לא בשמים היא, ולכן אין מושג כזה "דין אמיתי" אלא אלו ואלו דא"ח כפי שהקדימני
@כהנא דמסייע .
ואולם כפי שכתב
@אלישמע לעיל, מן שמיא לא מכריעים במחלוקת יחיד ורבים כנגד הרבים, כי זה נגד הדין, אלא רק מטים את הכף במחלוקת שקולה שהציבור לא יודע כמי לפסוק, כבית שמאי או כבית הלל.
וממילא מי שכותב פסק הלכה והסיק הלכה למעשה ע"פ רוב הפוסקים וע"פ הראיות שבידו שמותר, ובאריז"ל כתוב שאסור, אין להתחשב בדבריו נגד ההלכה, בגלל שדבריו מן השמים, וכמו כן לגבי שו"ת מן השמים.
אבל באופן שיש פוסקים לכאן ולכאן, כפי שמדגיש החיד"א שציטטת בעצמך, יש מקום לשמים להטות את הכף:
"ובכי הא לא שייך לא בשמים היא,
דכיון דיש הרבה גדולים בפוסקים דסבירא להו דיברכו אהניא לן לפסוק כמותן כיון דאית לן סיעתא דשמיא".