ספר מעשה בית דין

  • יוזם האשכול יוזם האשכול כאחד העם
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
  • מומלץ
הכל בסדר איתך!? איפה התרסתי או הערתי שלא בכבוד על הה"ב!?
אז בוא נתחיל מהתחלה
העלתי שמישהו כתב על הערה הנ"ל ביטויים חריפים "שטחי" "לא בעיון" וכו' יעו"ש
ואני נסיתי ליישב מה שיישבתי [שבעיני זה לאמיתה של תורה]
מ"מ אתה לא רק שלא ניסת ללמד זכות שם על ה"שטחיות" ו"הבלי העיון" וכל המטר הסוחף הנ"ל
אלא עוד נסית לבטל את הלימוד זכות שלי [שכפי שציינתי שעיני זה לאמיתה של תורה]
וכל הזמן נסית ועוד נסיון ועוד נסיון לדחות בקש, את הלימוד זכות שלי, כדי להשאיר על כנו את הביטויים של "בלי עיון" "ושטחיות".

ואולי היא גופא, דשמא בכלל כוונתך ללמד זכות על מי שהקשה וכתב "שטחיות" ובלי עיון"
 
ואני נסיתי ליישב מה שייבתי [שבעיני זה לאמיתה של תורה]
מ"מ אתה לא רק שלא ניסת ללמד זכות שם על ה"שטחיות" ו"הבלי העיון" וכל המטר הסוחף הנ"ל
אלא עוד נסית לבטל את הלימוד זכות שלי [שכפי שציינתי שעיני זה לאמיתה של תורה]
וכל הזמן נסית ועוד נסיון ועוד נסיון לדחות בקש, את הלימוד זכות שלי, כדי להשאיר על כנו את הביטויים של "בלי עיון" "ושטחיות".
- אין לי עניין ללמד זכות על דבר שבעיני לא נכון כלל וכלל,
ומופרך לומר שהרב דוד מחלק בין ברכת המצוות לנהנין. (מה שעוד לא הסברת מה ההבדל ביניהם אם חוששים לסב"ל...)
ואולי היא גופא, דשמא בכלל כוונתך ללמד זכות על מי שהקשה וכתב "שטחיות" ובלי עיון"
כוונתי להסביר את ההערה של הרב יצחק יוסף שליט"א, ומנגד הסברתי למה נראה שהרב דוד יוסף שליט"א התכוון. (ורק סיימתי שהיה צריך לחלק כנ"ל)
 
נערך לאחרונה:
אני רק לא הבנתי דבר אחד...
מרן שליט"א בשיעור שלו בכלל לא אמר "חכם אחד מכסא רחמים"...
אולי זה טעות של העורך שחשב שזה חכ"א מכסא רחמים אחרי שראה את האור תורה...
אגב אם תתבונן בהסרטה
שהוא בא להגיד את השם, ואומר אולי צריך להגיד את השם שידעו [או משהו בסגנון הזה אם אני לא מדייק]
כך שקרוב לודאי הוא כן התכוין למה שכתבו בעלון, ופשיטא שעורך העלון שאלו מה לכתוב ואמר אחד מכסא רחמים ע"ה.
 
הגררכ"צ היה נשיא הישיבה, הגרבח"ס לא היה חלק מהישיבה רשמית, אבל בהחלט היה קשור אליו
זה בדיוק כמו להגיד על הרב יצחק "אחד מפורת יוסף". נשמע הגיוני?
אגב אם תתבונן בהסרטה
שהוא בא להגיד את השם, ואומר אולי צריך להגיד את השם שידעו [או משהו בסגנון הזה אם אני לא מדייק]
כך שקרוב לודאי הוא כן התכוין למה שכתבו בעלון, ופשיטא שעורך העלון שאלו מה לכתוב ואמר אחד מכסא רחמים ע"ה.
דברים פשוטים וברורים.
 
