הערות ונידונים בספר הלכה ברורה

[בנאות דשא]

כאן יעלו נידונים, הערות, השגות וכדו' על סדרת הספרים הנ"ל,
רק נבקש שיהיה בלשון מכובדת כמוקבל כאן בפורום.

 

[שמעון טרבלסי]

כאן יעלו נידונים, הערות, השגות וכדו' על סדרת הספרים הנ"ל,
רק נבקש שיהיה בלשון מכובדת כמוקבל כאן בפורום.

נראה לי שהועלו כמה באשכול אחר.

 

[הלכה ברורה]

היום באשכול אחר (להחזיר עטרה ליושנה) ר' @אור תורה כתב (בעקבות תמיהות חזקות שכתבתי על הרב יצחק)-

הר' הלכה ברורה, אני יכול להציע לפניך קושיות על מחבר ספרים שהוא ידידך, כגון שדן במקום אחד ומפלפל בדברי הרמב"ם והשו"ע ומתוך דבריו רואים שהוא לא ראה בכלל את הרמב"ם ואת השלחן ערוך. ועוד ועוד (אם תרצה אשלח לך באישי, ונראה כיצד תוכל ליישב).
אפשר כל יום להעלות כאן בפורום כל יום קושיות ותמיהות בדבריו, אלא שאין לי ענין ללמוד ע"מ לקנטרו, וגם איני רוצה להיות מתכבד בקלון חבירו ברבים.

והנה שם לא הבנתי למי כבודו התכוון, ואח"כ באישי שלחת לי הערה על ההלכה ברורה, וכתבת לי שאם ארצה אפרסמה, ולפני שאני אתייחס להערה שכתבת (שטענת שההלכה ברורה כתב הלכה בלי לראות את הרמב"ם והשו"ע), ראשית אני רוצה להגיד שהרב דוד יוסף לא חבר שלי (כמו שכתבת) ואני סה"כ אברך בן 25, ואני לא מחויב להסביר את כל דבריו, ואדרבה אם יש לך תמיהות עליו תציג אותם בפורום וידונו החברים (ואני לא בטוח יענה על כל דבר, אני לא למדתי את כל השו"ע כדי להיות מונח בכל נושא שתכתוב).

וכעת אביא את הערתך ותגובתי, ואדרבה שחכמי הפורום יקשו וידונו בדברים, לקרב או לרחק:

בהלכה ברורה חלק ד אוצרות יוסף הוא דן לעניין חינוך קטן במצות דרבנן.
והביא ראיה מהרמב"ם והשו"ע נחלות סימן ר"צ שיש חינוך גם במצות דרבנן.
וז"ל השו"ע וז"ל כללו של דבר כל מצות עשה שיש לה קצבה בין שהיא מדברי תורה בין שהיא מדברי סופרים עושים להם אע"פ שאינם חייבים במצוה מכל אלו המצות אלא כדי לחנכן אבל אין פוסקים עליהם צדקה אפי' לפדיון שבוים מפני שמצות אלו אין להם קצבה מיהו אם פסק עליהם צדקה לאחשובינהו כדי שיצא עליהם שם טוב והם אמודים לכך שפיר דמי ומי שנשתטה או נתחרש ב"ד פוסקין עליו צדקה אם היה ראוי.
וכתב ולפלא שלא ראיתי בספרי האחרונים שתחת ידי שיביאו ראיה מדברי הרמב"ם הנ"ל.
וכתב ליישב שדברי סופרים היינו דאוריתא וכמו שכתב בריש הלכות אישות לענין קידושי כסף ע"ש.

ומה מתברר שגם הוא לא ראה את הרמב"ם והשו"ע הנ"ל כי הרמב"ם ומרן השו"ע מתחילים את הסעיף בזה הלשון: האפוטרופסין עושים לקטנים לולב וסוכה וציצית ושופר וספר תורה ותפילין ומזוזות ומגילה כללו של דבר כל מצות עשה שיש לה קצבה בין שהיא מדברי תורה בין שהיא מדברי סופרים וכו'

הרי שהרמב"ם ומרן הזכירו מגילה, ומגילה היא מדרבנן וכמו שכתב ההלכה ברור בעמ' הקודם. והוא התחיל את דברי הרמב"ם והשו"ע 'מכללו של דבר'.

