כיצד יש לנהוג ביום העצמאות לגבי תחנון / מנגל?

[חיי עולם]

נהוג לומר ששני מגזרים מתייחסים ליום העצמאות בחרדת קודש: הדתיים לאומיים והנטורי קרתא. אבל כל החרדים השפויים שנמצאים באמצע, לא עושים מזה סיפור כלשהו.

יום העצמאות אצלנו (בפרט החרדים הספרדים) הוא ללא שום תוספת כלשהי בתפילה, ומאידך גיסא עם רגשי הודאה להקב"ה על חסדיו בחזרתנו לארץ ישראל ובניסיו העצומים והמופלאים במלחמות השונות.

אם אתה "סולד" מסידור שהכניס את התוספת בתפילות ליום העצמאות (אגב, בדרך כלל עושים זאת כדי לקבל השתתפות ממשרד הדתות במימון ההדפסה...) ואם אתה קורא ליום העצמאות "רחמנא ליצלן", הבעיה היא אצלך. אנחנו פשוט לא מתייחסים לדברים האלה, ותו לא.

ואגב דעסקינן ביום העצמאות, הנה הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל נשאל בשנת תשע"א האם יש להימנע מלומר 'תחנון' ביום העצמאות. והשיב בכתב ידו כי "אין לומר תחנון בשני הימים הנ"ל. להתפלל כרגיל וללמוד בהתמדה ביתר שאת ויתר עוז. עובדיה יוסף".

ביום העצמאות עצמו מסר הגר"ע שיעור, ובו קרא שלא להתכחש לנס שהקב"ה עשה עם הקמת מדינת ישאל. "נתת ליראיך נס להתנוסס, עושים לו משמים נס? צריך להודות לקב"ה, ואז יהיה לו נס יותר גדול. למשל ילד בא אצלי 'רוצה סוכריה', לקחתי סוכריה נתתי לו. אומר: 'תודה רבה', עומד ומודה ומברך ומברך ומברך. אמרתי: 'זה נתתי לו סוכריה כך עשה, מחר אני אתן לו קופסת שוקולד מי יודע מה יעשה, ירקוד'.

כך הקב"ה. כשהוא עושה לנו נס ואומרים שירה - עושה נס יותר גדול, נס להתנוסס. תמיד צריך להודות לקב"ה. גם כן אנחנו, ברוך ה'.

אנשים אומרים 'חג עצמאות' מה זה חג העצמאות?, זה לא חג העצמאות. אנחנו חושבים על עיקר הדבר: זה שיש פה ממשלה יהודית. מה היה פה? המנדטורים, אלה האנגלים ימח שמם שונאי ישראל כל מי שרצה לבא לארץ צריך סרטיפיקט בלי זה לא ייכנס, פרוטקציות וזה וזה.

בזמן שהיה המנדט לפני קום המדינה היה 650 אלף איש בכל ישראל, 650 אלף. ועכשיו למעלה מחמישה מיליון. ומה זה?... אנחנו מתפללים עוד לקב"ה שיוסיף אחריתנו לראשיתנו ויהיה לנו ממשלה שכולם יראי שמיים כולם צדיקים כולם אוהבים את התורה, כך אנחנו מתפללים.

אסור לנו להתכחש לנס שעשה לנו הקב"ה, ברוך ה', הרבה ה' איתנו, 'הרבה ארבה את זרעך'. עוד יהיה כהנה וכהנה. כל יהודי שנמצא בחו"ל רוצה לבא, אהלן וסהלן, פותחים לו כל שערינו לפניו. לא אומרים לו 'תביא סרטיפיקט, תביא כך, תביא כך'. לא יביא. אם רואים אותו זה ברכה שיבוא לפה".

מרן התייחס לריבוי התורה שהתרבה בישראל מעת קום המדינה: "בזמן המנדט לא היה תלמודי תורה לא היה חינוך עצמאי. החינוך העצמאי יש עשרות אלפים. תלמוד תורה יש עשרות אלפים. כולם לומדים רק תורה. קודם לא היה זה. אנחנו צריכים להודות לקב"ה, ברוך ה' נתן לנו כוח לעשות חיל להרבות תורה".

יש לא לאחוז, ויש לפסול סידור בגלל שמופיע בסופו עמוד או שניים על יום העצמאות.

אני באופן אישי מאוד מתעב את ההשקפה הדתית לאומית, בעשורים האחרונים הם התפקחו וכעת יש רבים מהם המוגדרים חרדים לאומיים, ובכל זאת גם להם יש שיבושים, ועם זאת אני מאוד אוהב את הסידור "דרכי אבות", ומעולם לא הפריע לי הענין הנ"ל שכתבת עליו בגוזמא רבתי.

ראיתי הרבה בני תורה ספרדים מתפללים בסידור זה, ולאף אחד לא היה אכפת.

אצל 99.9 אחוז מהציבור הספרדי, הגר"ע יוסף קרוב בהרבה מאלה שציינת.

ובכל אופן, ההתנגדות לציונים הכופרים היא דבר שונה לגמרי מההודאה לקב"ה על ניסיו שבכל יום עמנו. וזו דעתו של הגר"ע יוסף.

הענין הוא שזה "צווי דינים": אכן מקימי המדינה רצו לבנות כאן מדינה חילונית ולהפוך את כולם לחילוניים וזה ברור ופשוט, אבל עצם הקמת המדינה היא נס אדיר שעשה הקב"ה לציבור היהודי.

