רבנו האריז"ל ותורתו

[כהנא דמסייע]

בסדר, אז אתה למעשה מסכים שהוא טעה, רק רוצה שלא אכתוב את זה במפורש, אלא אתן לך ולקוראים להבין לבד... מקבל.


לא נגד. יש אחרונים שפירשו את הזוהר שמותר להוסיף על המנין וכו'.

צילום דברי הגר''א היכן מצאת פירוש בזוהר? עיין היטב בד''ה כי מתחילין.

לגבי המילים 'כי בנו בחרת וכו'' - יש לנו את כל ישראל. תוריד כל מלה אחרת מהקידוש כדי להגיע לל"ה תיבות, רק לא את המשפט הנ"ל שנהגו בו כל ישראל.

עם ישראל לא טעה כשאמר בנוסח הקידוש 'כי בנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים'.

בתורתנו יש מושג אלו ואלו דא''ח. ואף אחד לא יאמר שהרמב''ן טעה, והר''ן צדק. יש אולי מושג של אמת לאמיתו. ודו''ק.

 

[כהן]

היכן מצאת פירוש בזוהר?

באור הגר"א אורח חיים סימן רעא סעיף י
אבל כי בנו בחרת אין לדלג וכ"ה ברמב"ם שם וערא"ש פ"ד דר"ה סי' ג' אבל לענין תוספות כו' ע"כ.

ופירש דמשק אליעזר

בתורתנו יש מושג אלו ואלו דא''ח. ואף אחד לא יאמר שהרמב''ן טעה, והר''ן צדק. יש אולי מושג של אמת לאמיתו. ודו''ק.

אולם האר"י כתב שכל האומרים כי בנו בחרת 'טועים טעות גמור', ולא אמר אלו ואלו דא"ח.

 

[כהנא דמסייע]

אולם האר"י כתב שכל האומרים כי בנו בחרת 'טועים טעות גמור', ולא אמר אלו ואלו דא"ח.

כשרב אמי ורב אסי אמרו רח''ל מהאי דעתא וכו'. אנו לא נאמר אלו ואלו דא''ח.

 

[כהן]

כשרב אמי ורב אסי אמרו רח''ל מהאי דעתא וכו'. אנו לא נאמר אלו ואלו דא''ח.

זה לא הנושא כאן. כאן האר"י אמר על אחרים שהם טועים טעות גמור, ואני כתבתי להיפך כדי לקיים את מנהג וקבלת חכמי ישראל לדורותיהם.

 

[אמת וצדק]

לדעת הגר''א רוב דברי האר''י הם מעיונו בספר הזוהר ולא מפי אליהו, ושפיר יכול לטעות
נכון שהרבה לא סברו כהגר''א בזה, אבל הגר''א קודש קדשים טען שהאר''י יכול לטעות, מי שאומר כגר''א אינו אפיקורס

ראה בהקדמת הגר"י הלל לספר גבורת האר"י ששם יישב את כל הטוענים שהגר"א סבר שנגלה אליהו הנביא לאר"י ז"ל פעמיים, וזו טעות בהבנת הגר"א בלשון הגר"ח מוואלזי'ן.
ואף אם נאמר כן, דעת הגר"א בזה הוא יחידי, ורבותינו הספרדים כולם כמרן החיד"א, מרן הבא"ח, ועד אחרוני זמנינו מרן הגרב"צ אבא שאול ומרן הגר"מ אליהו סברו שכל דבריו מפי אליהו. וזה פשוט אצלנו הספרדים.
אכן אינו אפיקורוס, אבל דחוק מאוד לומר כן, ובפרט שמספרי תלמידיו הקרובים לא משמע כן.

 

[כהנא דמסייע]

זה לא הנושא כאן. כאן האר"י אמר על אחרים שהם טועים טעות גמור, ואני כתבתי להיפך כדי לקיים את מנהג וקבלת חכמי ישראל לדורותיהם.

אם היית כותב, אולם מאחר שראינו שכן הוא דעת רוב הגאונים, ודאי שמנהגן של ישראל יש לו עמודים גדולים לסמוך. היה מתקבל.
אבל לכתוב האר''י טעה,
זה לקבוע עמדת שופט מולו, מי הצודק ומי הטועה.
וד''ב.
נ''ל שאתה כבר מבין אותי.

 

[כהן]

הבנתי מדברי תלמידי החכמים כאן שמפריע להם המלה 'טעה' יותר מכל המאמר עצמו. אני מבין לרגשות הציבור ובעזה"י לא אכתוב כן.
ייש"כ לכולם.

 

[משיב כהלכה]

אם מן שמייא מסייעים ביד שיטה מהפוסקים ומגלים כי זו אמת, אז זה סימן להטות את הכף ולפסוק כך, כי זה הדין האמיתי, ולא רק כאפשרות לפסוק כך. זה באמת הטיית הכף, אך לא רק אפשרות שאם תרצה תטה את הכף, אלא הכרעה.

לא בשמים היא, ולכן אין מושג כזה "דין אמיתי" אלא אלו ואלו דא"ח כפי שהקדימני @כהנא דמסייע .

ואולם כפי שכתב @אלישמע לעיל, מן שמיא לא מכריעים במחלוקת יחיד ורבים כנגד הרבים, כי זה נגד הדין, אלא רק מטים את הכף במחלוקת שקולה שהציבור לא יודע כמי לפסוק, כבית שמאי או כבית הלל.

