באנר תרומה

הולכת ספר תורה פתוח או סגור | דיון

אדרבה לפי הקבלה יש בזה בעיה, שהרי ידוע שדעת האר"י שיש לכסות את הס"ת בשעה שמברכים ברכה ראשונה ואחרונה. ובשעה"כ דידן לא פירש טעמו, אולם בשעה"כ כת"י של מהרח"ו וכן בסידור חמדת ישראל של מהרש"ו נוסף שם משפט אחד 'שלא יהא הס"ת פתוח לבטלה'. כלומר אפילו בשעה שמברכים על הס"ת ואוחזים בו, כיון שלא קוראים בו - לדעת האר"י יש בו משום פתיחת הספר לבטלה. ולפ"ז כ"ש וק"ו שיש בעיה להוליך את הס"ת כשהוא פתוח לבטלה.
ובשלמא במקום שלא רואים בהגבהה עצמה, כי המקום ארוך וצר - אין זה לבטלה, שהרי זוהי ההגבהה שלהם, שצריכים לראות מקום הכתב, אולם במקום שרואים בהגבהה - אין טעם לפתוח גם בהולכה, והפתיחה היא לבטלה.

האחרונים לא ראו את זה כיון שלא היה לפניהם בשעה"כ, אולם בהגלות נגלות כל הנ"ל - נמצא שאפשר לומר 'שע"פ הקבלה' צריך להוליך את הספר סגור.
לפי המבואר בבן איש חי דלעיל יש בזה לכאורה עניין בכל אופן כוונתי בעיקר במישור העקרוני שאם יש מנהג שיתכן שנוסד ע"פ איזה אילוץ בעבר וכיום יש שנוהגי בו ואין בו איסור אין רע בליישבו ע"פ הסוד. בפרט שכאן לא ברירא שיש איסור ואולי להיפך אבל שוב אינני רואה עניין להתעקש על זה.
 
אבל הציבור הספרדי הורגל למלחמה על כל מנהגון כאילו זה איסורי כרת
ולדעתי זה עיקר הבעיה היום בשיח בציבוריות שלנו כספרדים
כל אחד מרגיש שהוא צריך
להגן
על מסורת אבותיו
על הזהות שלו
על הקיום הבסיסי
של מורשת הוריו
וזה גורם לשיח לא בריא
טעון וכעוס.

צריך לזכור "נהרא נהרא ופשטיה".
ודווקא קבלת האחר יוצרת אחדות.
וכבר כתב הגר''א בקשי דורון מאמר על זה
אחדות היא לא אחידות!
המגוון של המנהגים היה תמיד י''ב שבטים, רק לא ביסודי הדת ובעיקרי התורה ואכמ''ל.
 
מלחמת חורמה לביטול מנהגים, זה לא "להגן".

לקחת מנהג חדש ושולי שקיים בירושלים (הנחת תפילין בשחרית ת"ב, הולכת ס"ת פתוח) ולכפות אותו בכל ערי הארץ, זה לא "להגן".

זה ניסיון לייצר מזרח תיכון חדש שבו יש רק פוסק אחד ויחיד, תוך שימוש בסיסמאות כמו "הלכה כמרן מול אלף פוסקים" ובפועל לא מדובר במרן השו"ע אלא במרן הגר"ע יוסף או בנו הרב יצחק, "החזרת עטרה ליושנה" כאשר בפועל בועטים בעטרה הישנה.
 
מלחמת חורמה לביטול מנהגים, זה לא "להגן".

לקחת מנהג חדש ושולי שקיים בירושלים (הנחת תפילין בשחרית ת"ב, הולכת ס"ת פתוח) ולכפות אותו בכל ערי הארץ, זה לא "להגן".

זה ניסיון לייצר מזרח תיכון חדש שבו יש רק פוסק אחד ויחיד, תוך שימוש בסיסמאות כמו "הלכה כמרן מול אלף פוסקים" ובפועל לא מדובר במרן השו"ע אלא במרן הגר"ע יוסף או בנו הרב יצחק, "החזרת עטרה ליושנה" כאשר בפועל בועטים בעטרה הישנה.
דבריך נכונים ואמיתיים
רק להזכיר שמנהג הנחת תפילין בשחרית ט' באב לא קשור כ"כ לרב עובדיה, מנהג שהיה נפוץ גם הרבה לפניו, מזמן החיד"א, והוא ע"פ הרש"ש, וע"פ הסוד אין מקום לחילוק בין ירושלים לשאר הארץ והעולם
 
מלחמת חורמה לביטול מנהגים, זה לא "להגן".

