רבנו האריז"ל ותורתו

[כהנא דמסייע]

יש אפשרות להכריע שעם ישראל במשך יותר מ1000 שנה לדורותיו לא טעה! נקודה.

לא הבנתי ברוב הנוסחאות שהבאת מפורש נוסח יותר מל''ה וזה נגד הזוהר.
גילוי ממקור קדום להם.
תוכל רק לומר שנוסח רס''ג, יכול להסתדר. אבל רוב ישראל לא עשו כנוסח רס''ג. וממילא דבריך לא הועילו מזור למנהג שנהגו בפועל.

 

[אמת וצדק]

כתבתי לרווחא דמילתא, שגם אם תאמר שכל דבריו מפי הגבורה, עדיין לא בשמים היא.

אבל מה שהסיק ע"פ הפשט ברוחב בינתו, בזה פשוט שאפשר לחלוק עליו, וכאשר הבאתי מהמהר"ל צינץ על הרשב"י.

ובאשע"כ כתבו רבותינו הפוסקים שכאשר יש צירוף של פשט ומפי אליהו הנביא כאצל רבנו האר"י אין דין של לא בשמים היא. וראה במרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סי' פב) על פסיקה בעניין נטילת לולב ע"י נשים עפ"י שו"ת מן השמים, וז"ל: "ובכי הא לא שייך לא בשמים היא, דכיון דיש הרבה גדולים בפוסקים דסבירא להו דיברכו אהניא לן לפסוק כמותן כיון דאית לן סיעתא דשמיא". וכ"ז לאחר ששמע מרבותיו שיש לבטל המנהג כפי שכתב בברכי יוסף (תרנ"ד אות ב).

 

[כהנא דמסייע]

אם זה היה לשון מזלזלת הוא לא היה כותב את זה על אחרים. כנראה שהוא הבין שזה לא לשון מזלזלת.

אין שום היתר 'לחכם' לזלזל באחרים [על הצד שזה זלזול].

ראה בהקדמה לרב פעלים מש''כ בזה.
וגם בחות יאיר. והדברים מפורסמים

 

[משיב כהלכה]

ובאשע"כ כתבו רבותינו הפוסקים שכאשר יש צירוף של פשט ומפי אליהו הנביא כאצל רבנו האר"י אין דין של לא בשמים היא. וראה במרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סי' פב) על פסיקה בעניין נטילת לולב ע"י נשים עפ"י שו"ת מן השמים, וז"ל: "ובכי הא לא שייך לא בשמים היא, דכיון דיש הרבה גדולים בפוסקים דסבירא להו דיברכו אהניא לן לפסוק כמותן כיון דאית לן סיעתא דשמיא". וכ"ז לאחר ששמע מרבותיו שיש לבטל המנהג כפי שכתב בברכי יוסף (תרנ"ד אות ב).

אין דין "לא בשמים היא", וגם אין דין שחובה לפסוק כמותו אם נראה בבירור שדבריו לא צודקים.

החיד"א פסק כהרבה גדולים שלשיטתם אפשר לברך, והסייעתא מהשמים היא רק סייעתא להטות את הכף.

 

[כהן]

וכך גם כאן, יש הבדל גדול בין להוכיח שהוא טעה, לבין לכתוב במפורש שהוא טעה

בסדר, אז אתה למעשה מסכים שהוא טעה, רק רוצה שלא אכתוב את זה במפורש, אלא אתן לך ולקוראים להבין לבד... מקבל.

לא הבנתי ברוב הנוסחאות שהבאת מפורש נוסח יותר מל''ה וזה נגד הזוהר.

לא נגד. יש אחרונים שפירשו את הזוהר שמותר להוסיף על המנין וכו'.

תוכל רק לומר שנוסח רס''ג, יכול להסתדר. אבל רוב ישראל לא עשו כנוסח רס''ג. וממילא דבריך לא הועילו מזור למנהג שנהגו בפועל.

