מי הקים את מעיין החינוך התורני?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
שוב אתה עונה בסיסמאות ולא כותב שום טעם.

נגמרו הסיסמאות, התחלת לחזור אחריי?

כשאדם נדרש לשאלה, ובתגובה הוא כותב פוסט ארוך וזועם, פירוש הדבר שלא רק שהוא לא יודע לענות, אלא הוא גם נתקף בפאניקה כתוצאה מהצורך לענות.
 
לדון ולהוכיח מתוך הפסרים שחיברו הבן איש חי והאור לציון והרב עובדיה ושכל אחד יסיבר ויוכיח מי השאיר מורשת והנחלת דרך פסיקה ברורה לדורות כך שגם בדברים שלא כתב לעיהם יהיה יותר קרוב לדעת מה היה פוסק. זה להוריד את רמת הדיון????
אדרבה זוהי שיחת תלמידי חכמים.

הרי מה שלא יוכיחו לך, תטען שהרב עובדיה "יותר ברור", ותוריד עוד ועוד את רמת הדיון. ולכן כאשר הדיון מגיע לרמה כזו, צריך לעצור אותו.
 
בדיוק זה המשך הסיפור שבסןף לא אסתייע מילתא ונשאר הספר על קנו. אבל הספר הזה הוא זה לא הענין, אלא הרעיון שכבר אז הוא היה מוכר כהפוסק שיצא שמעו בכל העולם,

נראה שלא קראת כלל מה שכתבתי. לא בענין הספר שנשאר על כנו (ולא קנו), ולא בענין הגרב"ב שלא שינה כלום מהנהגותיו בעקבות מה שראה ביביע אומר.
 
אתה צריך להבין שבהנהגת הכלל, ובפרט ברשת שפרוס על פני מאות תלמודי תורה וישיבות, א"א שכל מנהל יעשה על פי איזה מו"ץ שיבחר לעצמו זה כלל לא ריאלי אפילו. ואין בזה שום הגיון כלל וכלל מבחינה הלכתית או השקפתית.

כפי שכתבתי אתה חי בבועה, ובבועה שלך כל העולם כולו חיים לפי פסקי הגר"ע יוסף, לכן אתה לא רואה שום פסול בכך שכל ילדי תלמודי התורה בארץ יפסקו כמו הרב עובדיה, זה טבעי ומתבקש.

ואדרבה, אם מנהל יעשה לפי מו"צ שיבחר, זה "לא ריאלי ולא הגיוני". איך יכול להיות הגיוני שלא יפסקו כולי עלמא כהגר"ע יוסף?

ולכן גם אם יסבירו לך שבעה ימים ושבעה לילות, לא תבין ולא תרצה להבין.

ואגב, הגר"ע יוסף שאף בתחילה שגם האשכנזים ילכו לפי פסיקותיו (הוא מדבר על השו"ע אבל בפועל כוונתו לפסיקה שלו שהיא כביכול ע"פ השו"ע).

וזה לשונו בשו"ת יביע אומר חלק ה - אורח חיים סימן לז:

"והגאון ר' בנימין מרדכי נבון ז"ל (מחבר ספר בני בנימין), בתשובה כת"י והיא לו נדפסה בקובץ סיני (טבת תש"ט עמוד רט), כתב וז"ל: שאע"פ שיש לבני גלות אשכנז פעה"ק ירושלים ת"ו בית דין קבוע בפ"ע, וקהלה קבועה בפ"ע, חייבים לעשות כאן כמנהג בני עדות הספרדים, וראיה לזה ממ"ש בשו"ת מהרשד"ם (חיו"ד סי' מב), דבשלמא אילו באו שם קהל אחר בבת אחת ניחא וכו', אמנם עתה שבאו שם מעט מעט מאן לימא לן שמותרים לשנות ממנהג המקום. וא"כ גם בנ"ד דינא הכי, שאף שבזמן הרב גנת ורדים היה להם קהל בפ"ע וב"ד בפ"ע, הרי אח"כ מרוב החובות ועלילות הגוים ברחו כולם ולא נשאר עד אחד מבני אשכנז, ואפילו כשהיה בא אחד להשתטח על קברי הצדיקים היה בא בהחבא ובאישון לילה מפני רשעת הגוים. ויותר ממאה שנה עברו שלא דרכה רגל אשכנזי פעה"ק ירושלים, עד שמקרוב בא הרב המופלא ר' מענדל אשכנזי מתלמידי הגר"א מווילנא ז"ל, והוא היה הראשון שבא לדור פעה"ק ואחריו באו מעט מעט עד שנעשו לקהל גדול, ה' עליהם יחיו, ואעפ"כ כי יהיה להם דבר למשפט באים לפני דייני העיר הספרדים, אלא שזה שנתיים ימים שרבתה המחלוקת בעוה"ר, והושיבו ב"ד מעדת האשכנזים, וא"כ מאן נימא לן דבכה"ג מותרים לשנות ממנהגי הספרדים שפוסקים עפ"ד מרן ז"ל. וכמ"ש מהרשד"ם הנ"ל. ע"כ. (ומה שכתב שיותר ממאה שנה לא היו אשכנזים בירושלים, עד שבא הגאון ר' מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגר"א, כל זה מתבאר ג"כ בתולדות חכמי ירושלים (ח"ג רפ"ה, עמוד קנח), ובדברי הגר"מ מנדל עצמו שם. וע"ע בס' פאת השלחן (דף יז סע"ב) בהערה. ע"ש.) וע"ע בשו"ת ישמח לב גאגין (חאה"ע סי' ד, דף ז ע"א), מ"ש בזה. ובמקום אחר כתבנו עוד בזה. ואכמ"ל".
 