ועוד מתוכו הוא מופרך לומר כן, שהרי הרמב"ם והשו"ע כתבו בין שהיא מדברי תורה בין שהיא מדברי סופרים, ואם הכוונה שד"ס הוא דאורייתא, למה כפל לומר מדברי תורה ומד"ס.

ההערה של כבודו על 'הדחיה' של הרב דוד לכאורה נכונה בעצמה. באמת פלא עליו.

אבל, א. מה זה 'הוא לא פתח את הרמב"ם והשו"ע'? הרי הוא כתב שאף אחד לא הביא ראיה זו, אז איך הוא הגיע לזה אם הוא לא פתח אותם???

אדרבה יש לו ראיה חזקה שאף אחד לא חשב עליה. מרוב שהיה קשה לו איך אף אחד לא חשב עליה הוא נדחק, ובאותו זמן לא שם לב למלה 'מגלה' שכתובה שם. זה דבר שיכול לקרות לכל אחד.

דוגמא מהבית יוסף. אחד על אחד.

עי' בב"י סוסי' קנ"ח שדן בענין ברכת נט"י אם היא עובר לעשייתן או לא וכתב והרמב"ם כתב סתם כל הנוטל ידיו מברך וכו', ותמהו עליו המטה יהודה סק"כ והמאמ"ר שם סוף סקט"ו שנעלמו ממנו דברי הרמב"ם שכתב להדיא בב' מקומות [פ"ו ופי"א מהלכות ברכות] שהנוטל ידיו מברך ואח"כ נוטל עי"ש.

הרי שהב"י לא פתח רמב"ם במקום שהוא עצמו מביא אותו...

אה"נ דברי הב"י שם תמוהים. אבל זה לא אומר כלום על האישיות ועל העיון של הרב.

אדרבה אני רואה בזה עיון גדול וראיה יפה ו'מקורית'.

לרב דוד לא היה חסר במקרה זה 'בהבנה' של הדברים, אלא נשכח ממנו מלה אחת [בגלל שלא העתיק את הלשון במילואה]. וכמו שנשכח מדברי הב"י מילה אחת ברמב"ם.

אני גם בטוח במאת האחוזים שאם יראו לו את הרמב"ם עם המילה 'מגילה' - הוא יחזור בו ואדרבה תתחזק אצלו הראיה. הוא בסה"כ ניסה להציל את האחרונים מזה שלא מצאו רמב"ם מפורש.

יש לי עוד הערות בדברים שבהלכה ברורה חזר על אותו טעות כמה פעמים בשיטת גזור הדבק. ומביא סתירה בדברי הראשונים דברים שלא קיימים ופלא עצום.

אדרבה תעלה לפורום קושיות על כל רב, (וכנ"ל אני לא מתחייב לענות כי אני לא מונח בכל הנושאים), וידונו החברים בפורום מה נכון ומה לא, ומה המסקנות מאותם קושיות (שהרי אין רב שניצל משגיאות, השאלה באיזה כמות, ומה מטרת השגיאות, ודו"ק).

 

[אור תורה]

ובאותו זמן לא שם לב למלה 'מגלה' שכתובה שם. זה דבר שיכול לקרות לכל אחד.

אהבתי. גם אני חושב כך. שהוא לא שם לב למילה 'מגילה'.

 

[בנאות דשא]

מגילה'

קריאת המגילה חמורה יותר משאר מצוות דרבנן, איני יודע אם ממש 'דברי סופרים' של הרמב"ם, אבל יותר מדרבנן רגיל.
וא"כ אין להביא ראיה ממצווה זו לחינוך בשאר מצוות.
ויל"ע עוד.