ואכן רואים בחוש שכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ, יש למעלה מחצי מיליון חוזרים בתשובה, עולם התורה פורח, והמדינה הציונית בעצמה משתתפת בעל כרחה במימון לימוד התורה, לימוד בהיקף אדיר שלא היה דוגמתו שנים רבות.

ושוב, אנחנו יותר קרובים להשקפת הגר"ע יוסף מאשר להשקפת הבריסקער רב...

האשכנזים למודי מלחמות במשכילים וברפורמים, אנחנו בתמימות ופשיטות מודים להקב"ה על המדינה שהעניק לנו, ועל שאנחנו יכולים ללמוד תורה ולקיים מצוות ללא הפרעה.

ככל הנראה אותו סגנון של הגר"ע יוסף (הנ"ל), בתוספת תמימות מרוקאית אופיינית.

אם זהו המדד שלך ל"הולכים בדרכו של הגר"ש משאש", אז אתה טועה מאוד.

ואגב, הוא לא היה "ציוני" (במובן הרגיל של ציונות), והוא התנגד לגיוס בני ישיבות לצה"ל (ראה למשל שו"ת שמש ומגן חלק ג' סימן כ').

 

[משיב כהלכה]

בנוסף לזה שהגר"ע יוסף הורה לא לומר תחנון (מה שנראה שרוב בתי הכנסת החרדיים לא מקיימים), הוא גם היה נוהג לאכול על האש אצל בתו הרבנית רבקה צ'יקוטאי המתגוררת במודיעין, ובעלה הרב יעקב המכהן כרב המקום.

בתו סיפרה: "בתקופה שגרנו בבית חורון אמא ואבא היו באים אלינו בכל יום עצמאות לחגוג את החג אצלנו.

אבא אהב מאד לאכול 'על האש', בעיקר בשר כבש ואת החלק שנקרא אלייה, שזה הבשר הרך של זנב הכבש, הוא אהב מעדנים, מאד אהב את הבשר כבש שיעקב הכין לו, שהיה צלוי בדיוק במידה הרצויה" (כיכר השבת).

בכתבה אחרת לרגל הוצאת ספרה "בית יוסף" נכתב: "הנערה רבקה צ'יקוטאי היא זו ש'גררה' את אביה ואימה הרבנית מרגלית נ"ע לכיכר העיריה בתל אביב בלילות יום העצמאות (בתקופה בה שימש אביה רב ראשי לתל אביב) ליהנות מתצוגת הזיקוקין, והיא זו שאירחה אותם לאחר נישואיה, מידי שנה, בחצר ביתה במודיעין בבוקר יום העצמאות, כדי לקיים את 'מצוות היום' שמקיפה רבבות אלפי ישראל ביום העצמאות – מינגול של בשרים על האש שבחצר, לכבוד חגה של המדינה".

אם כן, אין איסור איפוא להנות מזיקוקין דנורא לכבוד החג, וכן יש ענין לעשות "על האש", ככל הנראה כהודאה לה', כל אחד בביתו, כי אין שמחה אלא בבשר ויין.

אך בוודאי יש להתרחק מאותן מסיבות הוללות ופריצות המאורגנים ע"י הפוקרים בכל עיר ועיר בפארקים וכדומה, ומה מבורך היום הזה שהפך אצל אלפי אנשים ל"יום שכולו תורה" על חשבון מדינת ישראל.

 

[עת שערי רצון]

כל שנה יום אידם נופל על תאריך אחר:
בשנת תשפ''ב יום חגם היה בד' אייר
בשנת תשפ''ג היה בה' אייר
בשנת תשפ''ד היה בו' אייר
בשנת תשפ''ה בג' אייר וכן הלאה
(צ''ע לשיטתם, השנה בה' באייר שחל בשבת - אולי יש עניין יום העצמאות המשלוש...)
כמה אפשר לתעתע בציבור כאילו ח''ו יש איזה קדושה ביום הזה, ובפרט שמשנים את התאריך לפי מה שהכי מסתדר עם המימסד הציוני
אצלנו ביהדות, אם פורים לג בעומר או איזה מועד חל ביום ששי, לא מקדמים את זה לחמישי - וזה רק מראה עד כמה אין שום קשר בין היום הזה לדת היהודית

 

[ידידיה]

כל שנה יום אידם נופל על תאריך אחר:

שלמה ניהל פונדק שחכר מהפריץ המקומי שהיה ידוע כשונא ישראל ורודף בצע. הוא היה חייב לפריץ את דמי החכירה השנתיים, ועקב החורף הקשה שהשפיע לרעה על הכנסותיו מהפונדק, לא הי' בידו אפילו חלק קטן מהסכום. וחשש שאם יאחר בתשלום אפילו יום אחד, עלול הפריץ האכזר להשליך אותו ואת כל משפחתו לבור.

עברו כמה ימים ומזג האוויר עדיין לא השתפר, אזר שלמה אומץ וניגש לפריץ וביקש ממנו לדחות את זמן התשלום. הפריץ קיבל את שלמה ושמע את דבריו, אבל בעיניו התנוצץ ניצוץ ערמומי של חמדנות וחשב בליבו שזו הזדמנות לסחוט את היהודי עד טיפת כספו האחרונה,

'ראה נא, שלמה,' אמר הפריץ, תוכל לדחות את התשלום בארבעה חודשים, אבל עבור כל חודש של איחור עליך לשלם ריבית של חמישים רובל'. שלמה היה המום מהסכום הגבוה, אבל לא הייתה לו ברירה אלא להסכים.

