תכלת בזמן הזה בירור הדין ודעת רבותינו
- יוזם האשכול החש בראשו
- תאריך התחלה
- מומלץ
מה גרע מהאר''י שהאר''י יכול לבטל מצוות והוא לא???
מאמין בניסים
חבר פעיל
- הצטרף
- 7/1/25
- הודעות
- 222
ברכת הנותן ליעף כח, לדעת מרן השו"ע היא ברכה לבטלה, ויש ראשונים רבים דס"ל דברכה לבטלה היא איסור דאורייתא,
ואזלינן בתר האר"י וכו"ע נהיגי הכי ומברכי הנותן ליעף כח.
ואזלינן בתר האר"י וכו"ע נהיגי הכי ומברכי הנותן ליעף כח.
אין לי בעיה שתעלם
יש לי בעייה שנאמר שהנה היא לפנינו ולא צריך ללבוש ח''ו
ועוד פעם ועוד פעם
אתה לא מבין את החילוק בין הכרעה במחלוקת שזה גם מנהג יכול להכריע ללחדש דין נגד תלמוד ערוך ונגד חמשה חומשי תורה
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 807
אז מכאן שיש בכוח הזוהר לבטל מ''ע מה''ת !
דברי החיד''א הם חידוש גדול שאני לא מכחיש שהרבה מהקהילות נוהגים אותו אבל גם חכמי ישראל ספרדים ואשכנזים חלקו ע''ז מכול וכול [פרי חדש לדוגמא] ויש חילוק עצום בין זהר שזה מדרשו של רשבי לבין דברים שנאמרו אחר חתימת התלמוד ע''י האר''י
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 807
חידוש גדול ?
הב''י מכריע אין ספור פעמים כהזוהר נגד הראשונים, ואפי' נגד כל הראשונים !
כמו לענין ברכת לבנה, קריאת התורה עם הבעל קורא ועוד.
כמעט כל פוסקי ספרד אימצו את שיטת החיד''א !
מאמין בניסים
חבר פעיל
- הצטרף
- 7/1/25
- הודעות
- 222
בבית יוסף הביא מחלוקת הראשונים בענין הנחת התפילין, ומכל מקום הכרעתו לדינא היא רק על פי הזוהר, וז"ל "ועכשיו נהגו כל בני ספרד שלא להניחם בחול המועד ושמעתי שמקודם היו מניחים אותם בחול המועד כדברי הרא"ש ואח"כ מצאו שכתב רבי שמעון בר יוחי במאמר אחד שאסור להניחם בחול המועד ועל כן נמנעו מלהניחם בחול המועדא וכן כתב מורי דודי הה"ר יצחק קארו ז"ל בתשובה והמאמר ההוא איתיה במדרש הנעלם לשיר השירים (זוהר חדש דפוס מונקאטש שה"ש ח.) על פסוק (שיר השירים א ג) לריח שמניך טובים וזה לשונו רב המנונא סבא הכי אמר אלין אינון ימים דאיקרון טובים ואינון תפילין דרישא דקודשא בריך הוא מנח להון ועל דא איקרון טובים בגין דאינון נהרין ברישא דקודשא עילאה ובכל אתר ימים טובים אינון תפילין דרישא דקב"ה מנח להון חולו של מועד דלא איקרי יום טוב אלין תפילין דדרועא דהא לית לה לסיהרא מגרמא כלום אלא מנהירו דיום טוב תפילין דדרועא דאיהו תפילין של יד לא נהירו אלא מגו נהירו דתפילין של ראש תפלה דרישא יום טוב תפלה דדרועא חולו של מועד ושפיר קאמר והכי איהו ועל דא חולו של מועד אינון לענין עבידתא בגוונא דיום טוב ואיצטריך חדוא בגוונא דיליה ובגיני כך באלין יומין דאינון תפילין דמארי עלמא אסור לאנחא שאר תפילין דהא אלין יומין דאינון תפילין עילאין שראן על רישיהון דישראל קדישין. רבי אלעזר שאיל לרבי שמעון אבוי תינח תפילין דרישא דשריין על רישיהון דישראל קדישין ביום טוב תפילין דדרועא דאיהו חולו של מועד היך אנן אחידן לה א"ל בגין דאנן אחידן לה ואיהי יד כהה אסור למיעבד עבידתא בסטרא דילה ואיצטריך למעבד חדוא בסטרא דתפילין דרישא ועמא קדישא אחידן תפילין ושריא עלייהו ביום טוב ובחולו של מועד ואסיר לאעברא תפילין דמארי עלמא ולאנחא תפילין אחרנין דאינון דוגמא ודיוקנא לתתא. למלכא דבעי לנטרא לעבדיה א"ל עביד דיוקנא דחותמא דילי כל זימנא דההוא דיוקנא יתחזי עלך כולי עלמא יזועון וידחלון מינך לבתר מגו רחימו עילאה דקא רחים ליה מלכא יהב בידיה חותמא דגושפנקא עילאה דיליה כיון דאחיד חותמא עילאה דמלכא בידיה שביק מיניה ההוא דיוקנא דאיהו עבד אי ההוא עבדא דחי חותמא עילאה דמלכא בגין ההוא חותמא דאיהו עבד ודאי בר קטולא הוא ההוא עבדא בגין דאיהו עבד קלנא בחותמא דמלכא ולא חייש ליה ובגיני כך אסיר לעמא קדישא לדחיה חותמא דמלכא עילאה דשרא עלן בגין דיוקנא דאנן עבדין האי במועד ובחולו של מועד וכל שכן בשבת דכולא שרא עלן. ומאחר שבתלמודא דידן לא נתבאר דין זה בפירוש מי יערב לבו לגשת לעבור בקום עשה על דברי רבי שמעון בן יוחי המפליג כל כך באיסור הנחתן".
