הרבי היה נגד הפרסומים שהוא משיח? או שהוא עודד שירת יחי אדוננו?

[משיב כהלכה]

ומעולם לא עסקתי בתחום הזה בכלל

אכן, רק לשון הרע אתה מכיר היטב.

 

[משיב כהלכה]

כל יהדות ברית המועצות הייתה על כתפיו בשנות מסך הברזל

הרבי זצ"ל הרים את מפעל השלוחים של חמיו לרמה בלתי נתפסת של אלפי שלוחים במקומות הנידחים ביותר, ולולא הרבי קשה לתאר איך היה נראה הציבור היהודי כיום.

בנוסף לזה הוא הקים בכל העולם רשת בתי ספר שגידלו רבבות יהודים לתורה וליראה ולולא זה היו גדלים להיות חילוניים גמורים.

וכן הקים רשת קייטנות שבזכותם הכירו אלפי יהודים את יהדותם.

וכן יזם לאורך השנים "מבצעים" שונים של קירוב יהודים ליהדות, וגם בזה היה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה - עוד טרם הקמת כל ארגוני הקירוב למיניהם, ערכים ולב לאחים, מה שקירב רבבות אלפי ישראל לאביהם שבשמים, ופעולותיו עושים פירות עד עצם היום הזה שנים רבות לאחר פטירתו.

 

[משיב כהלכה]

הוא אמר זה תועבה ועבודה זרה להגיד שהוא המשיח

גם זה שטותים והבלים, ונגד גמרא מפורשת בסנהדרין דף צ"ח.

 

[משיב כהלכה]

מה חסר לי ברבותינו שמיפיהם אנו חיים שצריך להיכנס לפולמוסים רגישים כ"כ

אכן, מה לנו ולזה?

לא נותר לנו אלא לקחת הקלטה ישנה של הוצאת שם רע כפשוטו ולהאמין לה בכל לב, מבלי להיכנס ל"פולמוסים רגישים" שלא קשורים אלינו....

 

[ידידיה]

אני קראתי, השאלה היא אם אתה קראת.

מדובר אך ורק על נשים מארה"ב שאשה אחת ארגנה החתמות ושלחה מספר פעמים לרבי.

כתבת למעלה שזו היתה רק אשה אחת תמימה...
אולי זה אותה "מלכה" שקיבל בסבר פנים יפות...

 

[ידידיה]

אלא פעמים רבות

לא היו דברים מעולם!
וגם לא בתוקף ובחזקה

 

[ידידיה]

כבר כתבתי לעיל שהוא לא היה יכול לומר לחסיד שלא יחשוב בלבו שהוא המשיח, כי זו זכותו המלאה, כפי שהרבי עצמו חשב את חמיו למשיח ונשיא שבדור.

אבל כאשר החסיד לא חושב זאת בלבו אלא מפרסם לכולי עלמא, הרי זה שטות ושגעון ונזק לחסידות חב"ד, וכן הוצאת שם רע כי משתמע כביכול הרבי עצמו תורם לפרסום זה, כאשר מעולם לא אמר ולא רמז אלא תמיד הצביע על חמי

ודאי שיכל להורות לחסיד מה לחשוב ולהשליט המוח על הלב...
אלא שהאמין במשיחיותו כחסידיו.

 

[חיי עולם]

אלא הגדול שבגדולי ישראל

יש לך להשאיל לי את אמת המדידה מי הגדול שבגדולים?

 

[משיב כהלכה]

ודאי שיכל להורות לחסיד מה לחשוב ולהשליט המוח על הלב...
אלא שהאמין במשיחיותו כחסידיו

ראשית, הוא אמר על חמיו שהוא נשיא הדור ומשיח שבדור, וממילא לא "האמין במשיחיותו".

ואולי הרבנים שלך הם מסוג של "אחד בפה ואחד בלב", אבל לא קדוש עליון כהרבי מליובאוויטש זצוק"ל.

