משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א (4)

כתבתי שהוא מסתיר את העובדה שבמחלוקת השו"ע עם הרמ"א הוא פוסק כרמ"א.

אם תביא לי מקרה זהה של מחלוקת שו"ע ורמ"א שהוא פוסק כשו"ע ובכל זאת מסתיר, זו תהיה פירכא לראיה.
 
כתבתי שהוא מסתיר את העובדה שבמחלוקת השו"ע עם הרמ"א הוא פוסק כרמ"א.

אם תביא לי מקרה זהה של מחלוקת שו"ע ורמ"א שהוא פוסק כשו"ע ובכל זאת מסתיר, זו תהיה פרכא לראיה.

הקדשתי 10 דקות בשבילך לחפש וזה יותר מידי... אם תרצה אתה יכול להמשיך לחפש.

רק אחזור ואביא עוד מקור שהבאתי לעיל.
1758185839006.png
1758185885396.png
 
שני הי"א הובאו ברמ"א.

כמדומה שנעלם ממך רבים מהאחרונים שכתבו בדעת הרמ"א שדעתו כסתם.
(גם אם נאמר שאולי דעתו "לחוש" לדעת היש אומרים מ"מ דעתו העיקרית כסתם - ובלא"ה דעת מרן זצוק"ל שדעתו כסתם לגמרי ואנחנו דנים בדבריו...)
 
כמדומה שנעלם ממך רבים מהאחרונים שכתבו בדעת הרמ"א שדעתו כסתם.
(גם אם נאמר שאולי דעתו "לחוש" לדעת היש אומרים מ"מ דעתו העיקרית כסתם -

אין שום קשר לנדון דידן, אם הלכה כי"א קמא או בתרא. שניהם ברמ"א, וזו לא מחלוקת שו"ע ורמ"א.
 
אם היית מסתכל למטה בהערות היית רואה שהי"א השני הם רבותינו המקובלים

המקובלים שהביא (מנהג ק"ק בית אל) הם הרבה אחרי הרמ"א, והילק"י הביא אותם באמצע דבריו הארוכים, וגם העיר ש"מדברי המהר"ש ויטאל בקונטרס "חיים שנים ישלם", שהובאו בספר פתח הדביר חלק ב' (בקונטרס אחרון לסי' קכח), מוכח שגם על פי הסוד, שפיר דמי שיתחילו הכהנים לומר "יברכך" מעצמם, ואין צריך להקרותם תיבה זו".

בהערות למטה הביא את המאירי והר"ן והטור שמשמע מדבריהם שהש"צ מקריא גם יברכך, דן בדעת הרמב"ם, הביא עוד אחרונים ומנהגים שונים, נכנס לנושא אחר לגמרי - מתי מבטלים מנהג (מתי שרואים לנכון לבטל ואז נותר למצוא את הסיבה הנכונה), ובאמצע דבריו הארוכים הבליע שזו מחלוקת שו"ע ורמ"א.

ומכן תשובה לאותם ששלחו את הקורא ל"הערות"...

באמצע המקורות הארוכים מופיע "וכמו שכתבנו בשו"ת יביע אומר", ואח"כ "והנה בהיותי משרת בקודש כראב"ד במצרים קהיר בשנת תש"י, ראיתי שנוהגים כדעת מרן הש"ע", ותהיתי כיצד העתיק מאביו מבלי לציין זאת, ואח"כ ראיתי שבסוף דבריו (מי שיזכה להגיע לשם) כתב בסוגריים: "סעיף זה והמקורות ממרן אאמו"ר שליט"א. שוב נדפסו הדברים גם בהליכות עולם פר' תצוה עמ' קצט".

וכנראה דרכו שכל מה שמצא בכתבי יד אביו ועדיין לא נדפס, העתיק והדביק בספרו, וכך "הקדים" את אביו בהדפסת הדברים... ואיני יודע אם ראוי לעשות כן, אע"פ שהוא אביו ומסר לו את הדברים לעיין בהם.
 