 

[הלכה ברורה]

קריאת המגילה חמורה יותר משאר מצוות דרבנן, איני יודע אם ממש 'דברי סופרים' של הרמב"ם, אבל יותר מדרבנן רגיל.
וא"כ אין להביא ראיה ממצווה זו לחינוך בשאר מצוות.
ויל"ע עוד.

בהלכה ברורה הנ"ל, דן אם אפשר להביא ראיה מהשו"ע בהלכות מגילה שחייב לחנך את הקטנים, למרות שזה דרבנן, ודן בזה אם זה יותר חמור מדרבנן כי זה דברי קבלה, אלא שכתב שכ"ז במגילה של היום אבל המגילה של הלילה היא מדרבנן. (ומ"מ לא כתבתי את זה בהודעה הקודמת כי הוא לא הביא את הראיה מהרמב"ם שהביא אור תורה, אלא מהשו"ע בהלכות מגילה)

 

[אור תורה]

הוא בסה"כ ניסה להציל את האחרונים מזה שלא מצאו רמב"ם מפורש.

מחילה. האחרונים הביאו רמב"ם מפורש שסובר שיש חינוך במצוה דרבנן מהלכות קריאת שמע פ"ד ה"א ז"ל נשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומלמדין את הקטנים לקרותה בעונתה ומברכין לפניה ולאחריה כדי לחנכן במצות. והביא כן בהל"ב בעמ' הקודם מהאחרונים שהביאו ראיה זו.

כך שפלא הוא שההל"ב תמה עליהם למה לא הביאו ראיה מהרמב"ם הל' נחלות... כאילו אין ראיה מפורשת עד שצריך להביא ראיה ממרחק מהלכות נחלות.

 

[ידידיה]

מחילה. האחרונים הביאו רמב"ם מפורש שסובר שיש חינוך במצוה דרבנן מהלכות קריאת שמע פ"ד ה"א ז"ל נשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומלמדין את הקטנים לקרותה בעונתה ומברכין לפניה ולאחריה כדי לחנכן במצות. והביא כן בהל"ב בעמ' הקודם מהאחרונים שהביאו ראיה זו.

כך שפלא הוא שההל"ב תמה עליהם למה לא הביאו ראיה מהרמב"ם הל' נחלות... כאילו אין ראיה מפורשת עד שצריך להביא ראיה ממרחק מהלכות נחלות.

פשוט, משום שבהלכות נחלות הדברים כתובים להדיא.
מהלכות קריאת שמע זו ראיה ומהלכות נחלות זה דברים מפורשים.

 

[בנאות דשא]

מחילה. האחרונים הביאו רמב"ם מפורש שסובר שיש חינוך במצוה דרבנן מהלכות קריאת שמע פ"ד ה"א ז"ל נשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומלמדין את הקטנים לקרותה בעונתה ומברכין לפניה ולאחריה כדי לחנכן במצות. והביא כן בהל"ב בעמ' הקודם מהאחרונים שהביאו ראיה זו.

וקצת יש להתווכח עם ראיה זו בתרתי, חדא, שברכה שאחריה בשחרית היא מה"ת שיש בה זיכרון יציאת מצרים. ועוד, שיתכן ואע"פ שהברכות מדרבנן כיון שנטפלות הן לק"ש שהיא מה"ת וכך צורת מצוות ק"ש נחנך את הקטן למרות שבשאר מצוות דרבנן א"צ.

 

[אברימי]

כאן יעלו נידונים, הערות, השגות וכדו' על סדרת הספרים הנ"ל,
רק נבקש שיהיה בלשון מכובדת כמוקבל כאן בפורום.

לא עדיף לפתוח כל נושא בפני עצמו?...

 

[הלכה ברורה]

מחילה. האחרונים הביאו רמב"ם מפורש שסובר שיש חינוך במצוה דרבנן מהלכות קריאת שמע פ"ד ה"א ז"ל נשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע ומלמדין את הקטנים לקרותה בעונתה ומברכין לפניה ולאחריה כדי לחנכן במצות. והביא כן בהל"ב בעמ' הקודם מהאחרונים שהביאו ראיה זו.

