"היתר מכירה" במשנת הגר"ע יוסף

באנר תרומה
 
ושניהם אמת...
ששאלתי את מרן הראשל"צ שליט"א על כך, הוא אמר לי שמרן לא שם בגלל שזה מפריע לכוונתו, ואפי' שיכול להיות שהציבור ילמדו ממנו לא חשש לזה כיון שאינו חובה, ורק ממידת חסידות היא.
 
ושניהם אמת...
ששאלתי את מרן הראשל"צ שליט"א על כך, הוא אמר לי שמרן לא שם בגלל שזה מפריע לכוונתו, ואפי' שיכול להיות שהציבור ילמדו ממנו לא חשש לזה כיון שאינו חובה, ורק ממידת חסידות היא.
את שניהם הוא כתב מעצמו בלי ששאל אותו, וכפי שמפורש בילקוט יוסף. מה שאמר בשנים האחרונות ששאל אותו - מוכחש מספריו, ולכן א"א להאמין לזה כלל.
 
ואפי' שיכול להיות שהציבור ילמדו ממנו לא חשש לזה כיון שאינו חובה, ורק ממידת חסידות היא.
טעם זה צ"ע, דלפ"ז מי שחם לו עם טלית קטן - יכול שלא ללכת איתה, ואע"פ שאחרים ילמדו ממנו משום שהשו"ע כתב:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן כד סעיף א
וטוב (ב') ונכון א} להיות כל אדם זהיר ב] ללבוש טלית קטן כל היום עי"ש, והוי 'מדת חסידות' בעלמא.

וג"כ דעת מרן מעיקר הדין שמותר לברך על תוספת אורה, ורק ממדת חסידות לא לברך, שהרי כתב
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסג סעיף ח
ב' או ג' בעלי בתים אוכלים במקום א', י"א טו כ] (לה) שכל אחד מברך על מנורה יב'} שלו, (ס') (לו) ויש מגמגם בדבר. (ע') ונכון ליזהר בספק ברכות ד) ולא יברך אלא אחד.
 
ושניהם אמת...
ששאלתי את מרן הראשל"צ שליט"א על כך, הוא אמר לי שמרן לא שם בגלל שזה מפריע לכוונתו, ואפי' שיכול להיות שהציבור ילמדו ממנו לא חשש לזה כיון שאינו חובה, ורק ממידת חסידות היא.
עדות כבושה לא שווה כלום
 
את שניהם הוא כתב מעצמו בלי ששאל אותו, וכפי שמפורש בילקוט יוסף
גם בהלכה ברורה כתב שכך ענה לו מרן זצוק"ל שעושה כן מטעמי נוחות.
ולכן א"א להאמין לזה כלל.
במילים אחרות אתה אומר ששני בניו של מרן זצוק"ל גדולי ישראל לא אמרו אמת (בכוונה אני מתבטא ככה ולא מכבס את המילים)
ואולי גם הרב דוד יוסף שליט"א לא אמר אמת שמרן זצוק"ל אכל פפושדו...
ואולי הרב יצחק יוסף שליט"א לא אמר אמת שמרן זצוק"ל הורה לברך על "במבה" האדמה... (וגם זייפו כת"י שלו וסחטו אותו באיומים...)
 
טעם זה צ"ע, דלפ"ז מי שחם לו עם טלית קטן - יכול שלא ללכת איתה, ואע"פ שאחרים ילמדו ממנו משום שהשו"ע כתב:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן כד סעיף א
וטוב (ב') ונכון א} להיות כל אדם זהיר ב] ללבוש טלית קטן כל היום עי"ש, והוי 'מדת חסידות' בעלמא.

וג"כ דעת מרן מעיקר הדין שמותר לברך על תוספת אורה, ורק ממדת חסידות לא לברך, שהרי כתב
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסג סעיף ח
ב' או ג' בעלי בתים אוכלים במקום א', י"א טו כ] (לה) שכל אחד מברך על מנורה יב'} שלו, (ס') (לו) ויש מגמגם בדבר. (ע') ונכון ליזהר בספק ברכות ד) ולא יברך אלא אחד.
מה אתה מביא ראיה ממנהג שנהגו כל ישראל לילך עם טלית קטן ולקיים מצוה בכל שניה?
ומה אתה מביא ראיה מסב"ל ספק איסור דאורייתא?

