רבי מאיר מאזוז זצ"ל

זכיתי להכיר את מרן מקטנות, וכמה וכמה פעמים שוחחתי איתו אישית,
שמעתי דברים מתוך הבית פנימה - דברים שככל הנראה לא יפורסמו לעולם.
הייתי עד לכמה דברים שקרו בזמן אמת.
ותאמינו לי, כל המדברים, המלהגים, המצקצקים והמלייקים למיניהם,
אין להם שמץ של מושג בגדלותו, גאונותו, ענוותנותו, ובהירות הדעת שהיתה לו,
אין להם שמץ של מושג ביסורים שהוא עבר, ראיתי מישהו שמנאם באחד הפורומים, ואני יודע שזה רק גרגיר, בעוה"ר.
אין להם שמץ של מושג שכמו שכוחו היה גדול בלדבר - היה כוחו גדול יותר בלשתוק!

ודווקא משום כך,
אם אני צריך להגן על כבודו של מרן זיע"א, אעשה זאת ברצון רב!!!
אבל אני לא בא לשכנע את המשוכנעים והמוסתים, אין לי סיכוי, טבעם של טפטפות להשקות טוב יותר,
רק זאת אומר, אותי ושכמותי לא ניתן לשכנע, גם בעוד עשרות בשנים לא נשכח ולא נסלח.
לא נשכח את הכפיות טובה, את הפניית העורף, את זריית החול בעיני הציבור התמים,
לא נסלח לכל הלגלוגים והעקיצות, הקטילות השבועיות וכו'.

רק דבר אחד תזכרו, יבוא יום והאמת תזרח ותבקיע את כל המחסומים הללו,
ייפתחו להם קצת העיניים, יתבגרו קצת, ויבינו עם מי היה להם עסק!

אני מרחם עליהם כבר מעכשיו.


הרב @עשרה זהב המופלא,
תודה לא מספיקה.
חזק ואמץ!!!!!
 
שיעור חדש | אחרי פטירת הגר"מ מאזוז זצ"ל. ברדיו קול ברמה יעבירו (משבוע הבא) את שיעור הרב הראשי רבי דוד יוסף במוצאי שבת.
לקיים מה שנאמר תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם...
וכהכרזת הגר"ד בהכתרתו שיעשה שלום בין כל המגזרים...
 
אביא דוגמה מוחשית לדבר

בעניין ב' תעניות צום גדליה ויום כיפור במקרה שאם יצום צום גדליה לא יוכל לצום את יו"כ האם נאמר לו שעדיף שלא יצום תענית קלה, כדי שיצום את יו"כ שהוא חמור

והנה הר' משה לוי הביא ראיה מהסוגייא דסוכה, שיצום את צום גדליה אע"פ שהוא צום קל.

והנה הר' יצחק יוסף בשיעור השבועי תמה בתוקף איך הביא ראיה מהסוגיא בסוכה האי זה לא דומה למקרה דידן, כי זה דרבנן מול דאו' וכו'.

והוסיף מדיליה לשונות קשים "צריך ללמוד קצות ונתיבות", "צריך להקשות עם שכל" "צריך לכוין באתה חונן" "לא יודע לדמות נכון".

מצורף קובץ


הצג קובץ מצורף 3871

והנה בשדי חמד להדיא כהר' משה לוי- באותו נידון, והביא את הראיה שהביא הר' משה לוי מהסוגייא דסוכה הנ"ל, אלא שלשדי חמד היה דחייה צדדית דשמא שונה שם כי זה בקום ועשה מאשר הסוגייא שזה בשב ואל תעשה.

אך שוב דוחה את הדחייה השדי חמד [והיינו שמחזיא את הראיה על כנה]- דאיפכא דכל הדחייה הזו היא רק בתנאי שהצום הקל ג"כ יידחה בשב ואל תעשה, אך אם גם הקל הוא יתבטל בקום ועשה כן אומרים שיכול לדחות החמור בקום ועשה מפני הקל, וממילא חזרה הראיה.



ובין אם השדי חמד לא היה מחזיר את הראיה ובין אם היה נשאר עם הדחייה- מ"מ זה דחייה צדדית, אבל גבי הדימוי מילתא למילתא זה כן דימוי, ודלא כאותו "חכם" שדחה שאין בכלל דימוי וצריך ללמוד עם שכל וכו' וכו' [כ"ש שבסוף כן החזיר את הראיה].

