תכלת בזמן הזה בירור הדין ודעת רבותינו

  • יוזם האשכול יוזם האשכול החש בראשו
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
  • מומלץ
כבר כתבתי לעיל, שמכיון שאין מצות התכלת שייכת בזמן הזה, היא הראיה שהתכלת המצויה בזמן הזה אינה התכלת.
ומה שכתבתי כאן אינו אלא שמצאנו כעין זה שיש מצוות שתיקונם אינו שייך בזמנים מסוימים. ואם באמת היה בא אליהו ומורה לנו מה התכלת, יתכן שהיינו מחוייבים להטיל אותה אף לפי המקובלים, אך כיון שאינו ברור מה התכלת מוכח מדברי האר"י שאין זמנו שייך בזה"ז, שאין זו התכלת.

שוב ראיתי שכוונתי מעט לדברי המקובל מוהר"י הלל שליט"א
1744965803848.png1744965844007.png
 
דבריך יפים אבל למעשה אתה לובש ד' כנפות וחייב מהתורה להטיל בה פתיל תכלת ואיך דברי האר''י שהתיקונים לא שייכים בזמה''הז יכולים לפטור אותך מזה?
אתה מניח תפילין החול המועד?
(מרן בשולחנו הטהור סי' ל"א פסק שלא להניח, אך בב"י הביא שמקורו מהזוהר והמניח בחוה"מ הרי הוא מקצץ בנטיעות. ושמא אף הזוהר ח"ו חשוד באפיקורסות. ואף הרמ"א שהביא המנהג להניח תפילין בחוה"מ, מ"מ האשכנזים באר"י נהגו כמנהג השו"ע עפ"י הזוהר הקדוש ואינם מניחים תפילין בחוה"מ. ומיהו יש שמניחים בביתם, אך מנהג הספרדים בכל קהילותיהם שלא להניח תפילין בחוה"מ עפ"י דברי הזוה"ק).
 
אני יודע שעם ישראל קיבלו עליהם את הש''ס כמחייב ואין אפשרות לחלוק עליו כבודו קיבל מרבותיו מסורת אחרת בענייין?
מקובלנו מהגר''א דאין בשום מקום סתירה בין הנסתר לנגלה מלבד שני מקומות (לענין לסדר מיטתו בין צפון לדרום ולעבור לפני המתפלל)
 
חוץ מזה שההכרזה שמי שלא מאמין בדברי האריזל נקרא אפיקורוס אחר המחילה היא קצת נפרזת
?!
אני אמרתי על מי שלא מאמין בזוהר שהוא אפיקורוס, ואני עומד אחר כל מילה !
לגבי האר''י, ידוע דהגר"א חלק על האר''י וסבר דקבלת האר''י אינה כולה מפי אליהו רק קצת
אבל דעת חכמי הספרדים שכולה מפי אליהו
ולכן לדידן לדברי האר''י יש דין כמו של ''נבואה''
ואם תשאל לא בשמים היא ?
א. קי''ל להלכה דמשגיחין בבת קול
ב. אף אי נימא דלא משגיחין בבת קול, אליהו הנביא אינו דומה, כיון שפינחס הוא אליהו וקיבל ממשה רבנו ע''ה בעצמו, ''כלי ראשון'' וירד לעולם בגוף גשמי ללמד את תורת הסוד
 
?!
אני אמרתי על מי לשא מאמין בזוהר והא אפיקורוס, ואני עומד אחר כל מילה !
לגבי האר''י, ידוע דהגר'א חלק על האר''י וסבר דקבלת האר''י אינה כולה מפי אליהו רק קצת
אבל דעת חכמי הספרדים שכולה מפי אליהו
ולכן לדידן לדברי האר''י יש דין כמו של ''נבואה''
ואם תשאל לא בשמים היא ?
א. קי''ל להלכה דמשגיחין בבתקול
ב. אף אי נימא לדא משגיחין בבת קול, אליהו הנביא אינו דומה, כיון שפינחס הוא אליהו וקיבל ממשה רבנו ע''ה בעצמו, ''כלי ראשון'' וירד לעעולם בגוף גשמי ללמד את תורת הסוד
מה שכתבת באות ב', הנני לחזק את דבריך שכן היא שיטת מהר"י הלל שליט"א, שקבלת האר"י מפי אליהו היא כהכרעת ודאי, ואין לעורר עליה מדין לא בשמים היא, כיון שאליהו ירד לעולם בגוף גשמי ללמד את תורת הסוד לאריז"ל.