לגבי המילים 'כי בנו בחרת וכו'' - יש לנו את כל ישראל. תוריד כל מלה אחרת מהקידוש כדי להגיע לל"ה תיבות, רק לא את המשפט הנ"ל שנהגו בו כל ישראל.

עם ישראל לא טעה כשאמר בנוסח הקידוש 'כי בנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים'.

 

[אלישמע]

אין ויכוח על זה שהאר"י היה גדול בכל מקצועות התורה, והיה רב כוחו בש"ס ובפוסקים.
אך אני כן חושב, שאם באים לדבר משבחי האר"י כן יש לדבר יותר על מה שחידש בתורת הקבלה,
כיון שת"ח בנגלה, פוסקים ודיינים, היו רבים במהלך הדורות, וגדלותו של האר"י בזה לא ידועה כמשהו יוצא דופן משאר גדולי ישראל בתחום זה.
אבל בתחום הקבלה - הוא היה יוצא דופן, הוא חידש תורה שלא היתה קיימת עד שהוא בא וגילה סתרי תורה מפי אליהו, וזכה שכל המקובלים אחריו קיבלו דעותיו והסכימו עם דעתו ללא חולק וללא עוררין.
אם כן, שבחי האר"י אדרבה, יש להתעסק בחלק הנסתר יותר.

[אני ימשיל משל מאוד גס, אם יש מתמטיקאי בסדר גודל עולמי שלא היה כמוהו מאות שנים, והוא גם כלכלן מאוד מאוד טוב, כמו כלכלנים רבים, ודאי שישבחוהו בעיקר בענין זה שהוא מתמטיקאי, וידבר פחות על זה שהוא גם מבין בכלכלה].

אני דוקא חושב הפוך, חלקו של האר"י בקבלה זה ידוע ופשוט,
והרבותא היא שלא לצייר אותו רק כמקובל אלא גם כמעיין פשטן ופוסק.
(אלו "שנרתעים" ממנו זה הרי בגלל שהם חושבים שהוא רק מקובל).

 

[אמת וצדק]

אין דין "לא בשמים היא", וגם אין דין שחובה לפסוק כמותו אם נראה בבירור שדבריו לא צודקים.

החיד"א פסק כהרבה גדולים שלשיטתם אפשר לברך, והסייעתא מהשמים היא רק סייעתא להטות את הכף.

אם מן שמייא מסייעים ביד שיטה מהפוסקים ומגלים כי זו אמת, אז זה סימן להטות את הכף ולפסוק כך, כי זה הדין האמיתי, ולא רק כאפשרות לפסוק כך. זה באמת הטיית הכף, אך לא רק אפשרות שאם תרצה תטה את הכף, אלא הכרעה.

 

[משיב כהלכה]

אתה למעשה מסכים שהוא טעה

אני לא מסכים ולא שולל, כי לא נכנסתי לנדון ההוא כלל. אני כותב באופן כללי.

 

[אמת וצדק]

אני דוקא חושב הפוך, חלקו של האר"י בקבלה זה ידוע ופשוט,
והרבותא היא שלא לצייר אותו רק כמקובל אלא גם כמעיין פשטן ופוסק.
(אלו "שנרתעים" ממנו זה הרי בגלל שהם חושבים שהוא רק מקובל).

דברים נכוחים. וידועים דברי מהרח"ו שגדולתו היתה כתנאים, וא"כ בוודאי שגם בפשט היה רב חיליה. ומכל ציטוטי תלמידיו נראה בבירור שבכל חלקי התורה היה יוצא דופן באופן מבהיל אפילו יותר משאר גדולי תורה.

