משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א (4)

ולא כל הילקו"י זה מספרי וכתבי אביו, הרוב הגדול אינו מהם, וזה מעיד בעד עצמו.

אני לא בדקתי. אבל האם אתה בדקת סימן סימן, לפני שאתה מפזר כאן סיסמאות? יתכן שבספריו המאוחרים יותר יש תוספות מספרים אחרים.

האם נוסח השער הנ"ל שצילמת מתאים לספר שכתבו הרב עובדיה (ילקוט יוסף חלק א') או הכרכים הראשונים של ילק"י? פסקי הלכות ומקורות וכו' וכו' "בתוספת" פסקי הלכות של הרב עובדיה?
 
אני לא בדקתי. אבל האם אתה בדקת סימן סימן, לפני שאתה מפזר כאן סיסמאות? יתכן שבספריו המאוחרים יותר יש תוספות מספרים אחרים.
לא בדקתי סימן סימן, אבל למדתי הרבה בספרים, וממה שלמדתי ראיתי כך.

האם נוסח השער הנ"ל שצילמת מתאים לספר שכתבו הרב עובדיה (ילקוט יוסף חלק א') או הכרכים הראשונים של ילק"י? פסקי הלכות ומקורות וכו' וכו' "בתוספת" פסקי הלכות של הרב עובדיה?
נוסח השער שצילמתי הוא נוסח השער של הכרך עליו דנת!
 
זו גופא ההערה שלי, שנוסח השער לא מתאים כאשר רוב ההלכות והמקורות מהרב עובדיה, כולל תשובות שלמות.
 
אני מוכן לעשות מידגם של 100 עמודים.
תבחר איזה 100 עמודים רצופים בילקו"י שתרצה, ותבדוק אם רובם מדברי אביו ותציגם.
להתיר בוילר? נכון מים חמים שהצטננו? נכון משקל? נכון
 
אני מוכן לעשות מידגם של 100 עמודים.
תבחר איזה 100 עמודים רצופים בילקו"י שתרצה, ותבדוק אם רובם מדברי אביו ותציגם.

אני לא עד כדי כך משועמם לעבור על מאה עמודים, אבל דומני שעשרים עמודים רצופים שכולם לקוחים מספרי אביו (גם ההלכות וגם המקורות) יספיקו בהחלט.

אקח כדוגמא את ילקוט יוסף כרך ה, מועדים מהדורת תשמ"ח (לפני המהדורות האחרונות שיש בהן תוספות).

בשער הספר: "מבוסס על פי פסקיו של אאמו"ר עט"ר". גוף ההלכות מתחיל בעמ' ט'. נלך עמוד אחר עמוד.

עמ' ט: הזמן הראוי לסליחות הוא מחצות והלאה (הלכה ומקורות מיחוה דעת חלק א סימן מו).

עמ' י: יש לבטל מנהגם של האומרים בתחילת הלילה (הלכה ומקורות משם).

עמ' יא: אברכים ובני ישיבות, יש להשתדל לקום בעשי"ת לפחות וקצת לילות (הלכה ומקורות מיביע אומר ב, או"ח כח, חלק ד' יו"ד י"ט, יחוה דעת חלק ג סימן מד).

עמ' יב: מלמדי תינוקות רשאים גם הם להימנע כנ"ל (הלכה ומקורות מיביע אומר הנ"ל).

עמ' יג: היחיד לא רשאי לומר י"ג מידות בדרך תפילה (הלכה מיחוה דעת חלק א סימן מז).

עמ' יד: היחיד לא יאמר קטעי ארמית (הלכה ומקורות מיביע אומר חלק א סימן לה).

עמ' טו: בנוסח התפילה יש לומר מה יתן לך האדם (הלכה מתשובה כת"י לאאמו"ר).

עמ' טז: השומע י"ג מידות ברדיו יענה עמהם (הלכה מיחוה דעת חלק ב סימן סח).

עמ' יז: טעימת עוגה ופירות לפני שעלה עמוד השחר (הלכה מיביע אומר חל' ה סימן כב).

עמ' יח: בדיקת תפילין ומזוזות (הלכה ומקורות מיחוה דעת ח"א סי' מט).

עמ' יט: לחזר אחר שליח ציבור טוב (הלכה ומקורות מיחוה דעת ח"א סימן ב, יבי"א ד, ד ועוד ועוד).

