לא מוכר...אני שמעתי שהסיבה היא כדי ללמד את "דלת העם" (מוכר לך?) שאין להחמיר...
לא מוכר...אני שמעתי שהסיבה היא כדי ללמד את "דלת העם" (מוכר לך?) שאין להחמיר...
לא מוכר...
ושניהם אמת...![]()
משא ומתן בעלון 'השיעור השבועי'
והוא א"ל שלומר סב"ל נגד מרן זה חידוש, שהרי קיבלנו דברי השו"ע בהל' נידה ואשת איש החמורים, וא"כ למה בהלכות ברכות לא?, אבל כיון שכך אמר מרן החיד"א בשם רבותיו נקבל, אבל אם יש צירוף הכי קטן לברך, יש לפסוק כדעת מרן השו"ע ולברך. ולכן הוא השיב לי שאין לחוש לזה שאין כן דעת האחרונים וכו' וכו', כיון שכך...tora-forum.co.il
את שניהם הוא כתב מעצמו בלי ששאל אותו, וכפי שמפורש בילקוט יוסף. מה שאמר בשנים האחרונות ששאל אותו - מוכחש מספריו, ולכן א"א להאמין לזה כלל.ושניהם אמת...
ששאלתי את מרן הראשל"צ שליט"א על כך, הוא אמר לי שמרן לא שם בגלל שזה מפריע לכוונתו, ואפי' שיכול להיות שהציבור ילמדו ממנו לא חשש לזה כיון שאינו חובה, ורק ממידת חסידות היא.
טעם זה צ"ע, דלפ"ז מי שחם לו עם טלית קטן - יכול שלא ללכת איתה, ואע"פ שאחרים ילמדו ממנו משום שהשו"ע כתב:ואפי' שיכול להיות שהציבור ילמדו ממנו לא חשש לזה כיון שאינו חובה, ורק ממידת חסידות היא.
עדות כבושה לא שווה כלוםושניהם אמת...
ששאלתי את מרן הראשל"צ שליט"א על כך, הוא אמר לי שמרן לא שם בגלל שזה מפריע לכוונתו, ואפי' שיכול להיות שהציבור ילמדו ממנו לא חשש לזה כיון שאינו חובה, ורק ממידת חסידות היא.
גם בהלכה ברורה כתב שכך ענה לו מרן זצוק"ל שעושה כן מטעמי נוחות.את שניהם הוא כתב מעצמו בלי ששאל אותו, וכפי שמפורש בילקוט יוסף
במילים אחרות אתה אומר ששני בניו של מרן זצוק"ל גדולי ישראל לא אמרו אמת (בכוונה אני מתבטא ככה ולא מכבס את המילים)ולכן א"א להאמין לזה כלל.
מה אתה מביא ראיה ממנהג שנהגו כל ישראל לילך עם טלית קטן ולקיים מצוה בכל שניה?טעם זה צ"ע, דלפ"ז מי שחם לו עם טלית קטן - יכול שלא ללכת איתה, ואע"פ שאחרים ילמדו ממנו משום שהשו"ע כתב:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן כד סעיף א
וטוב (ב') ונכון א} להיות כל אדם זהיר ב] ללבוש טלית קטן כל היום עי"ש, והוי 'מדת חסידות' בעלמא.
וג"כ דעת מרן מעיקר הדין שמותר לברך על תוספת אורה, ורק ממדת חסידות לא לברך, שהרי כתב
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסג סעיף ח
ב' או ג' בעלי בתים אוכלים במקום א', י"א טו כ] (לה) שכל אחד מברך על מנורה יב'} שלו, (ס') (לו) ויש מגמגם בדבר. (ע') ונכון ליזהר בספק ברכות ד) ולא יברך אלא אחד.
הרב יצחק היכן שציינתי כתב להדיא את הטעם הזה 'מעצמו' ולא כתב ששאל את אביו.במילים אחרות אתה אומר ששני בניו של מרן זצוק"ל גדולי ישראל לא אמרו אמת
אני מביא ראיה מהמלה 'נכון', האם זה 'חסידות' או שזה יותר מזה.מה אתה מביא ראיה ממנהג שנהגו כל ישראל לילך עם טלית קטן ולקיים מצוה בכל שניה?