שנית, וודאי שהוא יכל להורות לחסיד, אבל הוא לא רצה להורות, וזה מהטעם שכתבתי שזכותו של החסיד לחשוב את רבו כמשיח, ורבו לא יכול למנוע זאת ממנו.

 

[משיב כהלכה]

יש לך להשאיל לי את אמת המדידה מי הגדול שבגדולים?

זו לא אמת מדידה, אתה צריך להיות גדול שבגדולים כדי לדעת להעריך את הגדול שבגדולים, וד"ל ודו"ק ואכמ"ל.

 

[ידידיה]

זו לא אמת מדידה, אתה צריך להיות גדול שבגדולים כדי לדעת להעריך את הגדול שבגדולים, וד"ל ודו"ק ואכמ"ל.

אשרינו שזכינו שיש לנו גדול כמוך... מה היינו עושים בלעדיך????

 

[משיב כהלכה]

לא היו דברים מעולם!
וגם לא בתוקף ובחזקה

אתה לא יכול להסתיר את השמש באמצעות כף ידך.

הבאתי רשימה ארוכה של פעמים שמחה בתוקף ובחוזקה.

זו דוגמא אחת למחאה בתוקף:

המקרה הראשון אירע בשנת תשכ"ה (1965), אז הפיץ הרב אברהם פריז כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש".

כאשר נודע הדבר לרבי, הוא הבריק לו מכתב בהול ע"י המזכירות:

"נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות" (מובא בספר תולדות חייו, "אחד היה אברהם" עמ' 98).

זו דוגמא שניה:

בסביבות שנת תש"ל, נעמד החסיד חיים נחמן קובלסקי בהתוועדות וקרא: "הרבי מליובאוויטש, יהודים סובלים [...] הגיע הזמן שתתגלה!". הרבי הרצין וענה לו: "ר' נחמן אל תדבר כך, אל תאלץ אותי לצאת מבית המדרש".
זו דוגמא שלישית:

בשנת תשמ"ג פרסם הרב משה סלונים, מחסידי חב"ד, קובץ חידושי תורה ובו, לדבריו, "פריצת דרך בקביעה... מי הוא מלך המשיח". הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס באופן מיידי (ראו "איגרת לידיד" מאת החוקר התורני המופלא רבי יהושע מונדשיין זצ"ל).

זו דוגמא רביעית:

בשנת תשמ"ד פירסם הרב שלום דב וולפא חוברת בשם "קול מבשר", שנושאה היה הוכחת משיחיותו של הרבי. הרבי הגיב במסר אישי לוולפא שבו ציווה עליו להפסיק כל פעילות הקשורה למשיחיות:

"הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח, הן בשמו והן בשם אחר, על ידי שליח וכיוצא בזה – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס וחלילה יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל".

זו דוגמא חמישית:

בשבת פרשת בראשית תשמ"ה, החלו החסידים לשיר "חיילי אדוננו מורנו ורבנו, חיילי משיח צדקנו, הוא יוליכנו בטנקים לארצנו, עם המבצעים והנשק בידינו, יבוא ויגאלנו". בשיר זה אינו מוזכר הרבי באופן ישיר אלא באופן עקיף.

הרבי עודד את השיר (כדרכו לעודד תמיד ולא לעורר מהומות, ראו עוד להלן), ולאחר שסיימו לשיר, התייחס לזה בחריפות גדולה מאוד:

"ישנם 'שפיץ חב"ד' החושבים שהם אלו שיודעים מה צריכים לעשות וכיצד צריכים להתנהג, וכל אלו שמסביבם שמנסים להעיר להם לפעמים שעושים דברים בלתי רצויים - אין הדבר מועיל להם כלל, בחשבם מי הם אלו שיכולים להעיר להם, בה בשעה שאף א' מהם אינו מגיע לדרגתם, שהרי הם 'שפיץ חב"ד'! כוונת הדברים: לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, עניני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמנו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות – הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו! לא רק שפעולות אלו אינם מביאות לקירוב רחוקים, אלא אדרבה, עי"ז מרחקים את אלו שכבר התחילו להתקרב! וגם כאשר מלבישים זאת באיצטלא דקדושה, "מיט א זיידענע זופיצע מיט א גארטל דערצו" - אין זה משנה כלל את העובדה שעי"ז הרחיקו יהודים מתורת החסידות, עם כל התוצאות שבדבר, שכל זה רובץ על אחריותם!... לך בדרך שסללו לנו רבותינו נשיאנו! אף אחד אינו זקוק ל"חידושים" שלך, שהתועלת היחידה שבהם היא - מחלוקת חדשה נגד הבעש"ט ואדמו"ר הזקן רחמנא ליצלן!... ולכן להוי ידוע שכל מי שממשיך בפעולות אלו - הרי הוא מנגד ולוחם נגד חסידות חב"ד, נגד נשיא דורנו, הבעש"ט, עד מלכא משיחא.. שרוצה וחפץ לבוא, אלא שממתין עד שיוסיפו בהפצת המעיינות חוצה, ואילו הוא – מרחק יהודים מתורת החסידות רחמנא ליצלן (זהו לשון השיחה שהתפרסם בזמנו, והושמטו מהשיחה התבטאויות חריפות נוספות!).

זו דוגמא שישית:

בשנת תשמ"ו (1985), בחג שמחת תורה, אמר בחור בהתוועדות "הרבי מלך המשיח". הרבי נעשה רציני מאוד, ואמר למזכירו הרב חודקוב "אם הם יזכירו שוב שאני המשיח, אני יוצא מכאן" (מתוך ראיון עם מזכיר הרבי, הרב יהודה גרונר).

זו דוגמא שביעית:

בשנת תשנ"א, בחול המועד פסח, שאל הרב דוד נחשון את הרבי, האם לפרסם בקרב השלוחים שיש לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח. הרבי הגיב: "מופרך לגמרי, כפשוט".

זו דוגמא שמינית:

בט"ו באייר תשנ"א שרו החסידים "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". כמנהגו, עודד את השירה. אך למחרת הודיע הרבי שלא ייכנס לתפילת שחרית עד שיובטח לו שהדבר לא יישנה, ומאז ועד שחלה (בכ"ז אדר תשנ"ב) לא שרו את השיר בפניו (ע"פ עדות מזכיר הרבי, הרב יהודה קרינסקי).

ועיין לעיל עוד ועוד דוגמאות.

 

[משיב כהלכה]

אשרינו שזכינו שיש לנו גדול כמוך... מה היינו עושים בלעדיך????

אני קטן שבקטנים, אבל הנה לנו מרן הראשון לציון רבי עובדיה יוסף שהוא מגדולי ישראל, והתבטא על הרבי מליובאוויטש:

"הגאון הגדול המפורסם בוצינא קדישא פאר הדור והדרו, יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל, לא קם כמוהו, עד עכשיו כל העולם כבודו"...

כמו כן מי לנו צדיק וקדוש מהבבא סאלי, שהתבטא על הרבי מליובאוויטש:

"קדוש ישראל מלכנו, נשיא אלקים בתוכנו, גאון עוזנו וצבי עדיינו, אינו אלא שרף מלאך, אחד המיוחד בעדרו, איש אלקים קדוש הוא, מופת הדור והדרו, רב פעלים מקבציאל שריבה וקבץ פעלים לתורה, עטרה בראש כל אדם, עמוד ההוראה ושר התורה, כבוד קדושת האדמו"ר מרן..."

וממילא אם הגדולים בתורה ובקדושה מתבטאים כך, מובן שהרבי הוא גדול שבגדולים, ופשוט.

 

[משיב כהלכה]

אולי זה אותה "מלכה" שקיבל בסבר פנים יפות...

הוא קיבל כל איש ואשה בסבר פנים יפות, וזה כלל גם אחת שהציגה עצמה כ"מלכת יופי".

