ומושג זה אינו שמור רק לצד אחד
ובפרט שהוא זה שמקשה על רבים ורבים, אז על אחת כמה וכמה שחובתך להיות "רתיחא ליה" וליישב את כל חכמי ישראל מקושיות של אחד עליהם
וזכות כל אחד ליישב את דברי רבו, גם באופן של "רתיחא ליה" שאינה שמורה רק לצד אחד
וגם אתה לא תגיד לי ולחברי שפה בפורום איך ליישב ואיך להגיד ולמה
למה הייתה מחאה נגד הילקוט יוסף ולא על היביע אומר?
כל מה שהם מציינים מהילקוט יוסף כתוב כבר ביביע אומר?
לגבי המהרשד"ם כבר הביאו ביבי"א ח"י יו"ד סי' מב והביא את הבנת החזו"א בדבריו.
אחרי שתבין את כל ההערות, תחפש אם הילקוט יוסף רק העתיק מהיבי"א או שגם כתב מדיליה, ואם תמצא שרק העתיק, תחזור לכאן עם השאלה הזו.
קודם כל שאני יבין על איזה ילקו"י מדובר.
אינני יודע על איזה ילקוט יוסף מדובר, רק אני כן יודע שהרי"צ יוסף לא הכחיש זאת, וכל התשובה שלו שיש שהבינו אחרת היא רק על החלק של המהרשד"ם, ולכן מצטט את המכתב באופן חלקי.
כן ירבה וכן יפרוץ...
ומאוד כואב לראות שמרן הגרע"י זצ"ל בציטוטו דברי החזוא השמיט מילים חשובות.
ראה פה כמו מי הבינו רוב הפוסקים למעט בודדים ממש.
היכן?
נקודה זו - ע"י עצמן ולא ע"י שליח - אינה מגוף דעת החזו"א לגבי גמירות דעת המכירה אלא בדבר שליחות לדבר עבירה דליכא וממילא לא חיילא המכירה, ויתכן דס"ל בחדא ולא ס"ל באידך, והעתיק רק מה דס"ל כוותיהו.
כוונתי ללשון החזוא "ואע"ג שקשה לסמוך על זה וכמש"כ לעיל ..." שמילים אלו הושמטו. ואפילו שכתב בתחילה וז"ל שם. ואין ראוי לחתוך ולהשמיט כשמצטט לשונו.
לא הבינותי.
במקו"א כ' החזו"א שיש ג' חסרונות והשלד"ע הוא רק א' מהם, וע"ז העידו תלמידיו שזה משנה אחרונה. ומ"ש כאן שציטט הגרע"י הוא כ' קודם
שבתי וראיתי שאין זה לשון מרן הגרע"י זצ"ל אלא לשון בנו. ומרן הגרע"י זצ"ל לא כתב וז"ל.
גם אם קשה לסמוך וכו',
אשריך הרב @יעקבי גדול הבקיאים בתורת מרן רבינו הראש"ל שליט"א תמשיך להביא לנו מבקיאותך הגדולה בדבריו.
המענין הוא שהרבה השתמשו בביטויים כמו חוכא ואיטלולא וכד', ופלא שמשנתו של החזו"א הראשונה היתה כך, ולדבריהם משנתו הראשונה היא חוכא ואיטלולא.
גם במשנה ראשונה המכירה הנהוגה דרך הרבנות שמוכרים את כל קרקעות המדינה היא חוכא ואטלולא. השאלה היא בחקלאי שמוכר ישירות לגוי את קרקעו שבזה יש יותר מקום לומר שיש גמירות דעת אם חלה המכירה.