מצורף קובץ השדי חמד

הצג קובץ מצורף 3872
ב' הערות:
א. עיקר הסיבה שהגר"י יוסף דיבר עליו בחריפות הוא מחמת שחלק מדעתו על הרדב"ז וכ' שנעלם ממנו גמ' זו, משא"כ השד"ח שלא חלק על הרדב"ז כיעו"ש
ב. השד"ח שם כותב "והנה אנכי לא אטפל להשיב ולהורות כדת מה לעשות בשאלה הלזו רק לפי שרואה אנכי שיש לפלפל בדברי הרב יצ"ו אמרתי לרשום מה שיש לי להעיר .... והמעיין יכריע לענין דינא", ואחרי ראיה זו כותב "ועדיין צריך להתיישב בזה"

עכ"פ הלואי שכולנו נלמד מדרכו של הגר"מ מאזוז זצ"ל, ש-
מעולם אבל מעולם הוא לא לעג לו, הוא אולי השיב לדבריו, אבל לא לעג!!! ודו"ק!!!
אם מרן זיע"א השיב לדבריו, זה היה עניינית נטו!

וכבר אמרו רז"ל (ב"מ נ"ט ב'): "אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה, אתם מה טיבכם!"
 
במחילה, זה לא העת להעלות חומרים, אבל דברי @משתוקק לא נכונים כלל, הגיב גם בשיעורו, גם באור תורה, וגם בהקלטה המפורסמת מהישיבה, בחריפות יוצאת דופן, הרבה יותר ממה שנכתב ונאמר מהצד השני.
מלכתחילה ראיתי דברי מר בהודעה פרטית, ועניתי שם. וכיוון שעכשיו שראיתי שכתבת דבריך גם כאן, ראיתי גם שבעיקרי הנקודות שכתבתי כבר הגיבו החברים כאן, והסכמתי להם, הנני פטור מלכתוב את תגובתי בנפרד.

והיה זה שלום כמאמר חז"ל "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", שגם בזה היה הנאמ"ן בדבריו מיוחד במינו באופן מבהיל.

אציין את מה שציינתי בקצרה בתגובתי האישית, אינני מתלמידי ישיבתו כלל, ובהרבה מאוד מדבריו העיקריים של הגאון הנ"ל, חלקו עליו ודעתי הענייה מסכמת עם החולקים, ואפילו בחריפות גדולה, הן בהלכה והן בשאר מילי. מ"מ נקודת האמת שלו, היושר הענווה וכו' לא הוכהו בשום מחלוקת [גם לדעת הרבה שחלקו עליו!]. ואכמ"ל
 
רק דבר אחד תזכרו, יבוא יום והאמת תזרח ותבקיע את כל המחסומים הללו,
כך בדיוק היה דיבורו של הרב תמיד, והיה מחזק את עצמו לומר את מה שסבור לאמת, אף שאמר שלא יתקבל בחייו, ותקוותו שלאחר דורות לכה"פ זה יועיל להגיע לחקר האמת.

שפתיים ישק
 
ב' הערות:
א. עיקר הסיבה שהגר"י יוסף דיבר עליו בחריפות הוא מחמת שחלק מדעתו על הרדב"ז וכ' שנעלם ממנו גמ' זו, משא"כ השד"ח שלא חלק על הרדב"ז כיעו"ש
ב. השד"ח שם כותב "והנה אנכי לא אטפל להשיב ולהורות כדת מה לעשות בשאלה הלזו רק לפי שרואה אנכי שיש לפלפל בדברי הרב יצ"ו אמרתי לרשום מה שיש לי להעיר .... והמעיין יכריע לענין דינא", ואחרי ראיה זו כותב "ועדיין צריך להתיישב בזה"
חבל שכבודו לא מעיין [ובמקום זה מדמיין]
השדי חמד כל הנושא שלו שם זה הרדב"ז, ועם זה הוא מתחיל בנושא, וע"ז הביא את הראיה מהסוגייא בסוכה להוכיח דלא כהרדב"ז.

שדי חמד על הרדב''ז.JPG

ב. גם מה שסיים הרדב"ז "ועדיין צריך להתיישב בזה", הוא מסיבה צדדית וכמו שכתבתי לעיל בזה"ל

"אלא שלשדי חמד היה דחייה צדדית דשמא שונה שם כי זה בקום ועשה מאשר הסוגייא שזה בשב ואל תעשה".​


אבל הדימוי כשלעצמו בין המקרים כן דומה, ואילו בשיעור הנ"ל תקף שאיך בכלל מדמה זה לא קשור, כי זה מצוה דאו' וזה דרבנן

אבל בשדי חמד בהתחלה מדמה אותם ומשווה אע"פ שזה דאו' וזה דרבנן, ומה שדחה זה מדבר צדדי ולא כטענת הרב מוסר השיעור שא"א לדמות מילתא למילתא
 
חבל שכבודו לא מעיין [ובמקום זה מדמיין]
השדי חמד כל הנושא שלו שם זה הרדב"ז, ועם זה הוא מתחיל בנושא, וע"ז הביא את הראיה מהסוגייא בסוכה להוכיח דלא כהרדב"ז.

