אמירת ברוך הוא וברוך שמו - חובה או רשות?
- יוזם האשכול יעקבי
- תאריך התחלה
- מומלץ
זו שאלה, או גילוי ?
שאינו יודע לשאול
חבר ותיק
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 1,057
הוא בא לפתוח דיון האם לומר ברוך הוא וברוך שמו על ברכה שיוצאים בה ידי חובה או דלמא חשיב הפסק.
ומלשון השו"ע מבואר שבכל ברכה, ויבואו אחרים ויאמרו שלא.
כך זה נראה.
ומלשון השו"ע מבואר שבכל ברכה, ויבואו אחרים ויאמרו שלא.
כך זה נראה.
לא.
הנושא הוא בחובת ב"ה וב"ש בכל הברכות בכללי (לפני הנושא על ברכה שיוצאים בה יד"ח, שראויה לאשכול נפרד).
שאינו יודע לשאול
חבר ותיק
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 1,057
והנידון ?
אגב זכור לי שהגר"א שם מביא מקור לשו"ע ובמקום אחר חולק, ולכן אלה ההולכים בכל ענייניהם כדעת הגר"א אינם עונים ב"ה וברוך שמו, ידוע לכם אם יש כזה גר"א וא"כ היכן המקום ?
שבמציאות לא תמיד עונים.
מלשונו "בכל מקום" משמע בכל גווני
שאינו יודע לשאול
חבר ותיק
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 1,057
שמעתי שבישיבת תפארת לוי הקטנה בירושלים, כל ברוך הוא וברוך שמו עונים במנגינה מיוחדת, וכן אמן, ולכן התפילות שם ארוכות מאוד, אבל לפחות בזה לא נכשלים...
יפה,
לא משמע כ"כ
זה אמנם לא נושא האשכול, אבל איך לא משמע ?
נכון שהוא שומע את הברכה, אבל הוא מכוין להיות כמברך אותה.
סוכו"ס שומע הוא ואין דרך לכתוב על מה שמתכוין להיות מברך, ודאי לא בש"ע ללא פירוש
ממדבר מתנה
חבר קבוע
- הצטרף
- 29/10/25
- הודעות
- 220
מדבריו במעשה רב משמע שזהו דוקא בחזרת שליח ציבור, ומשום שבדר"כ אינו מקפיד להמתין שהציבור יסיימו אמירתו.
ובהוספות מתלמידו בעל הפעולת שכיר כתב ששמע לו עוד טעמים בזה, ולא פירש מהם.
ושמעתי מפרשים שטעמו משום דחושבניה אתי כחושבניה דש"צ שר"י.
ממדבר מתנה
חבר קבוע
- הצטרף
- 29/10/25
- הודעות
- 220
וכן יש לדייק ממה שכתב מרן בסעיף שאחר זה (שם סעיף ו'): "יענו אמן אחר כל ברכה, בין אותם שיצאו ידי תפילה ובין אותם שלא יצאו".
ומשמע שקודם לכן מיירי דוקא באותם שיצאו.
שומע בפשטות זה שומע את חבירו מברך.
ולא בשומע ע"מ להתכוין לצאת יד"ח.
ולכן הפשט בשו"ע קודם כל הוא בשומע, ועכשיו צריך ראייה שגם בשומע ע"מ לצאת.
לזה התכוונת ?
שאינו יודע לשאול
חבר ותיק
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 1,057
זה קשה כי בשו"ע שם בביאור הגר"א מביא מקור מגמרא יומא לעיקר המושג של ברוך הוא וברוך שמו, א"כ בודאי מקור העניין טהור.
במערבא אמרי
חבר קבוע
- הצטרף
- 24/12/24
- הודעות
- 756
ברור שהמקור של ב"ה וב"ש הוא טהור. ומקורו מהרא"ש. רק יכול להיות שלאחר שבא לעולם ש"צ העדיף להימנע מכך.
וכמו הבמות שהיו רצויות לפני המקום עד שבאו הגויים ועשו כן.
שאינו יודע לשאול
חבר ותיק
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 1,057
שומע. אני הבנתי שבמעשה רב היה כתוב שהמקור מש"צ ובאמת ברור שהכוונה כמו שכת"ר אומר.
ועדיין קצת משונה שבביאורו לשו"ע לא העיר מאומה מזה. ובשלמא אם זה חשש בעלמא שמא יבואו להפסיד חלק מהחזרת הש"ץ, אין זה שייך לביאור על השו"ע, אך אם זה בעייה של שבתאות היה לו לרמוז לכל הפחות, והאמת שאולי גם זה לא, איני יודע.
ממדבר מתנה
חבר קבוע
- הצטרף
- 29/10/25
- הודעות
- 220
זה מה שמצאתי כעת בספר ברוך שאמר (עמ' קיד) לגר"מ אפשטיין זצ"ל, בעל התורה תמימה, ויתכן שהוא מקור השמועה הנ"ל.
