מי הקים את מעיין החינוך התורני?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
אני חושב שראיתי בעוד מקום, אולי בחזון עובדיה, אבל כעת אצטט מתוך שו"ת יביע אומר חלק ב - אורח חיים סימן כו:

"בבואי פה מצרים ראיתי נוהגים להדליק חשמל ביום טוב כמעשיהם בחול. ואמרתי אשימה עיני לעיין בדין זה, אם ראוי למחות בהם, או יש להם ע"מ שיסמוכו...

עכ"פ בהיות שיש איזה אחרונים שמקילים בנ"ד... אף על פי שהעיקר להחמיר בזה, נראה שבמקום שנהגו אין למחות בהם בחזקה".

וראה לשון כעין זו בענין אחר בשו"ת יביע אומר חלק ג - אורח חיים סימן כב: "אבל המקילים בזה מעצמם אין למחות בהם ביד חזקה, שיש להם ע"מ שיסמוכו".
 
ודו"ק וק"ל ואכמ"ל כותבים בדרך כלל כשאין מה לכתוב. אין נפק"מ לנדון דידן בדקדוקים הללו, כי בשורה התחתונה הגר"ע יוסף כותב לא למחות בהם, כי יש להם על מה לסמוך. זאת אומרת, זה לא לגמרי דחוי בעיניו, למרות שלדינא פסק לאסור.
 
ישנו ספר - קונטרס שכתב לחזק את מנהגי הספרדיות שנהגו לברך על נטילת לולב ולהדליק ולברך, ושם האריך הרבה בעניין תוקפו של מנהג, ושאסור לבטל מנהגים, שכוונתו על פסקי הגרע"י.
ושם תראה שלא הזכיר כלל את הסוברים שמותר לבטל מנהגים אם יש איסור בדבר, ברכה לבטלה. הוא לא הזכיר שמרן השו"ע כתב לבטל או למחות על מנהגים מסויימים.
והמעניין הוא שבקונטרס הנ"ל בא ליישב דברי הבא"ח, כל עוד שהבא"ח עצמו כתב שביטל כמה מנהגים.

ושם תראה השרשה של חד צדדיות וכו'
עדיף מלהמציא למשל שהמאמר מרדכי מעיד על מנהג הספרדים שקודם מברכות ואחר כך מדליקות.
או להביא את מנהג התימנים הפוסקים כרמבם ולהשליך מהם על מנהג הספרדים. דמגוגיה במיטבה.

או כמו שהעירו כבר במקום אחר שלקח צד בספיקו של פתח הדביר וקבעו כמסקנה ומכח זה תקף את הגרבץ. ועוד כהנה וכהנה.
 
עדיף מלהמציא למשל שהמאמר מרדכי מעיד על מנהג הספרדים שקודם מברכות ואחר כך מברכות.
או להביא את מנהג התימנים הפוסקים כרמבם ולהשליך מהם על מנהג הספרדים. דמגוגיה במיטבה.
אתה ממהר מידי, תתבונן על מה כתבתי.

אני כתבתי על מה שכתב בקונטרס הנ"ל שהאריך בעניין שאסור לשנות מנהגים, וע"ז כתבתי שלא הביא דעת הסוברים שמותר לשנות. נקודה.
רק הזכרתי שהקונטרס הוא בעניין המנהגים הנז''.
 
ישנו ספר - קונטרס שכתב לחזק את מנהגי הספרדיות שנהגו לברך על נטילת לולב ולהדליק ולברך, ושם האריך הרבה בעניין תוקפו של מנהג, ושאסור לבטל מנהגים, שכוונתו על פסקי הגרע"י.
ושם תראה שלא הזכיר כלל את הסוברים שמותר לבטל מנהגים אם יש איסור בדבר, ברכה לבטלה. הוא לא הזכיר שמרן השו"ע כתב לבטל או למחות על מנהגים מסויימים.
והמעניין הוא שבקונטרס הנ"ל בא ליישב דברי הבא"ח, כל עוד שהבא"ח עצמו כתב שביטל כמה מנהגים.

ושם תראה השרשה של חד צדדיות וכו'
להציג את השני בצורה מעוותת, זה הרבה יותר חד צדדי.
כמו לומר עליו שלא פתח את הרא"ש, בעוד שבמפורש הוא מבאר דברי הרא"ש.

ובעיקר הדוגמא שלך.
חבל לשקר במילתא דעבידא לאגלויי.
אמנם יתכן ששמעת את הדוגמא הזו מבעל אינטרס,
אבל תעבור על הספר לפני שאתה משקר.
 
אתה ממהר מידי, תתבונן על מה כתבתי.

אני כתבתי על מה שכתב בקונטרס הנ"ל שהאריך בעניין שאסור לשנות מנהגים, וע"ז כתבתי שלא הביא דעת הסוברים שמותר לשנות. נקודה.
רק הזכרתי שהקונטרס הוא בעניין המנהגים הנז''.
ראיתי.
והגבתי לך שעדיף המשמיט מהמזייף.
 