ומה אתה מביא ראיה מסב"ל ספק איסור דאורייתא?
ובשיעור הביא ששאל אותו וענה לו כנ"ל.הרב יצחק היכן שציינתי כתב להדיא את הטעם הזה 'מעצמו' ולא כתב ששאל את אביו.
מחילה מכת"ר אבל המציאות בין אצל ת"ח ובין אצל בעלי בתים היא חצויה יש שנוהגים לשים ויש שאינם נוהגים.אני מביא ראיה מהמלה 'נכון', האם זה 'חסידות' או שזה יותר מזה.
וגם רוב האנשים שאני מכיר בין ת"ח ובין בעלי בתים 'של צורה' שמים טלית על הראש בתפלה. רק בעלי בתים פשוטים לא שמים על הראש [ומסתמא שכיום יש גם ת"ח שהנהיגו בעצמם כדעת הרב עובדיה ורוצים לקיים הליכה בדרכיו ולכן גם להם נהיה פתאום 'מפריע' הטלית על הראש, וזה רק 'חסידות' בעלמא].
זה טעם שאתה המצאת.ואדרבה לצערנו בישיבות הגדולות וגם הרבה בקטנות ישנם שמחייבים לשים "מגבעת" וח"ו שישימו "טלית" על הראש כמנהג הבעלי בתים...
הלוואי ותגיע לדרגתם של מוסרי התורה ומעמידי עולם התורה בדור האחרון.ה' יכפר בעדם.
אתה חוזר שוב ולא מתבונן באבסורד שיש כאן.ובשיעור הביא ששאל אותו וענה לו כנ"ל.
וששאלתי אותו על כך, הוא אמר לי שפעם הוא אמר לו כך ופעם הוא אמר לו כך.
זה שיש סתירה ודאי שיש.בס"ד
עיינתי מעט בזה כפי הפנאי.
ואומר כמה דברים. [רק בדעת המאירי, את המסקנות נשאיר לפעם אחרת].
1) אני לא חותר לשום מסקנא.
2) גם ההבנה בראשונים חשובה לי ולא רק מה יצא במסקנא ועל הערתי במאמרך הערה נקודתית.
3) כתבת שיש סתירה במאירי הראיתי שאין על זה אתה מסכים? [תניח למסקנות שלך להלכה בצד רגע].
החת''ס אכן אמר שדבריו לא להלכה.4) אתה כתבת שדבריו הם לא להלכה ונתלית בחת"ס, החת"ס לא אמר שדבריו הם לא להלכה ולא ביטלם כליל הפריע לו סגנון לשון ואמא שלא יצא מהמאירי ולמחוק הוא לא מחק את התוספתא שהביא המאירי ואת עצם הלימוד אלא רק את סגנון הלשון הא ותו לא. [שים מסקנות בצד].
מה הפירוש צריך לדון בזה?5) נכון המאירי יש עוד מקומות וכו' וצריך לדון בזה
במקומות אחרים חיזק יותר מזה דינים מופקעים לגמרי. באותו סוג חילוק.אב אי אפשר למחוק את התוספתא שהביא אי אפשר להתעלם מהחילוק שהוא עושה.
הוא כתב לשון שמשתמעת גם על הנוצרים כי בתוכם הוא ישב. וכמו שהכחיש גם הסיפור של ר' יהושע בן פרחיא ואותו האיש מאותה סיבה. כי הוא ישב בתוכם.יתכן בהחלט שיש לומר שלא על הנוצרים כיוון על אף שכתב לשון שמשתמע שזה עליהם בגלל הסיבה שכתבת.
ייש"כ על הדברים.
לצערי זה לא המצאה. מי שלמד בישיבות יודע שזה הטעם, בעוד שבני אשכנז מכסים את הראש במגבעת כיון שלא מתעטפים בטלית, אין שום סיבה שהספרדים שמתעטפים בטלית יכסו את הראש במגבעת, כי במה הם שונים מהנשואים. לצערי הר' אור יעקב צודק.זה טעם שאתה המצאת.
