המבטא של חניכי ישיבת כסא רחמים [מפוצל]

[משיב כהלכה]

עי' בגמ' מגילה כ"ד ע"ב "מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין" וכו', ומעשה דרבי חייא שלאחריו

ועל זה כתבתי שהוא פשוט, ואפשר לעשות זאת בעדינות ומבלי שיהיה משונה ומוזר, מה שאין כן בצד"י, ובקו"ף, וברי"ש המתגלגלת, וכו'.

ואדרבה מהגמ' מוכח שדוקא בענין זה יש קפידא.

 

[משיב כהלכה]

???

כתבתי שצורת היגוי האותיות הוא "מקורי" כמו ארצות המקור, האשכנזים "מקוריים" כמו שנהגו להתבטא כמה מאות שנים באשכנז, והתוניסאים "מקוריים" כמו שנהגו להתבטא בתוניס מזה מאות שנים, אבל האם אבותינו בארץ ישראל התבטאו כך? ספק גדול. ובוודאי לא עיקמו שפתם בכח.

מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז זצ"ל לא היה אוחז מהעניינים כאלה. וכי מה אכפת לי אם דיברו כך בעבר בארץ ישראל או לא. וגם זה לא הדיון.

אתה לא יכול לקרוא לזה "המבטא המקורי" כשאין לו מקור. הבאת מקור מהגמ' רק על ע' וא'. וגם שם מוכח שהיתה זו בעיה ספציפית מקומות מסויימים שהשתבשו במבטאם, ולא כולי עלמא: "אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן, ולא אנשי בית חיפה, ולא אנשי טבעונין, מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין" (מגילה כד).

א' במקום ע' זה מצוי, אבל מי אתה מכיר שאומר ע' במקום א'?

 

[אהבת שלום]

א' במקום ע' זה מצוי, אבל מי אתה מכיר שאומר ע' במקום א'?

מרוקאים
בן עבו
בן אבו

 

[פונטה דל אסטה]

לא, הם מגחכים על המסכן שמעקם את שפתו.

לענין זה המושג עיקום לעומת סטנדרט קיים זה תלוי לגמרי איפה אתה חי, ומה אתה מכבד, ואם אתה מכבד משהו ואתה מחקה אותו אתה לא מעקם, אלא מתחבר לאיפה שאתה רוצה ובוחר. בינה זאת.

 

[משיב כהלכה]

מרוקאים
בן עבו
בן אבו

אתה מציין שם משפחה שהשתבש עם השנים, ויש אלפים כאלה. אבל אף מרוקאי לא אומר ע' במקום א' באופן דיבורו.

 

[משיב כהלכה]

לענין זה המושג עיקום לעומת סטנדרט קיים זה תלוי לגמרי איפה אתה חי, ומה אתה מכבד, ואם אתה מכבד משהו ואתה מחקה אותו אתה לא מעקם, אלא מתחבר לאיפה שאתה רוצה ובוחר. בינה זאת.

רובא דעלמא לא מדברים כמו כסא רחמים, זו עובדה.

כשאנשים רואים משהו מוזר הם מגחכים, גם זו עובדה.

ואם הם מכבדים אז הם מגחכים בשקט, מבליעים חיוך.

 

[אהבת שלום]

אתה מציין שם משפחה שהשתבש עם השנים, ויש אלפים כאלה. אבל אף מרוקאי לא אומר ע' במקום א' באופן דיבורו.

שמעתי (איני זוכר מי) בקשר לרב בן אבו של גילה ששם המשפחה שלו היה עבו וזה עוות עקב עיוות שנוצר מהחלפת אלף ועין
(כמדומני זה מהרב יעקב יוסף אך אני לא בטוח)

 

[פונטה דל אסטה]

רובא דעלמא לא מדברים כמו כסא רחמים, זו עובדה.

כשאנשים רואים משהו מוזר הם מגחכים, גם זו עובדה.

ואם הם מכבדים אז הם מגחכים בשקט, מבליעים חיוך.

לא הבנת.
בכלל.

 

[עשרה זהב]

צודק לחלוטין. מי אני שאעביר ביקורת? את הביקורת שמעתי מהרב יצחק יוסף בדרשתו, ודבריו מצאו חן בעיניי. לא מסתבר שהמבטא הנכון יהיה לעקם ולשבש את הלשון בכוונה תחילה, נגד מנהג העולם. ואני לא מדבר על ח' וע' אלא על הדגשת הקוף, הצדי, הריש המתגלגלת.

זה מעניין מאוד מה שאתה אומר, כי פשוט הרב יצחק יוסף כתב שזו הישיבה הספרדית הטובה ביותר.

וזה יותר מעניין - מפני שכמדומה אביו מרן זיע"א היה מבטא את הק' והצ' כמו כסר"ח וכמו כל הזקנים שבאו מארצות המזרח. [אלא שיש לחלק דפה איירינן בכסר"ח וברבם שלא יודעים עיון מהו, ורק מחפשים לחלוק וכו'].

והכי מעניין - שדבריו מצאו חן בעיניך - זה קצת נדיר....

 

[פונטה דל אסטה]

רובא דעלמא לא מדברים כמו כסא רחמים, זו עובדה.

כשאנשים רואים משהו מוזר הם מגחכים, גם זו עובדה.

ואם הם מכבדים אז הם מגחכים בשקט, מבליעים חיוך.