מו"ר הגאון רבי עמנואל טולידאנו שליט"א בעל העוטה אור ומראשי ישיבת שארית יוסף.

חוסר ידע קיים לא רק אצל משתתפי השיעור ביזדים. השיעור ביזדים הוא רק דוגמא מובהקת להשרשה של חד צדדיות, ההיפך מהשו"ע שהביא במקרים רבים את כל הדעות.
 
אני אמרתי מה שהרב עובדיה אמר ללא קשר להרב יצחק
זכותך להגיד שהרב עובדיה טעה אין לי בעיה
אך אל תסלף נתונים

אם היית רואה את דברי הרב עובדיה, היית רואה שהוא כתב שיש להם על מי לסמוך, דהיינו לא מדובר בבורים שלא הבינו ותו לא.

וכפי שכתבתי, אני מתערב איתך שרוב חסידי הרב עובדיה לא מכירים את המשפט הזה.
 
בית יעקב זה בית ספר אזורי, המיועד לכל ילדות השכונה. העירייה בונה אותו, והחינוך העצמאי הם "זכייינים"!!! הא ותו לא מידי.

אתה מיתמם, הא ותו לא.

בעבר אכן היה בית יעקב מיועד לכל ילדות השכונה (ואז הם פשוט לא היו סופרים את הספרדים), אבל כיום כאשר קיימים מוסדות נפרדים לאשכנזים וספרדים, ובכל זאת מגיע אדם ודוחף את בתו בכח למוסד האשכנזי, שיבוא בטענות אך ורק לעצמו אם מלמדים את הבת הלכות של אשכנזים.
 
בהערות מביא את החולקים, בהלכות כשרואה לנכון מביא, כשלא רואה לנכון להביא לא מביא. בדיוק כמו השו"ע, ובדיוק כמו כל ספר אחר.
אתה מה רואה לנכון זה ענין שלו, כמו של כל פוסק אחר שעשה כפי ראות עיניו.

הנדון כאן הוא הלכות הנדפסות ללימוד בבתי ספר - אין הערות ואין שום דבר. להבא כשאתה מגיב בדיון, קרא אותו מתחילתו.

אגב כך דובר גם על השיעור ביזדים, וילקוט יוסף, המציג את החולקים (אם בכלל מציג) בצורה מבזה, משמיט את עיקר סברותיהם וכדו'. כנ"ל לגבי הדוגמא שהבאתי מב"ה וב"ש, ההלכה נכתבה בצורה חד צדדית לחלוטין, אדם שרק רוצה לקרוא הלכה אינו מודע כלל לחולקים.
 
חוסר ידע קיים לא רק אצל משתתפי השיעור ביזדים. השיעור ביזדים הוא רק דוגמא מובהקת להשרשה של חד צדדיות, ההיפך מהשו"ע שהביא במקרים רבים את כל הדעות.
בשו"ע ברוב המקרים לא מביא את הדעות החולקות (בשונה מהבית יוסף). וביזדים ע"ד רוב כן מביא את הדעות השונות, אלא שחולק עליהם. (אם מותר לו...).
 
נסחפת לגמרי.
אולי יש מקומות ספציפיים כאלו, ב"ה הייתי בהרבה ערים, והרבה רבנים מורים שלא כמו הרב עובדיה בכל מיני הלכות, ולא ערפו להם את הראש.

כנראה מדובר ברבנים שכבר ידוע ומפורסם לכולי עלמא שלא יזכו לקבל קידום בכל ימי חייהם, והם מקרה אבוד.

וגם ברבנים כאלה נלחמים, לא אציין שמות של רבני ערים.
 
אתה מיתמם, הא ותו לא.

