ארגון מרביצי תורה [מפוצל מאשכול אחר]

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
לענ"ד הטעות היא אי ההבנה שציבור לא יכול להחזיק מעמד ללא שתהיה לו כל יחודיות.
המרביצי ניסו ליצור ציבור ספרדי ישיבתי. אבל ציבור ספרדי קיים כבר בלעדיהם, וציבור ישיבתי קיים כבר בלעדיהם. אלא מאי, הם אינם יכולים להשתלב בציבור הישיבתי מכיוון שהוא אינו מסכים לקבל ספרדים? אז אל תצפו שהמון העם ירצה להיות חלק מציבור סוג ב', הוא מעדיף להרגיש סוג א'.
 
זו גם אחת המנטרות הקבועות של היח"צ, להשוות את הרב יצחק לאביו, למרות שהמרחק ביניהם הוא כרחוק ממזרח ממערב.
עצם ההשוואה המופרכת היא ביזוי האבא מרן הגרע"י זצ"ל.
לידיעת הכותבים הנכבדים,
אשתף אתכם בעדות אישית על פעלותכם הברוכה,
אישית מכיון שגדלתי לאורו של מרן הגר"ע, ומתוך הבנה שכל ההתנגדות אליו היא בעצם שנאת ספרדים טהורה,
ומתוך כך התחושה האוטומטית על התקפות על הרב יצחק היתה זהה,
אך בעקבות הדברים שהובאו פה בפורום בצורה סדרתית אורו עיני להבין את הענין
ואכן אין קשר בין האב לבן, זאת ועוד אמת ויציב כי (כלשונו של הרב @ידידיה ) עצם ההשוואה היא ביזוי מרן זלללה"ה
ולכן כל הרבנים וביניהם הרב @מחשבות טובות, יש שכר לפעולתיכם!
 
לענ"ד הטעות היא אי ההבנה שציבור לא יכול להחזיק מעמד ללא שתהיה לו כל יחודיות.
המרביצי ניסו ליצור ציבור ספרדי ישיבתי. אבל ציבור ספרדי קיים כבר בלעדיהם, וציבור ישיבתי קיים כבר בלעדיהם. אלא מאי, הם אינם יכולים להשתלב בציבור הישיבתי מכיוון שהוא אינו מסכים לקבל ספרדים? אז אל תצפו שהמון העם ירצה להיות חלק מציבור סוג ב', הוא מעדיף להרגיש סוג א'.

הייתי רואה את הדברים אחרת לגמרי, אבל...
 
כרצונך.
אם תתחרט, אשמח לשמוע את דעתך.

הבעייה הגדולה היא כך,
כל אבא ספרדי וכל אמא ספרדיה היו "מתים" שהבן שלהם ילמד בישיבה.
וכל אבא וכל אמא ספרדים היו מכבדים כל ת"ח באשר הוא,
וכל אב וכל אם ספרדים הורגלו בבית סבא בחומרות רבות הרבה יותר מאשר בני תורה מסויימים כיום.
(כמובן יש יוצא מהכלל, אבל אני מדבר על המכלול בציבור שומרי המצוות).
הפועל היוצא היה, שכל אבא היה אמור לומר לבנו, מה שהראש ישיבה אומר קודש קדשים. בכל תחום ובכל ענין.
ומה שהבן היה מביא מהישיבה היה חודר לבית. והבית היה משתנה ומתעלה.
(תכלס' החולצה הלבנה, והשרוולים הארוכים ובהמשך הכובע והחליפה חדרו להרבה בתים, הזקן הפאות ועוד ועוד. - לצד זאת גם חדרו מושגים לא שערום אבותינו. שטיבלאך, תפילה ב-8.15, נייעס ועוד ועוד. - לבנים יש השפעה גדולה על ההורים).
הבעייה התחילה, כאשר מישהו רצה להנחיל רב מסויים שהתאים מאד לבעלי תשובה וחילונים מסורתיים, ואת פסקיו המקילים שאף הם מתאימים להם מאד, גם לקרב הציבור החזק יותר של בני התורה.
ובשביל כך, כל שהיה עליו לעשות, זה להשתמש ברבנים צעירים יותר, שיתחילו לדרוש בכתב ובע"פ, ש...
הראש ישיבה הוא משוכנז, ולא למד הלכות, ואל תשמעו לראש ישיבה, ועוד ועוד.
והעיון בישיבות זה פלפולים בלבולים.
ואנחנו הספרדים קבלנו הל"מ שכוחא דהיתרא עדיפא, ומי שמחמיר חמור וכו' וכו'.
והאשכנזים מסריחים כי הם לא מתקלחים בתשעת הימים (אני מתכווין כמובן לסגנון המזלזל הן באשכנזים, והן בחומרות).
זה לא היה ביום אחד כמובן, אבל הרוח התחילה בכיוון הזה.
אח"כ גם פנו לתורמים שלא יתרמו לפה ולא יתרמו לשם, כי הם נגד מרן.
והדברים ידועים ומפורסמים, ואז התוצאות היו ש... חושבים שאין לספרדים מה למכור, וכי מי שמנסה לקדם אותם במשהו מנסה בעצם להעביר אותם על דעתם ועל דעת קונם. - קרי: לשכנז אותם.
וכמובן שזה גרם גם להקצנה מהצד השני,
ותגעש ותרעש הארץ.
 