 

[עת שערי רצון]

אם זה מפי אליהו הנביא, אז לא. ראה לדוג' בשו"ת ביכורי יעקב להגרי"ח זריהן זצ"ל (רבה של טבריה חיו"ד סי"ט), ששם אכן האריך לבאר כי אין הלכה כמרן האר"י בגלל ששם הוא עוסק בסברת האר"י שאמרה עפ"י הפשט בלבד. וכתב שם שלכן ניתן לחלוק עליו. וגם דברי הרב משיב כהלכה תמוהים, מפני שמהרח"ו העיד כי כל דברי האר"י גם ע"פ הסוד היה מקדים להם שישה דרכים עפ"י הפשט, וא"כ אין כאן דין של לא בשמים היא. וכ"כ הגר"מ אליהו במבואו הגדול לשו"ת מאמר מרדכי ח"א, ועוד.

לדעת הגר''א רוב דברי האר''י הם מעיונו בספר הזוהר ולא מפי אליהו, ושפיר יכול לטעות
נכון שהרבה לא סברו כהגר''א בזה, אבל הגר''א קודש קדשים טען שהאר''י יכול לטעות, מי שאומר כגר''א אינו אפיקורס

 

[כהנא דמסייע]

בסדר, אז אתה למעשה מסכים שהוא טעה, רק רוצה שלא אכתוב את זה במפורש, אלא אתן לך ולקוראים להבין לבד... מקבל.


לא נגד. יש אחרונים שפירשו את הזוהר שמותר להוסיף על המנין וכו'.

צילום דברי הגר''א היכן מצאת פירוש בזוהר? עיין היטב בד''ה כי מתחילין.

לגבי המילים 'כי בנו בחרת וכו'' - יש לנו את כל ישראל. תוריד כל מלה אחרת מהקידוש כדי להגיע לל"ה תיבות, רק לא את המשפט הנ"ל שנהגו בו כל ישראל.

עם ישראל לא טעה כשאמר בנוסח הקידוש 'כי בנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים'.

בתורתנו יש מושג אלו ואלו דא''ח. ואף אחד לא יאמר שהרמב''ן טעה, והר''ן צדק. יש אולי מושג של אמת לאמיתו. ודו''ק.

 

[כהן]

היכן מצאת פירוש בזוהר?

באור הגר"א אורח חיים סימן רעא סעיף י
אבל כי בנו בחרת אין לדלג וכ"ה ברמב"ם שם וערא"ש פ"ד דר"ה סי' ג' אבל לענין תוספות כו' ע"כ.

ופירש דמשק אליעזר

בתורתנו יש מושג אלו ואלו דא''ח. ואף אחד לא יאמר שהרמב''ן טעה, והר''ן צדק. יש אולי מושג של אמת לאמיתו. ודו''ק.

אולם האר"י כתב שכל האומרים כי בנו בחרת 'טועים טעות גמור', ולא אמר אלו ואלו דא"ח.

 

[כהנא דמסייע]

אולם האר"י כתב שכל האומרים כי בנו בחרת 'טועים טעות גמור', ולא אמר אלו ואלו דא"ח.

כשרב אמי ורב אסי אמרו רח''ל מהאי דעתא וכו'. אנו לא נאמר אלו ואלו דא''ח.

 

[כהן]

כשרב אמי ורב אסי אמרו רח''ל מהאי דעתא וכו'. אנו לא נאמר אלו ואלו דא''ח.

זה לא הנושא כאן. כאן האר"י אמר על אחרים שהם טועים טעות גמור, ואני כתבתי להיפך כדי לקיים את מנהג וקבלת חכמי ישראל לדורותיהם.

 

[אמת וצדק]

לדעת הגר''א רוב דברי האר''י הם מעיונו בספר הזוהר ולא מפי אליהו, ושפיר יכול לטעות
נכון שהרבה לא סברו כהגר''א בזה, אבל הגר''א קודש קדשים טען שהאר''י יכול לטעות, מי שאומר כגר''א אינו אפיקורס

ראה בהקדמת הגר"י הלל לספר גבורת האר"י ששם יישב את כל הטוענים שהגר"א סבר שנגלה אליהו הנביא לאר"י ז"ל פעמיים, וזו טעות בהבנת הגר"א בלשון הגר"ח מוואלזי'ן.
ואף אם נאמר כן, דעת הגר"א בזה הוא יחידי, ורבותינו הספרדים כולם כמרן החיד"א, מרן הבא"ח, ועד אחרוני זמנינו מרן הגרב"צ אבא שאול ומרן הגר"מ אליהו סברו שכל דבריו מפי אליהו. וזה פשוט אצלנו הספרדים.
אכן אינו אפיקורוס, אבל דחוק מאוד לומר כן, ובפרט שמספרי תלמידיו הקרובים לא משמע כן.