השבועות חלפו ומזג האוויר השתפר מעט. האיכרים עוברי אורַח חזרו לפקוד את הפונדק. ושלמה הצליח לצבור את דמי החכירה שהיה חייב לפריץ, אבל את ה- 200 רובל הנוספים, דמי הריבית הגבוהה שהטיל עליו, לא היה לו מאיפה להשיג.

המועד האחרון לתשלום התקרב, ושלמה הבין שאין לו ברירה אלא להימלט על נפשו לפני שהפריץ הרשע יעניש אותו בחומרה. הוא הגיע אל הפריץ כמה ימים לפני תום הזמן ושילם לו את הסכום המקורי של דמי החכירה. וכשהפריץ שאל מה עם דמי הריבית, אמר לו שלמה שהוא יביא את הכסף בסיום תקופת החכירה.

למחרת בבוקר העמיס שלמה את כל מיטלטליו על עגלתו, ויצא עם אשתו וילדיו אל הדרך המובילה אל העיר הגדולה, הרחק משליטתו של הפריץ. בעודו נוסע בשבילי הכפר, הגיחה לפתע מולו עגלה מפוארת רתומה לארבעה סוסים אבירים. פניו של שלמה החווירו כשהבחין שזוהי כרכרתו של הפריץ. הוא חשש שהפריץ יגלה שהוא בורח ממנו. ברגע האחרון עלה במוחו של שלמה רעיון מבריק. הוא נופף בידו אל הפריץ וקרא: 'שלום לך אדוני הפריץ הנכבד. אני נוסע העירה לחגוג את החג, עם אחיו היהודים, ומיד כשאשוב אכנס אליך ואסדיר את חובי'.

'חג ? איזה חג ?' תמה הפריץ. 'אני מכיר את החגים היהודיים - פסח, שבועות וסוכות, אבל אף אחד מהם לא חל בעונה הזו של השנה'.

'אתה צודק, אדוני הפריץ', ענה שלמה, 'החג הזה נקרא 'חג פלֵיטָתֵנו', והוא חג חשוב מאוד אצלנו היהודים'.

''חג פליטתנו' ?' המהם הפריץ. 'מעולם לא שמעתי על החג הזה. סע לשלום ומיד לאחר החג אל תשכח להגיע אלי עם הכסף'. שלמה הודה בליבו לקב"ה שנחלץ מהצרה, ומיהר להמשיך בדרכו ולהתרחק מהכפר ומשליטתו של הפריץ.

למחרת בבוקר נקלע הפריץ לעיר הסמוכה, והופתע לראות שבתי המסחר של היהודים פתוחים כבכל יום. הוא ניגש ליהודי הראשון שפגש ושאל: 'אמור לי, הכיצד אתם עובדים כרגיל, למרות שהיום חג אצלכם?'

היהודי פער עיניים בתימהון: 'חג? איזה חג היום?'

'היהודי שחוכר ממני את בית המרזח אמר לי בפירוש שהוא נוסע לחגוג חג עם אחיו היהודים'. אמר הפריץ.

היהודי הבין מיד שמאחורי ה'חג' מסתתר משהו אחר. והתעניין, 'איזה חג אמר לך החוכר שהוא חוגג?' 'הוא אמר שקוראים לזה 'חג פליטתנו',' אמר הפריץ.

היהודי שהבין מה קרה כאן... אמר, 'בוודאי, איך יכולתי לשכוח ?' ''חג פליטתנו' הוא חג חשוב ביותר אצלנו'.

'אז אם היום חג, מדוע כל החנויות שלכם פתוחות?' שאל הפריץ בחשדנות.

'אסביר לך,' אמר היהודי הפיקח. ''חג פליטתנו' הוא לא כמו פסח וסוכות. אין לו יום קבוע, אלא כל יהודי חוגג אותו כאשר מגיע זמנו...'

 

[משיב כהלכה]

כמה אפשר לתעתע בציבור כאילו ח''ו יש איזה קדושה ביום הזה, ובפרט שמשנים את התאריך לפי מה שהכי מסתדר עם המימסד הציוני

שינוי התאריך כדי למנוע חילול שבת הוא דבר המסתבר, הבעיה היא רק עם ברכת ההלל שהחליטו עליה, ובזה הגר"ע פסק שלא לברך.

אבל קדושה מאן דכר שמיה? אולי מצד "יום שכולו תורה"... אבל יש יותר טומאה מאשר קדושה ביום הזה.

אמנם עצם זה שקובעים יום טוב להודות ולהלל על הניסים, היה מצוי בעם ישראל בכל המקומות ובכל הזמנים, ורק בחודש אדר קיימים כעשרה ימים טובים שקבעו בזמנם ומפורטים במגילת תענית, לדוגמא - "שר צבא אנטיוכוס מניף ידו על יהודה וירושלים, נגד בית המקדש, מגדף ומחרף: "מתי תיפול לידי וארמסנה". כשגברה מלכות חשמונאי, חתכו את ראשו וקיצצו בהונות ידיו ורגליו, אמרו: "פה שדיבר בגאווה וידים שהיו מניפות נגד יהודה וירושלים ובית המקדש, תיעשה בהם נקמה", ואותו יום קבעוהו ליום טוב".