זה לא מפורש, שאפשר לחלק ששם אתה מחנך את הילד למצוה דאורייתא שזה קריאת שמע, והברכות (הדרבנן) נגרר אחר הדאורייתא, והוא רצה להביא ראיה שמצוה דרבנן 'עצמית'

כך שפלא הוא שההל"ב תמה עליהם למה לא הביאו ראיה מהרמב"ם הל' נחלות... כאילו אין ראיה מפורשת עד שצריך להביא ראיה ממרחק מהלכות נחלות.

פלא על כבודו שלא ראה בהלכה ברורה שכתב כנ"ל לדחות את הראיה זו, וז"ל:

 

[נוריאל עזרא]

באשכול אחר הרב @כהן אמר:

הכה"ח בסי' ר"ג אות כ"א על דברי השו"ע בס"ו שעל זנגביל מרוקח מברכים כברכתו – העתיק את דברי השל"ה [שהעתיקם גם השע"ת שם] שכתב וז"ל וזהו מיירי בחתיכות גדולות שמטגנין בדבש, אבל אם הוא כתוש ושחוק בענין שהפסיד צורתו העצמית ברכתו שהכל כברכת הדבש ע"כ. וכ"כ עוד הכה"ח באות כ"ז ע"ד השו"ע בס"ז שבשמים שחוקים ברכתם נשארת וז"ל וכגון שאין שחוקים לגמרי אלא עדיין נשאר צורתן עליהן, אבל אם הם שחוקים לגמרי ונפסדה צורתן אין לברך רק שהכל כמ"ש לעיל אות כ"א עי"ש, והגם דיש שכתבו דדבר שדרכו בכך אפילו נפסדה צורתו מברך ברכה הראויה לו – המנהג שאין לחלק אלא כל שנפסדה צורתו מברכין שהכל וכמ"ש לקמן סי' ר"ד אות ד"ן עי"ש.

וכתבתי לו (וזה הנוגע לענייננו באשכול זה):

ייש"כ ונעלם מעיני הרב דוד יוסף בהלכה ברורה דברי הכה"ח באות כ"ז בס"ז שכתב שהכה"ח לא נחית לחלק בזה וליתא.

אגב צ"ע למה צריך אשכול מיוחד על דיונים בהלכה ברורה בנפרד מאשכול דומה שעוסק בדיונים בדברי תורתו אחר שרוב ככל המתפרסם מהרב שליט"א הוא בספריו הנפלאים הנ"ל.

 

[עשרה זהב]

שברכה שאחריה בשחרית היא מה"ת שיש בה זיכרון יציאת מצרים

מהיכי תיתי שכל פעם שמזכיר יציאת מצרים מקיים מצווה מהתורה?

עיקר הדין כפי שנתבאר באחרונים הוא, שבקריאת פרשה שלישית בק"ש - שם מקיימים מצות זכירת יצ"מ.

 

[בנאות דשא]

עיקר הדין כפי שנתבאר באחרונים הוא, שבקריאת פרשה שלישית בק"ש - שם מקיימים מצות זכירת יצ"מ.

צודק, היה זכורה לי רק הגמ' שזכירת יציא"מ בברכה זו,
אבל השלחן ערוך (סי' סז) פסק שבספק אינו חוזר ומברך, והסביר המשנ"ב (סק"ה) שאפי' ברכת אמת ויציב מדרבנן.

בהלכה ברורה הנ"ל, דן אם אפשר להביא ראיה מהשו"ע בהלכות מגילה שחייב לחנך את הקטנים, למרות שזה דרבנן, ודן בזה אם זה יותר חמור מדרבנן כי זה דברי קבלה, אלא שכתב שכ"ז במגילה של היום אבל המגילה של הלילה היא מדרבנן. (ומ"מ לא כתבתי את זה בהודעה הקודמת כי הוא לא הביא את הראיה מהרמב"ם שהביא אור תורה, אלא מהשו"ע בהלכות מגילה)

כעת חשבתי שא"א להביא ראיה מהרמב"ם שהזכיר 'מגילה' בהלכות נחלות, שהרי הקריאה של היום חמירא טפי דהוי דברי קבלה, והרמב"ם איירי שם אם מוטל על האפוטרופוס לקנות להם מגילה לקיים את המצווה, ולו יצוייר שמחוייבים רק ביום, די לי בזה לקנות עבורם מגילה.

