משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 606
איתא בגמ', "אמר רבי: בא"י לשון סורסי למה? אלא אי לשון הקודש אי לשון יוונית!"
לכאורה לשון סורסי היא כמו יידיש אצל האשכנזים (שפה יהודית הבנויה על גרמנית עתיקה ועוד כמה שפות), מרוקאית יהודית אצל המרוקאים (שפה יהודית הבנויה על השפה הערבית ועוד כמה שפות), לאדינו אצל יוצאי ספרד... כך היא השפה הסורסית, שפה יהודית הבנויה על השפה הארמית, וכפי שמבאר רש"י.
ומצינו שחז"ל דיברו בשבח השפה הזאת, שאף מוזכרת בתורה: "ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יוחנן: שלא יהא לשון סורסי קל בעיניך. שבתורה ובנביאים ובכתובים הוא אמור. בתורה כתיב ויקרא לו לבן יגר שהדותא" (ירושלמי סוטה פרק ז).
ואע"פ כן תמה רבי, מדוע לדבר ביידיש בארץ ישראל? או לשון הקודש או אנגלית!
◆◆◆
עוד יש להעיר על שאלת הגמ', איני והאמר רבי. הרי מעיקרא גזרו "ארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית", אז מה ההו"א להעלות על הדעת שזה כולל גם שפה יוונית? ואיך תירוץ הגמ' לא היה ברור למקשן).
◆◆◆
עוד יש להעיר על מאמר הגמ' שם, "אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות למדו תורה וחמש מאות למדו חכמת יוונית", ומשמע שחמש מאות כלל לא למדו תורה אלא רק חכמה יוונית, והוא תימה, דהגם שנצרכו לחכמה זו, כיצד התירו להם לעזוב את התורה וללמוד רק חכמה יוונית. ומילא אם היו מקדישים לזה כמה שעות אחר צהרים, ניחא, אבל ללמוד רק חכמה יוונית מהיכי תיתי.
ובמדרש שנינו, "שאל בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל את רבי יהושע כגון שלמדתי כל התורה כולה, מהו שאלמוד חכמת יוונית, קרא עליו את המקרא הזה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה, צא ובדוק שעה שאינה מן היום ולא מן הלילה, ולמוד חכמת יוונית" (פסיקתא שמות כ"ה).
ועוד יותר תימה ע"פ מה שכתב בחידושי הגרי"ז שם, "ונראה בזה דהאיסור ללמוד חכמת יוונית דקאי ע"ז בארור, הוא דוקא כשלומד לשם חכמה, אבל אם לומד לצורך הצלת הציבור שרי, אף על גב דהשתא בשעה שלומד אין בזה עדיין צורך, דכיון שיכול לבוא מזה צורך הציבור והוא לומד לשם זה, וגם הוא מקורב למלכות דיוכל עי"ז לעזור לציבור לא הוי בכלל ארור, אבל לגבי האיסור דביטול תורה בזה בעינן שיהיה בשעת הלימוד גופא צורך ציבור דהצלת הציבור דוחה ביטול תורה, אבל אם השתא עדיין אין בלימודו צורך הציבור, אלא דיוכל להיות מזה אח"כ הצלת הציבור, אין נדחה ביטול תורה מפני זה".
ובוודאי שכל אותם חמש מאות ילדים לא היו נצרכים לאלתר להציל את עם ישראל בקרבתם למלכות, ולא היה זה פיקוח נפש מיידי, אלא שבעתיד אולי יצטרכו לזה עקב קרבתם למלכות.
עוד יש להעיר ע"פ המקובל בימינו מגדולי ישראל לא לשלב לימודי חול בישיבות, ואיך שם מלכתחילה לקחו 500 ילדים ולימדו אותם חכמה יוונית שמא בעתיד יזדקקו לזה.
לכאורה לשון סורסי היא כמו יידיש אצל האשכנזים (שפה יהודית הבנויה על גרמנית עתיקה ועוד כמה שפות), מרוקאית יהודית אצל המרוקאים (שפה יהודית הבנויה על השפה הערבית ועוד כמה שפות), לאדינו אצל יוצאי ספרד... כך היא השפה הסורסית, שפה יהודית הבנויה על השפה הארמית, וכפי שמבאר רש"י.
ומצינו שחז"ל דיברו בשבח השפה הזאת, שאף מוזכרת בתורה: "ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יוחנן: שלא יהא לשון סורסי קל בעיניך. שבתורה ובנביאים ובכתובים הוא אמור. בתורה כתיב ויקרא לו לבן יגר שהדותא" (ירושלמי סוטה פרק ז).
ואע"פ כן תמה רבי, מדוע לדבר ביידיש בארץ ישראל? או לשון הקודש או אנגלית!
◆◆◆
עוד יש להעיר על שאלת הגמ', איני והאמר רבי. הרי מעיקרא גזרו "ארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית", אז מה ההו"א להעלות על הדעת שזה כולל גם שפה יוונית? ואיך תירוץ הגמ' לא היה ברור למקשן).
◆◆◆
עוד יש להעיר על מאמר הגמ' שם, "אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות למדו תורה וחמש מאות למדו חכמת יוונית", ומשמע שחמש מאות כלל לא למדו תורה אלא רק חכמה יוונית, והוא תימה, דהגם שנצרכו לחכמה זו, כיצד התירו להם לעזוב את התורה וללמוד רק חכמה יוונית. ומילא אם היו מקדישים לזה כמה שעות אחר צהרים, ניחא, אבל ללמוד רק חכמה יוונית מהיכי תיתי.
ובמדרש שנינו, "שאל בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל את רבי יהושע כגון שלמדתי כל התורה כולה, מהו שאלמוד חכמת יוונית, קרא עליו את המקרא הזה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה, צא ובדוק שעה שאינה מן היום ולא מן הלילה, ולמוד חכמת יוונית" (פסיקתא שמות כ"ה).
ועוד יותר תימה ע"פ מה שכתב בחידושי הגרי"ז שם, "ונראה בזה דהאיסור ללמוד חכמת יוונית דקאי ע"ז בארור, הוא דוקא כשלומד לשם חכמה, אבל אם לומד לצורך הצלת הציבור שרי, אף על גב דהשתא בשעה שלומד אין בזה עדיין צורך, דכיון שיכול לבוא מזה צורך הציבור והוא לומד לשם זה, וגם הוא מקורב למלכות דיוכל עי"ז לעזור לציבור לא הוי בכלל ארור, אבל לגבי האיסור דביטול תורה בזה בעינן שיהיה בשעת הלימוד גופא צורך ציבור דהצלת הציבור דוחה ביטול תורה, אבל אם השתא עדיין אין בלימודו צורך הציבור, אלא דיוכל להיות מזה אח"כ הצלת הציבור, אין נדחה ביטול תורה מפני זה".
ובוודאי שכל אותם חמש מאות ילדים לא היו נצרכים לאלתר להציל את עם ישראל בקרבתם למלכות, ולא היה זה פיקוח נפש מיידי, אלא שבעתיד אולי יצטרכו לזה עקב קרבתם למלכות.
עוד יש להעיר ע"פ המקובל בימינו מגדולי ישראל לא לשלב לימודי חול בישיבות, ואיך שם מלכתחילה לקחו 500 ילדים ולימדו אותם חכמה יוונית שמא בעתיד יזדקקו לזה.