וא"כ מהיכי תיתי להתעלם מכל הניסים העצומים בהקמת מדינת ישראל ולהתייחס לזה בזלזול. אלא מאי, יש בעיה עם יוזמי החג, אוירת החג, וכל ענין "כוחי ועוצם ידי" המתלווה אליו.

 

[MMH]

כל שנה יום אידם נופל על תאריך אחר:
בשנת תשפ''ב יום חגם היה בד' אייר
בשנת תשפ''ג היה בה' אייר
בשנת תשפ''ד היה בו' אייר
בשנת תשפ''ה בג' אייר וכן הלאה
(צ''ע לשיטתם, השנה בה' באייר שחל בשבת - אולי יש עניין יום העצמאות המשלוש...)
כמה אפשר לתעתע בציבור כאילו ח''ו יש איזה קדושה ביום הזה, ובפרט שמשנים את התאריך לפי מה שהכי מסתדר עם המימסד הציוני
אצלנו ביהדות, אם פורים לג בעומר או איזה מועד חל ביום ששי, לא מקדמים את זה לחמישי - וזה רק מראה עד כמה אין שום קשר בין היום הזה לדת היהודית

היה כדאי לחשוב פעם נוספת לפני שליחת הודעה כזו.

האם העובדה שכל שנה זה יוצא בתאריך אחר - מצביעה על כך שאין קדושה?
האם התאריך המשתנה - מצביע על כך שאין קשר בין היום הזה לבין הדת היהודית?

האם שמעת על יו"ט מסויים שג"כ חל כל שנה בתאריך אחר?

האם אותו יו"ט נחשב 'פחות קדוש' ו'לא קשור לדת היהודית'?...

לא,
אין כוונתי ל'זאת חנוכה'...!

נו?...
אם לא תדע, אכתוב את התשובה.

מלבד זאת הסיבה לשינוי התאריך,
היא לא כדי להסתדר עם הממסד הציוני,
אלא כדי להסתדר עם ההלכה, מתוך כבוד ליום השבת.

גם הכרזת העצמאות והחתימה על מגילת העצמאות, (בשנת תש"ח),
הוקדמה ליום שישי בצהרים,
כדי שיוכלו להשתתף בה החותמים שומרי השבת.

הבהרה:
אני לא מציין בשום צורה חגיגית את היום הזה,
ואין לי שום עניין ללמד זכות על 'ראשיה ויועציה',
אבל הטיעונים שכתבת פשוט לא רציניים.

 

[בר בי רב]

בנוסף לזה שהגר"ע יוסף הורה לא לומר תחנון (מה שנראה שרוב בתי הכנסת החרדיים לא מקיימים), הוא גם היה נוהג לאכול על האש אצל בתו הרבנית רבקה צ'יקוטאי המתגוררת במודיעין, ובעלה הרב יעקב המכהן כרב המקום.

בתו סיפרה: "בתקופה שגרנו בבית חורון אמא ואבא היו באים אלינו בכל יום עצמאות לחגוג את החג אצלנו.

אבא אהב מאד לאכול 'על האש', בעיקר בשר כבש ואת החלק שנקרא אלייה, שזה הבשר הרך של זנב הכבש, הוא אהב מעדנים, מאד אהב את הבשר כבש שיעקב הכין לו, שהיה צלוי בדיוק במידה הרצויה" (כיכר השבת).

בכתבה אחרת לרגל הוצאת ספרה "בית יוסף" נכתב: "הנערה רבקה צ'יקוטאי היא זו ש'גררה' את אביה ואימה הרבנית מרגלית נ"ע לכיכר העיריה בתל אביב בלילות יום העצמאות (בתקופה בה שימש אביה רב ראשי לתל אביב) ליהנות מתצוגת הזיקוקין, והיא זו שאירחה אותם לאחר נישואיה, מידי שנה, בחצר ביתה במודיעין בבוקר יום העצמאות, כדי לקיים את 'מצוות היום' שמקיפה רבבות אלפי ישראל ביום העצמאות – מינגול של בשרים על האש שבחצר, לכבוד חגה של המדינה".

אם כן, אין איסור איפוא להנות מזיקוקין דנורא לכבוד החג, וכן יש ענין לעשות "על האש", ככל הנראה כהודאה לה', כל אחד בביתו, כי אין שמחה אלא בבשר ויין.

אך בוודאי יש להתרחק מאותן מסיבות הוללות ופריצות המאורגנים ע"י הפוקרים בכל עיר ועיר בפארקים וכדומה, ומה מבורך היום הזה שהפך אצל אלפי אנשים ל"יום שכולו תורה" על חשבון מדינת ישראל.

נ"ל יש בזה ביזוי כבוד התורה
כאלו מרן 'נהג' כך
אולי הבת שלו שיגעה אותו שיבא אליה ורצה לשמחה אבל לעשות מזה מנהג
ברור לי שמרן מצטער על כאלו פירסומים

ואף מרן בסוף ימיו היה מעביר ביקורת גדולה על הממסד ועל המדינה
והרבה מתלמידיו סוברים שהורה בשקט להגיד תחנון
ולא פירסם ברבים בשביל לא ליצור שנאה בעם ישראל

 

[MMH]

נ"ל יש בזה ביזוי כבוד התורה
כאלו מרן 'נהג' כך

למה זה ביזוי כבוד התורה?
כי זה לא מתאים ל'דעת תורה' שלנו...