וז"ל שם: ומצאתי לחובה לנפשי להזכיר לדור מה ששמעתי בענין זה מזקני ת"ח מדור הקודם דבר פלא. כי הנוהים אחר כת שבתי צבי שר"י קבעו בשעתם לומר בכל ברכות התפלה לאחר שאמר הש"ץ ברוך אתה ה', היו הם עונים ברוך הוא ברוך שמו, שעולה בגמטריא כמנין שבתי צבי תתי"ד. למען יהיה שמו להם לזכרון (לדראון עולם) . ומפני זה כך שמעתי היו כמה גדולים וחכמים שמנעו עצמם מלענות הזכרת לשון זה למען לא יחרך רמיה צידו.
ובנוגע לדברי הטור בשם הרא"ש שהבאנו אגב ראוי להעיר כי הרא"ש ובנו בעל הטורים היו במאה הראשונה לאלף זה, כשלש מאות שנה טרם פרצה הכת הארורה ההיא. אפשר לומר כי נתקיים בהם לא יאונה לצדיק כל און (משלי כ"ב), כי הגימטריא הנזכרת עולה רק בלשון ברוך הוא ברוך שמו בלא וא"ו החיבור בשם ברוך השני, ונוסח הרא"ש בוא"ו החיבור, ובזה פקעה כונת הארורים ההם.
ומתבאר מזה שאמנם גם זמן ארוך קודם פרצת הכת כבר היה הנוהג לענות נוסח זה, אך הם חידשו שלא לומר וברוך שמו רק ברוך בלא וא"ו החבור, למען תתאים הגימטריא עם שם המדיח העז ההוא. וראוי להעיר את הרגילים לענות לשון ברכה זו כי ישתדלו לומר בוא"ו החבור וברוך שמו, ונצדק קודש. ואני מתפלא על כי לא בא זכר מכל ענין זה באחד מספרי חכמי הדורות הקודמים, ואולי מקום הניחו לי להעיר על עקירת שרש ענף אחד מאחד מעצי אשירה בכרם ישראל. עכ"ל.
ויש לציין עוד שבספר פאת שדך להגר"י משקלוב כתב שטעמו הנוסף של הגר"א שהוזכר בפעולת שכיר הוא על פי הזוהר.
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 2,028
זכור לי שגם החזוניאשקי'ם לא עונים 'ברוך הוא וברוך שמו'
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,085
בספר מעשה רוקח על הרמבם מיישב יפה ומסתבר המנהג לענות ושאינו הפסק.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,852
ומדוע לא תצטט אותו?
HebrewBooks.org - רמב"ם הלכות ברכות פרק א הלכה יא - פ' מעשה רקח
Over 40,000 Seforim/Hebrew books for Free in PDF Format. Rambam, Shas, Meforshim in text format.
www.hebrewbooks.org
דברי המעשה רוקח
כמובן שכל המקור לעניית ברוך הוא וברוך שמו זה רק ממנהג שנהגו אותו הרא"ש והביאו הטור.
ולשו"ע יש "עניין" לומר אותו אבל וודאי שאינו חובה או שיש איסור לא לומר.
וע"ע ביחו"ד ח"ד סימן ט מה שהביא בזה ואת שיטת הגר"א.
רוב סעיפי השו"ע זה רק ענין.
עבד השם
חבר חדש
- הצטרף
- 17/1/26
- הודעות
- 82
ובאמת אחת מטענות מרן הגר״ש משאש זצ״ל לענות גם כשיוצאים יד״ח היתה שאנו רואים אצל אלה שאינם עונים כשיוצאים יד״ח, שאח״כ אינם נזהרים כלל גם כשאינם יוצאים יד״ח.
והמציאות מוכחת כדבריו. אפילו בחופות כשמברך עורך הקידושין (או החתן מעיקר הדין ולמנהגים מסויימים) אין מי שעונה ב״ה וב״ש! למה? כולם רוצים לקדש את הכלה?
וכן תמיד כשאדם רוצה לזכות אחרים, רק חושבים לזכות בעניית אמן, ואין מי שדואג לזכות אחרים בעניית ב״ה וב״ש. וכן בסעודות אמנים למיניהם. עד כדי כך שהפך להיות שרק בחזרת הש״צ עונים ב״ה וב״ש, ואולי גם בברכת העולה לתורה (בפרט אחר בא״י השני), ובברכת ספירת העומר.
כמובן יש מקום לדון על מ״ש מצד ההלכה (אם עדיף לגזור כשאינו יוצא יד״ח אטו כשיוצא או שעדיף להפך) אבל מצד המציאות אין מה להתווכח.
נושאים דומים:
