הערות על ספר "אוצר השיער" בדין פאה

וכי נעלם ממך דברי הרב יצחק יוסף דהיכא שהראשונים גילו לנו טעמם ומקורם מהגמרא וכדו' והאחרונים דחו הראיות, אף האחרונים יכולים לחלוק על ראשונים.

אם אתה כותב את זה, ניכר שאינך בסוגיא כלל. [מלבד שאתה זורק סיסמאות. תביא את דברי הרב יצחק יוסף, ונראה מה אמר, ואם יש מקור לזה].

בגמרא כתוב על פאה נכרית. השאלה למי היא מיועדת. השלטי גיבורים הבין שמדובר על פאה נכרית 'גלויה', בראשונים מבואר שמדובר בפאה נכרית בחוץ מכוסה, ובבית מגולה. זה הכל. אם אין מקור להיתר מהגמ', חזר הדבר לפשטות הדברים שאסור.

כל האחרונים לא התיר מכח 'סברא' לבד, כי זה ברור שא"א להתיר מכח סברא בעלמא בלבד אילולא מה שסבר שהפאה נכרית המוזכרת בש"ס היתה גלויה – דלפ"ז 'נצטרך' לומר בזה כל מיני סברות מחודשות. משא"כ לפי האמת שזה היה מכוסה כמבואר בראשונים ממילא הדרינן לפשטות הדברים שאסור וא"א להתיר מסברא מחודשת זו כלל.

וראה גם בישועות יעקב (או"ח סי' עה סי' עה סק"ג), שכתב: "ונראה כי מקור ראיות הש"ג להתיר נשים לצאת בפיאה נכרית, שתים הנה, הנה האחד, ש"ס דשבת דף ס"ד יוצאה אשה בפיאה נכרית, וכתב הרמב"ם בפירוש המשנה שהמה מגבעות של שער שרגילים הנשים לשאת על ראשם. השנית, ש"ס דנזיר אהא דקאמר שם דיכול הבעל להפר נדר נזירות ולומר איני חפץ באשה מגלוחת, ור"מ [סובר דאי"ז טענה, ד]אפשר בפיאה נכרית, ורבנן משום זוהמא יכול לומר איני חפץ בפאה נכרית. מבואר מזה דפיאה נכרית מותרת. אלו הם תוכן דברי השלטי גיבורים". עכ"ל.

וכ"ה בדברי נכד המחבר בישועות יעקב אה"ע סי' כא, שכתב בתו"ד: הנה כבוד תורתו הביא דברי ראש המדברים בענין זה, השלטי גיבורים, שהתיר פאה נכרית, וראיותיו שתים הנה, מהא דאמרינן בש"ס דשבת דף ס"ג (צ"ל דף ס"ד) דיוצאת בפאה נכרית, ומהא דאמרינן בנזיר דף כ"ח דלכך סבירא ליה לר"מ דאינו יכול להפר משום דאפשר בפאה נכרית. עכ"ל.

מבואר שהבינו שהבסיס העיקרי שעליו נשען השלטי גיבורים, הוא הסוגיות בשבת ובנזיר, ואם אין ראיה משם – נפלו יסוד דבריו [וחזר הדין לפשטות הדברים שאין חילוק בין שיער שלה לשיער חברתה], ולא כתב שהסוגיות בשבת ובנזיר הן רק סמך בעלמא ועיקר סמיכתו היא על הסברא של שיער תלוש וכו' וכו', דליתא, וכדבר שהתבאר.

-----

כל תגובותיו של @משיב כהלכה כעת שההיתר הוא "פשוט בתכלית" כאשר הדבר הוא בדיוק להיפך, איני רואה להגיב, כאשר לא הגיב לגופם של דברים, וכאשר הגבתי בקבצים שצירפתי לעיל. ותו לא מידי.

רק אם אפשר שתצטט את הדיונים מתחילתם, כל מילה שכתבתי מתחילת הדיון, זה חשוב (אין לך מה לדאוג, בכל מקרה הפרכת הכל לשיטתך).

זה טירחא רבה. מה שהעתקתי את הציטוטים בקובץ הנוכחי, זה נעשה בדרך אגב תוך כדי שעיינתי בדבריך והגבתי עליהם, אבל להעתיק דברים קודמים זה טירחא מרובה בשבילי, ולכן הסתפקתי במה שציינתי לקישור לפורום שם מובא ההתכתבות מתחילתו, ודי בזה. אם אוציא את זה בפועל כספר או קונטרס, אכן אעתיק את כל הטענות ואת מה שהשבתי עליהם.
 
מבואר שהבינו שהבסיס העיקרי שעליו נשען השלטי גיבורים, הוא הסוגיות בשבת ובנזיר, ואם אין ראיה משם – נפלו יסוד דבריו

משעשע מאוד לראות כיצד לקחת את אחד האוסרים שהתמקדו בסוגיות הגמ' ומזה הוכחת על עשרות מתירים ובראשם הרמ"א שנקטו אך ורק את סברת הש"ג ששיער תלוש אינו ערוה והוא כבגד בעלמא ולכן יכול לשמש ככיסוי.

וברור ופשוט שכדי להתיר פאה (וקל וחומר מטפחת שנאסרה במפורש בש"ס ברמב"ם ובשו"ע) לא צריך להוכיח או להביא ראיה להיתר, ודי בשלילת הסברות לאסור (מראית העין, דת יהודית, בחוקותיהם וכו') ותו לא מידי.

על שאר דבריך אגיב באריכות בהמשך וכאמור.
 
ראשי תחתית