תכלת בזמן הזה בירור הדין ודעת רבותינו

  • יוזם האשכול יוזם האשכול החש בראשו
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
  • מומלץ
אגב גם הרבנים הרב חיים רבי והרב גלזר שהם תלמידיו של הגר''י לובשים תכלת
יש עוד הרבה רבני שכונות, מפרסמי עלונים ומוסרי הרצאות שלא לובשים תכלת.
אני מדבר אתך על מרן הגרי"ש אלישיב, מרן הגרח"ק, מרן הגר"נ קרליץ, מרן הרב וואזנר, מרן הגרע"י, ועוד רבים,
ואתה אומר לי הרב חיים רבי והרב ליאור גלזר?????????
 
יש עוד הרבה רבני שכונות, מפרסמי עלונים ומוסרי הרצאות שלא לובשים תכלת.
אני מדבר אתך על מרן הגרי"ש אלישיב, מרן הגרח"ק, מרן הגר"נ קרליץ, מרן הרב וואזנר, מרן הגרע"י, ועוד רבים,
ואתה אומר לי הרב חיים רבי והרב ליאור גלזר?????????
נו ברור שלא רק הם!
אבל כמו בסקרים להבדיל מה שחשוב זה המגמה
והיא הולכת לכיון אחד
ובכללי אני לענ''ד לא חושב שזה תלוי בכמה רבנים לובשים מה
זה קשור להבנת הסוגיה
 
נו ברור שלא רק הם!
אבל כמו בסקרים להבדיל מה שחשוב זה המגמה
והיא הולכת לכיון אחד
ובכללי אני לענ''ד לא חושב שזה תלוי בכמה רבנים לובשים מה
זה קשור להבנת הסוגיה
המגמה הולכת לכיוון אחד?
עדיין לא זכינו שגדולי הפוסקים יטילו תכלת בבגדיהם, ולעת עתה למעלה מתשעים אחוז מהאברכים ובני הישיבות [לאפוקי חרדים עובדים, חסידי ברסלב וכדו'] לא מטילים תכלת בבגדיהם. איפה המגמה בדיוק???

ואם אתה דן שזה קשור להבנת הסוגיא - יש ראיות קשות מאוד שהאק"ק אינו תכלת, ואכמ"ל.
 
נערך לאחרונה:
המגמה הולכת לכיוון אחד?
עדיין לא זכינו שגדולי הפוסקים יטילו תכלת בבגדיהם.

ואם אתה דן שזה קשור להבנת הסוגיא - יש ראיות קשות מאוד שהאק"ק אינו תכלת, ואכמ"ל.
אני ממליץ לך להסתכל ב''מכלול'' הויקפדיה החרדית תראה שזה ממש לא רק הרב מאזוז!
 
אני ממליץ לך להסתכל ב''מכלול'' הויקפדיה החרדית תראה שזה ממש לא רק הרב מאזוז!
עוד כמה רבני שכונות וראשי ישיבות קטנים, שודאי לא נכללו בהגדרת "גדולי ישראל" במובן הפשוט של המילה.
וכמוהם - יש עוד לפחות פי עשרה תלמידי חכמים, רבני שכונות, דיינים, מו"צים, ראשי ישיבות שלא לובשים תכלת.
 
עדות הרה"ג מרדכי עטייה שליט"א מה ששמע מפי הג"ר מרדכי שרעבי זצ"ל
הצג קובץ מצורף 287
בזמן האמוראים בית המקדש היה קיים? נדמה לי שמוסכם שמצוות התכלת קוימה בתקופת האמוראים. ואולי כוונתו על דרך הקבלה ולא להלכה ממש. כמו שהמקובלים אומרים שמצוות שילוח הקן לא שייכת בשמיטה ומצוות צדקה אין זמנה בלילה ועוד כיו"ב.
 