- וכל דבר שזה רק מידת חסידות וודאי שאפי' גדול ישראל לא מחויב בה. (כגון לשתות בתוך הסוכה, להחמיר בשמורה שמרן זצוק"ל ברוב שנותיו לא החמיר)
 
במילים אחרות אתה אומר ששני בניו של מרן זצוק"ל גדולי ישראל לא אמרו אמת
הרב יצחק היכן שציינתי כתב להדיא את הטעם הזה 'מעצמו' ולא כתב ששאל את אביו.

ילקוט יוסף ציצית ותפילין הערות סימן ח - מהלכות ציצית - סדר עטיפת הציצית אות כח
מיהו ראינו אצלו מעשה רב שאינו מקפיד בדרך כלל לכסות הראש בעת התפלה גם בימות החול, ונוהג כפי עיקר הדין. [ושמא עושה כן מטעמי נוחות, שהנחת הטלית על הראש מפריעה לו בריכוז התפלה, אחר שהיא נופלת מהראש כל איזה זמן, או מפריעה לכיפה, וכיוצא] ע"כ.

גם בשנת תשע"ו כתב כן, כלומר בינתיים לא השתנה כלום, אז מהיכן הגיע 'עדות' זו ששאלו ואמר לו??

מה אתה מביא ראיה ממנהג שנהגו כל ישראל לילך עם טלית קטן ולקיים מצוה בכל שניה?
ומה אתה מביא ראיה מסב"ל ספק איסור דאורייתא?
אני מביא ראיה מהמלה 'נכון', האם זה 'חסידות' או שזה יותר מזה.
וגם רוב האנשים שאני מכיר בין ת"ח ובין בעלי בתים 'של צורה' שמים טלית על הראש בתפלה. רק בעלי בתים פשוטים לא שמים על הראש [ומסתמא שכיום יש גם ת"ח שהנהיגו בעצמם כדעת הרב עובדיה ורוצים לקיים הליכה בדרכיו ולכן גם להם נהיה פתאום 'מפריע' הטלית על הראש, וזה רק 'חסידות' בעלמא].
 
הרב יצחק היכן שציינתי כתב להדיא את הטעם הזה 'מעצמו' ולא כתב ששאל את אביו.
ובשיעור הביא ששאל אותו וענה לו כנ"ל.
וששאלתי אותו על כך, הוא אמר לי שפעם הוא אמר לו כך ופעם הוא אמר לו כך.
והעיקר שהוא לא שם כמו שכתב בה"ב בשם מרן זצוק"ל (וכן כתב בילקו"י מדנפשיה) משום אי הנוחות, ולא ראה בזה שום חשש שהציבור ילמדו ממנו כיון שזה מידת חסידות.
אני מביא ראיה מהמלה 'נכון', האם זה 'חסידות' או שזה יותר מזה.
וגם רוב האנשים שאני מכיר בין ת"ח ובין בעלי בתים 'של צורה' שמים טלית על הראש בתפלה. רק בעלי בתים פשוטים לא שמים על הראש [ומסתמא שכיום יש גם ת"ח שהנהיגו בעצמם כדעת הרב עובדיה ורוצים לקיים הליכה בדרכיו ולכן גם להם נהיה פתאום 'מפריע' הטלית על הראש, וזה רק 'חסידות' בעלמא].
מחילה מכת"ר אבל המציאות בין אצל ת"ח ובין אצל בעלי בתים היא חצויה יש שנוהגים לשים ויש שאינם נוהגים.

- ואדרבה לצערנו בישיבות הגדולות וגם הרבה בקטנות ישנם שמחייבים לשים "מגבעת" וח"ו שישימו "טלית" על הראש כמנהג הבעלי בתים... ה' יכפר בעדם.
 
ואדרבה לצערנו בישיבות הגדולות וגם הרבה בקטנות ישנם שמחייבים לשים "מגבעת" וח"ו שישימו "טלית" על הראש כמנהג הבעלי בתים...
זה טעם שאתה המצאת.
ה' יכפר בעדם.
הלוואי ותגיע לדרגתם של מוסרי התורה ומעמידי עולם התורה בדור האחרון.
 
