המקובלים שהביא (מנהג ק"ק בית אל) הם הרבה אחרי הרמ"א, והילק"י הביא אותם באמצע דבריו הארוכים, וגם העיר ש"מדברי המהר"ש ויטאל בקונטרס "חיים שנים ישלם", שהובאו בספר פתח הדביר חלק ב' (בקונטרס אחרון לסי' קכח), מוכח שגם על פי הסוד, שפיר דמי שיתחילו הכהנים לומר "יברכך" מעצמם, ואין צריך להקרותם תיבה זו".
בהערות למטה הביא את המאירי והר"ן והטור שמשמע מדבריהם שהש"צ מקריא גם יברכך, דן בדעת הרמב"ם, הביא עוד אחרונים ומנהגים שונים, נכנס לנושא אחר לגמרי - מתי מבטלים מנהג (מתי שרואים לנכון לבטל ואז נותר למצוא את הסיבה הנכונה), ובאמצע דבריו הארוכים הבליע שזו מחלוקת שו"ע ורמ"א.
ומכן תשובה לאותם ששלחו את הקורא ל"הערות"...