הבעייה הגדולה היא כך,
כל אבא ספרדי וכל אמא ספרדיה היו "מתים" שהבן שלהם ילמד בישיבה.
וכל אבא וכל אמא ספרדים היו מכבדים כל ת"ח באשר הוא,
וכל אב וכל אם ספרדים הורגלו בבית סבא בחומרות רבות הרבה יותר מאשר בני תורה מסויימים כיום.
(כמובן יש יוצא מהכלל, אבל אני מדבר על המכלול בציבור שומרי המצוות).
הפועל היוצא היה, שכל אבא היה אמור לומר לבנו, מה שהראש ישיבה אומר קודש קדשים. בכל תחום ובכל ענין.
ומה שהבן היה מביא מהישיבה היה חודר לבית. והבית היה משתנה ומתעלה.
(תכלס' החולצה הלבנה, והשרוולים הארוכים ובהמשך הכובע והחליפה חדרו להרבה בתים, הזקן הפאות ועוד ועוד. - לצד זאת גם חדרו מושגים לא שערום אבותינו. שטיבלאך, תפילה ב-8.15, נייעס ועוד ועוד. - לבנים יש השפעה גדולה על ההורים).
הבעייה התחילה, כאשר מישהו רצה להנחיל רב מסויים שהתאים מאד לבעלי תשובה וחילונים מסורתיים, ואת פסקיו המקילים שאף הם מתאימים להם מאד, גם לקרב הציבור החזק יותר של בני התורה.
ובשביל כך, כל שהיה עליו לעשות, זה להשתמש ברבנים צעירים יותר, שיתחילו לדרוש בכתב ובע"פ, ש...
הראש ישיבה הוא משוכנז, ולא למד הלכות, ואל תשמעו לראש ישיבה, ועוד ועוד.
והעיון בישיבות זה פלפולים בלבולים.
ואנחנו הספרדים קבלנו הל"מ שכוחא דהיתרא עדיפא, ומי שמחמיר חמור וכו' וכו'.
והאשכנזים מסריחים כי הם לא מתקלחים בתשעת הימים (אני מתכווין כמובן לסגנון המזלזל הן באשכנזים, והן בחומרות).
זה לא היה ביום אחד כמובן, אבל הרוח התחילה בכיוון הזה.
אח"כ גם פנו לתורמים שלא יתרמו לפה ולא יתרמו לשם, כי הם נגד מרן.
והדברים ידועים ומפורסמים, ואז התוצאות היו ש... חושבים שאין לספרדים מה למכור, וכי מי שמנסה לקדם אותם במשהו מנסה בעצם להעביר אותם על דעתם ועל דעת קונם. - קרי: לשכנז אותם.
וכמובן שזה גרם גם להקצנה מהצד השני,
ותגעש ותרעש הארץ.
כל מילה פנינה.
ולמרות זאת, דבריך רק מחזקים את מה שכתבתי: הטעות של המרביצי היתה שהם לא הבינו שברגע שאותו רב מסויים קיים - ואף פורט ללא הפסקה על נימי הרגש העדתי - המון העם יעדיף את דרכו של אותו רב המחזקת את האגו שלהם, מאשר את דרך המרביצי שהיא (לדעת המרביצי) נכונה יותר, אבל מאוד לא מושכת, משום שעצם קיומו של ציבור מובחן המזדהה עם הדרך הליטאית אך אינו משתלב בציבור הליטאי - משמעה כעין הודאה בכך שאנו סוג ב', דבר שרק מבקשי אמת בכל מאודם מסוגלים לו.

