מכתב מגדולי ישראל ספרדים וליטאיים בעניין שינויי נוסחאות בתפילה

[חיי עולם]

 

[אור נאמן]

.

 

[אור נאמן]

כל דברי מרן הגר"מ מאזוז שליט"א מבוססים על הקדמונים.
ולהלן דוגמא קטנה על גירסת "מהר והבא עלינו ברכה ושלום", שבכל הראשונים ליתא כפילות "מהר... מהרה",
ויש כמה וכמה פוסקים שהעירו בכפל לשון, כמצו"ב.

 

[חיי עולם]

כל דברי מרן הגר"מ מאזוז שליט"א מבוססים על הקדמונים.
ולהלן דוגמא קטנה על גירסת "מהר והבא עלינו ברכה ושלום", שבכל הראשונים ליתא כפילות "מהר... מהרה",
ויש כמה וכמה פוסקים שהעירו בכפל לשון, כמצו"ב.

אף אחד לא אמר שהמכתב עליו.
המכתב הינו כלפי זלזול בנוסחת שער הכונות בברכת אהבת עולם,
שלא מגיהים ע"פ הדקדוק נגד המסורת וכו'.

 

[מתוק מדבש]

נלע"ד שהכוונה על מה שהוסיפו בכל סידורי הספרדים כי לישועתך קיוינו "וציפינו" כל היום
ואין לגירסה זו כל מקור בשום מקום בעולם מלבד טוהר ליבו הבוער כאש של מרן הגר"ח פלאגי' שהמציא זאת,
אבל זה חידוש שלא נמצא בקדמונים וזה מפורש היפך הגירסא בשער הכוונות שכותב יכוין לצפות לישועה ומשמע שאינו גורס זאת,
ותימה, מה ראו על ככה לשנות כל הנוסחאות מגדולי עולם ולחדש דבר של חכם אחד נגד כולם ולהפדיסם בסידורים
וצע"ג.

 

[משיב כהלכה]

מצ"ב קונטרס בנדון.

 

[ידידיה]

מצ"ב קונטרס בנדון.

מה דעתך על מה שכתבו בקונטרס זה על הלל גמור?

 

[משיב כהלכה]

כמו שכתב @החש בראשו כאן.

הנוסח מרגיש לא מקורי, אבל אם כך המנהג - שיהיה. רק להעיר ש"צפרו" לא מייצגת את המנהג הכללי במרוקו, ובכמה דברים היו שונים מהם.

 

[אור נאמן]

מצ"ב קונטרס בנדון.

קונטרס זה הוא "גלגול" של הקונטרס "על משמר הקודש".
וכבר השיבו על דבריו, בסוף קובץ ויען שמואל תש"ס, ומצ"ב.
תוכן הדברים תקף אף על מה שצירפת. [ועוד יש להאריך הרבה על הגהות הפוסקים ראשונים ואחרונים בנוסח התפלה, ואכמ"ל].

 

[אור נאמן]

שלא מגיהים ע"פ הדקדוק נגד המסורת וכו'.

ותימה, מה ראו על ככה לשנות כל הנוסחאות מגדולי עולם ולחדש דבר של חכם אחד נגד כולם ולהפדיסם בסידורים

הנוסח מרגיש לא מקורי,

שו"ת טוב עין סימן ז
מילתא כדנא מעשים בכל יום בכרכי' ועיירות גדולות בגלילותנו דמשנים תיבה אחת או שתים בברכות יוצר וברכות שמנה עשרה וכיוצא המדקדקים כפי דקדוקם והחכמים כפי חכמתם והמקובלים כפי ידיעתם ואין פוצה פה רק יש שואלים טעם השינוי. ................... ולענין מה שנהגו לשנות תיבות זה בא מכח הדקדוק. וזה בא מכח הבנת הענין וחיבור הדברים וכיוצא. ויש יוצא לטעון מכח חכמת האמת. דע דאין קפידא בזה דכל א' יאמר דהנסחא עיקרית כדבריו ונפל טעות בספרי הדפוס והרוצה לשנות יכול לשנות ומה גם אם רבינו האר"י זצ"ל הגיה ודאי דמאן דנקיט נסחת האר"י זצ"ל שפיר עביד כי אליו נגלו תעלומות חכמה ואלו בעלי נסחא אחרת ידעו שרבינו האר"י זצ"ל רצה בנסח זה היו מקבלים דבריו באהבה. ......... וחזה הוית למרן ז"ל בשו"ת אבקת רוכל הנדפס מחדש על שינוי אנא השם או אנא בשם בסדר עבודה שכתב סימן כ"ח וז"ל יש לומר שהפוסקים שכתבו אנא השם לא לפסוק הלכה שיאמרו כן נתכוונו ולדחות דברי רבי חגי והתוספתא שאין זה הדבר תלוי בפסק הלכה כיון שאין איסור בדבר ואעפ"י שהם כתבו שיאמר אנא השם מי שירצה לומר אנא בשם כרבי חגי הרשות בידו ואעפ"י שזה דבר של טעם אביא דוגמא......עכ"ל [מרן]. ומשם בארה שהמשנים תיבה או תיבות בתפלה וטוענים מצד הדקדוק או מצד יפוי הלשון הרשות בידם שאינו דבר איסור והיתר. ומה גם האומר כנסחת האר"י ז"ל. שפיר דמי.




