אבל אף אחד מהם לא הגיב על דבריו ועל מה שכתבנו לעיל.
מגבונים לחים בשבת
- יוזם האשכול נחום
- תאריך התחלה
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
על מה? לא הגיבו? על מה? רבונו של עולם!!!!!!
התכוונתי רק לאפוקי מה שכתבת "בנחת".
דעתו להתיר בשימוש רגיל.
ואם נסכם זאת, הוייכוח יותר מציאותי כמדומני.
- גדולי הדור שחששו גם בנחת או בשימוש רגיל, זה משום שחששו שעדין יהיה סחיטה.
אולם הרב וויס שליט"א והרב אלקנה שליט"א ביררו שבאופן כזה "במציאות" אין חשש סחיטה.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
תעיין במה שהבאתי לעיל מויען שמואל ותראה שענו על זה, וטענות אלו מובאות שם היטב. יש שם עוד הרבה עמודים לפני. עלו כל הני טענות והשיבו עליהם בדברים נכוחים.
אעבור על זה יותר מאוחר.
כרגע אין לפני אוצר החכמה...
במה ששלחת לא ראיתי שענו על זה, אולי בעמודים לפני.
עברתי על התשובה הנ"ל, ויש לי כמה הערות אבל אין כאן המקום לפרטן.
- רק אומר שדן שם בסברא שהוי "פסיק רישיה דלא ניחא ליה",
אבל לא נכנס למה ששלחתי לך שבכלל בשימוש רגיל במגבון אין אפי' "פסיק רישיה".
בעקרון אתה צודק אבל אתה מפספס את הנקודה פה. אין אמת מוחלטת שרק צריכים לגלות אותה ע"י עיון. יש המון המון שאלות שתלויים בסברא, ונחלקו בהם גדולי הפוסקים זה אומר בכה וזה אומר בכה. עם כל העיון והעמקה בסברא, הרבה פעמים עדיין א"א להגיעה להכרעה סופית.
והשאלה היא איך להתמודד אם זה. ולכן כתבתי לעיל שצריך הרבה שימוש חכמים.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
ופשוט. ובכה''ג אלו ואלו דא''ח
מחילה מכת"ר, אבל זה תמוה מאוד מה שכתבת.
כיון שדעת הרי"ף הרא"ש והרמב"ם לפסוק כרב ושמואל ודלא כר"ח, ובב"י הביא דבריהם, ובשו"ע סעי' ז פסק כדבריהם, מהכי תיתי לומר שפוסק כר"ח "באופן חלקי" נגד ג' עמודי הוראה!?
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
מחילה, פתחת שו''ע???????
שו"ע אורח חיים - סימן שכ - (ז) לסחוט כבשים (פי' פירות ומיני ירקות המונחים בחומץ ובמלח כדי שלא ירקבו) ושלקות, אם לגופם, שא"צ למים ואינו סוחטן אלא לתקנם לאכילה, אפי' סוחט לתוך קערה שאין בה אוכל, מותר. ואם צריך למימיהן, מותר לסחוט לתוך קדירה שיש בה אוכל, אבל אם אין בה אוכל, אסור. ולר"ת, כל שהוא צריך למימיהן, חייב חטאת אפילו סחט לקדירה שיש בה אוכל. (ולדבריו, הסוחט אשכול לקדירה נמי אסור) (טור):
למימיהן אסור, זה מה שכתבתי. ואגב לא כתבתי כן מעצמי אלא הבאתי ביאור שהוא מהלך עמוק של הגרא''מ שך בספרו אבי עזרי, ע''ש ותרוה צמאונך. ואם חלקו עליו בדין השני לא חלקו בדין ראשון.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
ביאור הלכה סימן שכ ד"ה ולר"ח
ולר"ח וכו' - עיין במ"ב שכתבנו דכל הפוסקים פליגי על הר"ח והיינו בדין השני לענין משקה הבא לאוכל אבל בדין הראשון שלו דפוסק דבכבשים ושלקות יש חיוב חטאת כשסחטן למימיהן יש הרבה ראשונים דס"ל כוותיה היינו הרשב"א והרוקח ואו"ז ויראים להרא"מ וטעמם דפסקו כר"י דקי"ל כותיה נגד רב ושמואל דסובר דכבשים ושלקות כשסחטן למימיהן חייב וטעם הרי"ף וסייעתו מבואר בהרי"ף. ודע עוד דאפילו לשיטת הר"ח דסובר כר"י מ"מ מודה דשאר פירות מותר לסחוט למימיו לכתחלה וכנ"ל בס"א [ולהכי לא הזכיר המחבר כלל בס"א דעה זו לענין שאר פירות אפילו לחומרא בעלמא] שכן איתא בר"ח שבידינו בהדיא דסוחטין לכתחלה בפגעין ופרישן וע"כ טעמו משום דס"ל דכבשים ושלקות דרך לסחטן משא"כ בשאר פירות או משום דהבלוע בכבשים שם משקה עליו מקודם וכמ"ש במ"ב והנה בהגהות סמ"ק הוכיח מהא דכבשים ושלקות דאף בסחיטת פירות אסור למימיהן ובאמת מפירוש ר"ח מוכח איפכא וע"כ הטעם כמו שכתבנו וכבר ביארנו לעיל בבה"ל באריכות עי"ש:
חבל ככה לדבר בזלזול...