כתב הגר"י הלל בשו"ת וישב הים ח"ד סי' ג',
שבזמן שחרב ביהמ"ק נגנז התכלת ולא נשתייר אלא מעט עד שפסק לגמרי.
[אני לא חושב שהיתה הו"א שמיד כשנשרף ההיכל באורח פלא נגנזו כל החלזונות, וכל הצבע שכבר הפיקו הפך ללבן].
 
כתב הגר"י הלל בשו"ת וישב הים ח"ד סי' ג',
שבזמן שחרב ביהמ"ק נגנז התכלת ולא נשתייר אלא מעט עד שפסק לגמרי.
[אני לא חושב שהיתה הו"א שמיד כשנשרף ההיכל באורח פלא נגנזו כל החלזונות, וכל הצבע שכבר הפיקו הפך ללבן].
וכבר ענו על הטענה הזאת והסבירו (גזרת המלכים וכו. עיין במאמרים שמדברים בנושא)
 
משהו מענין שראיתי
מרן זצ''ל שינה את המשקל שצריך בשביל חלה על סמך הממצאים ההיסטוריונים
לכאו' מאי שנא מתכלת?
 
משהו מענין שראיתי
מרן זצ''ל שינה את המשקל שצריך בשביל חלה על סמך הממצאים ההיסטוריונים
לכאו' מאי שנא מתכלת?
י"ל כמה טעמים בזה.
א. במדרש מבואר שהתכלת נגנזה והגרח"ק נקט דהיינו עד ביאת המשיח, א"כ בהכרח דאק"ק אינו תכלת.
ב. ישנם שאלות קשות על זיהויו כתכלת, א. אינו מן המותר בפיך, וי"א דבעינן בכל המצוות מן המותר בפיך. ב. אין בו עצמות וגידים, ובפשטות בירושלמי מבואר שיש בו עצמות וגידים. ג. ברמב"ם כתוב דמו שחור כדיו. ד. לא מפיקים את הצבע מדמו אלא מהפרשה מסויימת שיש בשלפוחית, ואילו בגמ' כתוב שצובעים בדם חלזון. ה. ברש"י מבואר שדמיו יקרים מפני שעולה מן הים א' לע' שנים, ואילו המציאות כיום שיוקרו הוא מחמת שצריך הרבה מאוד חלזונות כדי לצבוע פתיל א', ולא מחמת שהוא נדיר, אלא אדרבה מצוי הוא לרוב. ו. ע"פ טענות המזהים את האק"ק כתכלת, הם סבורים שצבעו באק"ק בין תכלת ובין ארגמן, וזהו דוחק עצום, שכן לא נרמז אודות זה בחז"ל מאומה. ז. ישנם הרבה חוקרים שטוענים שזיהוי האק"ק כתכלת אינו נכון, ואי"ז דומה כלל לדוגמא שהבאת ממשקל של חלה.
ג. מלבד זאת נחלקו הבבלי והירושלמי אם תכלת צבעו כעין בלו"א או כעין גרי"ן (תוס' סוכה ל"א ב'), ואף אם צבעו תכלת נחלקו הראשונים אם הוא גוון כהה (עיי' רש"י סו"פ שלח) או גוון בהיר (וכמבואר ברמב"ם כטהרו של רקיע). וכיון שאין לנו הכרעה בזה א"א לקיים את המצוה.
ד. מלבד זאת אין ידיעה כיצד מכינים את הצבע, אם בבישול עם סממנים או לא, ונחלקו בזה הראשונים.
ה. מלבד זאת צורת הקשירה ומנין החוטים אין בו הכרעה להלכה.

ומחמת כל הספיקות הנ"ל שב ואל תעשה עדיף, משא"כ לענין הפרשת חלה שהשיעור הוא ענין מציאותי גרידא ואין לו הכחשות רבות וכנ"ל.
 