הצג קובץ מצורף 3887
אם הייתה ממשיך לקטע הבא היית רואה שאלו דברי הרב אהל משה, והשד"ח חולק עליו
והנה אנכי לא אטפל להשיב ולהורות כדת מה לעשות בשאלה הלזו רק לפי שרואה אנכי שיש לפלפל בדברי הרב יצ"ו אמרתי לרשום מה שיש לי להעיר אזן שומעת בענין זה על כל מה שכתב הרב יצ"ו ואכתוב בסיעתא דשמיא על סדר דבריו וראיותיו והמעיין יכריע לענין דינא ואומר כי מאי דפשיטא ליה דאף היכא שזו מדאורייתא וזו מדברי קבלה סובר הרדב"ז שאין מעבירין על המצות במחילת כבוד תורתו אין נראה לי כן בדעת הרדב"ז שהרי כתב באותה תשובה בזה הלשון אבל מה שראוי לסמוך עליו הוא דאנן קיימא לן דאין מעבירין על המצות ואין חולק בזה כלל הילכך המצוה ראשונה שתבא לידו שאי אפשר לעשותה והוא חבוש בבית האסורין קודמת ואין משגיחין אם המצוה שפגעה בו תחילה היא קלה או חמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות וזה פשוט מאד עכ"ל הרי דקאמר טעמא דאין מעבירין על המצות משום שאין אתה יודע שכרן של מצות וזה ודאי אין שייך לומר כן אלא בשתי מצות שוות ששתיהן הן מצות של תורה שאף שזו נראית קלה בעינינו וזו נראית חמורה מכל מקום כיון שלא נתפרש שכרן אנו אומרים אולי הקלה בעינינו חמורה היא אבל כשהאחת של תורה והאחרת מדברי קבלה אטו מי אית לן לספוקי בהו איזו קלה ואיזו חמורה הא ודאי של תורה חמורה ואם כן בדין הוא לדחות הקלה מפני החמורה ותצא דינ"א (לפי דרך הרב יצ"ו) לדחות מצוה דמדברי קבלה שהיא צום גדלי' מפני מצוה של תורה שהיא עינוי יום הכיפורים ותרווייהו רבנן קדישי הרדב"ז והחכם צבי שוים בדין זה ובטלה מחלוקת שהמציא ביניהם הרב הנ"ל יצ"ו:
 
אם הייתה ממשיך לקטע הבא היית רואה שאלו דברי הרב אהל משה, והשד"ח חולק עליו
כל זה דקדוקי עניות להסיט את הדיון

הנושא העיקרי הוא- האם יש ראיה מהסוגיא דסוכה לנדו"ד, והאם אפשר לדמות מילתא למילתא ביניהם

או שזה בלי שכל הדימוי ובלי ללמוד את תורת החילוק ובלי ללמוד קצות ונתיבות

זה הנושא המרכזי, כל השאר זה זה לא מעניין
 
כל זה דקדוקי עניות להסיט את הדיון

הנושא העיקרי הוא- האם יש ראיה מהסוגיא דסוכה לנדו"ד, והאם אפשר לדמות מילתא למילתא ביניהם

או שזה בלי שכל הדימוי ובלי ללמוד את תורת החילוק ובלי ללמוד קצות ונתיבות

זה הנושא המרכזי, כל השאר זה זה לא מעניין
זה מאד מעניין, כי עיקר טענת הגר"י יוסף הוא שא"א לחלוק על הרדב"ז כשיש מקום לחלק
וכבר כתבתי יותר מדי באשכול המיועד לכבודו של הגר"מ מאזוז זצוק"ל
 
כי עיקר טענת הגר"י יוסף הוא שא"א לחלוק על הרדב"ז כשיש מקום לחלק

אולי זה יעזור לך

הרדב''ז.JPG

"צריך לבדוק אם הראיה נכונה" "צריך להתייעץ עם החכמים" "החילוק פשוט"

ואז הוסיף אח"כ- כפי שהבאתי לעיל [תורת החילוק קצות נתיבות וכו']

עיקר הנושא- אם יש בכלל ראיה והאם הדימוי נכון
 
נערך לאחרונה:
אולי זה יעזור לך

הצג קובץ מצורף 3888

"צריך לבדוק אם הראיה נכונה" "צריך להתייעץ עם החכמים" "החילוק פשוט"

ואז הוסיף אח"כ- כפי שהבאתי לעיל [תורת החילוק קצות נתיבות וכו']

עיקר הנטשא- אם יש בכלל ראיה והאם הדימוי נכון
לא, אלא אם יש ראיה מוכרחת שמספיק חזק כדי לדחות את דעת הרדב"ז
 
לקיים מה שנאמר תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם...
וכהכרזת הגר"ד בהכתרתו שיעשה שלום בין כל המגזרים...
אולי שישלחו גם לשם את הגר"ש זעפראני כהרב המקדים למען השלום..
זה יהווה גם משקל על מה שהיה הרב המקדים אצל אחיו.
 
ראשי תחתית