לקחת מנהג חדש ושולי שקיים בירושלים (הנחת תפילין בשחרית ת"ב, הולכת ס"ת פתוח) ולכפות אותו בכל ערי הארץ, זה לא "להגן".

זה ניסיון לייצר מזרח תיכון חדש שבו יש רק פוסק אחד ויחיד, תוך שימוש בסיסמאות כמו "הלכה כמרן מול אלף פוסקים" ובפועל לא מדובר במרן השו"ע אלא במרן הגר"ע יוסף או בנו הרב יצחק, "החזרת עטרה ליושנה" כאשר בפועל בועטים בעטרה הישנה.
השינוי יבוא לא בהתקפות נגד.
אלא בהזרחת השמש של ההלכה והתורה.
אם אתה רואה משהו שאתה לא מסכים. אם תנקוט באותם מילים שהוא נוקט אתה לא שונה בכלום ממנו.
אם אתה מביא את דבר ה' ואת ההלכה כפי שאתה למדת. יש אפשרות יותר להבין אותך ולבחון.
 
רק להזכיר שמנהג הנחת תפילין בשחרית ט' באב לא קשור כ"כ לרב עובדיה, מנהג שהיה נפוץ גם הרבה לפניו, מזמן החיד"א, והוא ע"פ הרש"ש, וע'פ הסוד אין מקום לחילוק בין ירושלים לשאר הארץ והעולם
לא בדיוק "היה נפוץ", אלא כך היה מנהג "בית אל" בלבד, כמ"ש רבי דוד עמאר בתפלה לדוד (בזמנו של החיד"א). והכף החיים כותב שבזמנו יש איזה בתי כנסת שעושים כן, אבל במנהגי וספרי ירושלים אין זכר לזה.

מרן הגר"ע ומרן הגר"י המליצו למי שנוהג כן שיסע למרוקו - אתריה דמרן... רבי יוסף קארו זי"ע (משום שהיו כפופים אליו...).
 
לא בדיוק "היה נפוץ", אלא כך היה מנהג "בית אל" בלבד, כמ"ש רבי דוד עמאר בתפלה לדוד (בזמנו של החיד"א). והכף החיים כותב שבזמנו יש איזה בתי כנסת שעושים כן, אבל במנהגי וספרי ירושלים אין זכר לזה.

מרן הגר"ע ומרן הגר"י המליצו למי שנוהג כן שיסע למרוקו - אתריה דמרן... רבי יוסף קארו זי"ע (משום שהיו כפופים אליו...).
הם אמצו את המנהג הזה וכך הם פוסקים לכל שומעי לקחם וזה זכותם המלאה להגיד לכולם.

כבר כתבתי בזה עם הרב @עת שערי רצון ונמצא בספר שהוא הביא את ההשתלשלות המדוייקת של הרבנים שכתבו את זה פוק דוק ותשכח.
 
לפי המבואר בבן איש חי דלעיל יש בזה לכאורה עניין בכל אופן כוונתי בעיקר במישור העקרוני שאם יש מנהג שיתכן שנוסד ע"פ איזה אילוץ בעבר וכיום יש שנוהגי בו ואין בו איסור אין רע בליישבו ע"פ הסוד. בפרט שכאן לא ברירא שיש איסור ואולי להיפך אבל שוב אינני רואה עניין להתעקש על זה.
כתבתי בטוב טעם ודעת את האיסור שיש בזה גם לפי האר"י ואתה חוזר על זה שאין איסור.
 
הם אמצו את המנהג הזה וכך הם פוסקים לכל שומעי לקחם וזה זכותם המלאה להגיד לכולם.

כבר כתבתי בזה עם הרב @עת שערי רצון ונמצא בספר שהוא הביא את ההשתלשלות המדוייקת של הרבנים שכתבו את זה פוק דוק ותשכח.
עכ"פ נראה שיש קשר מסוים למרן הגר"ע שתיקף המנהג ביותר, עכ"פ לפי מציאות זמנו.
היכן דנת בזה?
הבאת את הכה"ח?
 
מחילה מי זה רוב?
מרוקו
טוניס
אלג'יר
בבל
לא נהגו כן.

מה נשאר?
החלבים צריך לבדוק במנהגי אר''ץ
והירושלמים הותיקים שהעיד הלק''ט על מקור מנהגם.
נו נו.
המילים בספר לא משנים מציאות
שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך.
 
בא נגיד ברורות מנהג ירושלים זה ודאי כך.
כפי שכותב הכף החיים והרב פרי האדמה שהיה ראשון לציון ונראה לי שגם אמת ליעקב (תקנו אותי).
וכנראה הוא כתב מה שראה.
 
נו מה הביא?
בא''ח מול כתר שם טוב שמביא מנהג ירושלים.
בסדר.
זה נהיה רוב?
אף אחד לא אמר שיש 'רוב'
אני טענתי בסה''כ שדעת החיד''א להניח בשחרית ע''פ הסוד (הרש''ש) וכן ראוי לנהוג לכל מי שהולך לפי החיד''א, קרי רוב עדות המזרח
 
לקחת מנהג חדש ושולי שקיים בירושלים (הנחת תפילין בשחרית ת"ב, הולכת ס"ת פתוח) ולכפות אותו בכל ערי הארץ, זה לא "להגן".
אגב
גם האור לציון אחרי שהביא את שני המנהגים כתב "וראוי להניחם בשחרית", וכן בהע' למטה כתב "והרבה מקומות מניחים בשחרית וכן ראוי לנהוג".
והוא לא חשוד בביטול מנהגים, וכ"ש בכפייתן

אלא סה"כ- כיון דמנהג זה הוא מושתת ע"פ הרש"ש וידוע דחכמי הספרדים לדורותיהם הלכו בתר האריז"ל והרש"ש בכל תחום כמעט

[הן בעייני הנחת תפילין שמניחים תפילין של יד וכורכין סביב הזרוע 7 כריכות ולאחמ"כ של ראש, שלפי השו"ע זה הפסק אלא צריך להדק של יד ומיד להניח של ראש ורק לאחמ"כ לכרוך על הזרוע
וכן ברכות השחר שלשו"ע אסור לברך אם לא שמע תרנגול, והיום כולם מברכים ע"פ האר"י
וכן ברכת הנותן ליעף כח
וכל סדר התפילה שונה בהרבה ממה שמוזכר בשו"ע הן בקרבנות וכד'.
וכן סדר הנענועים בלולב שונה מהשו"ע, ע"פ האר"י

לא חסרים דוגמאות הרשימה עוד ארוכה.

ולכן מובן דדבר זה שהונהג ע"פ הרש"ש, הרבה מן הפוסקים הספרדים קיבלו עליהם כמו שבשאר דברים קיבלו נגד השו"ע.
 
והמפתיע ביותר הוא כשמתבוננים במקורות בפנים רואים דכבר גדולי ירושלים אחרי ההלכות קטנות כותבים בפירוש שבמקום שאין בזה צורך יש בזה זלזול בספר תורה וכמו שהעלינו כאן.
והא לכם ספר פרי האדמה
1745411877135.png
 
כאן הוא כותב שרוב הספרדים נוהגים להוליך פתוח.
ועל זה אני תמה א. ודאי שהרוב נהגו הפוך.
ב. גם בירושלים גדוליה שלא רק העתיקו. אלא נכנסו לענין כתבו שבמקום שלא שייך טעם ההלכות קטנות אין לנהוג כן והוי זלזול בס''ת.
 
והמפתיע ביותר הוא כשמתבוננים במקורות בפנים רואים דכבר גדולי ירושלים אחרי ההלכות קטנות כותבים בפירוש שבמקום שאין בזה צורך יש בזה זלזול בספר תורה וכמו שהעלינו כאן.
והא לכם ספר פרי האדמה
הצג קובץ מצורף 3705
יש"כ.
אבל בכל אופן הוא כותב שזה המנהג. אבל לא מצדיק אותו.
מצוה לפרסם.
וכנראה הראש"ל הביא את הפרי האדמה להגיד שכך היה המנהג.
 
ראשי תחתית