י"ל כמה טעמים בזה.
א. במדרש מבואר שהתכלת נגנזה והגרח"ק נקט דהיינו עד ביאת המשיח, א"כ בהכרח דאק"ק אינו תכלת.
כבר הסבירו וענו על זה
ב. ישנם שאלות קשות על זיהויו כתכלת, א. אינו מן המותר בפיך, וי"א דבעינן בכל המצוות מן המותר בפיך. ב. אין בו עצמות וגידים, ובפשטות בירושלמי מבואר שיש בו עצמות וגידים.
כנ"ל
ג. ברמב"ם כתוב דמו שחור כדיו.
כנ"ל
ד. לא מפיקים את הצבע מדמו אלא מהפרשה מסויימת שיש בשלפוחית, ואילו בגמ' כתוב שצובעים בדם חלזון.
כנ"ל
ה. ברש"י מבואר שדמיו יקרים מפני שעולה מן הים א' לע' שנים, ואילו המציאות כיום שיוקרו הוא מחמת שצריך הרבה מאוד חלזונות כדי לצבוע פתיל א', ולא מחמת שהוא נדיר, אלא אדרבה מצוי הוא לרוב.
כנ"ל
ו. ע"פ טענות המזהים את האק"ק כתכלת, הם סבורים שצבעו באק"ק בין תכלת ובין ארגמן, וזהו דוחק עצום, שכן לא נרמז אודות זה בחז"ל מאומה.
כנ"ל
ז. ישנם הרבה חוקרים שטוענים שזיהוי האק"ק כתכלת אינו נכון, ואי"ז דומה כלל לדוגמא שהבאת ממשקל של חלה.
בטלים ב60. בעצם בהרבה יותר ראיות שהארגמון קהה קוצים הינו התכלת.
ג. מלבד זאת נחלקו הבבלי והירושלמי אם תכלת צבעו כעין בלו"א או כעין גרי"ן (תוס' סוכה ל"א ב'), ואף אם צבעו תכלת נחלקו הראשונים אם הוא גוון כהה (עיי' רש"י סו"פ שלח) או גוון בהיר (וכמבואר ברמב"ם כטהרו של רקיע). וכיון שאין לנו הכרעה בזה א"א לקיים את המצוה.
כנ"ל לעיל
ד. מלבד זאת אין ידיעה כיצד מכינים את הצבע, אם בבישול עם סממנים או לא, ונחלקו בזה הראשונים.
דווקא יודעים. תבדוק בבתי המלאכה ותלמד את הנושא.
ה. מלבד זאת צורת הקשירה ומנין החוטים אין בו הכרעה להלכה.
בערך כמו כל הלכה.
ומחמת כל הספיקות הנ"ל שב ואל תעשה עדיף,
גם תפילין/שבת/תפילה/כמון מצוות אתה יודע כמה מחלוקות יש? ה' ישמור. שיטה מעניינת יש לך
משא"כ לענין הפרשת חלה שהשיעור הוא ענין מציאותי גרידא ואין לו הכחשות רבות וכנ"ל.
למאי נפק"מ הכחשה אחת או רבות, לשיטתך כל עוד הרקיע לא נבקע ומשה רבנו מסר לך את המצווה ביד - היא לא היא. זה לפחות מה שהבנתי מדבריך.

קנצי למילין. כבודו ילמד מעט את הנושא בבקשה לפני שמעלה לנו פה שאלות שכבר הסבירו. אם יש לך שאלות חדשות אחרי שלמדת את החומר - בשמחה.
גילוי נאות: אני (נכון לעת עתה) ללא תכלת.
 
כבר הסבירו וענו על זה

כנ"ל

כנ"ל

כנ"ל

כנ"ל

כנ"ל

בטלים ב60. בעצם בהרבה יותר ראיות שהארגמון קהה קוצים הינו התכלת.