לעיל הבאנו מדברי ר' יצחק יוסף גבי ספר מעשה ב"ד, אך עתה נתייחס לעוד חלק שבדבריו שם

והוא- שמספר שאביו הרב עובדיה היה בגניזה הקהירית, ושקיבל אישור מיוחד מהמלך פארוק וכו'

וכן כתב זאת בספריו וכגון:

ילקוט יוסף פורים תשע"ג עמ' תרסג

שלחן המערכת ח"ב עמ' תרפד



אך לא מיניה ולא מקצתיה

כי סיפור זה לא יכול להתרחש משתי סיבות א. כי הגניזה הקהירית היא הייתה פתוחה לכל, ולא היה צריך שום אישור מיוחד לכך

זה בכלל היה עלייה בעזר"נ של הבית הכנסת היהודי שבקהיר מקום טחוב וישן ולא צריך שום אישור.

ב. הגניזה הזו פונתה בשנת 1890 ע"י "שכטר" עוד הרבה לפני שהר' עובדיה הגיע למצרים

הגניזה הזו פונתה בכמה שלבים, הראשון שעלה לשם הוא ר' "יעקב ספיר" וכך עם הזמן עלו לשם פרופסורים של כת"י והיו מפנים משם אט אט, עד שבסוף 1890 פונתה כליל.



ועתה אעלה הקבצים בעניין זה.
2.PNG

קבצים מתוך ספר "הגניזה והגניזות

3 מתוך ספר הגניזה והגניזות.PNG
4 הגניזה והגניזות ב.PNG

קובץ מתוך ספר "סדרי חינוך"

5 מתוך ספר סדרי חינוך.PNG
 
עתה אעלה את דברי הראשון שגילה ועלה לגניזה הקהירית מלפני 160 שנה לערך הלא הוא ר' "יעקב ספיר" שביקר בהרבה קהילות בעולם ובניהם מצרים וכתב זאת בספרו "אבן ספיר", ובו מתואר איך היה הגניזה הנ"ל בבית הכנסת המרכזי שם במצרים, ולמה עד שהוא בא לא עלה לשם אף אחד

והוא בעצם פתח פתח פתח וצוהר לבאים אחריו לעלות לשם ולקחת ככל אשר חפצה נפשם עד שהתרוקנה בשנת 1890

א.PNG
ב.PNG
ג.PNG
ד.PNGה.PNG
 
מקובלנו שלדון לכף זכות זה כשיש חמישים חמישים אז צריך להכריע לכף זכות
כשזה 99 ואחוז זה הוכרע לבד
אז תימא גדולה יש לי עליך למה אתה מעקם את השכל כ"כ בשביל לדונו לכף זכות
היות שאכמ"ל, חיפשתי באוצה"ח מי שהאריך בזה, עי' במצורף (בפרט עמ' תרצ"ז - ת"ש) ותרו"צ
מעניין לאיפה נעלמו כל הלימודי זכות השונים והמשונים והמשעשעים של @אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י ושל @אור יעקב כשמדובר בחכמים ורבנים אחרים.
עי' כאן לדוגמא
זה בדיוק כמו להגיד על הרב יצחק "אחד מפורת יוסף". נשמע הגיוני?
הרב יצחק אינו מזוהה כלל עם פורת יוסף, משא"כ אלו, ופשוט
 

קבצים מצורפים

כהמשך למה שהעלתי למעלה מהשיעור השבועי של ר' יצחק יוסף

יעויין כאן

שנתייחס לחלק האחר שאמר שם בשיעור, והוא- שהרב עובדיה ביקר בגניזה הקהירית וקיבל אישור מפורש לכך מפארוק.

אמנם לפי המציאות- סיפור זה אינו יכול להיות בעליל משתי סבות טכניות, א'- שהגניזה הקהירית לא היה צריך שום אישור להכנס לשם, כי זה היה בעליית טחב שבבית הכנסת היהודי בקהיר, וכל דכפין נכנס לשם.
ב'- שהגניזה הזו פונתה לגמרי בסוף שנת 1890 הרבה הרבה לפני שהר' עובדיה בכלל הגיע למצרים

יעו"ש לאשכול שהפנתי
 
דרך אגב ראיתי את הדברים בשלחן המערכת ויצא לי ג' דברים.

