ובתקנות כהנ"ל אין נפק"מ אלא לשימוש באמצעי הכפיה של רב הקהילה כדוגמת הנ"ל, בדרך כלל - קבלה למוסדות חינוך, אבל לא להלכה, כי אין בכוחם של חכמי הדור לגזור גזירות אחר חתימת התלמוד (וכנודע מדברי הרא"ש שבת כ"ד, והרב המגיד פ"ה מהלכות חוה"מ הלכה כ', והר"ן בתשובת הריב"ש סי' ש"צ, והבית יוסף או"ח סי' תס"ב, וכ"כ הרבה מגדולי האחרונים, וכ"כ פרי חדש או"ח סי' תס"א ד"ה עוד, יו"ד סי' פ"ז ס"ק ז', יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י', הגר"ח פלאג'י בשו"ת חיים ושלום דף מ"ד, שו"ת אגרות משה אה"ע סי' י"ב, ד"ה וכעין ראיה, שו"ת אור יצחק אה"ע סימן ג, שו"ת אז נדברו חלק י"א סי' נ). וממילא אין תוקף הלכתי לתקנה שתיקן רב פלוני בקהילתו, אלא המלצה בעלמא, ובפרט אם חזינן שלא התקבלה תקנתו כלל.