מה קרה?
הגר"ע כך סבר,
ולכן ראה מקום לשמחה באותו יום.

דרך אגב,
היה אדמו"ר גדול שעשה באותו יום מסיבה בביתו,
ושלח גלויית הזמנה למכיריו.
בנו שתפס דרך שקרובה לסאטמער,
טוען שעשה זאת רק כדי לקרב את פשוטי העם...

כל הפרשנויות האלו הם כדי שהאג'נדה שלך - תישאר,
ואת דעתו של הרב - כבר נסדר...

 

[משיב כהלכה]

אולי הבת שלו שיגעה אותו שיבא אליה ורצה לשמחה אבל לעשות מזה מנהג

כאשר היא היתה נערה, תוכל לומר שהגר"ע ואשתו הלכו איתה לכיכר העיריה לראות זיקוקין כדי שלא תהיה שם לבד ויתפתחו מזה עניינים לא רצויים.

אבל כאשר היא נשואה באושר עם בעלה, לבוא להתארח אצלה כל שנה ביום העצמאות, זה כבר בחירה חופשית. ואינני מבין מדוע צריך לתרץ סעודה ביום העצמאות, בהתאם לשיטתו שצריך להודות ולהלל.

 

[משיב כהלכה]

ברור לי שמרן מצטער על כאלו פירסומים

מרן מצטער? אולי תלמידי מרן מצטערים, ברצונם לשוות לו תדמית מסויימת לצרכי שיווק...

באותה כתבה מסופר עוד "בתקופה שגרנו בבית חורון אמא ואבא היו באים אלינו בכל יום עצמאות לחגוג את החג אצלנו. הרב צ'יקוטאי שירת אז במשמר הגבול והיה עושה ברביקיו".

על חלק מהדברים אולי אפשר לומר שמרן היה מצטער. אבל גם כאן דומני שאין טעם להסתיר את העובדות מכל סיבה שהיא.

 

[משיב כהלכה]

ואף מרן בסוף ימיו היה מעביר ביקורת גדולה על הממסד ועל המדינה

אין לזה שום קשר לענין דעתו שצריך להודות ולהלל על הניסים במלחמות ישראל.

 

[משיב כהלכה]

והרבה מתלמידיו סוברים שהורה בשקט להגיד תחנון
ולא פירסם ברבים בשביל לא ליצור שנאה בעם ישראל

כי למרבה הצער זה לא נשמע טוב, ורצו להסיר מעליו לעז של ציונות רח"ל.

אבל אין נפק"מ, אף חרדי לא עושה כהוראת הגר"ע בזה... כולם אומרים תחנון.

 

[רק תורה]

האם שמעת על יו"ט מסויים שג"כ חל כל שנה בתאריך אחר?

מסקרן אותי אם אתה מתכוון לפורים או לשבועות
אם לפורים הרי שבגמרא דרשו כן מהפסוקים שחכמים הראשונים רמזו כן
וא"כ הקדושה נקבעה מעצם קידוש היום על ידי חז"ל
האם גם ביום שקובעת הרבנות יש קדושה?

אם הכוונה לחג השבועות פשיטא שלא התאריך החודש גורם לקדושת יום טוב אלא 50 יום ממחרת השבת

 

[MMH]

... זה לא נשמע טוב, ורצו להסיר מעליו לעז של ציונות רח"ל.

... אף חרדי לא עושה כהוראת הגר"ע בזה... כולם אומרים תחנון.

צריך רק להזכיר שהחרדים של היום קצת יותר 'משוכללים' מהחרדים של פעם...
וכמו שנהוג לומר: 'אכשר דרא'.

יש עדויות ברורות על ראשי ישיבות (ליטאיים) גדולים ביותר,
שבביתם דלק רדיו (רשת א', למי שזוכר), וגם נכנסו עיתונים שאינם דתיים.

נכון, התכנים הכי גרועים שהיו אז, היו כנראה מעודנים יותר ממה שקורה היום,
אך אלו העובדות.

בימינו, השיטה היא לשכתב את ההיסטוריה ולהסתיר דברים כאלו,
כי זה לא נשמע טוב...

אני גם מבקש להזכיר שהמושג 'חרדי,
בציבור הספרדי עד לפני 30 שנה,
לא היה מושג מובהק,

היו הרבה שראו את עצמם כעושי דברו של הגר"ע,
אך יכלו באותה מידה להשתייך למפד"ל או לליכוד.
ולכן היו כמה וכמה שכשיצאו / הוצאו מש"ס - השתייכו בטבעיות למקומות אחרים.

כנראה שעדיף לא להרחיב מידי בנושא הזה,
כי תחתיו יש הרבה חומר נפץ...

 

[MMH]

אם הכוונה לחג השבועות פשיטא שלא התאריך החודש גורם לקדושת יום טוב אלא 50 יום ממחרת השבת

המתנתי שמישהו יענה, יפה מאוד.

ראש השנה ו:
תני רב שמעיה: עצרת - פעמים חמשה, פעמים ששה, פעמים שבעה.
הא כיצד?
שניהן מלאין - חמשה, שניהן חסרין - שבעה, אחד מלא ואחד חסר - ששה.

והנה שם אין תאריך, והיו"ט נודד כל שנה ליום אחר,
וברור שאין שום השפעה על ה'קדושה'...

כמובן, שכל זה כשמקדשים על פי הראיה,
אך כיום חודש ניסן תמיד מלא, חודש אייר תמיד חסר,
כך שחג השבועות חל תמיד בו' סיון.