ובזה יובן מנהגו של מהר"ח פלאג'י שהגיה בתפלה:

ואין לגירסה זו כל מקור בשום מקום בעולם מלבד טוהר ליבו הבוער כאש של מרן הגר"ח פלאגי' שהמציא זאת,

 

[מתוק מדבש]

שו"ת טוב עין סימן ז
מילתא כדנא מעשים ב

חוצפה להשתמש בד' החיד"א מתי שרוצים
הלא החיד"א צועק בקול גדול שאסור לשנות ניקוד בתפילה כגון הגפן בקמץ וכו', והסידור הזה כולו נגדו,
אז משתשמים במרן החיד"א מתי שנוח?

 

[מרנן ורבנן]

חוצפה להשתמש בד' החיד"א מתי שרוצים
הלא החיד"א צועק בקול גדול שאסור לשנות ניקוד בתפילה כגון הגפן בקמץ וכו', והסידור הזה כולו נגדו,
אז משתשמים במרן החיד"א מתי שנוח?

וכן להיפך.

אברך בן תורה צריך לדעת שאם פוסק כותב פעם ככה ופעם ככה אזי יש לשבת וללמוד את הדברים, משום שלכאורה יש חילוקים וצריך להבין אותם. לא יהיה נכון לנופף בציטוט זה ולא יהיה נכון לנופף בציטוט זה מבלי להביא את שניהם ולהסביר ולחלק בצורה טובה.

 

[אור נאמן]

החיד"א צועק בקול גדול שאסור לשנות ניקוד בתפילה כגון הגפן בקמץ

איפה מרן החיד"א כתב דבר כזה??
אין שום מקום!
רק לגבי כ"ף הכינוי כתב ביוסף אומץ סי' י'.
ואתה עיינת בו בפנים?
האם ראית דברי הרב לחם הבכורים (לפני כמאתים שנה) שעמד על כל דברי החיד"א?
בדקת במאמרי מרן הגר"מ מאזוז שמביא ראשונים שהחיד"א לא ראה?

וכפי שכתב קודמי, אתה צריך להתמודד עם החיד"א בטוב עין שציטטתי, ולא רק להתקצף עלי "חוצפה להשתמש בחיד"א מתי שרוצים"...

לא משתמשים בחיד"א מתי שנוח, כשם שמרן בש"ע לא משתמש ברמב"ם מתי שנוח, אלא לפי כללי הפסיקה, לפעמים פוסקים כוותיה בחדא ופליגי עלה באידך, וכו'. והדברים פשוטים.

 

[אור נאמן]

זאת ועוד אחרת, עיקר מה שהבאתי משו"ת טוב עין, הוא כלפי ההגהה של מהר"ח פלאג'י קוינו "וצפינו". כפי שיראה הרואה במה שציטטתי מדברי הכותב הנ"ל.

הסידור עצמו כולו מבוסס על גירסאות קדמוניות, ראשונים ואחרונים.

 

[תורה אמת כתיב בה]

אמרתי את מילתי שהמכתב הזה מגוחך
לא חתם עליו אף אחד שלא ממועצת גדולי התורה או אשכנזי
כשאתה מוציא מכתב על גדול בישראל שהוא לא בגישה שלך, אתה צריך שלפחות רב ספרדי אחד בקונצנזוס יחתום לך
והרבנים הגאונים הלל וטולדנו ממש לא במיינסטרים של הציבור הספרדי

 

[משנה אחרונה]

אמרתיאת מילתי שהמכב הזה מגוחך
לא חתם עליו אף אחד שלא ממועצת גדולי התורה או אשכנזי
שאתה מוצי מכתב על גדול בישראל שהוא לא בגישה שלך אתה צריך שלפחות רב ספרדי אחד בקונצנזוס יחתום לך
והרבנים הגאונים הלל וטולדנו ממש לא במינסטרים של הציבור הספרדי

מה זה קשור?
הם לא גדולי תורה?
לא הבנתי.

 

[מרנן ורבנן]

מה זה קשור?
הם לא גדולי תורה?
לא הבנתי.

ח"ו,
לא חושב שיש פה מישהו שמזלזל בגדולי הרבנים הליטאיים בגלל שהם "לא מהעדה שלי"
להבנתי כוונתו שב"ה לספרדים יש (גם כיום וגם אז) גדולי תורה ומנהיגים משלנו וכל עוד הם (לדוג' מרן הגרע"י) לא יצאו נגד הסידור - אז אנחנו הספרדים לא צריכים לפסול אותו

 

[תורה אמת כתיב בה]

ברור זו כונתי
ותתיחס בבקשה לדוגמא שהבאתי
ובכנות תענה על כך