איזה סתירות מצאת בדברי הגר"ש משאש?
האם עושים ס"ס נגד מרן:
בשו"ת שמש ומגן ח"ב (חיו"ד ס"ס יב) העיר על מה שביחו"ד עשה ס"ס נגד מרן.
ובשו"ת שמש ומגן עצמו בחלק א (חאו"ח ס"ס כט) כתב, ואף דהוי נגד מרן בשני הספקות, כבר העלתי בספרי מזרח שמש בהל' ס"ס דעבדינן ס"ס נגד מרן. ע"ש.
(ע"פ שו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן ז אות ב)
 
האם עושים ס"ס נגד מרן:
בשו"ת שמש ומגן ח"ב (חיו"ד ס"ס יב) העיר על מה שביחו"ד עשה ס"ס נגד מרן.
ובשו"ת שמש ומגן עצמו בחלק א (חאו"ח ס"ס כט) כתב, ואף דהוי נגד מרן בשני הספקות, כבר העלתי בספרי מזרח שמש בהל' ס"ס דעבדינן ס"ס נגד מרן. ע"ש.
(ע"פ שו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן ז אות ב)
נו.
איפה שציינת הוא אומר תשובה
בחלק א'- הוא כותב להדיא שכל מה שעושים ס"ס זה רק בדבר של "דיעבד" והיינו שכבר נעשה וכגון שם בחמץ שנעשה כבר, והוסיף עוד שם שאם זה על לכתחילה לא עושים ס"ס נגד השו"ע.
ובחלק ב - הוא מדבר על מקרה של לכתחילה והיינו לקנות מבישול גוי, דזה מעשה לכתחילה לשיטתו לא עושים ס"ס.
 
נו.
איפה שציינת הוא אומר תשובה
בחלק א'- הוא כותב להדיא שכל מה שעושים ס"ס זה רק בדבר של "דיעבד" והיינו שכבר נעשה וכגון שם בחמץ שנעשה כבר, והוסיף עוד שם שאם זה על לכתחילה לא עושים ס"ס נגד השו"ע.
ובחלק ב - הוא מדבר על מקרה של לכתחילה והיינו לקנות מבישול גוי, דזה מעשה לכתחילה לשיטתו לא עושים ס"ס.
לא ראיתי שהזכיר בדבריו מאומה מענין קניה. אלא רק האם סופגניות שטוגנו ע"י גוי מותרות או אסורות. וכיון שהם מוכנות הוי כדיעבד.
 
בשו"ת שמש ומגן ח"ב (חיו"ד ס"ס יב) העיר על מה שביחו"ד עשה ס"ס נגד מרן.

הצגת את הדברים בצורה מסולפת לחלוטין. הוא העיר את זה בסוף תשובתו לרווחא דמילתא, שגם ענין הספקות הוא דבר רעוע, כיוון שהרבה פוסקים סוברים שאין לעשות אפילו ספק אחד נגד מרן וכ"ש שני ספקות.

skk.jpg
 
כיון שהם מוכנות הוי כדיעבד.
לך זה לכתחילה
האם לאכול או לא
כלפי חמץ זה כבר נעשה איסור אצליך
פה האיסור לא חל כל עוד שלא אכלת, אז א"א לעשות ס"ס לכתחילה כדי להתיר לך לאכול האיסור מאשר חמץ שכבר חל האיסור
 
ודו"ק וק"ל ואכמ"ל כותבים בדרך כלל כשאין מה לכתוב. אין נפק"מ לנדון דידן בדקדוקים הללו, כי בשורה התחתונה הגר"ע יוסף כותב לא למחות בהם, כי יש להם על מה לסמוך. זאת אומרת, זה לא לגמרי דחוי בעיניו, למרות שלדינא פסק לאסור.

אתה באמת מכיר חרדים או אפילו דתיים שמדליקים ביו"ט?
 
לא ראיתי שהזכיר בדבריו מאומה מענין קניה. אלא רק האם סופגניות שטוגנו ע"י גוי מותרות או אסורות. וכיון שהם מוכנות הוי כדיעבד.
וראה גם בשמש ומגן ח"ד אה"ע ס"ס נז שכ' שאין לעשות ס"ס נגד מרן, אפי' כשכבר נעשה המעשה. ולקמיה (ס"ס קד) כ' שעבדי' ס"ס נגד מרן כמש"כ הראש"ל הגרע"י שליט"א. ע"ש.
 
חשוב לי שלא יסלפו את דעת חכמי מרוקו ויציגו את סברתם כהזויה, או שיציגו את אבותיי כעמי הארצות שחיללו יו"ט.
 
חשוב לי שלא יסלפו את דעת חכמי מרוקו ויציגו את סברתם כהזויה, או שיציגו את אבותיי כעמי הארצות שחיללו יו"ט.
נכון זאת זכותך וחובתך
אך לגופו של ענין צריך לדעת איך לדייק בדברי כל פוסק ואפילו כמלא נימא מפני שבזה משתנית כל המציאות ובפרט בספרים שנכתבו לאברכים שצריך ללמוד בדבריהם בדיוק רב
יש לציין שאני נהנה מדבריך בכל פעם
 
לגופו של ענין צריך לדעת איך לדייק בדברי כל פוסק ואפילו כמלא נימא מפני שבזה משתנית כל המציאות ובפרט בספרים שנכתבו לאברכים שצריך ללמוד בדבריהם בדיוק רב

בוודאי שצריך לדייק, אבל כאן אין שום נפק"מ בדיוק שלך.
 
ראשי תחתית