אין שום קשר לנדון דידן, אם הלכה כי"א קמא או בתרא. שניהם ברמ"א, וזו לא מחלוקת שו"ע ורמ"א.
לא נראה לי יש לך חוסר בהבנת הנקרא.
זה ששניהם ברמ"א מה זאת אומרת!?
דעת הרמ"א בסתם לא כמו השו"ע, ולפי מרן הרב עובדיה זו היא דעתו להלכה!!!

אז איך אתה מגדיר זאת אם לא מחלוקת!?

או במילים אחרות מהי דעת הרמ"א כאן?

די כבר עם התירוצים המגוחכים האלה, קשה לך להודות באמת הפשוטה!?
 
המקובלים שהביא (מנהג ק"ק בית אל) הם הרבה אחרי הרמ"א, והילק"י הביא אותם באמצע דבריו הארוכים, וגם העיר ש"מדברי המהר"ש ויטאל בקונטרס "חיים שנים ישלם", שהובאו בספר פתח הדביר חלק ב' (בקונטרס אחרון לסי' קכח), מוכח שגם על פי הסוד, שפיר דמי שיתחילו הכהנים לומר "יברכך" מעצמם, ואין צריך להקרותם תיבה זו".

בהערות למטה הביא את המאירי והר"ן והטור שמשמע מדבריהם שהש"צ מקריא גם יברכך, דן בדעת הרמב"ם, הביא עוד אחרונים ומנהגים שונים, נכנס לנושא אחר לגמרי - מתי מבטלים מנהג (מתי שרואים לנכון לבטל ואז נותר למצוא את הסיבה הנכונה), ובאמצע דבריו הארוכים הבליע שזו מחלוקת שו"ע ורמ"א.

ומכן תשובה לאותם ששלחו את הקורא ל"הערות"...
לא יודע מה אתה רוצה
הסיבה שהכריע כדעה זו אינו מחמת כך סובר הרמ"א, כי אם מחמת שכך סוברים המקובלים
[אגב, רבינו בחיי קדם בהרבה להרמ"א]
באמצע המקורות הארוכים מופיע "וכמו שכתבנו בשו"ת יביע אומר", ואח"כ "והנה בהיותי משרת בקודש כראב"ד במצרים קהיר בשנת תש"י, ראיתי שנוהגים כדעת מרן הש"ע", ותהיתי כיצד העתיק מאביו מבלי לציין זאת, ואח"כ ראיתי שבסוף דבריו (מי שיזכה להגיע לשם) כתב בסוגריים: "סעיף זה והמקורות ממרן אאמו"ר שליט"א. שוב נדפסו הדברים גם בהליכות עולם פר' תצוה עמ' קצט".

וכנראה דרכו שכל מה שמצא בכתבי יד אביו ועדיין לא נדפס, העתיק והדביק בספרו, וכך "הקדים" את אביו בהדפסת הדברים... ואיני יודע אם ראוי לעשות כן, אע"פ שהוא אביו ומסר לו את הדברים לעיין בהם.
כנר' שמעולם לא פתחת המהדורות הישנות של ספר ילקוט יוסף
 
פתחתי כמה וכמה פעמים, וראיתי את הסגנון הזה. כעת הגבתי באגב על מה שנתקלתי בו.
 
לא יודע מה אתה רוצה
הסיבה שהכריע כדעה זו אינו מחמת כך סובר הרמ"א, כי אם מחמת שכך סוברים המקובלים
[אגב, רבינו בחיי קדם בהרבה להרמ"א]

אני רוצה להגיד לך שאתה טועה, זה לא רק בגלל המקובלים, ואדרבה הביא מקובלים שסוברים לא כך.

וגם לשיטתך, מקובלים שהולכים כרמ"א זה בסופו של דבר רמ"א.

אגב, רבינו בחיי לא היה מקובל.
 
זה ששניהם ברמ"א מה זאת אומרת!?
דעת הרמ"א בסתם לא כמו השו"ע, ולפי מרן הרב עובדיה זו היא דעתו להלכה!!!

בשורה התחתונה, שני הי"א הובאו ברמ"א, והגר"ע הביא כאן סתם ויש ברמ"א, ולא שו"ע ורמ"א.
 