 

[רק תורה]

והנה שם אין תאריך, והיו"ט נודד כל שנה ליום אחר,
וברור שאין שום השפעה על ה'קדושה'...

לכאורה אין להשוות בין קביעת התורה לבין יום שלפי הנחת הכותב "קדושתו" או עניינו נובעים מהמאורע שאירע בעיצומו של תאריכו.

 

[רבי משה שטיין]

מרן פוסק הדור הגר"ד יוסף שליט"א כבר האריך בזה רבות באורחות מרן ועיי"ש וגם אחיו הרה"ג יצחק שליט"א אומר תחנון ביום זה כרגיל

 

[הלמדן]

המתנתי שמישהו יענה, יפה מאוד.

ראש השנה ו:
תני רב שמעיה: עצרת - פעמים חמשה, פעמים ששה, פעמים שבעה.
הא כיצד?
שניהן מלאין - חמשה, שניהן חסרין - שבעה, אחד מלא ואחד חסר - ששה.

והנה שם אין תאריך, והיו"ט נודד כל שנה ליום אחר,
וברור שאין שום השפעה על ה'קדושה'...

כמובן, שכל זה כשמקדשים על פי הראיה,
אך כיום חודש ניסן תמיד מלא, חודש אייר תמיד חסר,
כך שחג השבועות חל תמיד בו' סיון.

יש כלל שחשוב שתדע וידעו עניין של קדושה של יום זה לא בדיחה ומה שהבאת מהגמ' אין קשר והן הדברים: כתוב בתורה " ויברך ה' את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא ה' לעשות" כתוב שהקב"ה קידש את יום השביעי והעניין ארוך ואכמ"ל, ואילו בימים טובים כיון שהם מתקדשים ע"י חכמי ישראל אז הם מחילים את הקדושה, וזה החילוק שאומרים בקידוש של שבת או' ברוך וכו' מקדש השבת, דהיינו הקב"ה מחיל על היןם בעצמו קדושה ואילו ביום טוב אומרים בקידוש מקדש ישראל והזמנים, דהיינו שישראל הם מקדשים את הזמנים והקב"ה מחיל גם על זה קדושה, אבל זה ברור שיש עניין של יום בכל הדאורייתא, עיין ברמח"ל שכל ההשפעות חוזרות באותו זמן וכו' אין התייחסותי לנושא עצמו כי אני לא חושב שהנושא טוען תגובה אלא לעצם הנקודה דשייך קדושה ביום, [ובעומק הדברים רבנן לא יכולים להחיל חפצא הם יכולים לתקן הנהגה ויתכן דבקביעת הזמנים אין מחדשים חפצא של יום חדש אלא חפצא של זמן וזה כן אפשרי לקדש גם את היום עצמו ויש לפלפל בזה]

 

[MMH]

יש כלל שחשוב שתדע וידעו עניין של קדושה של יום זה לא בדיחה ומה שהבאת מהגמ' אין קשר והן הדברים: כתוב בתורה " ויברך ה' את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא ה' לעשות" כתוב שהקב"ה קידש את יום השביעי והעניין ארוך ואכמ"ל, ואילו בימים טובים כיון שהם מתקדשים ע"י חכמי ישראל אז הם מחילים את הקדושה, וזה החילוק שאומרים בקידוש של שבת או' ברוך וכו' מקדש השבת, דהיינו הקב"ה מחיל על היןם בעצמו קדושה ואילו ביום טוב אומרים בקידוש מקדש ישראל והזמנים, דהיינו שישראל הם מקדשים את הזמנים והקב"ה מחיל גם על זה קדושה, אבל זה ברור שיש עניין של יום בכל הדאורייתא, עיין ברמח"ל שכל ההשפעות חוזרות באותו זמן וכו' אין התייחסותי לנושא עצמו כי אני לא חושב שהנושא טוען תגובה אלא לעצם הנקודה דשייך קדושה ביום, [ובעומק הדברים רבנן לא יכולים להחיל חפצא הם יכולים לתקן הנהגה ויתכן דבקביעת הזמנים אין מחדשים חפצא של יום חדש אלא חפצא של זמן וזה כן אפשרי לקדש גם את היום עצמו ויש לפלפל בזה]

מרוב מלל - לא הבנתי מה אתה בעצם אומר.

כדאי שתמקד את הנקודה של הטענה שלך.

 

[כאייל תערוג]

המתנתי שמישהו יענה, יפה מאוד.

ראש השנה ו:
תני רב שמעיה: עצרת - פעמים חמשה, פעמים ששה, פעמים שבעה.
הא כיצד?
שניהן מלאין - חמשה, שניהן חסרין - שבעה, אחד מלא ואחד חסר - ששה.

והנה שם אין תאריך, והיו"ט נודד כל שנה ליום אחר,
וברור שאין שום השפעה על ה'קדושה'...

כמובן, שכל זה כשמקדשים על פי הראיה,
אך כיום חודש ניסן תמיד מלא, חודש אייר תמיד חסר,
כך שחג השבועות חל תמיד בו' סיון.

אתה כותב את התשובה אחרי שבהודעה שציטטת כבר פרכו אותה.

 

[MMH]

אתה כותב את התשובה אחרי שבהודעה שציטטת כבר פרכו אותה.

רק לוודא שהבנת,
מה טען ר' @עת שערי רצון ?
מה טענתי לו?
ומה פרכו?