עמ' כ: בתענית מותר לשתות תה וקפה עם סוכר לפני עמוד השחר (הלכה ומקורות מיבי"א חלק ה סימן כב).

עמ' כא: הכהנים אסור להם להשתטח על קברי צדיקים (הלכה ומקורות מיבי"א ח"א יו"ד י).

עמ' כב: בימים הנוראים יתפלל כמנהג אבותיו (הלכה מיביע אומר חלק ו סימן י).

עמ' כג: אין להתוודות בר"ה (הלכה מיביע אומר ח"א סימן לו).

עמ' כד: עדיף שגם החזן יתפלל בלחש בר"ה (הלכה מתשובת אאמו"ר באור תורה ניסן תשמ).

עמ' כה: מי שטעה בתפילה בר"ה (הלכה ומקורות מיחוה דעת חלק ה סימן מט).

עמ' כו: אחרי "שערי אורה" אפשר לענות אמן אבל לא חובה (הלכה מיחוה דעת ח"ג סימן ט).

עמ' כז: מותר לומר טופס החזרה עם החזן בר"ה (הלכה מיחוה דעת ח"ה סימן מג).

עמ' כח: לומר פיוטים אחר קדיש תתקבל, כאשר כבר אין בהם טעם וריח (הלכה ומקורות מיחוה דעת חלק ב סימן מז).
 
אגב, אפילו הרב יצחק יוסף כתב בהקדמת הספר ש"בכמה מקומות צויינו כמה דברים אשר עלו בחכתנו, במסגרת השיעורים שנמסרו על ידי...." (ומציין ארבעה דברים).

דהיינו, אלה הם המערכות היחידות בספר שנכתבו על ידו, וככל הנראה (אני מזהה לפי שמות העניינים) גם הם דברים שנכתב עליהם בהרחבה בספרי אביו.
 
אני לא עד כדי כך משועמם לעבור על מאה עמודים, אבל דומני שעשרים עמודים רצופים שכולם לקוחים מספרי אביו (גם ההלכות וגם המקורות) יספיקו בהחלט.

אקח כדוגמא את ילקוט יוסף כרך ה, מועדים מהדורת תשמ"ח (לפני המהדורות האחרונות שיש בהן תוספות).

בשער הספר: "מבוסס על פי פסקיו של אאמו"ר עט"ר". גוף ההלכות מתחיל בעמ' ט'. נלך עמוד אחר עמוד.

עמ' ט: הזמן הראוי לסליחות הוא מחצות והלאה (הלכה ומקורות מיחוה דעת חלק א סימן מו).

עמ' י: יש לבטל מנהגם של האומרים בתחילת הלילה (הלכה ומקורות משם).

עמ' יא: אברכים ובני ישיבות, יש להשתדל לקום בעשי"ת לפחות וקצת לילות (הלכה ומקורות מיביע אומר ב, או"ח כח, חלק ד' יו"ד י"ט, יחוה דעת חלק ג סימן מד).

עמ' יב: מלמדי תינוקות רשאים גם הם להימנע כנ"ל (הלכה ומקורות מיביע אומר הנ"ל).

עמ' יג: היחיד לא רשאי לומר י"ג מידות בדרך תפילה (הלכה מיחוה דעת חלק א סימן מז).

עמ' יד: היחיד לא יאמר קטעי ארמית (הלכה ומקורות מיביע אומר חלק א סימן לה).

עמ' טו: בנוסח התפילה יש לומר מה יתן לך האדם (הלכה מתשובה כת"י לאאמו"ר).

עמ' טז: השומע י"ג מידות ברדיו יענה עמהם (הלכה מיחוה דעת חלק ב סימן סח).

עמ' יז: טעימת עוגה ופירות לפני שעלה עמוד השחר (הלכה מיביע אומר חל' ה סימן כב).

עמ' יח: בדיקת תפילין ומזוזות (הלכה ומקורות מיחוה דעת ח"א סי' מט).

עמ' יט: לחזר אחר שליח ציבור טוב (הלכה ומקורות מיחוה דעת ח"א סימן ב, יבי"א ד, ד ועוד ועוד).

עמ' כ: בתענית מותר לשתות תה וקפה עם סוכר לפני עמוד השחר (הלכה ומקורות מיבי"א חלק ה סימן כב).