בעבר אכן היה בית יעקב מיועד לכל ילדות השכונה (ואז הם פשוט לא היו סופרים את הספרדים), אבל כיום כאשר קיימים מוסדות נפרדים לאשכנזים וספרדים, ובכל זאת מגיע אדם ודוחף את בתו בכח למוסד האשכנזי, שיבוא בטענות אך ורק לעצמו אם מלמדים את הבת הלכות של אשכנזים.
אז אתה פשוט לא יודע נתונים.
בשכונה שלנו כדוגמא, וכך גם היה בשכונות הקודמות שגרתי ובשכונות הסמוכות להם, יש רק בית יעקב שהוא הבית ספר המרכזי שכמעט כולם שולחים אליו, ויש מיעוט ששולחים לבתי ספר אחרים, ספרדים ליטים וחסידים המעוניינים במוסדות מסויימים.
בבית יעקב שבנותי לומדות כעת רוב הבנות הם ספרדיות, ויש כיתות שהם רוב מוחץ (אגב, זה הכיתות הטובות ביותר).
למה הם מקבלים מבנה גדול ביותר, כשרוב השכונה אינם ליטאים?!
זכיינות נטו!
 
שוב אתה חוזר על ההשמצה הזו, שלא הוכחה בשום מקום, ושוב מקורותיך הם עיתונים חילוניים שונאי דת. מענין למה אתה מתחבר למקורות כאלו?! והאם יש היתר לפי הדת להעתיק כאלו דברים, שאם אינם נכונים זה הוצאת שם רע.

ושוב, לא נעים לך לקרוא את הדברים ואתה מנסה להכחיש אותם.

לא ידעתי שמחברתו של הרב כדורי היא "עיתונים חילונים שונאי דת"...

ואגב, אבישי בן חיים למיטב ידיעתי לא שונא דת, ואוהד את הרב עובדיה. הוא אף התראיין אליו.

 
נגמרו הסיסמאות, התחלת לחזור אחריי?

כשאדם נדרש לשאלה, ובתגובה הוא כותב פוסט ארוך וזועם, פירוש הדבר שלא רק שהוא לא יודע לענות, אלא הוא גם נתקף בפאניקה כתוצאה מהצורך לענות.
זה שוב סיסמא לכתוב דבר כזה ולכלול את זה על כולם ועל כל המקרים זה סיסמא בלי שום תוכן ואמיתות
כי לפעמים יש צורך להאריך ולהסביר וזה לא קשור לפאניקה או לכל שטות אחרת שכתבת
 
הרי מה שלא יוכיחו לך, תטען שהרב עובדיה "יותר ברור", ותוריד עוד ועוד את רמת הדיון. ולכן כאשר הדיון מגיע לרמה כזו, צריך לעצור אותו.
זה דבר שניתן להוכיח בקלי קלות אבל אתה אמרת שאתה לא רוצה להיכנס ולדון בזה
 
חוסר ידע קיים לא רק אצל משתתפי השיעור ביזדים. השיעור ביזדים הוא רק דוגמא מובהקת להשרשה של חד צדדיות, ההיפך מהשו"ע שהביא במקרים רבים את כל הדעות.
ישנו ספר - קונטרס שכתב לחזק את מנהגי הספרדיות שנהגו לברך על נטילת לולב ולהדליק ולברך, ושם האריך הרבה בעניין תוקפו של מנהג, ושאסור לבטל מנהגים, שכוונתו על פסקי הגרע"י.
ושם תראה שלא הזכיר כלל את הסוברים שמותר לבטל מנהגים אם יש איסור בדבר, ברכה לבטלה. הוא לא הזכיר שמרן השו"ע כתב לבטל או למחות על מנהגים מסויימים.
והמעניין הוא שבקונטרס הנ"ל בא ליישב דברי הבא"ח, כל עוד שהבא"ח עצמו כתב שביטל כמה מנהגים.

ושם תראה השרשה של חד צדדיות וכו'
 
ושם תראה שלא הזכיר כלל את הסוברים שמותר לבטל מנהגים אם יש איסור בדבר, ברכה לבטלה. הוא לא הזכיר שמרן השו"ע כתב לבטל או למחות על מנהגים מסויימים.

למה אתה חושב שאני מצדיק את הנוהגים כך?
 
כפי שכתבתי אתה חי בבועה, ובבועה שלך כל העולם כולו חיים לפי פסקי הגר"ע יוסף, לכן אתה לא רואה שום פסול בכך שכל ילדי תלמודי התורה בארץ יפסקו כמו הרב עובדיה, זה טבעי ומתבקש.

ואדרבה, אם מנהל יעשה לפי מו"צ שיבחר, זה "לא ריאלי ולא הגיוני". איך יכול להיות הגיוני שלא יפסקו כולי עלמא כהגר"ע יוסף?