ובמילים אחרות, יציאה למלחמה ללא תחמושת מתאימה היא טעות, גם אם מדובר במלחמה הכי צודקת שיש.
 
כל מילה פנינה.
ולמרות זאת, דבריך רק מחזקים את מה שכתבתי: הטעות של המרביצי היתה שהם לא הבינו שברגע שאותו רב מסויים קיים - ואף פורט ללא הפסקה על נימי הרגש העדתי - המון העם יעדיף את דרכו של אותו רב המחזקת את האגו שלהם, מאשר את דרך המרביצי שהיא (לדעת המרביצי) נכונה יותר, אבל מאוד לא מושכת, משום שעצם קיומו של ציבור מובחן המזדהה עם הדרך הליטאית אך אינו משתלב בציבור הליטאי - משמעה כעין הודאה בכך שאנו סוג ב', דבר שרק מבקשי אמת בכל מאודם מסוגלים לו.

הם טענו את זה תמיד,
אתם מובלים ומובילים אתכם ע"פ הרגש.
רק הם לא רצו לוותר על האידיאולוגיה (אם כי בצורה מוקצנת ביותר, אבל נלחמו על זה),
לומר שהם נכשלו ? לא הייתי אומר.
תכלס' היום כולם מכניסים לישיבות שלהם את צורת הלימוד והעיון הישיבתי אשכנזי, כולם הולכים במתכונת של מוסר/מחשבה של בעלי המחשבה האשכנזיים.
הרבה מבינים שצריך הפרדה בין בית כנסת לחניכי. (השאלה איך החניכי יתנהל, נו נו, שאלה טובה).
אז בסדר, הרבה הולכים ללויין, שילכו. - הם היו הולכים גם ככה. אני מסתכל על אלו שב"ה לא הולכים.
אבל אם חלילה הם היו מתפשרים אז, היום היינו במקום הרבה יותר רדוד, אני בטוח.
 
הבעייה התחילה, כאשר מישהו רצה להנחיל רב מסויים שהתאים מאד לבעלי תשובה וחילונים מסורתיים, ואת פסקיו המקילים שאף הם מתאימים להם מאד, גם לקרב הציבור החזק יותר של בני התורה.

איך אמרו: כל מילה פנינה...

אבל חוץ מהמודגש. משום שזה בכלל לא נידון למי הפסקים מתאימים, הכל שם הוא שאלה של: "מי בראש" - הא ותו לא.
 
הם טענו את זה תמיד,
אתם מובלים ומובילים אתכם ע"פ הרגש.
רק הם לא רצו לוותר על האידיאולוגיה (אם כי בצורה מוקצנת ביותר, אבל נלחמו על זה),
לומר שהם נכשלו ? לא הייתי אומר.
תכלס' היום כולם מכניסים לישיבות שלהם את צורת הלימוד והעיון הישיבתי אשכנזי, כולם הולכים במתכונת של מוסר/מחשבה של בעלי המחשבה האשכנזיים.
הרבה מבינים שצריך הפרדה בין בית כנסת לחניכי. (השאלה איך החניכי יתנהל, נו נו, שאלה טובה).
אז בסדר, הרבה הולכים ללויין, שילכו. - הם היו הולכים גם ככה. אני מסתכל על אלו שב"ה לא הולכים.
אבל אם חלילה הם היו מתפשרים אז, היום היינו במקום הרבה יותר רדוד, אני בטוח.
ברור שלהתפשר זו לא היתה אופציה.
אבל היה ניתן לזנוח את הנסיון להקים ציבור שהוא למעשה ליטאי אלא שהוא מתפלל בנוסח ע"מ, שברור לכולם שהוא אינו קיים אלא מכיוון שהאשכנזים אינם מוכנים לשלב אותו בתוכם, ולנסות להשיב מלחמה באותם כלים עדתיים, תוך הצגה עצמית כממשיכי הספרדיות האותנטית ללא ויתור על הדרך.

לדוגמא בענין הקולות והחומרות בהלכה, היה ניתן להציג זאת כהמשך דרך הבא"ח והכה"ח - ולא רק כדרך החזון איש. בדרך הלימוד, היה ניתן להציג זאת כהמשך דרכם של המחנה אפרים ודומיו (שהם הבסיס לדרך הלימוד הישיבתית) - ולא רק כדרך ר' חיים מבריסק. היה ניתן בשיחות מוסר לשלב מדבריהם של חכמי עדות המזרח (כמו בן איש חי, שיש לו עושר רעיוני נדיר) - ולא רק את ר' חצקל לווינשטיין. וודאי שהיה ניתן לוותר על הנחיתות המביכה מסוג 'הספרדים דפוקים כי הם חיו בארצות חמות', כמו שהובא כאן לאחרונה בשם חכם אחד.