1. הסיפור הנ"ל לא מדבריו של הרב יצחק יוסף שליט"א שהיה נוכח שם, אלא כך סיפר לו מרן זצוק"ל (והדפיס דברים אלה גם בחיותו של מרן זצוק"ל)

2. הרב יצחק שליט"א כותב שם מפורש שזה חכם אחד "מבני ברק" כך שבאמת יש לומר שאמר זאת לעורך העלון כנ"ל.

3. הרב יצחק שליט"א כותב שם מפורש ש"מחק" את מה שהעתיק וא"כ גם אם זה היה הרב משה לוי זצוק"ל או מישהו אחר, מחק דברים אלו ואין שום ראיה.

1750536790085.png
 
הרב יצחק שליט"א כותב שם מפורש ש"מחק" את מה שהעתיק וא"כ גם אם זה היה הרב משה לוי זצוק"ל או מישהו אחר, מחק דברים אלו ואין שום ראיה.
מה שמחק הוא רק את העניין של מעשה ב"ד
אבל אין שום תשובה של הרב משה לוי על "קראים" להתירם הנשיואין
כך שזה אינו יכול להיות טכנית קשור לר' משה לוי
 
אבל אין שום תשובה של הרב משה לוי על "קראים" להתירם הנשיואין
כך שזה אינו יכול להיות טכנית קשור לר' משה לוי
יש לו תשובה של כמה עמודים על נושא הקראים בספר מלוה ה', ויכול להיות שהכניס שם את הספר הנ"ל.
 
יש לו תשובה של כמה עמודים על נושא הקראים בספר מלוה ה', ויכול להיות שהכניס שם את הספר הנ"ל.
כן
רק תסתכל על התאריכים
מתי יצא הספר מלוה ה' שכתב שם את התשובה הנ"ל
ומתי יצא יביע אומר עם התשובה של ההיא
ותראה שזה לא יכול להיות הר' משה לוי בעליל, כי הדפיס את זה עוד לפני יביע אומר
 
אתה אומר זאת מידיעה?
אשמח למקור...
א. תראה שם בספר מלוה ה' שאת ההקדמה שם כתב כבר בסוף תשנ"ד [כפי שחתם שם את התאריך]
ב. הר' מזוז העיד כן [עיין לעיל שמו בבית נאמן את הקטע] שהספר מלוה ה' יצא "חצי שנה" קודם יביע אומר הנ"ל
 
א. תראה שם בספר מלוה ה' שאת ההקדמה שם כתב כבר בסוף תשנ"ד [כפי שחתם שם את התאריך]
אוסיף לומר שאת ההקדמה כתבה בסוף תשנ"ד וכבר הספר היה מוכן ועומד להדפסה כפי שכתוב בהקדמה, ומיד בתחילת תשנ"ה הדפיס הספר
מלוה ה.JPG
מלוה ה- ב.JPG
 
א. תראה שם בספר מלוה ה' שאת ההקדמה שם כתב כבר בסוף תשנ"ד [כפי שחתם שם את התאריך]
ב. הר' מזוז העיד כן [עיין לעיל שמו בבית נאמן את הקטע] שהספר מלוה ה' יצא "חצי שנה" קודם יביע אומר הנ"ל
צודק...
באמת קשה לומר זאת על הרב משה לוי זצוק"ל.
(אא"כ אולי ראה את הדברים באור תורה, אבל איך שהרב יצחק יוסף שליט"א כתב לא משמע כן)
 
הרב יצחק במאמרו הנ"ל סה"כ תימצת את דברי אביו מרן הגרע"י זיע"א שכתב איהו בעצמו את המילים "בספר מעשה בי"ד" (נדפסה תשובתו בקובץ משנת יוסף גליון יג עמ' שעא), ואין עליו השגה בענין זה, שהוא זה שטעה. כי כאמור בא סה"כ להליץ יושר ע"ד אביו בתקופה הנ"ל, והיה צריך לערוך את תשובתו ועשה כנ"ל.
וא"כ יתכן שהרב משה לוי זצ"ל ראה זאת במאמר הנ"ל, או שראה את התשו' כת"י של מרן זיע"א שאולי נדפסה אז באיזה'ו מקומן.
 