שו"ת וישב הים חלק ג סימן לט
וכבר הארכתי בזה בס"ד בספרי שו"ת וישב הים (ח"ב סימן י"ד), ויישבתי קושיא זו בשבעה דרכים כיעו"ש. ונזכיר כאן אחד היישובים היותר מוכרחיים ואמיתיים ומיוסדים. והוא על פי מ"ש החתם סופר (בשו"ת חלק ו' בליקוטים סימן צ"ח), שכאשר נגלה אליהו זכ"ל בעולם הזה בנפש ובגוף כדי ללמד תורה אל הזוכה לכך, אזי דינו כרב ומלמד חי וקיים המוסר תורה לתלמידו, ואין בקבלת תורה באופן זה חשש משום לא בשמים היא כלל, ושפיר פוסקים כוותיה. אבל כאשר מתגלה אליהו זכ"ל בהשגה שכלית בלבד, ולא נגלה בגוף ממש כנ"ל, אז אמרינן ביה לא בשמים היא. וכן מוכח חילוק זה בתיקונים (תיקון ז' מזוהר חדש דף ק"ס ע"א). ומפורש להדיא בזוהר (חלק ב' דף קצ"ז ע"א, ובחלק ג' דף פ"ח ע"ב), עיין גם בפרדס רימונים (שער כ"ד פרק י"ד), שכאשר נגלה אליהו בהתלבשות גופו, הוא נקרא חי וקיים, שהרי לא מת מעולם, אלא עלה בחיים חייותו בסערה לשמים, וממילא התורה שמלמדה להזוכה לה, היא אמיתת התורה שקבל מפי משה רבינו, שהרי פנחס הוא אליהו (עיין ילקוט שמעוני ריש פרשת פנחס, ובפרקי דרבי אליעזר פרק י"ז, ובזוהר חלק ג' ריש פרשת פנחס). ורב שלימד תורה לתלמידו, אין בתורתו חשש משום לא בשמים היא כלל. עי"ש בדברינו באורך גדול בכל זה, דאין שייך דבר זה אלא רק באליהו זכ"ל דוקא מפני שמעולם לא מת, אלא עלה בסערה לשמים בהיותו חי וכנ"ל, ולכן כאשר מתגלה בעולם הזה בגופו ללמד תורה, כרב לתלמיד, נקרא חי וקיים, ולא שייך ביה איסור דלא בשמים היא. והרי כבר הבאנו לעיל מדברי הרח"ו ז"ל גופא, שנגלה אליהו זכ"ל להאר"י ז"ל באופן שפה אל פה דיבר עמו פנים בפנים כרב לתלמיד, ולא "בטמירו בעין השכל" בלבד, ולכן תורתו היא תורת אמת, תורת האר"י החי, שבכחה להכריע לדינא.
 
האריזל הוא כאחד מחכמי ישראל
ח''ו
החיד''א כותב שאילו הב''י ידע מדברי האר''י, היה חוזר בו בכל מקום שכתב דלא האר''י, אלא שמרן הב''י לא זכה להשיג את חכמת האר''י, ולא ידע אפי' אחד ממאה מגדולתו (אלו המילים של מרן החיד''א, לא שלי)
ומכיוון שברור שרבותינו הראשונים לא מסכימים לזה שאין המצווה נוהגת בזמן הזה ואין בזה מחלוקת כלל הלכה כמותם
האר''י רב כוחו להכריע אפי' בין הראשונים, לדידן דקי''ל דקבל קבלתו מאליהו הנביא, דלא כהגר''א
ואפילו אם יבוא הנביא ישעיהו בכבודו ובעצמו לא נשמע לו לבטל דברי התורה [חוץ מהוראת שעה כמובן]
אכן לענ''ד, בנידו''ד דתכלת אין הכרח גמור דכוונת האר''י לבטל התכלת כמו שלענין צדקה לא היתה כוונתו לבטל המצוה לגמרי כמו שכבוד תורתו כתב בא' ההודעות
כי למעשה אין מציאות בעולם של מח' בין הפשט לקבלה, והכל נובע משטחיות וחוסר הבנה
 