 

[כהנא דמסייע]

זה לא הנושא כאן. כאן האר"י אמר על אחרים שהם טועים טעות גמור, ואני כתבתי להיפך כדי לקיים את מנהג וקבלת חכמי ישראל לדורותיהם.

אם היית כותב, אולם מאחר שראינו שכן הוא דעת רוב הגאונים, ודאי שמנהגן של ישראל יש לו עמודים גדולים לסמוך. היה מתקבל.
אבל לכתוב האר''י טעה,
זה לקבוע עמדת שופט מולו, מי הצודק ומי הטועה.
וד''ב.
נ''ל שאתה כבר מבין אותי.

 

[כהן]

הבנתי מדברי תלמידי החכמים כאן שמפריע להם המלה 'טעה' יותר מכל המאמר עצמו. אני מבין לרגשות הציבור ובעזה"י לא אכתוב כן.
ייש"כ לכולם.

 

[משיב כהלכה]

אם מן שמייא מסייעים ביד שיטה מהפוסקים ומגלים כי זו אמת, אז זה סימן להטות את הכף ולפסוק כך, כי זה הדין האמיתי, ולא רק כאפשרות לפסוק כך. זה באמת הטיית הכף, אך לא רק אפשרות שאם תרצה תטה את הכף, אלא הכרעה.

לא בשמים היא, ולכן אין מושג כזה "דין אמיתי" אלא אלו ואלו דא"ח כפי שהקדימני @כהנא דמסייע .

ואולם כפי שכתב @אלישמע לעיל, מן שמיא לא מכריעים במחלוקת יחיד ורבים כנגד הרבים, כי זה נגד הדין, אלא רק מטים את הכף במחלוקת שקולה שהציבור לא יודע כמי לפסוק, כבית שמאי או כבית הלל.

וממילא מי שכותב פסק הלכה והסיק הלכה למעשה ע"פ רוב הפוסקים וע"פ הראיות שבידו שמותר, ובאריז"ל כתוב שאסור, אין להתחשב בדבריו נגד ההלכה, בגלל שדבריו מן השמים, וכמו כן לגבי שו"ת מן השמים.

אבל באופן שיש פוסקים לכאן ולכאן, כפי שמדגיש החיד"א שציטטת בעצמך, יש מקום לשמים להטות את הכף:

"ובכי הא לא שייך לא בשמים היא, דכיון דיש הרבה גדולים בפוסקים דסבירא להו דיברכו אהניא לן לפסוק כמותן כיון דאית לן סיעתא דשמיא".

 

[עת שערי רצון]

וממילא מי שכותב פסק הלכה והסיק הלכה למעשה ע"פ רוב הפוסקים וע"פ הראיות שבידו שמותר, ובאריז"ל כתוב שאסור, אין להתחשב בדבריו נגד ההלכה, בגלל שדבריו מן השמים, וכמו כן לגבי שו"ת מן השמי

דלא כרוב ככל פוסקי עדות המזרח !

 

[אמת וצדק]

לא בשמים היא, ולכן אין מושג כזה "דין אמיתי" אלא אלו ואלו דא"ח כפי שהקדימני @כהנא דמסייע .

ואולם כפי שכתב @אלישמע לעיל, מן שמיא לא מכריעים במחלוקת יחיד ורבים כנגד הרבים, כי זה נגד הדין, אלא רק מטים את הכף במחלוקת שקולה שהציבור לא יודע כמי לפסוק, כבית שמאי או כבית הלל.