 

[הלכה ברורה]

כעת חשבתי שא"א להביא ראיה מהרמב"ם שהזכיר 'מגילה' בהלכות נחלות, שהרי הקריאה של היום חמירא טפי דהוי דברי קבלה, והרמב"ם איירי שם אם מוטל על האפוטרופוס לקנות להם מגילה לקיים את המצווה, ולו יצוייר שמחוייבים רק ביום, די לי בזה לקנות עבורם מגילה.

תירוץ יפה מאוד!
ראית ר' @אור תורה, זה כדאי לעלות את הקושיות לפורום, אדרבה יש כאן ת"ח גדולים, שיודעים מה לקרב או לרחק, ולמשל לקושיא זאת הביא כאן הרב @בנאות דשא תירוץ נפלא.

 

[אור תורה]

תירוץ יפה מאוד!
ראית ר' @אור תורה, זה כדאי לעלות את הקושיות לפורום, אדרבה יש כאן ת"ח גדולים, שיודעים מה לקרב או לרחק, ולמשל לקושיא זאת הביא כאן הרב @בנאות דשא תירוץ נפלא.

זה לא מתרץ. איך לא ראה את תחילת דברי הרמב"ם. כי אם היה רואה לא היה כותב מה שכתב וכדלהלן.

ז"ל הרמב"ם והשו"ע במלואם. האפוטרופסין עושים לקטנים לולב וסוכה וציצית ושופר וספר תורה ותפילין ומזוזות ומגילה, כללו של דבר כל מצות עשה שיש לה קצבה בין שהיא מדברי תורה בין שהיא מדברי סופרים עושים להם אע"פ שאינם חייבים במצוה מכל אלו המצות אלא כדי לחנכן.

כשכתב הרמב"ם כללו של דבר, זה סיכום למה שכתב לפני כן, הן מצוות דאוריתא והן דרבנן, סוכה לולב תפילין ומגילה.

אשר על כן, כיצד ההלכה ברורה רוצה לפרשן את דברי הרמב"ם בזה"ל ומה שכתב [הרמב"ם] "בין שהיא מדברי תורה בין שהיא מדברי סופרים" כוונתו בין מצוה שהיא מפורשת בתורה ובין מצוה שאינה מפורשת בתורה אלא נלמדת מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן. עכ"ל.

ואם היה רואה את כל דברי הרמב"ם, לא היה כותב לפרשן כן. כי כללו של דבר איירי על לולב וסוכה ... ומגילה. ומגילה אינה מצוה מהתורה שלא מפורשת בתורה ואינה נלמדת מי"ג מדות.

 

[בנאות דשא]

אני באתי לומר רק שאין ראיה ממגילה למצוות דרבנן.
אכן, מה שרצה ליישב דד"ס הכוונה מה"ת, הוא דוחק גדול, כי א"כ יש כפילות
ולגופו של עניין, נראה שהרמב"ם מנה את כל המצוות שנדרשת הוצאה כספית קצובה שצריך לקנות 'מוצר' ליתומים. ויש לתת את הדעת מה רצה הרמב"ם להוסיף ולרבות כשאמר 'כללו של דבר' וכו'.
(וראיתי בעלי תמר, בבר אילן, שלומד מהרמב"ם אפילו למנהגים גבי חיוב חינוך בערבה. ע"ש)

ולעצם הקושיא, נכון שיש כאן השמטה, אבל עיקר הדין אינו נפגע, לא יצאה מתחת ידו שגגה בהוראה ח"ו.