דומני שבאותה עת סברו שהדרך הטובה ביותר להתמודד היא בריחה מכוונת מכל דבר שאינו אשכנזי, אך זו היתה שגיאה.

נ.ב. לא חוויתי את אותם שנים סוערות, והמקומות בהם גדלתי וחונכתי היו רחוקים הן מזרם המרביצי והן מהזרם המתחרה העיקרי. אני כותב כפי הבנתי את דרכי הפעולה באותם שנים, ואני מודע לכך שיתכן שדיברתי שטויות.
 
ברור שלהתפשר זו לא היתה אופציה.
אבל היה ניתן לזנוח את הנסיון להקים ציבור שהוא למעשה ליטאי אלא שהוא מתפלל בנוסח ע"מ, שברור לכולם שהוא אינו קיים אלא מכיוון שהאשכנזים אינם מוכנים לשלב אותו בתוכם, ולנסות להשיב מלחמה באותם כלים עדתיים, תוך הצגה עצמית כממשיכי הספרדיות האותנטית ללא ויתור על הדרך.

לדוגמא בענין הקולות והחומרות בהלכה, היה ניתן להציג זאת כהמשך דרך הבא"ח והכה"ח - ולא רק כדרך החזון איש. בדרך הלימוד, היה ניתן להציג זאת כהמשך דרכם של המחנה אפרים ודומיו (שהם הבסיס לדרך הלימוד הישיבתית) - ולא רק כדרך ר' חיים מבריסק. היה ניתן בשיחות מוסר לשלב מדבריהם של חכמי עדות המזרח (כמו בן איש חי, שיש לו עושר רעיוני נדיר) - ולא רק את ר' חצקל לווינשטיין. וודאי שהיה ניתן לוותר על הנחיתות המביכה מסוג 'הספרדים דפוקים כי הם חיו בארצות חמות', כמו שהובא כאן לאחרונה בשם חכם אחד.

דומני שבאותה עת סברו שהדרך הטובה ביותר להתמודד היא בריחה מכוונת מכל דבר שאינו אשכנזי, אך זו היתה שגיאה.

נ.ב. לא חוויתי את אותם שנים סוערות, והמקומות בהם גדלתי וחונכתי היו רחוקים הן מזרם המרביצי והן מהזרם המתחרה העיקרי. אני כותב כפי הבנתי את דרכי הפעולה באותם שנים, ואני מודע לכך שיתכן שדיברתי שטויות.
כוונתך שכך היו צריכים לעשות בתור דרך פעולה? (כלומר ברמאות, כי כמו שהם לא אחזו מהרב עובדיה כך הם לא אחזו מכל חכם ספרדי שהיה אי פעם עלי אדמות).
 
כוונתך שכך היו צריכים לעשות בתור דרך פעולה? (כלומר ברמאות, כי כמו שהם לא אחזו מהרב עובדיה כך הם לא אחזו מכל חכם ספרדי שהיה אי פעם עלי אדמות).
מר' משה הספרדי הם לא אחזו?
בכל אופן כוונתי היתה להיפך, שהבריחה שלהם מכל דבר ספרדי לא הגיעה מהאמונה הפנאטית שכל דבר ספרדי הוא דפוק - אלא מטקטיקה שגרסה שבצורה כזו יושגו התוצאות הרצויות, אלא שטקטיקה זו היתה שגויה ופעלה כבומרנג.

אם כי במידה מסויימת היו ששכחו שזו טקטיקה והשתכנעו בכך בעצמם, וכאותו סיפור ידוע על אחד שילדים הפריעו לישון והוא אמר להם שיש מישהו שמחלק דולרים בקצה הכפר, ולבסוף כשראה שכל הכפר רץ לשם כדי לקבל דולרים גם הוא קם ממיטתו ורץ לקבל דולרים.
 