עמ' כא: הכהנים אסור להם להשתטח על קברי צדיקים (הלכה ומקורות מיבי"א ח"א יו"ד י).

עמ' כב: בימים הנוראים יתפלל כמנהג אבותיו (הלכה מיביע אומר חלק ו סימן י).

עמ' כג: אין להתוודות בר"ה (הלכה מיביע אומר ח"א סימן לו).

עמ' כד: עדיף שגם החזן יתפלל בלחש בר"ה (הלכה מתשובת אאמו"ר באור תורה ניסן תשמ).

עמ' כה: מי שטעה בתפילה בר"ה (הלכה ומקורות מיחוה דעת חלק ה סימן מט).

עמ' כו: אחרי "שערי אורה" אפשר לענות אמן אבל לא חובה (הלכה מיחוה דעת ח"ג סימן ט).

עמ' כז: מותר לומר טופס החזרה עם החזן בר"ה (הלכה מיחוה דעת ח"ה סימן מג).

עמ' כח: לומר פיוטים אחר קדיש תתקבל, כאשר כבר אין בהם טעם וריח (הלכה ומקורות מיחוה דעת חלק ב סימן מז).
להביא לך עשרות עמודים רצופים שאינם מספרי אביו?
כמעט כל ילקו"י ערלה, וכן שביעית.
גם באיסור והיתר יש מערכות שלימות שאינם מאביו.
וכל סדרת המועדים החדשה, אם היתה רובה מדברי אביו לא היתה כזו גדולה, יותר מפי 2 מחזו"ע. רק פסח שבחזו"ע היה כ400 עמודים, הפך ל3 כרכים עבי כרס, שהכרך הקטן ביניהם בערך פי' 2 - כ800 עמודים.
 
כתבתי כבר לעיל שבמהדורות החדשות הוסיף, אבל הבסיס בכל המהדורות הישנות היה דברי אביו (כמובן שאין לי פנאי לבדוק מה שהוסיף).

אני לא מתרשם מכמות העמודים, כי הוא מעתיק הרבה דברים מספר לספר (אפילו את ההשמצה על הגר"ש טולדנו העתיק כחמש פעמים, קל וחומר דברים אחרים).
 
כמעט כל ילקו"י ערלה, וכן שביעית.

כמה זה ערלה ושביעית מול כל סדרת ילקוט יוסף?

אגב, ילק"י שביעית יצא לאור בשנת תשמ"ז כספר בשם "השביעית והלכותיה", ועל הכריכה נכתב "פסקי הראשון לציון מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א"...
 
מתי תודה אתה באמת הפשוטה, שהשו"ע והרמ"א מוחבאים באמצע טקסט ארוך מאוד בהערות? הקורא הממוצע לעולם לא ידע שהגר"ע פסק כרמ"א נגד השו"ע.

והנה שהבאתי לך מקומות אחרים אתה מתחמק עם תירוצים.

"התכוונתי דווקא למחלוקת עם הרמ"א ולא פוסקים אחרים"
"הרמ"א הביא את שתי הדיעות, ולכן אפי' שדעת מרן הגרע"י זצוק"ל שדעתו כסתם לגמרי אין ראיה" (למה? אף אחד לא ידע...)
 
בינתיים רק אתה מתחמק, אם תביא לי מחלוקת שו"ע ורמ"א פשוטו כמשמעו ששו"ע אומר מותר ורמ"א אומר אסור (לדוגמא) והגר"ע הביא שניהם כי"א וי"א ופסק כשו"ע, אסכים איתך שאין ראיה מהנ"ל שהוא הסתיר במתכוון.
 
והנה שהבאתי לך מקומות אחרים אתה מתחמק עם תירוצים

אינני מתחמק, זה מה שביקשתי ממך מהרגע הראשון.

ואגב, ענין ההסתרה הוא שולי, עיקר ההערה היא על שינוי מנהג מרוקו כשהוא הולך נגד השו"ע וכדעת הרמ"א.
 
בינתיים רק אתה מתחמק, אם תביא לי מחלוקת שו"ע ורמ"א פשוטו כמשמעו ששו"ע אומר מותר ורמ"א אומר אסור (לדוגמא) והגר"ע הביא שניהם כי"א וי"א ופסק כשו"ע, אסכים איתך שאין ראיה מהנ"ל שהוא הסתיר במתכוון.
אינני מתחמק, זה מה שביקשתי ממך מהרגע הראשון.