ההמצאה היא שזה עניין של בעלי בתים.לצערי זה לא המצאה. מי שלמד בישיבות יודע שזה הטעם, בעוד שבני אשכנז מכסים את הראש במגבעת כיון שלא מתעטפים בטלית, אין שום סיבה שהספרדים שמתעטפים בטלית יכסו את הראש במגבעת, כי במה הם שונים מהנשואים. לצערי הר' אור יעקב צודק.
מה זה קשור לבעלי בתים, וכי אברכים לא מכסים הראש בטלית.ההמצאה היא שזה עניין של בעלי בתים.
יתכן מאוד וזה בכדי להראות יותר ישיבתיים אשכנזים,
אבל הוא המציא שזה קשור לבעלי בתים.
זו בדיוק השאלה שלי כלפי @אור יעקב שהמציא שזה קשור לבעלי בתים.מה זה קשור לבעלי בתים, וכי אברכים לא מכסים הראש בטלית.
איך אתה רואה סתירה? המאירי אומר את דברי הגמרא כגון גר תושב, ואז אומר מ"מ מפורש בתוספתא וכו' כלומר הוא מסייג את ההוראה של הגמרא רק לאינו מכירו אך אם מכירו לא צריך לתנאי זה וכמו שביארתי בהודעתי ושוב מוציא מזה דין לגבי אינו מכירו אך ידוע שאינו עע"ז. היכן הסתירה כאן, לא אבין.זה שיש סתירה ודאי שיש.
גר תושב זה אחד ששומר כל שבע מצוות בני נח. ולא סגי בלא עובד ע''ז. אגב בסוגיא זה מח' ר''מ וחכמים. ופסק דבעינן כל ז' מצוות.
ואח''כ הגדורים בדרכי הדתות, אם תאמר שאלו דתות ששומרות על כל ז' מצוות. לא יהיה סתירה.
אבל אם רק ע''ז זה כן סתירה.
וממילא זה לא שייך בישמעלים בזמנינו שודאי חשודים על גזל עריות ושפיכו''ד.
היכן כתב? אם מה שהבאת ממנו הוא לא כתב כן והתייחסתי אם יש עוד בדבריו אנא צטט , ובכל אופן אם אפשר ליישבו מקושיית החת"ס עדיף.החת''ס אכן אמר שדבריו לא להלכה.
כוונתי פשוטה ואולי לא הבהרתי, אסביר שוב גם אם נמחוק את הלשון על האומות וכו' הלימוד לגוי שמכירו כתוב ולא ביקש החת"ס למחוק, וגם אם נמחוק אין זה מבטל השכל והלימוד לגוי שאינו מכירו אך בידוע שאינו עע"ז.מה הפירוש צריך לדון בזה?
במקומות אחרים חיזק יותר מזה דינים מופקעים לגמרי. באותו סוג חילוק.
ומדוע לא נשתמש בדברי הבית יוסף על הטור??? המסקנא הכי הגיונית ומתבקשת כאן בכוונת המאירי.
הוא כתב לשון שמשתמעת גם על הנוצרים כי בתוכם הוא ישב. וכמו שהכחיש גם הסיפור של ר' יהושע בן פרחיא ואותו האיש מאותה סיבה. כי הוא ישב בתוכם.
לא זה ולא זה.לצערי זה לא המצאה. מי שלמד בישיבות יודע שזה הטעם, בעוד שבני אשכנז מכסים את הראש במגבעת כיון שלא מתעטפים בטלית, אין שום סיבה שהספרדים שמתעטפים בטלית יכסו את הראש במגבעת, כי במה הם שונים מהנשואים. לצערי הר' אור יעקב צודק.
הרב @נוריאל עזרא אנא התבונן, בתחילה כתוב "בן נח הגמור לקיים שבע מצוות". גם אם הוא לא עובד ע''ז לא סגי בעינן שבע מצוות.ה] ואמנם רבינו המאירי על מסכת עבודה זרה (דף כ ע''א) כתב "וכן דרשו מכאן שלא נתן להם חנייה בקרקע כדי שלא להתמיד ישיבתם בינותינו. וכן דרשו ממנו שלא ליתן להם מתנת חנם שלא לגזלה למי שאנו חייבים לה ביותר - כגון גר תושב והוא בן נח הגמור לקיים שבע מצות כמו שאמרה תורה "לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי", ומ"מ פי' בתוספתא דוקא לגוי שאין מכירו או שהיה עובר ממקום למקום, אבל אם היה שכנו או חברו מותר שהוא כמוכרן לו. הא כל שהוא מן האומות הגדורות בדרכי הדתות ושמודות באלהות אין ספק שאף בשאין מכירו מותר וראוי וכבר אמרו "שולח אדם ירך לנכרי".