ובשיעור הביא ששאל אותו וענה לו כנ"ל.
וששאלתי אותו על כך, הוא אמר לי שפעם הוא אמר לו כך ופעם הוא אמר לו כך.
אתה חוזר שוב ולא מתבונן באבסורד שיש כאן.
בספריו כתב טעם 'מעצמו' בתור 'ושמא'. אם היה שואל אותו ואומר לו - נראה לך שהיה אומר כן??? מה אתה עונה על זה? בלי להתחמק!
 
בס"ד

עיינתי מעט בזה כפי הפנאי.

ואומר כמה דברים. [רק בדעת המאירי, את המסקנות נשאיר לפעם אחרת].

1) אני לא חותר לשום מסקנא.
2) גם ההבנה בראשונים חשובה לי ולא רק מה יצא במסקנא ועל הערתי במאמרך הערה נקודתית.
3) כתבת שיש סתירה במאירי הראיתי שאין על זה אתה מסכים? [תניח למסקנות שלך להלכה בצד רגע].
זה שיש סתירה ודאי שיש.
גר תושב זה אחד ששומר כל שבע מצוות בני נח. ולא סגי בלא עובד ע''ז. אגב בסוגיא זה מח' ר''מ וחכמים. ופסק דבעינן כל ז' מצוות.
ואח''כ הגדורים בדרכי הדתות, אם תאמר שאלו דתות ששומרות על כל ז' מצוות. לא יהיה סתירה.
אבל אם רק ע''ז זה כן סתירה.
וממילא זה לא שייך בישמעלים בזמנינו שודאי חשודים על גזל עריות ושפיכו''ד.
4) אתה כתבת שדבריו הם לא להלכה ונתלית בחת"ס, החת"ס לא אמר שדבריו הם לא להלכה ולא ביטלם כליל הפריע לו סגנון לשון ואמא שלא יצא מהמאירי ולמחוק הוא לא מחק את התוספתא שהביא המאירי ואת עצם הלימוד אלא רק את סגנון הלשון הא ותו לא. [שים מסקנות בצד].
החת''ס אכן אמר שדבריו לא להלכה.

5) נכון המאירי יש עוד מקומות וכו' וצריך לדון בזה
מה הפירוש צריך לדון בזה?
אב אי אפשר למחוק את התוספתא שהביא אי אפשר להתעלם מהחילוק שהוא עושה.
במקומות אחרים חיזק יותר מזה דינים מופקעים לגמרי. באותו סוג חילוק.
ומדוע לא נשתמש בדברי הבית יוסף על הטור??? המסקנא הכי הגיונית ומתבקשת כאן בכוונת המאירי.
יתכן בהחלט שיש לומר שלא על הנוצרים כיוון על אף שכתב לשון שמשתמע שזה עליהם בגלל הסיבה שכתבת.
הוא כתב לשון שמשתמעת גם על הנוצרים כי בתוכם הוא ישב. וכמו שהכחיש גם הסיפור של ר' יהושע בן פרחיא ואותו האיש מאותה סיבה. כי הוא ישב בתוכם.
ייש"כ על הדברים.
 
זה טעם שאתה המצאת.
לצערי זה לא המצאה. מי שלמד בישיבות יודע שזה הטעם, בעוד שבני אשכנז מכסים את הראש במגבעת כיון שלא מתעטפים בטלית, אין שום סיבה שהספרדים שמתעטפים בטלית יכסו את הראש במגבעת, כי במה הם שונים מהנשואים. לצערי הר' אור יעקב צודק.
 
לצערי זה לא המצאה. מי שלמד בישיבות יודע שזה הטעם, בעוד שבני אשכנז מכסים את הראש במגבעת כיון שלא מתעטפים בטלית, אין שום סיבה שהספרדים שמתעטפים בטלית יכסו את הראש במגבעת, כי במה הם שונים מהנשואים. לצערי הר' אור יעקב צודק.
ההמצאה היא שזה עניין של בעלי בתים.
יתכן מאוד וזה בכדי להראות יותר ישיבתיים אשכנזים,
אבל הוא המציא שזה קשור לבעלי בתים.
 