 

[משיב כהלכה]

כל שנה יום אידם

גם אני לצערי השתמשתי בביטוי הזה כמה פעמים, אבל כעת אני מתבונן וחושב שלא ראוי להתייחס לזה בביטוי שמתייחסים לחגי הגויים ("יום אידם", "חגא").

ואמנם היום הזה נוסד ע"י אנשים פוקרים המכריזים על "עצמאותם" מכל הבחינות, דהיינו כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, והם חופשי גם מן המצוות, אבל מאידך גיסא היו יהודים יראים ושלמים שקבעו את היום הזה בחרדת קודש על מנת להודות ולהלל על ניסיו של הקב"ה בהקמת המדינה.

 

[משיב כהלכה]

(צ''ע לשיטתם, השנה בה' באייר שחל בשבת - אולי יש עניין יום העצמאות המשולש...)

אכן מה שנראה בעיניך כבדיחה, היה בעיניהם של גדולים כדבר קדוש.

ואכן, הרב כלפון משה הכהן ראב"ד ורבה הראשי של האי ג'רבא קבע לחגוג באי ג'רבה שכל שנה ושנה יעשו ויחגגו את יום העצמאות של מדינת ישראל במשך שלושה ימים רצופים (ד'-ו' באייר) יום העצמאות משולש על משקל פורים משולש.

 

[ציון הלא תשאלי]

למה זה ביזוי כבוד התורה?
כי זה לא מתאים ל'דעת תורה' שלנו...

מה קרה?
הגר"ע כך סבר,
ולכן ראה מקום לשמחה באותו יום.

דרך אגב,
היה אדמו"ר גדול שעשה באותו יום מסיבה בביתו,
ושלח גלויית הזמנה למכיריו.
בנו שתפס דרך שקרובה לסאטמער,
טוען שעשה זאת רק כדי לקרב את פשוטי העם...

כל הפרשנויות האלו הם כדי שהאג'נדה שלך - תישאר,
ואת דעתו של הרב - כבר נסדר...

ח"ו דעתך הפך דעת תורה ... מרן הגרע"י לא היה ברמה שלנו ובהבנה המתוסבכת שלנו ... תשאיר את ההגיגים והתובנות שלך לחבריך לא לגדולי ישראל מאן מלכי רבנן !!

כי אנחנו נוכל לתרגם את חייהם של אברהם אבינו יעקב והאחים הקדושים והתנאים והאמוראים וכל מיני מעשים מוזרים שעשו לפי ההסתכלות העגומה שלנו אוי לנו ואוי לנפשנו ... ולכן רבנו קבעו שאין למדים ממעשה רב !!!!

 

[MMH]

אכן מה שנראה בעיניך כבדיחה, היה בעיניהם של גדולים כדבר קדוש.

תיכף נקבל כזו הודעה:

ח"ו דעתך הפך דעת תורה ... מרן הרב משה כלפון לא היה ברמה שלנו ובהבנה המתוסבכת שלנו ... תשאיר את ההגיגים והתובנות שלך לחבריך לא לגדולי ישראל מאן מלכי רבנן !!

כי אנחנו נוכל לתרגם את חייהם של אברהם אבינו יעקב והאחים הקדושים והתנאים והאמוראים וכל מיני מעשים מוזרים שעשו לפי ההסתכלות העגומה שלנו אוי לנו ואוי לנפשנו ... ולכן רבנו קבעו שאין למדים ממעשה רב !!!!

או שעל רבנים אחרים מותר להגיד את זה...

 

[משיב כהלכה]

ח"ו דעתך הפך דעת תורה ... מרן הגרע"י לא היה ברמה שלנו ובהבנה המתוסבכת שלנו ... תשאיר את ההגיגים והתובנות שלך לחבריך לא לגדולי ישראל מאן מלכי רבנן !!

משעשע.

 

[כאייל תערוג]

רק לוודא שהבנת,
מה טען ר' @עת שערי רצון ?
מה טענתי לו?
ומה פרכו?

מקווה שלא אצא דפוק.
הרב @עת שערי רצון טען שמכך שהיום זז רואים שאין קדושה,
ענית לו שיש גם בחגים ימים שזזים.
כתב הרב @רק תורה שמחג השבועות אין ראיה, כי ענינו הוא לא בתאריך אלא בחמישים יום מפסח משא"כ יום העצמאות.
ואח"כ כתבת שכוונתך לחג השבועות אחרי שהרב @רק תורה כתב שאין ממנו ראיה.

 

[עת שערי רצון]

היה כדאי לחשוב פעם נוספת לפני שליחת הודעה כזו.

האם העובדה שכל שנה זה יוצא בתאריך אחר - מצביעה על כך שאין קדושה?
האם התאריך המשתנה - מצביע על כך שאין קשר בין היום הזה לבין הדת היהודית?

האם שמעת על יו"ט מסויים שג"כ חל כל שנה בתאריך אחר?