וממילא מי שכותב פסק הלכה והסיק הלכה למעשה ע"פ רוב הפוסקים וע"פ הראיות שבידו שמותר, ובאריז"ל כתוב שאסור, אין להתחשב בדבריו נגד ההלכה, בגלל שדבריו מן השמים, וכמו כן לגבי שו"ת מן השמים.

אבל באופן שיש פוסקים לכאן ולכאן, כפי שמדגיש החיד"א שציטטת בעצמך, יש מקום לשמים להטות את הכף:

"ובכי הא לא שייך לא בשמים היא, דכיון דיש הרבה גדולים בפוסקים דסבירא להו דיברכו אהניא לן לפסוק כמותן כיון דאית לן סיעתא דשמיא".

ראה בדברי הרב עת שערי רצון. מה שאתה אומר אולי ניתן לדקדק כאן מהחיד"א, אך לאורך ספרי רבותינו הספרדים רובם ככולם פסקו כוותיה אף נגד רוב הפוסקים.

 

[משיב כהלכה]

לא מדובר בסנהדרין, הם לא ישבו איש מול רעהו ונמנו וגמרו.

 

[עת שערי רצון]

ראה בדברי הרב עת שערי רצון. מה שאתה אומר אולי ניתן לדקדק כאן מהחיד"א, אך לאורך ספרי רבותינו הספרדים רובם ככולם פסקו כוותיה אף נגד רוב הפוסקים.

גם החיד''א פוסק כהאר''י נגד מרן ונגד כולם

 

[משיב כהלכה]

אולי ניתן לדקדק כאן מהחיד"א

זה ברור בדבריו, זה לא "אולי".

 

[אמת וצדק]

לא מדובר בסנהדרין, הם לא ישבו איש מול רעהו ונמנו וגמרו.

מה הקשר?
לא צריך להיות בסנהדרין כדי לראות שיש דעה דחוקה נגד רוב ככל הפשטנים ולפסוק נגדם...

 

[אמת וצדק]

זה ברור בדבריו, זה לא "אולי".

זה לא ברור כי בוודאי זו לא כוונתו באופן כללי שהרי פוסק הוא נגד הפשטנים וכמו האר"י גם כשאין איתו רבים וגדולים...

 

[משיב כהלכה]

צריך לראות כל דבר לגופו, לפני שקובעים מסמרות.

 

[עת שערי רצון]

זה ברור בדבריו, זה לא "אולי".

על איזה חיד''א אתה מדבר ?

 

[משיב כהלכה]

הנ"ל לגבי ברכה על לולב לנשים.

 

[אמת וצדק]

צריך לראות כל דבר לגופו, לפני שקובעים מסמרות.

יעיין כבודו בשאר פסקיו הרבים ויראה כי זו שיטה שאחז בה מרן החיד"א וכנזכר לעיל שאחריו שאר האחרונים גם בזמננו כהגרב"צ והגרמ"א כתבו את הדברים בתור כללים בהקדמות ספריהם הק'.

 

[משיב כהלכה]

אך לאורך ספרי רבותינו הספרדים רובם ככולם פסקו כוותיה אף נגד רוב הפוסקים

מה תעשה עם גמרא מפורשת בבבא מציעא נ"ט שלא בשמים היא להכריע במחלוקת, ותוספות מפורש ביבמות דף י"ד (ד"ה ר' יהושע, וכן בחולין מד ע"א ד"ה ור' יהושע, פסחים קיד ע"א ד"ה דאמר, ב"מ נט ע"ב ד"ה לא בשמים, עירובין ו ע"ב ד"ה כאן, ברכות נב ע"א ד"ה ור' יהושע) שכאשר מדובר בהכרעה נגד רבים אמרינן על זה לא בשמים היא?

אלא צ"ל שפסקו כמותו משום הערצתם אליו, ולא משום 'בשמים היא'.