אולי לשיטתך היה צריך לירוק בפניה, אבל הוא לא סבר כך.

 

[רק תורה]

זו דוגמא אחת למחאה בתוקף:

מצד שני הרב וולפא מוכיח בצורה משכנעת מכתבי הרבי ההיפך, ועכ"פ בכל מקום אחר שאינו מלבה משיחיות ופולחן אישיות ודיונים על נשיאי הדור בדורו של משיח - לא היה צריך לכל כך הרבה מחאות... פשוט לא היה אף משוגע שמעיז להעלות את ההזייה.

 

[משיב כהלכה]

מצד שני הרב וולפא מוכיח בצורה משכנעת מכתבי הרבי ההיפך

הרב וולפא מוכיח בצורה משכנעת למי שאינו מכיר את הדברים במקורם וביסודם, וכנ"ל באריכות בתגובה זו ועוד יותר באריכות בפתיחת האשכול. וכאשר לא מכירים את העובדות, אז אפשר לספר מעשיות שהרבי "חזר בו" או "התרכך" והתיר לפרסם מה שאסר בעבר.

ולמעשה פתק אחד קטן שכתב הרבי, סותר את כל משנתו של הרב וולפא ושאר המשיחיסטים. היה זה מהדברים האחרונים שכתב בימי חייו: "אין כל חיוב כלל לחפש מיהו המשיח, אבל מצות עשה מהתורה אהבת כל אחד ואחד מישראל, ושלילת המחלוקת בתכלית ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו..."

בפתק קטן זה שלל כאמור את כל מה שהמשיחיסטים טוענים, ומאידך גיסא הזהיר את המחנה השפוי שלא לעורר עמם מחלוקת.

 

[משיב כהלכה]

בכל מקום אחר שאינו מלבה משיחיות ופולחן אישיות ודיונים על נשיאי הדור בדורו של משיח - לא היה צריך לכל כך הרבה מחאות... פשוט לא היה אף משוגע שמעיז להעלות את ההזייה

משוגע? זהו הדבר שהיה הכי מתבקש, לכל מי שהכיר את עוצמתו של הרבי מליובאוויטש. שילוב של בקיאות עצומה באופן מבהיל בכל ספר שיהיה, גאונות עצומה הבאה לידי ביטוי במאות ספריו, קדושה נוראה וסיגופים מבהילים, זיכוי הרבים בקנה מדה גדול שלא היה דוגמתו, וכן הלאה.

לא מיבעיא שרבנים רבים ומפורסמים חתמו על זה (בתקווה שיועיל להתגלותו) אלא אפילו הבבא סאלי כאשר שמע שאומרים שהוא משיח הגיב "מגיע לו הכל" (דהיינו כל מה שיאמרו עליו).

וממילא אך טבעי הדבר שחסידים יחשבו כך, ובפרט שהוא דיבר הרבה על הנושא של התכוננות לביאת המשיח.

אבל הוא לא ליבה פולחן אישיות כלפי עצמו אלא ההיפך הגמור, תלה הכל בחמיו, ומעצמו עשה אפס אפסים.

 

[עת שערי רצון]

אלא אפילו הבבא סאלי כאשר שמע שאומרים שהוא משיח הגיב "מגיע לו הכל" (דהיינו כל מה שיאמרו עליו).

כמדומה שכך הוה ממש גם עם הגר''מ אליהו זצ''ל

 

[רק תורה]

אבל הוא לא ליבה פולחן אישיות כלפי עצמו אלא ההיפך הגמור, תלה הכל בחמיו, ומעצמו עשה אפס אפסים.

לפעמים ההתבטלות המוחלטת היא באופן פרדוקסלי מודל כיצד להיות חסיד

 

[משיב כהלכה]

לפעמים ההתבטלות המוחלטת היא באופן פרדוקסלי מודל כיצד להיות חסיד

אם תרצה תוכל לתלות בו כל דבר.