ולכן גם אם יסבירו לך שבעה ימים ושבעה לילות, לא תבין ולא תרצה להבין.

ואגב, הגר"ע יוסף שאף בתחילה שגם האשכנזים ילכו לפי פסיקותיו (הוא מדבר על השו"ע אבל בפועל כוונתו לפסיקה שלו שהיא כביכול ע"פ השו"ע).

וזה לשונו בשו"ת יביע אומר חלק ה - אורח חיים סימן לז:

"והגאון ר' בנימין מרדכי נבון ז"ל (מחבר ספר בני בנימין), בתשובה כת"י והיא לו נדפסה בקובץ סיני (טבת תש"ט עמוד רט), כתב וז"ל: שאע"פ שיש לבני גלות אשכנז פעה"ק ירושלים ת"ו בית דין קבוע בפ"ע, וקהלה קבועה בפ"ע, חייבים לעשות כאן כמנהג בני עדות הספרדים, וראיה לזה ממ"ש בשו"ת מהרשד"ם (חיו"ד סי' מב), דבשלמא אילו באו שם קהל אחר בבת אחת ניחא וכו', אמנם עתה שבאו שם מעט מעט מאן לימא לן שמותרים לשנות ממנהג המקום. וא"כ גם בנ"ד דינא הכי, שאף שבזמן הרב גנת ורדים היה להם קהל בפ"ע וב"ד בפ"ע, הרי אח"כ מרוב החובות ועלילות הגוים ברחו כולם ולא נשאר עד אחד מבני אשכנז, ואפילו כשהיה בא אחד להשתטח על קברי הצדיקים היה בא בהחבא ובאישון לילה מפני רשעת הגוים. ויותר ממאה שנה עברו שלא דרכה רגל אשכנזי פעה"ק ירושלים, עד שמקרוב בא הרב המופלא ר' מענדל אשכנזי מתלמידי הגר"א מווילנא ז"ל, והוא היה הראשון שבא לדור פעה"ק ואחריו באו מעט מעט עד שנעשו לקהל גדול, ה' עליהם יחיו, ואעפ"כ כי יהיה להם דבר למשפט באים לפני דייני העיר הספרדים, אלא שזה שנתיים ימים שרבתה המחלוקת בעוה"ר, והושיבו ב"ד מעדת האשכנזים, וא"כ מאן נימא לן דבכה"ג מותרים לשנות ממנהגי הספרדים שפוסקים עפ"ד מרן ז"ל. וכמ"ש מהרשד"ם הנ"ל. ע"כ. (ומה שכתב שיותר ממאה שנה לא היו אשכנזים בירושלים, עד שבא הגאון ר' מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגר"א, כל זה מתבאר ג"כ בתולדות חכמי ירושלים (ח"ג רפ"ה, עמוד קנח), ובדברי הגר"מ מנדל עצמו שם. וע"ע בס' פאת השלחן (דף יז סע"ב) בהערה. ע"ש.) וע"ע בשו"ת ישמח לב גאגין (חאה"ע סי' ד, דף ז ע"א), מ"ש בזה. ובמקום אחר כתבנו עוד בזה. ואכמ"ל".
נכון ממש יותר הגיוני שילכו ע"פ איזה מוץ צעיר שעשה קורס סמיכה שיפסוק לתלמודי התורה,
כי אתה חי באיזע בועה שח"ו שאנשים ילכו לפי הוראות מרן הגרע"י.
 
בכל מקום הולכים אחר המו"צ המקומי, רוב ככל האנשים שואלים אותו בכל בעיה הלכתית, ולא את הרב יצחק יוסף, בוודאי שלא את הגר"ע יוסף שכבר נמצא בגנזי מרומים.

והמו"צ המקומי יכול להיות גם גדול מאוד, לא מחייב שהוא "מו"צ שעשה קורס סמיכה", ואדרבה בדרך כלל המציאות אינה כן. ועכ"פ כפי שכתבתי, בדרך כלל המו"צ פוסק ע"פ גדולי ישראל. הבעיה מתחילה כשמחייבים אותו לפסוק אך ורק כגדול פלוני, ולפסוק נגד מה שהסיק בעצמו להלכה, שזה חורבן התורה, או גרוע מזה - לא לחשוב כלל ולפסוק כמו רובוט.
 
אינם מכירים שהגר"ע יוסף כתב שהמקילים להדליק חשמל ביו"ט יש להם על מה שיסמוכו.
 
תוכל לציין מקור לטובת הכלל שנראה את לשונו המדוייקת כי משעוריו זכור לי ששלל זאת על הסף
 
ראשי תחתית