עכשיו הבנתי אותך.הרב @נוריאל עזרא אנא התבונן, בתחילה כתוב "בן נח הגמור לקיים שבע מצוות". גם אם הוא לא עובד ע''ז לא סגי בעינן שבע מצוות.
בהמשך דין שנאמר לגבי "מתנת חינם" שנותן לשכנו כי הוא מכירו, מותר "מפני שהוא כמוכרן לו" מה הפירוש? זה לא מתנת חינם!
ומעתה ההמשך "כל שהוא מן האמות הגדורות וכו' אף בשאין מכירו", לאיזה קריטוריון זה מתאים?
א] מכירו שהוא שומר שבע מצוות בני נח? הרי זה לא נכון לפחות לגבי נוצרים וישמעאלים בזמנינו
ב] אם מצד הברייתא שכשמכירו הרי הוא "כמוכרן לו" היינו מפני שמחזיקים טובה זה לזה. ומחזיר לו הנאה על זה. ולא הוי מתנת חינם. מה הקשר כשאינו מכירו בגלל שגדור בדרכי הדתות?
ומה גם שלא מובן מאומה מה הקשר בין ענין "מתנת חינם" שהותר במכירו בגלל החזקת טובה, לבין "חנית קרקע" שהוא גין אחר שלא ילמד ממעשיהם, ואם לא שומרים ז' מצוות החשש קיים בדיוק כמו בכל גוי אחר. והדבר ברור ופשוט.
כותב המאירי שהתורה החמירה להרחיק מעלינו עע"ז וזה מתבטא מכמה איסורים וכו'.כבר ידעת כמה החמירה תורה להרחיק עובדי האלילים מארצנו ומגבולנו ומבינותינו ובכמה מקומות האריכה להזהירנו להתרחק ממעשיהם מכאן אמרו לא תחנם לא תתן להם חן ר"ל לשבח ענינם ומעשיהם ואפילו יפי צורתם ותבניתם וכן דרשו מכאן שלא נתן להם חנייה בקרקע בכדי שלא להתמיד ישיבתם בינותינו וכן דרשו ממנו שלא ליתן להם מתנת חינם שלא לגזלה למי שאנו היורים לה ביותר כגון גר תושב והוא בן נח הגמור לקיים שבע מצות כמו שאמרה תורה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי ומכל מקום פרשוה בתוספתא דוקא לגוי שאין מכירו או שהיה עובר ממקום למקום אבל אם היה שכנו או חברו אז מותר שהוא כמוכרן לו הא כל שהוא מן האומות הגדורות בדרכי הדתות ושמודות באלהות אין ספק שאף כשאינו מכירו מותר וראוי וכבר אמרו שולח אדם ירך לנכרי.
אתה חוזר שוב ולא מתבונן באבסורד שיש כאן.
בספריו כתב טעם 'מעצמו' בתור 'ושמא'. אם היה שואל אותו ואומר לו - נראה לך שהיה אומר כן??? מה אתה עונה על זה? בלי להתחמק!
- אני חוזר ואומר שבהלכה ברורה כתב להדיא "והסביר לנו טעמו" וכו'.גם בשנת תשע"ו כתב כן, כלומר בינתיים לא השתנה כלום, אז מהיכן הגיע 'עדות' זו ששאלו ואמר לו??
"להראות יותר ישיבתיים אשכנזים" ולא ספרדים דהיינו "בעלי בתים" (וכן אמרו לי במפורש שני ראשי ישיבות שלא שמים טלית על הראש לא קשור למג"א, אלא כדי להראות "בני תיירה" וד"ל...)ההמצאה היא שזה עניין של בעלי בתים.