 

[אור תורה]

אני באתי לומר רק שאין ראיה ממגילה למצוות דרבנן.
אכן, מה שרצה ליישב דד"ס הכוונה מה"ת, הוא דוחק גדול, כי א"כ יש כפילות
ולגופו של עניין, נראה שהרמב"ם מנה את כל המצוות שנדרשת הוצאה כספית קצובה שצריך לקנות 'מוצר' ליתומים. ויש לתת את הדעת מה רצה הרמב"ם להוסיף ולרבות כשאמר 'כללו של דבר' וכו'.
(וראיתי בעלי תמר, בבר אילן, שלומד מהרמב"ם אפילו למנהגים גבי חיוב חינוך בערבה. ע"ש)

ולצעם הקושיא, נכון שיש כאן השמטה, אבל עיקר הדין אינו נפגע, לא יצאה מתחת ידו שגגה בהוראה ח"ו.

מעיקרא דנתי על הישוב שלו על דברי האחרונים, שניכר שלא ראה דברי הרמב"ם בפנים, ולכן ביאר את הרמב"ם לא נכון.

הישוב שלך מיישב שפיר.

 

[הלכה ברורה]

זה לא מתרץ. איך לא ראה את תחילת דברי הרמב"ם. כי אם היה רואה לא היה כותב מה שכתב וכדלהלן.

כבר כתבתי בהודעתי הראשונה שבודאי הוא ראה את הרמב"ם (הרי הוא כתב שלא ראה ראיה זו באחרונים וכנ"ל) אלא שלא שם לב לדיוק מהמילה מגילה (קורא שאדם קורא דבר ולא שם לב לדייק ממילה מסוימת וכמו שהבאתי דוגמא מהבית יוסף!, אבל כנראה ניחא ליה לכבודו לחזור על משפט זה ש"הוא לא ראה את הרמב"ם בפנים".
ואח"כ הרב @בנאות דשא כתב יישוב נוסף, שאין ראיה ממגילה למצות דרבנן, שהרי מגילה (עכ"פ ביום) זה מדברי קבלה, ודברי קבלה כדברי תורה, ולכן צריך לקנות לילדים מגילה, ואין ראיה למצוה דרבנן רגילה שחייב לקנות להם, אלא מסוף דברי הרמב"ם.

ז"ל הרמב"ם והשו"ע במלואם. האפוטרופסין עושים לקטנים לולב וסוכה וציצית ושופר וספר תורה ותפילין ומזוזות ומגילה, כללו של דבר כל מצות עשה שיש לה קצבה בין שהיא מדברי תורה בין שהיא מדברי סופרים עושים להם אע"פ שאינם חייבים במצוה מכל אלו המצות אלא כדי לחנכן.

כשכתב הרמב"ם כללו של דבר, זה סיכום למה שכתב לפני כן, הן מצוות דאוריתא והן דרבנן, סוכה לולב תפילין ומגילה.

אשר על כן, כיצד ההלכה ברורה רוצה לפרשן את דברי הרמב"ם בזה"ל ומה שכתב [הרמב"ם] "בין שהיא מדברי תורה בין שהיא מדברי סופרים" כוונתו בין מצוה שהיא מפורשת בתורה ובין מצוה שאינה מפורשת בתורה אלא נלמדת מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן. עכ"ל.

ואם היה רואה את כל דברי הרמב"ם, לא היה כותב לפרשן כן. כי כללו של דבר איירי על לולב וסוכה ... ומגילה. ומגילה אינה מצוה מהתורה שלא מפורשת בתורה ואינה נלמדת מי"ג מדות.

לפי הנ"ל זה לא קשה, כי יש לה דין כמו תורה (דדברי קבלה כדברי תורה).
(וגם אם תירוצו של בנאות דשא לא מתיישב לך, עדיין אין מטרה להכניס את המילים שלא ראה את הרמב"ם בסוגיא- שהרי כל תחילת האשכול הזה נפתח שכתבת לי ש"ידידך" כותב הלכות בלי לראות את הרמב"ם והשו"ע במקום, וציפיתי לראות דברים הרבה יותר תמוהים, ולא הערה קלה שיכולה להיות על כל מחבר "כולל הב"י". וגם חשבתי שזה "ידידי" ולא הראש"ל הגאון ר' דוד יוסף).