חג שבועות הוא 50 יום אחרי פסח, לא משנה באיזה יום בשבוע זה יוצא
כנ''ל השנה שפורים ול'ג בעומר חלים בששי, אף אחד לא מקדים ליום חמישי ואף אחד לא מחלל שבת... (אני מקווה עכ''פ...)
מי שחושב שיום ה' אייר הוא קדוש, שיחגוג בה' אייר עצמו - אבל עצם העובדה שתולים את יום ה''חג'' שלהם, ביום הטקסים הטמאים זה מראה עד כמה זה חלול מתוכן, ולא קשור ל''ניסים'' שארעו באותו יום... (עד כמה שידוע לי לא ארע שום נס מיוחד לעם ישראל בה' אייר תש''ח, רק פרצה מלחמה נוראה שגרמה למאות הרוגים, כמו שהיה בשמיני עצרת פ''ד)
פורים מעולם לא זז...
רק קריאת המגילה שאסור לקרוא בשבת מדקימים ליום ששי כשחל בשבת - כמו השנה בירושלים.
הטקס העצמאות שלהם אסור לקיימו גם בימי חול ולא רק בע''ש או בשבת

האם אותו יו"ט נחשב 'פחות קדוש' ו'לא קשור לדת היהודית'?...

לא,
אין כוונתי ל'זאת חנוכה'...!

נו?...
אם לא תדע, אכתוב את התשובה.

מלבד זאת הסיבה לשינוי התאריך,
היא לא כדי להסתדר עם הממסד הציוני,
אלא כדי להסתדר עם ההלכה, מתוך כבוד ליום השבת.

זה שהם רוצים להסתדר עם השבת זה מצוין והכל, אבל היהדות לא נגמרת שם
ובטקסים הטמאים שלהם (שבגלל זה הם מקדימים ומאחרים את אותו היום) הם עוברים על כל האיסורים שבתורה (כמעט...)

גם הכרזת העצמאות והחתימה על מגילת העצמאות, (בשנת תש"ח),
הוקדמה ליום שישי בצהרים,
כדי שיוכלו להשתתף בה החותמים שומרי השבת.

זה דרכם של הציונים למיניהם.
אמר אחד החכמים ע''ה: ציו''ן ויו''ן זה אותם אותיות, רק שמוסיפים צ' בתחילת המילה יוונים, וקבלת ציונים - שמראים עצמם כצדיקים וכו'
גם ידוע שבן גוריון שר''י כיבד את שומרי התורה ברמה כזאתי או אחרת

הבהרה:
אני לא מציין בשום צורה חגיגית את היום הזה,ז
ואין לי שום עניין ללמד זכות על 'ראשיה ויועציה',
אבל הטיעונים שכתבת פשוט לא רציניים.

אל תדאג, זה לא עיקר הטיעונים
הבאתי את זה סתם להוכיח שאין שום קדושה ביום ה' באייר.

ה' אייר תש''ח = כ''ב תשרי תשפ''ד (לפי ויקי' במלחמת העצמאות נהרגו כ6000 איש, שזה פי 3 מהמלחמה האחרונה)
מי שילמד קצת היסטוריה ידע כמה דם ישראל נשפך כמים, מאותו יום מר ונמהר שגרם למאות הרוגים ושבויים וכו' במלחמת העצמאות
אולי לא באותה רמה ממה שהיה בתשפ''ד, אבל קרוב לזה...
ולא התייחסתי לשואה הרוחנית שקרתה בעקבות קום המדינה, ולכן אני מבין יותר מי שרוצה לצום ביום הזה, מאשר מי שרוצה לעשות ''מנגל''

 

[עת שערי רצון]

וא"כ מהיכי תיתי להתעלם מכל הניסים העצומים בהקמת מדינת ישראל ולהתייחס לזה בזלזול. אלא מאי, יש בעיה עם יוזמי החג, אוירת החג, וכל ענין "כוחי ועוצם ידי" המתלווה אליו.

אפשר לדעת איזה ניסים היו במלחמת העצמאות ?? חוץ ממה שהערבים ימ''ש שרפו וכבשו את הרובע היהודי, ולקחו עשרות בשבי, ורצחו וטבחו ללא חמלה ביהודי העיר שבין החומות? ומלחמה ארוכה עם מאות נרצחים ואלפי פצועים? שהתקיים חזונו של הרצל ימח שמו? (למזלנו התקיים רק מקצת קצהו ברוך ה'...) ומה עם השואה הרוחנית שקרתה פה שעד היום סובלים ממנה...
שום גדול בישראל לא תמך בהקמת המדינה בפועל איך שזה קרה !!!! (הר' קוק זצ''ל נפטר כ-15 שנה לפני קום המדינה, כ-5 שנים לפני מלחמת העולם השנייה...)

 

[עת שערי רצון]

גם היום שהמציאו אותו שקוראים לו ''יום הזיכרון''
קודם כל, כל יהודי צריך לדעת שאצלנו בתורה ''יום הזיכרון'' זה ראש השנה - א' בתשרי (כמו שאומרים בתפילה 'מקדש ישראל ויום הזיכרון')

אמנם הם טוענים שהם רוצים לזכור את חללי צה''ל ה' יקום דמם והם צודקים, הרי הרוגי מלכות אין כל בריה וכו'
(אמנם גם בזה יש בעיה הלכתית מסוימת כגון בשנת תשפ''ד שזה חל בה' אייר שזה 30 יום לפני חג השבועות ואסור להספיד ל' יום קודם לרגל, אבל באמת שהלוואי שאלו היו התלונות שלנו על ה''ארכי-דיקטטורה החילונית-ישראלית'' שנקראת 'מדינת ישראל'...)

אבל אני הייתי מציע שיעשו גם יום זיכרון לחללים הרוחניים של צה''ל והמדינה, וגדול המחטיאו יותר מן ...