורים בע''ב, ייתכן שזה נוצר כאן ארץ לאחר שנגדעו ממורשתם. אבל יש בסיס איתן עצמאי לחיי תורה שמבוסס על החיים היהודיים שהיו לנו קודם ועל החינוך שקיבלו אבותינו מרבותיהם.
ואולי אנחנו לא חולקים, אלא כל אחד חי את חייו, לפי המציאות האישית שלו, אבל א'''א לשכתב היסטוריה מחמת חוסר ידיעה.
אכן ולדעתי יש לנו מורשת, וצריך לשאת אותה על נס.והתשובה: כי המפעל דהיום כולו אשכנזי, אז לא ניכר מה פה המורשת.
אמת לאמיתהתקן אותי
אכן ולדעתי יש לנו מורשת, וצריך לשאת אותה על נס.
ומורשתנו לא מסתכמת רק בכללי פסיקה בשו''ע ביש וסתם וכו'.
בזה אני מסכיםשהמורשת הזו לא נגדעה בגלל שיכנוז, אלא בגלל ספרדיות יתר.
אין כאן ספרדיותאלא בגלל ספרדיות יתר
חשוב לדייק את זה. כי כשדנים אם היו או לא היו ישיבות אצל הספרדים, זה שכתוב לא נכון של ההיסטוריה.אמת לאמיתה
זאת כוונתי מהתחלה
אולי לא הסברתי עצמי היטב או לא הבינו אותי היטב
אתה לא חושב שאתה מגזים?אין כאן ספרדיות
אלא הפיכת כל הספרדים לגרים !
ומה קורה כשפותחים את הסוגיות בעיון, רואים שמנהגי אבותינו מבוססים על דברי גאונים וראשונים וגדולי הפוסקים, שסך הכל הבינו בצורה אחרת את הסוגיא, ואולי יותר מסתבר להבין כמותם, דווקא אחרי שלמדת בעיון בישיבות האשכנזיות.התחושה הזו שאין לנו שום גב מאחורה, באנו ריקנים, בורים ועמי ארצות.
מחילה כך אני מרגיש.אתה לא חושב שאתה מגזים?
אתה לא חושב שאתה מגזים?
זה מה שניתק את הספרדים?
לא ראשי הישיבות הספרדיים שסירבו להכיר שיש רבנים ספרדים מחוץ לפוניבז'?
שניסו לומר להם שספרדי זה בלבת ולא להתגלח בבין המיצרים?
באמת!
למדתי אצל אשכנזים, ולא זזתי ממנהג אבותי כמלוא נימא.
אני מדבר על ראשי ישיבות ספרדיים בישיבות ספרדיותספרדי שהלך לפוניבז' באמת לא אמור לשמוע שם שיש רבנים ספרדים,
(והאשם בזה זה לכאו' מי שהקים עליו את ר"י פוניבז')
מנהג של גילוח וכו', זה קצת לא מקובל להיות שונה מכולם, ברומא תהיה רומאי.