ההמצאה היא שזה עניין של בעלי בתים.
יתכן מאוד וזה בכדי להראות יותר ישיבתיים אשכנזים,
אבל הוא המציא שזה קשור לבעלי בתים.
מה זה קשור לבעלי בתים, וכי אברכים לא מכסים הראש בטלית.
 
זה שיש סתירה ודאי שיש.
גר תושב זה אחד ששומר כל שבע מצוות בני נח. ולא סגי בלא עובד ע''ז. אגב בסוגיא זה מח' ר''מ וחכמים. ופסק דבעינן כל ז' מצוות.
ואח''כ הגדורים בדרכי הדתות, אם תאמר שאלו דתות ששומרות על כל ז' מצוות. לא יהיה סתירה.
אבל אם רק ע''ז זה כן סתירה.
וממילא זה לא שייך בישמעלים בזמנינו שודאי חשודים על גזל עריות ושפיכו''ד.
איך אתה רואה סתירה? המאירי אומר את דברי הגמרא כגון גר תושב, ואז אומר מ"מ מפורש בתוספתא וכו' כלומר הוא מסייג את ההוראה של הגמרא רק לאינו מכירו אך אם מכירו לא צריך לתנאי זה וכמו שביארתי בהודעתי ושוב מוציא מזה דין לגבי אינו מכירו אך ידוע שאינו עע"ז. היכן הסתירה כאן, לא אבין.
החת''ס אכן אמר שדבריו לא להלכה.
היכן כתב? אם מה שהבאת ממנו הוא לא כתב כן והתייחסתי אם יש עוד בדבריו אנא צטט , ובכל אופן אם אפשר ליישבו מקושיית החת"ס עדיף.
מה הפירוש צריך לדון בזה?

במקומות אחרים חיזק יותר מזה דינים מופקעים לגמרי. באותו סוג חילוק.
ומדוע לא נשתמש בדברי הבית יוסף על הטור??? המסקנא הכי הגיונית ומתבקשת כאן בכוונת המאירי.

הוא כתב לשון שמשתמעת גם על הנוצרים כי בתוכם הוא ישב. וכמו שהכחיש גם הסיפור של ר' יהושע בן פרחיא ואותו האיש מאותה סיבה. כי הוא ישב בתוכם.
כוונתי פשוטה ואולי לא הבהרתי, אסביר שוב גם אם נמחוק את הלשון על האומות וכו' הלימוד לגוי שמכירו כתוב ולא ביקש החת"ס למחוק, וגם אם נמחוק אין זה מבטל השכל והלימוד לגוי שאינו מכירו אך בידוע שאינו עע"ז.
ובמקום לבטל דברי המאירי אפשר לומר שכוונתו על הלימוד הנ"ל לגוי שאינו עע"ז בידוע ומה שנקט לשון פייסנית לנצרות זה מהטעם שאמרת אבל למה לבטל דבריו. אני לא יכול להסכים שזה הכי הגיוני ומתבקש זאת אפשרות וכן צריך לדון בזה זה לא הלימוד הסדיר שלי וצריך לחשוב ולדון בזה בע"ה אתייעץ בזה גם עם חברים ות"ח כפי היכולת לשמוע דעות נוספות.
 
לצערי זה לא המצאה. מי שלמד בישיבות יודע שזה הטעם, בעוד שבני אשכנז מכסים את הראש במגבעת כיון שלא מתעטפים בטלית, אין שום סיבה שהספרדים שמתעטפים בטלית יכסו את הראש במגבעת, כי במה הם שונים מהנשואים. לצערי הר' אור יעקב צודק.
לא זה ולא זה.
הם נוקטים כדעת המ"ב ע"פ המג"א שדייק מהגמ' בקידושין שבחור רוק 'לא מכסה ראשו בטלית'. ולכן הם אוסרים. הרי אצל האשכנזים הנשואים 'כולם' מכסים ראשם בטלית, וגם הייקים הבחורים שהולכים עם טלית - לא מכסים משום המג"א הזה.

אלא שכבר הכה"ח הביא שם את דברי היעב"ץ והיפ"ל שתמהו על המג"א, ובאמת שדבריו תמוהים בראייתו מהגמ', אבל את האשכנזים זה לא משנה.
 