יתכן מאוד וזה בכדי להראות יותר ישיבתיים אשכנזים,
אבל הוא המציא שזה קשור לבעלי בתים.
שוב, המודגש זה המצאה שלך."להראות יותר ישיבתיים אשכנזים" ולא ספרדים דהיינו "בעלי בתים" (וכן אמרו לי במפורש שני ראשי ישיבות שלא שמים טלית על הראש לא קשור למג"א, אלא כדי להראות "בני תיירה" וד"ל...)
הרב דוד שם כתב: וכ"כ 'בשמו' ידידי אחי הרב יצחק וכו'. דבר זה הוכחתי שאינו נכון, כיון שהרב יצחק שם לא כתב 'בשמו' אלא 'מעצמו'. וא"כ איך נסמוך על דברים אלו.אני חוזר ואומר שבהלכה ברורה כתב להדיא "והסביר לנו טעמו" וכו'.
זאת אומרת שאת הטעם של "נוחות" זה ברור שזה נכון.
אני בטוח שגם אתה משוכנע שאתה מורח את עצמך ואת כולנו בתירוץ זה.בילקו"י כתב "שמא" כי כנראה שמע כך ממישהו או באופן אחר, אבל אחר הנ"ל יש לנו עדות ברורה על כך.
אבל מה זה עוזר לי אם נפסק כמ''ד שבעינן ז' מצוות בני נח, ולא סגי בלא עובד ע''ז, שזה מח' תנאים ובה פסק דבעינן כל ז' מצוות בני נח.כותב המאירי שהתורה החמירה להרחיק מעלינו עע"ז וזה מתבטא מכמה איסורים וכו'.
לעניין איסור מתנת חינם מסייג מהתוספתא כאמור.
אלא שעדיין קשה מה עם חניה בקרקע?
אלא שבהכרח שכל האיסורים הנ"ל דוקא בעע"ז ובשכנו המכירו הכוונה התירו מדין כמוכרן לו בגלל שבנוסף להחזקת טובה כיוון שמכירו יודע בו שלא עע"ז ומזה יש ללמוד גם למי שבידוע שלא עע"ז כי כך דתו.
לנוצרים היחס ברמב''ם ושו''ע מוחלט כעובדי ע''ז.מה כבודו אומר?
נ.ב. למה אתה כותב שנוצרים וישמעלים בזמננו לא שומרים 7 מצוות?לא כל הזרמים של הנוצרים מאמינים שהנביא שלהם הוא הבורא יש כאלה שמאמינים שהוא רק משיח. וגם כמדומה שזה לא מוסכם שגם המאמינים בשילוש הוא ע"ז לגוי רק עבורנו.
אבל אין כאן אומה ידועה, כי ידועים יותר בהיפך. ואיה''נ אם יש אחד ששומר כל ז' מצוות אין בו איסור לא תחנם. אך ההיתר הגורף דישמעאלים לא א''ש.והישמעלים גם יש כתות כתות לא כולם רוצחים .
איה''נ אני מסכים שאם יודעים בו ששומר ז' מצוות ב''נ, לא עובר על לא תחנם דאורייתא.[ויש עוד עמים ביננו] ועכ"פ בגוי חסיד אומות העולם שמכירים אישית שלא עע"ז יקויים בודאי.
אז בא תסביר לי מה זה "להראות בני תיירה"!? ולא מה!?שוב, המודגש זה המצאה שלך.
אתה שוב ושוב מתעלם מהרב דוד יוסף שליט"א שכתב להדיא "והסביר לנו טעמו"אני בטוח שגם אתה משוכנע שאתה מורח את עצמך ואת כולנו בתירוץ זה.
בא תהיה כנה, ותגיד פעם אחת: צודק, יש כאן בעיה חמורה של אי אמינות. תהיה הוגן.
עולם הישיבות בא"י פורח ברובו מכח הישיבות הליטאיות ולזה רוצים להדמות.אז בא תסביר לי מה זה "להראות בני תיירה"!? ולא מה!?
לית לך עדות שבטלה מקצתה וכו'?אתה שוב ושוב מתעלם מהרב דוד יוסף שליט"א שכתב להדיא "והסביר לנו טעמו"