ביטול מצות עשה, זה דבר לא יתכן על פי הקבלה. אך לומר שמצוה לא שייכת בזמן מסויים, כמו הזוהר שכתב שלא להניח תפילין בחוה"מ, אפשר [והזוהר לא כתב זאת ע"פ ראשונים, אלא ע"פ קבלה דידיה], ה"ה אפשר לומר שתכלת לא שייכת בזה"ז.
ובפרט שמצות תכלת, רמוז כבר בתורה שאינה נוהגת בזה"ז, וכמש"כ תלמיד האר"י הח"י מהרח"ו זיע"א
ביטול מצות עשה, זה דבר לא יתכן על פי הקבלה. אך לומר שמצוה לא שייכת בזמן מסויים, כמו הזוהר שכתב שלא להניח תפילין בחוה"מ, אפשר [והזוהר לא כתב זאת ע"פ ראשונים, אלא ע"פ קבלה דידיה], ה"ה אפשר לומר שתכלת לא שייכת בזה"ז.
ובפרט שמצות תכלת, רמוז כבר בתורה שאינה נוהגת בזה"ז, וכמש"כ תלמיד האר"י הח"י מהרח"ו זיע"א
הבלים
אם הייתה גמ' מפורשת נגד ולא היו בזה מחלוקות ראשונים
[ולדעתי שאפילו אם הרמב''ם היה מגלה את דעתו בבירור ] אף אחד לא היה נוהג כהזהר!!
מאמין בניסים
חבר פעיל
- הצטרף
- 7/1/25
- הודעות
- 222
אין גמרא מפורשת שתכלת שייך בזה"ז.
עוד פעם
מה הקשר בין להקפיד לא לברך עד היום השביעי ללבטל מצוות עשה נפלת על הראש??
בדרך אגב אין זה זהר אלא מהרי ג'קטלייא
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 807
כי לא תיתכן כלל סתירה בין הש''ס לזוהר !
תביא לי מקום אחד (!) שיש סתירה !
אם יש סתירה או מפרשים את הגמ' אחרת, או את הזוהר אחרת !
כך שכל הנידון הוא מיותר !
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 807
ע''פ הסוד כמובן, וגם האר''י ס''ל הכי
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 807
עבר פורים
מאמין בניסים
חבר פעיל
- הצטרף
- 7/1/25
- הודעות
- 222
אבל אין זוהר שאומר שלא שייך, אז מן הסתם שייך.
ונראה לי שבהודעתך יש קצת ליצנות מדברי האר"י. וצ"ע.
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 807
גם לפי האר''י יתכן שהי''ב חלות זה לא חיוב גמור, אלא רק 'לכתחילה' ו'מידת חסידות' כמ''ש רבנו האור לציון בכללי הפסיקה (עי' בהקדמה לשו''ת אור לציון ח''ב) ואין שום גמ' שכתוב שאין מידת חסידות והנהגה טובה בי"ב חלות
ובפרט שיש שפירשו הזוהר אחרת כהגר''א
יתכן
כמובן שאין שום אר''י שאומר שאם יש לפניך תכלת לא ללבוש
וסתם שאלה אם היה אר''י שהיה אומר שתחת שלטון הציונים לא שייך תפילין מה הייתה עושה???