מרן רבינו עובדיה יוסף מצדיק את דברי מרן הרב שך
בשנים תשמ"ט-תשנ"א ניסו גורמים מסויימים לצרף את הרב עובדיה למחלוקת נגד חסידות חב"ד, באותם ימים (לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו בה הוא מתבטא נגד הרבי) קרא הרב עובדיה את הרב שמעון אליטוב לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה,
ושיבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו מפיו בשגגה לאחר שגורם מסוים הטעה אותו בזדון, וכי הוא - הרב עובדיה - מצטער מאוד על כך. הרב עובדיה גם נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי
הורה שאותו אדם לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשיל אותו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הרב עובדיה.
ולאורך כל השנים ועד אחרית ימיו של הגר"ע יוסף הוא התבטא בשבחו בצורה מופלגת, וזוהי "משנתו האחרונה" בענין:
"אשריכם ואשרי חלקכם. תעמוד לנו זכותו של האדמו"ר מליובאוויטש שעשה את הדברים האלה. הוא יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל.
לא קם כמוהו. עד עכשיו כל העולם כבודו. כל יושבי תבל נענים לבשורתו".
"הגמרא אומרת שהקב"ה יודע שהצדיקים מועטים, ושתלם בכל דור ודור. והוא (האדמו"ר) שתל את התלמידים שלו ותלמידי-החכמים שלו בכל מקום. אין מקום בעולם שלא הוגים בתורת ה' הודות למפעלו".
"זכותו תעמוד לנו, שגם אנחנו נלך בדרכיו, להגדיל תורה ולהאדירה, כי הם חיינו ואורך ימינו. התורה מחיה אותנו".
לאחרונה יצא ספר "האיר פני המזרח" ובו נחשפו קשריו של הרבי עם רבני עדות המזרח, הביאו שם מכתבים חדשים מהגר"ע יוסף שלא פורסמו.
בשנת תשט"ז עסק הגר"ע יוסף בהוצאת ספרו 'יביע אומר' ח"ב, היה זה זמן קצר לאחר שהוציא את הספר "חזון עובדיה" על פסח ואת "יביע אומר" חלק א'. רבי עזריאל זעליג סלונים היה חסיד נלהב של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש, והגר"ע יוסף ביקש ממנו לשלוח את ספריו לרבי מליובאוויטש. הגר"ע צירף אליהם את המכתב הבא:
ב"ה יום ה' ג' בניסן תשט"ז, כבוד האדמו"ר הקדוש מליובאוויטש שליט"א. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו! הנני שולח אליו את ספרי, חזון עובדיה על סדר ליל פסח, ושו"ת יביע אומר ב' חלקים, על ד' חלקי השולחן ערוך,
ואשמח מאד אם כבוד קדושתו יכתוב לי הערות והארות בדברי תורה וחוות דעתו הקדושה על הספרים... והנני בזה דורש שלום כבוד קדושתו, בברכת חג כשר ושמח. בכל הכבוד והיקר. עובדיה יוסף ס"ט".
באחד הספרים צירף הגר"ע יוסף הקדשה מיוחדת:
"כבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה,
הגאון הגדול המפורסם בוצינא קדישא פאר הדור, כ"ק האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון שליט"א. מוגש
בהוקרה והערצה רבה ונאמנה, וביקרא דאורייתא, מאת המחבר עובדיה יוסף".
בי"א ניסן שנת תשל"ב, לרגל מלאות שבעים שנה להולדת כ"ק האדמו"ר מלובביץ', כתב מרן הגר"ע מכתב ברכה נרגש ומלבב לרבי:
בעזה"י. ו ניסן תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות. אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק. בנן של קדושים. אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו. עמוד הימני. פטיש החזק. מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא, כקש"ת כמהר"ר מנחם מנדל שניאורסון שליט"א. האדמו"ר מלובאוויטש. יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.
שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקוים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו. וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.
אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו. ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.
השי"ת יתן לו כוח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא. חיים טובים ארוכים ומתוקנים. ועיני קדשו תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל. אמן ואמן. בברכת חג כשר ושמח וכל טוב, וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים, עובדיה יוסף".
לאחר הסתלקות הדיין הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג, נחשף מכתב בו מבקש הגר"ע יוסף את ברכתו של הרבי מליובאוויטש.
הבקשה מופיעה בסוף מכתב הלכתי, וכך כותב הגר"ע: "ידידנו הגאון רבי ישראל גורסמן שליט"א אמר לי שיש לכת"ר שליט"א קשר עם חסידי חב"ד בניו יורק, ויש לו את האפשרות להעביר למזכירות של החסידות שם במהירות האפשרית
מכתב לצדיק המפורסם פאר הדור והדרו. כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש שיעתיר עבור כלתי, אשת בני הרה"ג ר' יעקב שליט"א, שכעת נמצאת בבית חולים וזקוקה לרחמים שמים, ושיקויים בה בטרם תחיל ילדה בנים של קיימא לעבודת ולחיים טובים ולשלום. שמה לרפואה נצחיה בת רחל תחיה".