וא"כ יתכן שהרב משה לוי זצ"ל ראה זאת במאמר הנ"ל, או שראה את התשו' כת"י של מרן זיע"א שאולי נדפסה אז באיזה'ו מקומן.
יתכן מאוד שהרב משה לוי העתיק מיביע אומר שאמור לצאת לאחמ"כ
מאוד יתכן [איך לא חשבנו על זה לבד]
 
יתכן מאוד שהרב משה לוי העתיק מיביע אומר שאמור לצאת לאחמ"כ
מאוד יתכן [איך לא חשבנו על זה לבד]
לא כתבתי שהעתיק מיבי"א, אלא מהתשו' הקצרה שמרן הגרע"י כתב לפנ"ז, בשנת תשל"ג, והתפרסמה לפי חיפוש קטן כבר בתשמ"ד בס' המעמד האישי של הקראים עמ' 139 ואולי בעוד מקומות.
 
לא כתבתי שהעתיק מיבי"א,
אבל בסיפור שם כותב שזה היה מיביע אומר..

מ"מ- אין דרך הר' משה לוי להעתיק מיביע אומר מבלי לכתוב, מי שמכיר את סגנונו תמיד ותמיד מזכיר הן זה דברים שמסכים עמו וכן בדברים חלוקים תמיד מזכיר
ואין זה דרכו להעתיק ממנו מבלי לציין [ועוד דבר כזה קריטי, שאינו מצוי כזה ספר כ"ש דכ"ש היה מזכירו].
כך שזה ודאי מנותק מהמציאות מכל כיוון
 
אבל בסיפור שם כותב שזה היה מיביע אומר..
אה"נ, יתכן שבפרט זה חל אי דיוק. אבל מכאן ועד להעביר את הטעות לרב יצחק יש מרחק.
מ"מ- אין דרך הר' משה לוי להעתיק מיביע אומר מבלי לכתוב, מי שמכיר את סגנונו תמיד ותמיד מזכיר הן זה דברים שמסכים עמו וכן בדברים חלוקים תמיד מזכיר
ואין זה דרכו להעתיק ממנו מבלי לציין [ועוד דבר כזה קריטי, שאינו מצוי כזה ספר כ"ש דכ"ש היה מזכירו].
כך שזה ודאי מנותק מהמציאות מכל כיוון
זו כבר טענה אחרת, שצריכה לדון בפנ"ע.
 
אה"נ, יתכן שבפרט זה חל אי דיוק. אבל מכאן ועד להעביר את הטעות לרב יצחק יש מרחק.
לא העברנו את הטעות
אלא הוכחנו שהוא עצמו כתב באור תורה הנ"ל וייחס זאת לאחרים
 
דיברנו הרבה על הגניזה הקהירית,

עתה הגיע הזמן להעלות את התמונה של "המקום הנכסף".

כל אחד בטח מדמיין איזה אתר ארכיאולוגי שמור וכד'

שצריך איזה אישור מיוחד לעלות לשם.



אך לא כך הן פני הדברים, סה"כ זה היה כוך בעלייה שבבית הכנסת שהיו צריכים לעלות לשם עם סולם.



התמונה היא מתוך ספר "קטלוג קטעי גניזת קהיר" ח"א

ובו רואים את הבית הכנסת המדובר "בית כנסת בן עזרא" [החלון שבצד שמאל למעלה הוא הכוך המדובר, שעם השנים הצטבר בתוכו המון כת"י שונים]




תמונת הגניזה בבית הכנסת בקהיר.JPG
 
ראשי תחתית