ולא ענית לי כלל על מה שהבאתי לך.
לפי מרן הגרע"י זצוק"ל דעת הרמ"א כסתם ללא שום פקפוק.

ושמביא בהלכה למעלה יש אוסרים ויש מתירים, למי הוא מתכוון???
לשו"ע ולרמ"א!!!

וכמו מי הוא פוסק?
כמו השולחן ערוך והביא אותו בשם יש אומרים!!!

ואגב, ענין ההסתרה הוא שולי, עיקר ההערה היא על שינוי מנהג מרוקו כשהוא הולך נגד השו"ע וכדעת הרמ"א.

אתה רוצה תעיר שהוא משנה את מנהגי מרוקו ו"להחזיר עטרה ליושנה" זה סתם סיסמא לא נכונה, ו"קבלת הוראות מרן" זה מרן הרב עובדיה ולא השו"ע, וכו' וכו' וכו'
אבל הטענה שטענת שהוא בכוונה "מסתיר" את דעת השו"ע אינה נכונה בעליל.
 
ולא ענית לי כלל על מה שהבאתי לך.
לפי מרן הגרע"י זצוק"ל דעת הרמ"א כסתם ללא שום פקפוק.

ושמביא בהלכה למעלה יש אוסרים ויש מתירים, למי הוא מתכוון???
לשו"ע ולרמ"א!!!

וכמו מי הוא פוסק?
כמו השולחן ערוך והביא אותו בשם יש אומרים!!!

היות ושני הי"א הובאו ברמ"א, ממילא העתיק לשונו ואין בזה שום דבר מוזר.
 
אין יאוש בעולם כלל, אני מאמין שלבסוף תבין.

כתבתי לך דבר פשוט:

אם תביא לי מחלוקת שו"ע ורמ"א פשוטו כמשמעו ששו"ע אומר מותר ורמ"א אומר אסור (לדוגמא) והגר"ע הביא שניהם כי"א וי"א ופסק כשו"ע, אסכים איתך שאין ראיה מהנ"ל שהוא הסתיר במתכוון.

ומתחילת האשכול עדיין לא מצאת שהגר"ע הביא י"א וי"א שהם שו"ע ורמ"א, ופסק כשו"ע. מה לעשות?

בנדון דידן הגר"ע יוסף מצטט את השו"ע ורמ"א על הסדר! תחילה מביא את השו"ע "קשר של בית הצוואר שקשרו הכובס..." ומציין בסוגריים שזוהי דעת השו"ע בסי' שי"ז סעיף ג'. לאחר מכן מביא את שתי הדעות ברמ"א - ופוסק כי"א בתרא. הכל לפי סדר השו"ע, כפי שציין בעצמו.

זאת לא מחלוקת שו"ע ורמ"א, מכמה סיבות:

א. השו"ע לא דיבר כלל על מה שכתב הרמ"א, אלא על פתיחת בית הצוואר שהוא קשר שאינו של קיימא (ולא תפירה).

ב. לא ברור שהרמ"א פסק כאן כסתם - גם אם נאמר שדרכו לפסוק כסתם - היות וסיים שאין להקל בפני ע"ה, ומשמע שכן דעתו.

ג. הגר"ע יוסף לא פסק "כשו"ע" בנדון שהביא הרמ"א, אלא בהערות למטה הביא דעות הראשונים והאחרונים, מהם גם פוסקי האשכנזים שרגילים לפסוק כרמ"א: שו"ע הרב פסק להקל (רק לא בפני ע"ה), שבה"ל פסק להקל בזוג נעליים התפורות יחד, ובשו"ת להורות נתן פסק להקל.

לגבי השו"ע כתב הגר"ע שמשמע ממנו שאם חזר האומן וקשרו מותר, לא ברור מה הדין אם חזר ותפרו (וגם אם תאמר שהוא הדין בחזר ותפרו, עדיין זה רק "משמע").

לסיכום: אין כאן מחלוקת בין שו"ע ורמ"א אלא שתי דעות ברמ"א, ומשמע שהרמ"א פסק כי"א, והשו"ע לא דיבר בזה.
 
ראשי תחתית