החיד''א כותב שאילו הב''י ידע מדברי האר''י, היה חוזר בו בכל מקום שכתב דלא האר''י, אלא שמרן הב''י לא זכה להשיג את חכמת האר''י, ולא ידע אפי' אחד ממאה מגדולתו (אלו המילים של מרן החיד''א, לא שלי)
שו"ת וישב הים חלק ג סימן לט
וכתב הרב המופלא חיד"א הי"ו בברכי יוסף (סימן מ"ו אות י"א) וז"ל: ועתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך זאת הברכה על פי כתבי רבינו האר"י ז"ל, כי אף שקבלנו הוראות מרן ז"ל, קים לן דאלמלא מרן אף הוא ראה דעת קדוש האר"י זצ"ל גם הוא יודה לברכה וכו', עכ"ל. הרי שהביא כלל זה בפשיטות, וסמך עליו לדינא לברך נגד דעת מרן ז"ל.

שו"ת וישב הים חלק ג סימן לט
וכן כתב בכללי הפוסקים שבשדי חמד (סימן י"ג סוף אות ל"א) וז"ל: אף דקבלנו הוראות מרן, היינו דוקא בדבר שאינו חולק עם רבינו האר"י ז"ל, אבל אם הם חולקים בדבר שאין בו גילוי [מפורש] בתלמוד, נקטינן כרב האר"י, משום שפשיטא לן דאילו מרן ידע דעל דרך האמת הדין כן, אף הוא היה מורה ובא כן.
 
את הרעיונות האלה אמרו כבר הקדמונים הנקראים תלמידי ישוע הנצרי
רח''ל, אתה מזכיר את סגנון המשומד ח.ש. ימח שמו וזכרו, שטוען שהוזהר נכתב ע''י נוצרים עפ''ל. (עיין בטינופת שהוא מפיץ ביוטיוב, אם יש לך גישה לטומאה הנ''ל)
אין הבדל בין מצוות תכלת לתפילין אם תכלת יכול להיות שעכשיו היא לא נוהגת אז אולי גם תפילין ומילה לא מתאימים לגלות
שטויות.
הלימוד זכות היחיד שיש לי הוא שאתה מתכוין שאם האר''י אמר שעכשיו זה לא הזמן של התכלת ממילא לא יכול להיות שזה התכלת האמיתי אלא וודאי זה טעות
לא
האר''י והקבלה מכריעים בין כל הראשונים והאחרונים, לדוג' נפסק בשו''ע (וכן מנהג הספ') שלא לברך ברכת הלבנה לפני ז' ימים מעת המולד, למרות שאין שום מקור לזה בכל הראשונים, מלבד בזוהר, וכן לענין קריאה בלחש עם הבעל קורא בקריאת התורה, וכן תפילין בחוה''מ ועוד ועוד. דברים שאין רמז בפשט בראשונים, והאר''י והקבלה מכריעים נגד פשט הראשונים
 
אין הבדל בין מצוות תכלת לתפילין אם תכלת יכול להיות שעכשיו היא לא נוהגת אז אולי גם תפילין ומילה לא מתאימים לגלות
פשוט לא למדת את דברי האר"י בענין, יש ענין דוקא להיעלמות מצות התכלת, וראה בקטע המצולם שהבאתי לעיל מספר וישב הים, ועיי"ש כל תשובתו באורך.
 
אתה מניח תפילין החול המועד?
(מרן בשולחנו הטהור סי' ל"א פסק שלא להניח, אך בב"י הביא שמקורו מהזוהר והמניח בחוה"מ הרי הוא מקצץ בנטיעות. ושמא אף הזוהר ח"ו חשוד באפיקורסות. ואף הרמ"א שהביא המנהג להניח תפילין בחוה"מ, מ"מ האשכנזים באר"י נהגו כמנהג השו"ע עפ"י הזוהר הקדוש ואינם מניחים תפילין בחוה"מ. ומיהו יש שמניחים בביתם, אך מנהג הספרדים בכל קהילותיהם שלא להניח תפילין בחוה"מ עפ"י דברי הזוה"ק).
ממש קשור

זה מחלוקת ראשונים שבגלל הזהר נהגו כצד אחד אין בזה קשר לנידון דידן
 
העניין
מקובלנו מהגר''א דאין בשום מקום סתירה בין הנסתר לנגלה מלבד שני מקומות (לענין לסדר מיטתו בין צפון לדרום ולעבור לפני המתפלל)
שאיפה שיש סתירה מה עושים אז הגר''א דוחק בזהר ולא בגמרא [וכמו בי''ב חלות שדחק מאוד בלשון הזהר ובתפילין דר''ת ובעוד כמה וכמה מקומות]