וממילא מי שכותב פסק הלכה והסיק הלכה למעשה ע"פ רוב הפוסקים וע"פ הראיות שבידו שמותר, ובאריז"ל כתוב שאסור, אין להתחשב בדבריו נגד ההלכה, בגלל שדבריו מן השמים, וכמו כן לגבי שו"ת מן השמים.

אבל באופן שיש פוסקים לכאן ולכאן, כפי שמדגיש החיד"א שציטטת בעצמך, יש מקום לשמים להטות את הכף:

"ובכי הא לא שייך לא בשמים היא, דכיון דיש הרבה גדולים בפוסקים דסבירא להו דיברכו אהניא לן לפסוק כמותן כיון דאית לן סיעתא דשמיא".

 

[עת שערי רצון]

וממילא מי שכותב פסק הלכה והסיק הלכה למעשה ע"פ רוב הפוסקים וע"פ הראיות שבידו שמותר, ובאריז"ל כתוב שאסור, אין להתחשב בדבריו נגד ההלכה, בגלל שדבריו מן השמים, וכמו כן לגבי שו"ת מן השמי

דלא כרוב ככל פוסקי עדות המזרח !

 

[אמת וצדק]

לא בשמים היא, ולכן אין מושג כזה "דין אמיתי" אלא אלו ואלו דא"ח כפי שהקדימני @כהנא דמסייע .

ואולם כפי שכתב @אלישמע לעיל, מן שמיא לא מכריעים במחלוקת יחיד ורבים כנגד הרבים, כי זה נגד הדין, אלא רק מטים את הכף במחלוקת שקולה שהציבור לא יודע כמי לפסוק, כבית שמאי או כבית הלל.

וממילא מי שכותב פסק הלכה והסיק הלכה למעשה ע"פ רוב הפוסקים וע"פ הראיות שבידו שמותר, ובאריז"ל כתוב שאסור, אין להתחשב בדבריו נגד ההלכה, בגלל שדבריו מן השמים, וכמו כן לגבי שו"ת מן השמים.

אבל באופן שיש פוסקים לכאן ולכאן, כפי שמדגיש החיד"א שציטטת בעצמך, יש מקום לשמים להטות את הכף:

"ובכי הא לא שייך לא בשמים היא, דכיון דיש הרבה גדולים בפוסקים דסבירא להו דיברכו אהניא לן לפסוק כמותן כיון דאית לן סיעתא דשמיא".

ראה בדברי הרב עת שערי רצון. מה שאתה אומר אולי ניתן לדקדק כאן מהחיד"א, אך לאורך ספרי רבותינו הספרדים רובם ככולם פסקו כוותיה אף נגד רוב הפוסקים.

 

[משיב כהלכה]

לא מדובר בסנהדרין, הם לא ישבו איש מול רעהו ונמנו וגמרו.

 

[עת שערי רצון]

ראה בדברי הרב עת שערי רצון. מה שאתה אומר אולי ניתן לדקדק כאן מהחיד"א, אך לאורך ספרי רבותינו הספרדים רובם ככולם פסקו כוותיה אף נגד רוב הפוסקים.

גם החיד''א פוסק כהאר''י נגד מרן ונגד כולם

 

[משיב כהלכה]

אולי ניתן לדקדק כאן מהחיד"א

זה ברור בדבריו, זה לא "אולי".

 

[אמת וצדק]

לא מדובר בסנהדרין, הם לא ישבו איש מול רעהו ונמנו וגמרו.

מה הקשר?
לא צריך להיות בסנהדרין כדי לראות שיש דעה דחוקה נגד רוב ככל הפשטנים ולפסוק נגדם...

 

[אמת וצדק]

זה ברור בדבריו, זה לא "אולי".

זה לא ברור כי בוודאי זו לא כוונתו באופן כללי שהרי פוסק הוא נגד הפשטנים וכמו האר"י גם כשאין איתו רבים וגדולים...

 

[משיב כהלכה]

צריך לראות כל דבר לגופו, לפני שקובעים מסמרות.

 

[עת שערי רצון]

זה ברור בדבריו, זה לא "אולי".

על איזה חיד''א אתה מדבר ?

 

[משיב כהלכה]

הנ"ל לגבי ברכה על לולב לנשים.

 

[אמת וצדק]

צריך לראות כל דבר לגופו, לפני שקובעים מסמרות.

יעיין כבודו בשאר פסקיו הרבים ויראה כי זו שיטה שאחז בה מרן החיד"א וכנזכר לעיל שאחריו שאר האחרונים גם בזמננו כהגרב"צ והגרמ"א כתבו את הדברים בתור כללים בהקדמות ספריהם הק'.

 

[משיב כהלכה]

אך לאורך ספרי רבותינו הספרדים רובם ככולם פסקו כוותיה אף נגד רוב הפוסקים

מה תעשה עם גמרא מפורשת בבבא מציעא נ"ט שלא בשמים היא להכריע במחלוקת, ותוספות מפורש ביבמות דף י"ד (ד"ה ר' יהושע, וכן בחולין מד ע"א ד"ה ור' יהושע, פסחים קיד ע"א ד"ה דאמר, ב"מ נט ע"ב ד"ה לא בשמים, עירובין ו ע"ב ד"ה כאן, ברכות נב ע"א ד"ה ור' יהושע) שכאשר מדובר בהכרעה נגד רבים אמרינן על זה לא בשמים היא?

אלא צ"ל שפסקו כמותו משום הערצתם אליו, ולא משום 'בשמים היא'.