ה] ואמנם רבינו המאירי על מסכת עבודה זרה (דף כ ע''א) כתב "וכן דרשו מכאן שלא נתן להם חנייה בקרקע כדי שלא להתמיד ישיבתם בינותינו. וכן דרשו ממנו שלא ליתן להם מתנת חנם שלא לגזלה למי שאנו חייבים לה ביותר - כגון גר תושב והוא בן נח הגמור לקיים שבע מצות כמו שאמרה תורה "לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי", ומ"מ פי' בתוספתא דוקא לגוי שאין מכירו או שהיה עובר ממקום למקום, אבל אם היה שכנו או חברו מותר שהוא כמוכרן לו. הא כל שהוא מן האומות הגדורות בדרכי הדתות ושמודות באלהות  אין ספק שאף בשאין מכירו מותר וראוי וכבר אמרו "שולח אדם ירך לנכרי".
הרב @נוריאל עזרא אנא התבונן, בתחילה כתוב "בן נח הגמור לקיים שבע מצוות". גם אם הוא לא עובד ע''ז לא סגי בעינן שבע מצוות.
בהמשך דין שנאמר לגבי "מתנת חינם" שנותן לשכנו כי הוא מכירו, מותר "מפני שהוא כמוכרן לו" מה הפירוש? זה לא מתנת חינם!
ומעתה ההמשך "כל שהוא מן האמות הגדורות וכו' אף בשאין מכירו", לאיזה קריטוריון זה מתאים?
א] מכירו שהוא שומר שבע מצוות בני נח? הרי זה לא נכון לפחות לגבי נוצרים וישמעאלים בזמנינו
ב] אם מצד הברייתא שכשמכירו הרי הוא "כמוכרן לו" היינו מפני שמחזיקים טובה זה לזה. ומחזיר לו הנאה על זה. ולא הוי מתנת חינם. מה הקשר כשאינו מכירו בגלל שגדור בדרכי הדתות?
ומה גם שלא מובן מאומה מה הקשר בין ענין "מתנת חינם" שהותר במכירו בגלל החזקת טובה, לבין "חנית קרקע" שהוא גין אחר שלא ילמד ממעשיהם, ואם לא שומרים ז' מצוות החשש קיים בדיוק כמו בכל גוי אחר. והדבר ברור ופשוט.
 
הרב @נוריאל עזרא אנא התבונן, בתחילה כתוב "בן נח הגמור לקיים שבע מצוות". גם אם הוא לא עובד ע''ז לא סגי בעינן שבע מצוות.
בהמשך דין שנאמר לגבי "מתנת חינם" שנותן לשכנו כי הוא מכירו, מותר "מפני שהוא כמוכרן לו" מה הפירוש? זה לא מתנת חינם!
ומעתה ההמשך "כל שהוא מן האמות הגדורות וכו' אף בשאין מכירו", לאיזה קריטוריון זה מתאים?
א] מכירו שהוא שומר שבע מצוות בני נח? הרי זה לא נכון לפחות לגבי נוצרים וישמעאלים בזמנינו
ב] אם מצד הברייתא שכשמכירו הרי הוא "כמוכרן לו" היינו מפני שמחזיקים טובה זה לזה. ומחזיר לו הנאה על זה. ולא הוי מתנת חינם. מה הקשר כשאינו מכירו בגלל שגדור בדרכי הדתות?
ומה גם שלא מובן מאומה מה הקשר בין ענין "מתנת חינם" שהותר במכירו בגלל החזקת טובה, לבין "חנית קרקע" שהוא גין אחר שלא ילמד ממעשיהם, ואם לא שומרים ז' מצוות החשש קיים בדיוק כמו בכל גוי אחר. והדבר ברור ופשוט.
עכשיו הבנתי אותך.
עיינתי שוב בדברים. וחוזרני בי קצת מדבריי הקודמים אבל אחר העיון שוב עדיין דבריו מבוארים באופן אחר.
וז"ל של המאירי:

כבר ידעת כמה החמירה תורה להרחיק עובדי האלילים מארצנו ומגבולנו ומבינותינו ובכמה מקומות האריכה להזהירנו להתרחק ממעשיהם מכאן אמרו לא תחנם לא תתן להם חן ר"ל לשבח ענינם ומעשיהם ואפילו יפי צורתם ותבניתם וכן דרשו מכאן שלא נתן להם חנייה בקרקע בכדי שלא להתמיד ישיבתם בינותינו וכן דרשו ממנו שלא ליתן להם מתנת חינם שלא לגזלה למי שאנו היורים לה ביותר כגון גר תושב והוא בן נח הגמור לקיים שבע מצות כמו שאמרה תורה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי ומכל מקום פרשוה בתוספתא דוקא לגוי שאין מכירו או שהיה עובר ממקום למקום אבל אם היה שכנו או חברו אז מותר שהוא כמוכרן לו הא כל שהוא מן האומות הגדורות בדרכי הדתות ושמודות באלהות אין ספק שאף כשאינו מכירו מותר וראוי וכבר אמרו שולח אדם ירך לנכרי.
כותב המאירי שהתורה החמירה להרחיק מעלינו עע"ז וזה מתבטא מכמה איסורים וכו'.
לעניין איסור מתנת חינם מסייג מהתוספתא כאמור.
אלא שעדיין קשה מה עם חניה בקרקע?
אלא שבהכרח שכל האיסורים הנ"ל דוקא בעע"ז ובשכנו המכירו הכוונה התירו מדין כמוכרן לו בגלל שבנוסף להחזקת טובה כיוון שמכירו יודע בו שלא עע"ז ומזה יש ללמוד גם למי שבידוע שלא עע"ז כי כך דתו.

מה כבודו אומר?

נ.ב. למה אתה כותב שנוצרים וישמעלים בזמננו לא שומרים 7 מצוות?לא כל הזרמים של הנוצרים מאמינים שהנביא שלהם הוא הבורא יש כאלה שמאמינים שהוא רק משיח. וגם כמדומה שזה לא מוסכם שגם המאמינים בשילוש הוא ע"ז לגוי רק עבורנו. והישמעלים גם יש כתות כתות לא כולם רוצחים . [ויש עוד עמים ביננו] ועכ"פ בגוי חסיד אומות העולם שמכירים אישית שלא עע"ז יקויים בודאי.
 
אתה חוזר שוב ולא מתבונן באבסורד שיש כאן.
בספריו כתב טעם 'מעצמו' בתור 'ושמא'. אם היה שואל אותו ואומר לו - נראה לך שהיה אומר כן??? מה אתה עונה על זה? בלי להתחמק!
גם בשנת תשע"ו כתב כן, כלומר בינתיים לא השתנה כלום, אז מהיכן הגיע 'עדות' זו ששאלו ואמר לו??
- אני חוזר ואומר שבהלכה ברורה כתב להדיא "והסביר לנו טעמו" וכו'.
זאת אומרת שאת הטעם של "נוחות" זה ברור שזה נכון.
בילקו"י כתב "שמא" כי כנראה שמע כך ממישהו או באופן אחר, אבל אחר הנ"ל יש לנו עדות ברורה על כך.

1746964510302.png

ההמצאה היא שזה עניין של בעלי בתים.
יתכן מאוד וזה בכדי להראות יותר ישיבתיים אשכנזים,
אבל הוא המציא שזה קשור לבעלי בתים.
"להראות יותר ישיבתיים אשכנזים" ולא ספרדים דהיינו "בעלי בתים" (וכן אמרו לי במפורש שני ראשי ישיבות שלא שמים טלית על הראש לא קשור למג"א, אלא כדי להראות "בני תיירה" וד"ל...)
 
"להראות יותר ישיבתיים אשכנזים" ולא ספרדים דהיינו "בעלי בתים" (וכן אמרו לי במפורש שני ראשי ישיבות שלא שמים טלית על הראש לא קשור למג"א, אלא כדי להראות "בני תיירה" וד"ל...)
שוב, המודגש זה המצאה שלך.
 
אני חוזר ואומר שבהלכה ברורה כתב להדיא "והסביר לנו טעמו" וכו'.
זאת אומרת שאת הטעם של "נוחות" זה ברור שזה נכון.
הרב דוד שם כתב: וכ"כ 'בשמו' ידידי אחי הרב יצחק וכו'. דבר זה הוכחתי שאינו נכון, כיון שהרב יצחק שם לא כתב 'בשמו' אלא 'מעצמו'. וא"כ איך נסמוך על דברים אלו.
בילקו"י כתב "שמא" כי כנראה שמע כך ממישהו או באופן אחר, אבל אחר הנ"ל יש לנו עדות ברורה על כך.
אני בטוח שגם אתה משוכנע שאתה מורח את עצמך ואת כולנו בתירוץ זה.
בא תהיה כנה, ותגיד פעם אחת: צודק, יש כאן בעיה חמורה של אי אמינות. תהיה הוגן.
 