מר' משה הספרדי הם לא אחזו?
היה ציבור ספרדי קמאי של יוצאי תורכיה והבלקן כאן בארץ שהיו בו רבנים עצומים וישיבות והתמודדו יפה מאד עם האשכנזים ואף פעם לא היתה התנשאות כמו שמוכרת היום כי לא היה על מה, אחר כך שקעה שמשה של יהדות ספרד והחלו עולי המזרח לעלות לארץ הקודש הם הביאו עימם את המסורת של חכמי בבל ואר"ץ בלימוד וכדו', הרב עובדיה לא ראה עצמו מהספרדים 'מהדורא בתרא' הוא עוד הסתופף בצילם של אחרוני הגאוני קמאי, ועל כן לא ראה צורך להתנצל מול האשכנזים כשרצה ל'ספרד' את בני עדות המזרח, לעומת זאת רבני המרביצי הם מדור אחר הם נולדו בקרב עדות המזרח או מרוקו בעת המנומנמת ומרגישים עד היום רוח והצלה שזכו לצאת מהעם ארציות דלפי מה שהם הכירו נוף מולדתם ספרדי מזרחי = עם הארץ ונבער.
 
ברור שלהתפשר זו לא היתה אופציה.
אבל היה ניתן לזנוח את הנסיון להקים ציבור שהוא למעשה ליטאי אלא שהוא מתפלל בנוסח ע"מ, שברור לכולם שהוא אינו קיים אלא מכיוון שהאשכנזים אינם מוכנים לשלב אותו בתוכם, ולנסות להשיב מלחמה באותם כלים עדתיים, תוך הצגה עצמית כממשיכי הספרדיות האותנטית ללא ויתור על הדרך.

לדוגמא בענין הקולות והחומרות בהלכה, היה ניתן להציג זאת כהמשך דרך הבא"ח והכה"ח - ולא רק כדרך החזון איש. בדרך הלימוד, היה ניתן להציג זאת כהמשך דרכם של המחנה אפרים ודומיו (שהם הבסיס לדרך הלימוד הישיבתית) - ולא רק כדרך ר' חיים מבריסק. היה ניתן בשיחות מוסר לשלב מדבריהם של חכמי עדות המזרח (כמו בן איש חי, שיש לו עושר רעיוני נדיר) - ולא רק את ר' חצקל לווינשטיין. וודאי שהיה ניתן לוותר על הנחיתות המביכה מסוג 'הספרדים דפוקים כי הם חיו בארצות חמות', כמו שהובא כאן לאחרונה בשם חכם אחד.

דומני שבאותה עת סברו שהדרך הטובה ביותר להתמודד היא בריחה מכוונת מכל דבר שאינו אשכנזי, אך זו היתה שגיאה.

נ.ב. לא חוויתי את אותם שנים סוערות, והמקומות בהם גדלתי וחונכתי היו רחוקים הן מזרם המרביצי והן מהזרם המתחרה העיקרי. אני כותב כפי הבנתי את דרכי הפעולה באותם שנים, ואני מודע לכך שיתכן שדיברתי שטויות.

זה בדיוק מה שהם עשו,
רק נכון שבשיחות לא הביאו כסדר בא"ח, כי הביאו מה שצריך ומתאים לנושא (ולא תמיד הבא"ח מתאים).
ובהלכות ממש לא הביאו את החזו"א, פשוט החמירו יותר מהמון העם, כמו כה"ח והבא"ח. נקודה.
והמסר היה שבהלכה כאופן כללי, יש ללמוד בעיון את הסוגיא, ולא דוקא לנטות אחר הקולות או אחר השו"ע או אחר מישהו שהוא כמוך מהצד העדתי (איך אמרת רגש).
אני לא אומר שלא הקצינו לגמרי, אבל אתה יודע כשאתה נכווה ברותחין אתה נזהר אפי' בפושרין.
 
קצת יותר כח, וקצת יותר הובלה, יכולים לרומם את כולנו למקום נעלה הרבה יותר.
בשנת 2026, לא מודים בטעויות לפני אנשים רעים, (גם בשנים שלפני כן, אבל קל וחומר בזמן הזה), הודאה בטעות גוררת אותך למקום גורע הרבה יותר מן הפח אל הפחת, ולכן אפילו אם למדנו משהו ממישהו אחר (ואני מתכוין ללימוד שראוי לציון, לא סתם למה שכל אחד לומד מהשני), לא צריך לדבר על זה וקל וחומר לא ללעוס את זה.
אבל האמת שלא למדנו מאף אחד שום דבר שראוי לציון, ואם מישהו פרטי רוצה לדקדק בהכרת הטוב שיורה להם כמה הם למדו מאיתנו.
והטעות הנוראה של מרביצי התורה שהם עשו כל מה שאפשר להיפך מזה.
 
ראשי תחתית