דוגמא ממקום אחר:
יש אנשים, שמאד חשוב להם כבודם של הרבנים המרוקאים, כמו למשל הרב משאש עליו השלום.
ולכן הם טוענים במרץ שהוא גדול עולם, ברמה של גדולים אחרים מפורסמים, ושפסקיו הם אבן יסוד כמו של אחרים.
והם מעקמים את החשיבה הברורה לכולם.
ואחרים יכולים לגחך בשקט ולהבליע חיוך.
ויש כאלה, כמוני, שמבינים שלכל אחד יש דברים שחשובים לו ואין להם בעיה עם זה.
אבל עדיין זה לא עיקר הנקודה שעליה דיברתי.
כי מה שאנו מציבים בתור סטנדרט אינו צריך להיות בהכרח נורמה מקובלת בכל חברה, הוא צריך להיות נורמטיבי מתוך המסגרת שאני חי ושאליה אני שואף להתחבר, ואין שום צורך שכולם יבינו את זה.
והגיחוך הוא ממקום של מסכנות, כי אף אחד שעבר את גיל שמונה לא מגחך על דרום אמריקאי ולא על אנגלי וכולי, רק על מה שהוא שואף להתנתק ממנו בכל כח.

 

[משיב כהלכה]

העיקום של תלמידי כסא רחמים הוא לעומת הסטנדרט הברור של כולי עלמא חוץ מהם, ועוד כמה זקנים שעדיין מבטא ארצות ערב שגור בפיהם.

ומי שמחקה מאן דהו, ועקב כך מעקם את שפתו, הוא עדיין מעקם את המבטא שהוא נולד עמו ועובד על עצמו כל ימי חייו לדבר בצורה עקומה מהרגיל.

 

[פונטה דל אסטה]

העיקום של תלמידי כסא רחמים הוא לעומת הסטנדרט הברור של כולי עלמא חוץ מהם, ועוד כמה זקנים שעדיין מבטא ארצות ערב שגור בפיהם.

ומי שמחקה מאן דהו, ועקב כך מעקם את שפתו, הוא עדיין מעקם את המבטא שהוא נולד עמו ועובד על עצמו כל ימי חייו לדבר בצורה עקומה מהרגיל.

כנראה שבצעת את זה וראית שצריך לעבוד על זה כל החיים, זה מאד מעניין ודרמטי.

 

[עשרה זהב]

העיקום של תלמידי כסא רחמים הוא לעומת הסטנדרט הברור של כולי עלמא חוץ מהם, ועוד כמה זקנים שעדיין מבטא ארצות ערב שגור בפיהם.

ומי שמחקה מאן דהו, ועקב כך מעקם את שפתו, הוא עדיין מעקם את המבטא שהוא נולד עמו ועובד על עצמו כל ימי חייו לדבר בצורה עקומה מהרגיל.

העיקום שלך הוא לא להבין את העיקום שבהודעתך.

 

[משיב כהלכה]

ולכן הם טוענים במרץ שהוא גדול עולם, ברמה של גדולים אחרים מפורסמים, ושפסקיו הם אבן יסוד כמו של אחרים.
והם מעקמים את החשיבה הברורה לכולם.
ואחרים יכולים לגחך בשקט ולהבליע חיוך.

ברור ופשוט שהוא היה גדול עולם ברמה של גדולים אחרים, וה"משיב" של הדור בסוגיות חמורות שהפנו אליו כולם.

את הדברים כתבו עליו גאוני עולם, ביניהם ידידו הגר"ע יוסף, "וסמכות פסיקתו היא בעלת משקל רב בעולם התורה".

פסקיו הם אבן יסוד עבור ציבור גדול, גם זו עובדה פשוטה.

אף אחד לא מגחך על זה, למעט מי שהלך לחפש במה אפשר לנגח אותי כמשקל נגד על מה שכתבתי.

 

[אמת וצדק]

מרוקאים
בן עבו
בן אבו

"מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין"...

 

[משיב כהלכה]

כנראה שבצעת את זה וראית שצריך לעבוד על זה כל החיים, זה מאד מעניין ודרמטי.

לא, פשוט רואים כיצד הם מתאמצים בכל פעם מחדש.

מאוד מעניין ודרמטי, הניסיונות שלך למצוא דרמה.

 

[משיב כהלכה]

מה שאנו מציבים בתור סטנדרט אינו צריך להיות בהכרח נורמה מקובלת בכל חברה, הוא צריך להיות נורמטיבי מתוך המסגרת שאני חי ושאליה אני שואף להתחבר, ואין שום צורך שכולם יבינו את זה.

נורמה המקובלת בקרב קומץ תלמידים, מול כל העולם, לעולם לא תהיה "נורמה", גם אם הם יחיו במסגרת שלהם וישאפו להתחבר, או כל קשקוש אחר שתבחר.

 

[משיב כהלכה]

והגיחוך הוא ממקום של מסכנות, כי אף אחד שעבר את גיל שמונה לא מגחך על דרום אמריקאי ולא על אנגלי וכולי, רק על מה שהוא שואף להתנתק ממנו בכל כח.

נכון, אף אחד לא יגחך על מבטא שמאן דהו נולד איתו.

אף אחד לא מגחך כשהוא שומע את הרב עובדיה, אבל כאשר מגיע חקיין ומדבר בקולו, זה מצחיק.

 

[נוריאל עזרא]

רובא דעלמא לא מדברים כמו כסא רחמים, זו עובדה.

כשאנשים רואים משהו מוזר הם מגחכים, גם זו עובדה.

ואם הם מכבדים אז הם מגחכים בשקט, מבליעים חיוך.

זה שהם מגחכים בקול או בשקט מנומס לא אומר שהם צודקים. אדרבא תלמידי כסא רחמים מקיימים בזה והוי עז כנמר.

 

[משיב כהלכה]

לא באתי לומר שזה מוכיח שהם צודקים, אלא שזה מוכיח שהרב יצחק יוסף צודק שמדובר בלעגי שפה.

ולשיטתך גם הלובש ג'לביה מקיים עז כנמר להיות דומה לארץ ממנה הגיעו אבותיו.