כותב המאירי שהתורה החמירה להרחיק מעלינו עע"ז וזה מתבטא מכמה איסורים וכו'.
לעניין איסור מתנת חינם מסייג מהתוספתא כאמור.
אלא שעדיין קשה מה עם חניה בקרקע?
אלא שבהכרח שכל האיסורים הנ"ל דוקא בעע"ז ובשכנו המכירו הכוונה התירו מדין כמוכרן לו בגלל שבנוסף להחזקת טובה כיוון שמכירו יודע בו שלא עע"ז ומזה יש ללמוד גם למי שבידוע שלא עע"ז כי כך דתו.
אבל מה זה עוזר לי אם נפסק כמ''ד שבעינן ז' מצוות בני נח, ולא סגי בלא עובד ע''ז, שזה מח' תנאים ובה פסק דבעינן כל ז' מצוות בני נח.
אא''כ תאמר שמדובר שמכירו שהוא מאומה ששומרת כל שבע מצוות ב''נ. ולזה אפשר אכן להסכים.
מה כבודו אומר?

נ.ב. למה אתה כותב שנוצרים וישמעלים בזמננו לא שומרים 7 מצוות?לא כל הזרמים של הנוצרים מאמינים שהנביא שלהם הוא הבורא יש כאלה שמאמינים שהוא רק משיח. וגם כמדומה שזה לא מוסכם שגם המאמינים בשילוש הוא ע"ז לגוי רק עבורנו.
לנוצרים היחס ברמב''ם ושו''ע מוחלט כעובדי ע''ז.
והישמעלים גם יש כתות כתות לא כולם רוצחים .
אבל אין כאן אומה ידועה, כי ידועים יותר בהיפך. ואיה''נ אם יש אחד ששומר כל ז' מצוות אין בו איסור לא תחנם. אך ההיתר הגורף דישמעאלים לא א''ש.
[ויש עוד עמים ביננו] ועכ"פ בגוי חסיד אומות העולם שמכירים אישית שלא עע"ז יקויים בודאי.
איה''נ אני מסכים שאם יודעים בו ששומר ז' מצוות ב''נ, לא עובר על לא תחנם דאורייתא.

רק יהיה איסור מצד אחר מדרבנן של הפקעת המצוות. ועיין היטב בשו''ת הסבא קדישא יו''ד סי' כב בסופו,
 
שוב, המודגש זה המצאה שלך.
אז בא תסביר לי מה זה "להראות בני תיירה"!? ולא מה!?
אני בטוח שגם אתה משוכנע שאתה מורח את עצמך ואת כולנו בתירוץ זה.
בא תהיה כנה, ותגיד פעם אחת: צודק, יש כאן בעיה חמורה של אי אמינות. תהיה הוגן.
אתה שוב ושוב מתעלם מהרב דוד יוסף שליט"א שכתב להדיא "והסביר לנו טעמו"
 
אתה שוב ושוב מתעלם מהרב דוד יוסף שליט"א שכתב להדיא "והסביר לנו טעמו"
לית לך עדות שבטלה מקצתה וכו'?

מה עם דברי הרב יצחק 'שמא'? אתה מוכיח שוב ושוב שאתה מודה שזה בעיה, רק קשה לך לומר את זה.

שים לב שבארחות מרן כתב הסביר 'לי'. כלומר הרב יצחק לא בענין כלל.

ונראה לי שהובנו פשר הדברים. לאחר שהרב יצחק ראה שהרב עובדיה אמר לרב דוד את הטעם הנ"ל - כתב כן בהמשך כאילו אמר 'לו' את הדברים [למרות שבעבר אמר את זה בתור 'שמא'], ואף הוסיף 'מדנפשיה' את הענין של 'למען ילמדו המון העם שאינו חובה', וכל זה הוספת דברים על דברים.
 
ראשי תחתית