והנה עוד שיכתוב מדבריו בשיעור אחר שבמוצ"ש , וגם שם חוזר על אותם טעויות ועל אותו איפכא מסתברא
שיכתוב מהנאמר במוצש"ק פרשת בראשית, ע"ה.
בעיקר הויכוח היה לגבי לנהוג קדושה בפירות שנמכרו לגוי, קדושת שביעית, יש היום בהיתר המכירה שעושים או סתם כל אדם שמכר פירות לגוי האם יש בזה קדושת שביעית או אין בזה.
התחלתי להגיד לכם, המהרשד"ם יש לו שני תשובות, תשובה הראשונה זה על אלה שרוצים להחמיר לנהוג שנתיים שביעית, הוא כתב נגד זה, תשובה שניה הוא מדבר על הענין הזה של לנהוג קדושת שביעית בפירות שמכרו אותם לגוי, מרן הב"י כולם יודעים הוא היה בתקיפות, היה תקיף, כמה שהיה עניו, אבל בהלכה היה תקיף, נהוג מסירותך ברמה, לא קשור לענוה, ואמר שאסור לנהוג קדושת שביעית בפירות שמכרו אותם לגוי, המבי"ט חלק על מרן הב"י ונהיה בלגן בצפת, חלק מהקהילות עושים כמו מרן וחלק עושים כמו המבי"ט, מה עשה מרן, אסף את הב"ד שלו ועשו חרם מי שיחמיר כמו דעת המבי"ט לנהוג קדושת שביעית בא"י בפירות שנמכרו לגוי יהיה בחרם, אנשים שמעו חרם פחדו, ואז כולם עשו כמו דעת מרן הב"י, כדי להעמיד דת על תילה כדי להעמיד את ההלכה תראו איך מרן השתמש, הוא עשה חרם.
בא הגאון החזו"א ואומר החרם של מרן ובית דינו זה לא היה על קדושת שביעית בפירות שנמכרו לגוי לא על זה היה חרם על מה היה החרם מי שנוהג שמיטה שנתיים תשע"ה ותשע"ו שנתיים, אם שמר שנתיים על זה היה החרם, הרי המהרשד"ם כותב שתי תשובות אחד סמוך לשני והוא כותב, כמו שפירשתי לעיל מה זה לעיל זה התשובה הקודמת מה זה זה שמיטה שנתיים, לפי החזו"א צריך לנהוג קדושת שביעית גם בפירות שגדלו בא"י גם בפירות שימכרו אותם לגוי קרקע שנמכרה לגוי גם בזה צריך לנהוג קדושת שביעית זה דעת החזו"א, והוא מפרש את המהרשד"ם כמו שאמרתי לכם.
ע"כ שיכתוב מדבריו.
ושוב הטעות המרכזית - שבמהרשד"ם כלל אין נושא של פירות נכרי בשנה השביעית
אלא איפכא- הנושא פירות נכרי בשאר שנים כשנגמר מלאכתו ע"י גוי , ואילו מח' הב"י והמבי"ט הוא כלפי פירות גוי בשנה השביעית שנגמר מלאכתו ע"י ישראל.
ועוד טעות - שכתב שהתשובה הראשונה במהרשד"ם היא כלפי ב' שמיטות , ואילו הנושא השני הוא גבי פירות נכרי
ואיפכא הוא - דהתשובה הראשונה היא גבי פירות גוי, ואילו הנושא השני הוא גבי שנת השמיטה.
טעות חדשה נוספה כאן - דכתב אחרי שעשה הב"י חרם כולם פחדו ועשו כמו דעת הב"י
אולם כל זה עורבא פרח - ואיפכא מסתברא , והפוך על הפוך
וכמו שמעידים בני דורם הסמוך להם - אם זה "החרדים" שהיה באותו תקופה בצפת והיה צעיר מהב"י, ואף התכתב עמו וכו' , והוא עצמו כותב בפשיטות כהמבי"ט .
וכן מעיד המהרי"ט- שכל בני דורו נוהגים כאביו , ולא זו בלבד אלא שמעיד בשם הזקנים שהב"י היה "חוכך להחמיר" כאביו ולכן היה מפריש את הפירות נכרי "בלי ברכה" מחשש שהלכה כהמבי"ט.
וכמו שכותב החיד"א- שגברה יד המבי"ט
וכאן היפך היוצרות , ובמה שגברה ידו של המבי"ט ייחס זאת לגברה ידו של הב"י