באמצע המקורות הארוכים מופיע "וכמו שכתבנו בשו"ת יביע אומר", ואח"כ "והנה בהיותי משרת בקודש כראב"ד במצרים קהיר בשנת תש"י, ראיתי שנוהגים כדעת מרן הש"ע", ותהיתי כיצד העתיק מאביו מבלי לציין זאת, ואח"כ ראיתי שבסוף דבריו (מי שיזכה להגיע לשם) כתב בסוגריים: "סעיף זה והמקורות ממרן אאמו"ר שליט"א. שוב נדפסו הדברים גם בהליכות עולם פר' תצוה עמ' קצט".

וכנראה דרכו שכל מה שמצא בכתבי יד אביו ועדיין לא נדפס, העתיק והדביק בספרו, וכך "הקדים" את אביו בהדפסת הדברים... ואיני יודע אם ראוי לעשות כן, אע"פ שהוא אביו ומסר לו את הדברים לעיין בהם.

חבל שלא הגעת לעמוד השער, שם כותב להדיא מה מקורותיו:

1758240752451.png

אז ציין זאת כבר בעמוד השער.

משם עברת להשמיצו שניסה להקדים את אביו בהדפסת הספרים, בעוד שחזר בכמה וכמה מקומות להדגיש שבספרו יש תשובות מאביו, וע"פ רוב מציין מהיכן לוקחו.

ולסיום סיימת בהשערה שאביו נתן לו את הדברים "לעיין בהם", והיינו ולא להדפיסם, וזאת מנין לך?
 
אני רוצה להגיד לך שאתה טועה, זה לא רק בגלל המקובלים, ואדרבה הביא מקובלים שסוברים לא כך.
א. הביא מקובל אחד, הוא מהר"ש ויטאל
ב. המהר"ש ויטאל לא כתב שכ"ה ע"פ הסוד, אלא שהגרע"י דייק ממה שלא הזכיר שע"פ הסוד אין לנהוג כן [ודו"ק בלשון הגרע"י]
ג. במחלוקת מהרש"ו נגד חסידי בית אל והבא"ח, ברור שסומכים עליהם יותר
וגם לשיטתך, מקובלים שהולכים כרמ"א זה בסופו של דבר רמ"א.
???
אגב, רבינו בחיי לא היה מקובל.
יש ספר שלם לבאר דברי הסוד שבו, וכמ"ש מרן הגחיד"א -
1758242448693.png
 
אם הכוונה לפרשן על התורה ומחבר ספר כד הקמח, אז הוא כן היה מקובל.
?????????????
פתחת פעם רבינו בחיי עה''ת

התכוונתי לרבינו בחיי אבן פקודה, בעל חובות הלבבות.

והיות וזה שהגבתי לו כתב:

אגב, רבינו בחיי קדם בהרבה להרמ"א

חשבתי שמדובר ברבינו בחיי הקדמון, שבאמת קדם לו הרבה (הילק"י כבר לא היה לפניי). אבל רבינו בחיי השני (מחבר הפירוש על התורה) נפטר 180 שנה לפני לידת הרמ"א.
 

אם יש לפנינו מחלוקת שו"ע ורמ"א, ומקובלי בית אל הולכים בדרך הרמ"א, אז זה רמ"א. וכאשר ציינו כאן "מקובלים" חשבתי שכוונתו למקובלי בית אל, וכפי שכתב בילק"י "אולם החסד לאלפים (סי' קכח אות י') כתב, שראוי לנהוג להקרות גם תיבת "יברכך" אף בשני כהנים, ושכן המנהג פעה"ק ירושלים ת"ו בקהל קדוש "בית אל", שמתפללים על פי האר"י ז"ל".

כעת עיינתי שוב בילק"י ואני רואה שהביא (בהמשך) את רבינו בחיי שאכן כתב שהברכה משתלשלת מהש"ץ אל הכהן ומהכהן אל הציבור. ורבינו בחיי קדם לרמ"א.

אבל אין זו ראיה מוכרחת, כי רבינו בחיי דיבר על כללות הברכה, ולכן גם אם הש"ץ לא מקריא את המילה הראשונה, עדיין הוא מקריא את רוב הברכה והיא משתלשלת ממנו.
 
חבל שלא הגעת לעמוד השער, שם כותב להדיא מה מקורותיו
ולסיום סיימת בהשערה שאביו נתן לו את הדברים "לעיין בהם", והיינו ולא להדפיסם, וזאת מנין לך?