ומחילה אני לא יודע איך אתה מעיז לבטל מצווה מדאורייתא על סמך שמועה מהגר''א שאין מחלוקת
 
ישמעו אזניך מה שפיך מדבר
הזוהר מכריע בין ראשונים, בביטול מצות עשה !
ובפרט שאין ראיה מהש'ס לא להניח, והראשונים כתבו את זה ע"פ הזוהר !
הראשונים לא כתבו ע''פ הזהר זה הבלים

יש הרבה ראיות!!!

הכרעה במחלוקת זה שונה וכמו שברור לכל בן דעת [זה כמו אתרא דמר]
 
העניין
שאיפה שיש סתירה מה עושים אז הגר''א דוחק בזהר ולא בגמרא [וכמו בי''ב חלות שדחק מאוד בלשון הזהר ובתפילין דר''ת ובעוד כמה וכמה מקומות]

ומחילה אני לא יודע איך אתה מעיז לבטל מצווה מדאורייתא על סמך שמועה מהגר''א שאין מחלוקת
נכון, כך שיטת הגר"א
אבל כל פוסקי הספרדים; חיד'א, שדי חמד, כה"ח, רח'פ, ר"א מני, בא"ח, ועוד נוהגים תמיד כהאר"י נגד הפשט בין להקל ובין להחמיר
ולכן לדידן שייך אף לבטל מ"ע ע"פ האר"י כמו שלא חוששים לסב"ל נגד האר"י
 
?!
אני אמרתי על מי שלא מאמין בזוהר שהוא אפיקורוס, ואני עומד אחר כל מילה !
לגבי האר''י, ידוע דהגר"א חלק על האר''י וסבר דקבלת האר''י אינה כולה מפי אליהו רק קצת
אבל דעת חכמי הספרדים שכולה מפי אליהו
ולכן לדידן לדברי האר''י יש דין כמו של ''נבואה''
ואם תשאל לא בשמים היא ?
א. קי''ל להלכה דמשגיחין בבת קול
ב. אף אי נימא דלא משגיחין בבת קול, אליהו הנביא אינו דומה, כיון שפינחס הוא אליהו וקיבל ממשה רבנו ע''ה בעצמו, ''כלי ראשון'' וירד לעולם בגוף גשמי ללמד את תורת הסוד
אבל אם אין כל תורתו מאליהו אתה לא יכול להכריע מה מאליהו ומה לא

חוץ מזה שישנם דברים כמו תכלת שאם יבוא ירמיהו בעצמו לא נשגיח בו וכ''ש האר''י
 
רח''ל, אתה מזכיר את סגנון המשומד ח.ש. ימח שמו וזכרו, שטוען שהוזהר נכתב ע''י נוצרים עפ''ל. (עיין בטינופת שהוא מפיץ ביוטיוב, אם יש לך גישה לטומאה הנ''ל)

שטויות.

לא
האר''י והקבלה מכריעים בין כל הראשונים והאחרונים, לדוג' נפסק בשו''ע (וכן מנהג הספ') שלא לברך ברכת הלבנה לפני ז' ימים מעת המולד, למרות שאין שום מקור לזה בכל הראשונים, מלבד בזוהר, וכן לענין קריאה בלחש עם הבעל קורא בקריאת התורה, וכן תפילין בחוה''מ ועוד ועוד. דברים שאין רמז בפשט בראשונים, והאר''י והקבלה מכריעים נגד פשט הראשונים
א. מה הקשר למשומדים אמרתי שמי שחושב שמצווה מהתורה לא שייכת היום גם אם באפשרותנו לקיימה הוא ממשיכו היישיר של ישוע שחיק טמיא

ב. ברכת הלבנה אין שום דבר רע לברך אותה בשבעי גם יצא יד''ח [כמובן שהגר''א פוסק לברך בשלישי אבל זה לא קשור לענייננו] ואף אחד לא חולק שמי שבירך בשלישי יצא
ג.תפילין בחול המועד זה מחלוקת הראשונים
מה למען יי' כל זה קשור לתכלת שהיא מצווה מדאורייתא והאומר שאינה שייכת באיזה זמן ולא צריך לקיימה כפר באחד מהעיקרים????
 
ראשי תחתית