- עדין לא הבנתי על מה הערת?
- כתבתי שזה איסור דרבנן כדעת רש"י וסייעתו. (וכ"פ ג' עמודי ההוראה)
- וכן השו"ע שציטטת פוסק כן - "ואם צריך למימיהן ואין בה אוכל אסור"
- דהיינו שרק "אסור" (מדרבנן) אבל לא חייב חטאת כדעת ג' עמודי ההוראה שהביא הבית יוסף. (כמו שכתב המ"ב שם)
נכון שהבאה"ל הביא כמה ראשונים שסוברים כדעת ר"ח, אבל דעת ג' עמודי ההוראה והשו"ע לא כן.
- כעת אשמח שתגיד לי בדיוק על מה הערתך...
והיינו איסור דרבנן כמו שכתב המ"ב שם והאחרונים. (כדעת ג' עמודי ההוראה שהביא הב"י)
אני אמרתי ש"אסור"...
אבל מדרבנן. (ולכן אינו "חייב")
ודעת ג' עמודי ההוראה ומרן השו"ע לא כך.
לא הבנתי מה קשה לך!?
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
תעיין באבי עזרי בפנים, ואח''כ בדברי, ואם יהיה לך הערה בכל זאת על דברי, תגיד לי.
עיינתי, ואעיר כמה הערות.
א. כל המהלך של הרב שך זצוק"ל הוא לומר שהשו"ע (והרמב"ם) מחמירים כשיטת ר"ח לעניין שלקות שאסור לסוחטם לתוך אוכל. (משא"כ באשכול שמותר)
- אבל פשוט שרק "חוששים" לו (לשיטתו) שיהיה אסור לסחוט לתוך אוכל, אבל ברור שהוי איסור דרבנן ולא דאורייתא כמו שסתם בשו"ע.
ב. הרב שך זצוק"ל כותב שהשו"ע "חשש" לשיטת הר"ח.
אבל כמו שכתבתי לעיל זה צ"ע טובא, כמו שהבאת לעיל את לשון מרן השו"ע שסתם להדיא בהלכה שרק יש "איסור"
(מדרבנן כמו שכתב המ"ב וש"א) ולדעת ר"ח "חייב".
משמע מלשום השו"ע בבירור שפוסק כסתם. (וגם לשיטת הרב שך השו"ע "חושש" לר"ח, אבל ברור שפשט השו"ע לא כמוהו כמו שסתם, והיה קשה לרב שך רק למה הזכיר אותו הכא ולא קודם)
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
רואה שעיינתי בדברי הגרא''מ שך, ואשרינו. עיינת בדברי, מה אני כתבתי אחרת?
אתה הערת על מה שכתבתי שזה איסור דרבנן.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
עיין כאן
עיינתי כבר, ולא הבנתי איפה הדחיה לדברים שלי?
(גם אם תאמר כמו המהלך הנ"ל שהשו"ע חשש לר"ח בסחיטת שלקות למאכל, ברור שהעיקר כמו שסתם בשו"ע וכג' עמודי ההוראה שהוי איסור דרבנן כרב ושמואל)
שמואל בן עזרא
חבר חדש
- הצטרף
- 13/1/25
- הודעות
- 41
מכתב של הג''ר יצחק בר''א יוסף אל סבו בעניין המגבונים. עם תגובות של הסבא. ביתד המאיר 111 הביאו רק חלק מהמכתב. לכאורה התשובות לא מספיק ברורות ביתד המאיר פלפל בזה להסביר שיטת היבי''א
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
האיכות לא ברורה בכלל, לא הבנתי כלום מה כתוב.
כבר הערתי בעבר על המכתב כמה וכמה הערות.
א. מה שכתב לדמות לשו"ע בסעי' יח, אינו דומה כלל נידון זה לנידון דידן כמו שנתבאר לעיל כמה הבדלים יש.
ב. מה שכתב שאם שיעורו כדי לסוך אבר קטן אין חצי שיעור, נתבאר לעיל שלוש דחיות.
1 - גם שיעור כזה אינו חצי שיעור במגבונים כמו שהבאתי לעיל בשם ה"עמודי הוראה".
2 - לפי מה שהאריך בשו"ת אב"א בם, העיקר לדון בשיעור כגורגרת ולא כדי לסוך אבר קטן. (שהוא שיעור מיוחד ל"הוצאה")
3 - מה שמרן זצוק"ל השיב לו שבהשתמשות בנחת אין שיעור של סחיטה. (ונתבאר לעיל יותר מה שחקרו בזה)
ג. מה שכתב להעיר על "דבר שאינו מתכוון" נתבאר לעיל שוודאי האדם לא רוצה שישאר לחות על גופו אחר השימוש, ואינו רוצה "לייבש" את הרטיבות אחר השימוש.
ד. מה שכתב שהוא ברור שהוי "פסיק רישיה" הבאתי לעיל שבשימוש רגיל וודאי שאינו נסחט. (ולכל היותר הוי "ספק")
וברור מה שמרן זצוק"ל ענה לו "לא ברור ולא פשוט".
שמואל בן עזרא
חבר חדש
- הצטרף
- 13/1/25
- הודעות
- 41
קובץ ברור יותר הנדפס ביתד המאיר. הקובץ הקודם הוא יותר מקורי ויש שם דברים שהושמטו ביתד המאיר אפשר להשוות.