מה שכותב בעמוד השער הוא שההלכות והמקורות הן מהגר"ע יוסף, וזה פשוט, אף אחד לא חשד בו שהוא חידש את ההלכות ומצא בעצמו את כל המקורות (שבמקרה הביא גם אביו).

אבל כל בר דעת מבין את החילוק בין סיכום ההלכות המופיעות ביביע אומר, וסיכום המקורות (שאת זה עשו מחברים רבים בימינו, פשוט מעתיקים מקורות מיביע אומר מבלי אפילו לטרוח לפתוח ולראות בפנים), לבין "העתק הדבק" של תשובה שלימה מתוך כתבי אביו, לתוך מקורות ההלכה בילקוט יוסף.

והדעת נותנת שאביו נתן לו תשובות לעיין בהם כדי להדפיס הלכות ומקורות בספרו, אבל להדפיס תשובות ממנו? תשובות שהוא עתיד להדפיסן בספריו הבאים, ככתבן וכלשונן, יודפסו בספרי הרב יצחק ולאחר מכן יאמר בראיונות שזכה "לחבר" עשרות כרכים והם מדברים בעד עצמם?

וזה מצטרף לתמיהה על ילקוט יוסף הראשון - שהגר"ע יוסף מתייחס אליו כספר שהוא עצמו כתב, "וכן כתבתי בסיפרי ילקוט יוסף" (יביע אומר חלק ז, עמוד ס"ז). גם ראיתי מי שכתב שבילקוט יוסף מהדורה ראשונה (תשל"א) אין הסכמה של הרב עובדיה, אבל לא בדקתי אישית (ואם זה נכון, משמעות הדבר שהספר נדפס ללא הסכמתו). אם הספר נכתב ע"י הרב עובדיה, כיצד זה הגיע אל הרב יצחק, שחתם שמו על הספר?
 
משם עברת להשמיצו שניסה להקדים את אביו בהדפסת הספרים

משם עברת להשמיצי שאני משמיצו. אך בדבריי אין שמץ של השמצה, רק עובדות.

ואדרבה, ראיתי הררי השמצות שהתפרסמו על הרב יצחק יוסף (בין היתר - על נושא זה גופא) ולא העתקתי מאומה מהדברים, כי המפרסם הוא אנונימי, ואני לא מאמין לו. לכן אני מתייחס אך ורק לעובדות.
 
והדעת נותנת שאביו נתן לו תשובות לעיין בהם כדי להדפיס הלכות ומקורות בספרו, אבל להדפיס תשובות ממנו? תשובות שהוא עתיד להדפיסן בספריו הבאים, ככתבן וכלשונן, יודפסו בספרי הרב יצחק ולאחר מכן יאמר בראיונות שזכה "לחבר" עשרות כרכים והם מדברים בעד עצמם?
הדעת נותנת זה לא עובדות, אלא פרשנות שלך.
ע"פ רוב בילקוט יוסף אין תשובות שלמות מיבי"א בהע', יש הערות שכולם מיבי"א, אבל אינם תשובה שלימה מיבי"א, אלא אות או ב' אותיות ממערכה שלימה וכד'.
ולא כל הילקו"י זה מספרי וכתבי אביו, הרוב הגדול אינו מהם, וזה מעיד בעד עצמו.
כמה הרב עובדיה כתב על מצוות התלויות בארץ, על ערלה, וכמה כתב על עוד נושאים רבים בזמן שיצא הילקו"י, על מוקצה לדוג' לא היה בכתבי הרב עובדיה בעת שיצא ילקו"י הל' מוקצה כמעט חומר, והרב יצחק כתב בעצמו.
 
ע"פ רוב בילקוט יוסף אין תשובות שלמות מיבי"א בהע', יש הערות שכולם מיבי"א, אבל אינם תשובה שלימה מיבי"א, אלא אות או ב' אותיות ממערכה שלימה וכד'.

טענו בחיטים והודה לו בשעורים?

דיברתי על תשובות אחרות שהודפסו לאחר מכן בספריו השונים כמו הליכות עולם.
 
ראשי תחתית