כנ"ל לעיל
נכון שיש כאלו שענו, אבל יש רבים שלא קיבלו את הטענות. ומהם גדולי ומאורי הדור זצ"ל ויבדלחט"א, וזכותם לחשוב אחרת ממך.
דווקא יודעים. תבדוק בבתי המלאכה ותלמד את הנושא.
דוקא יודעים? הבעיה שרש"י והרמב"ם חלקו בזה.
בערך כמו כל הלכה.
לא דומה לא כמעט, ובזה אין לנו מסורת ואין לנו שולחן ערוך, משא"כ בכל הלכה.
גם תפילין/שבת/תפילה/כמון מצוות אתה יודע כמה מחלוקות יש? ה' ישמור. שיטה מעניינת יש לך
יש שולחן ערוך, וכנ"ל.
למאי נפק"מ הכחשה אחת או רבות, לשיטתך כל עוד הרקיע לא נבקע ומשה רבנו מסר לך את המצווה ביד - היא לא היא. זה לפחות מה שהבנתי מדבריך.

קנצי למילין. כבודו ילמד מעט את הנושא בבקשה לפני שמעלה לנו פה שאלות שכבר הסבירו. אם יש לך שאלות חדשות אחרי שלמדת את החומר - בשמחה.
גילוי נאות: אני (נכון לעת עתה) ללא תכלת.
 
ונגיד שזה לא
איזו עבירה עברנו?
יש רק להרויח מצוה מן הספק
לדעת האר"י ז"ל (עיי' בן יהוידע ב"מ ס"א ב') כל צבע כחול שאינו מן החלזון ס"מ נאחז בו, והוא עוון קלא אילן.

לדעת הגר"מ שטרנבוך יש בזה משום בל תוסיף [ובל תגרע למ"ד שצריך ד' חוטים].

באור לציון כתוב לחשוש משום קלא אילן, ומשום לעז על מנהג אבותיו.

צריך פתיל צמר בצבע הטלית.
 
נכון שיש כאלו שענו, אבל יש רבים שלא קיבלו את הטענות. ומהם גדולי ומאורי הדור זצ"ל ויבדלחט"א, וזכותם לחשוב אחרת ממך.
יש מגדולי הדור שלא קבלו ויש מגדולי הדור שקבלו, ובכל מקרה זה לעניין מעשה. לעניין הלכה בלבד מי שלומד את הנושא די מבין ודי משתכנע באמיתות הדברים
דוקא יודעים? הבעיה שרש"י והרמב"ם חלקו בזה.
כמו בהרבה הלכות אחרות
לא דומה לא כמעט, ובזה אין לנו מסורת ואין לנו שולחן ערוך, משא"כ בכל הלכה.
יש לנו פוסקים שכתבו בזה יש הכל, יש כמה מאות שנים שלא כתבו על העניין כ"כ, ועדיין.
יש שולחן ערוך, וכנ"ל.
כנ"ל
לדעת האר"י ז"ל (עיי' בן יהוידע ב"מ ס"א ב') כל צבע כחול שאינו מן החלזון ס"מ נאחז בו, והוא עוון קלא אילן.
יש הרבה דברים שהמקובלים כותבים ואנחנו האנשים הפשוטים לא חוששים ולא נהגנו לחשוש, ולא מזלזול אלא כי אנחנו נוהגים לפי הפשט.
לדעת הגר"מ שטרנבוך יש בזה משום בל תוסיף [ובל תגרע למ"ד שצריך ד' חוטים].
מעניין.
באור לציון כתוב לחשוש משום קלא אילן,
במחילה מכת"ר כבר ענו ומי שלמד את הסוגייא רואה בפשטות
ומשום לעז על מנהג אבותיו.
אחר אלף המחילות, איזה לעז? שלא היה להם טכנית? הם גם לא זכו למעלת א"י וכי בגלל זה נעבור לחו"ל?
צריך פתיל צמר בצבע הטלית.
?
 
יש מגדולי הדור שלא קבלו ויש מגדולי הדור שקבלו, ובכל מקרה זה לעניין מעשה. לעניין הלכה בלבד מי שלומד את הנושא די מבין ודי משתכנע באמיתות הדברים
רבים למדו ולא השתכנעו
כמו בהרבה הלכות אחרות
בהלכות אחרות יש שו"ע וכנ"ל.
יש לנו פוסקים שכתבו בזה יש הכל, יש כמה מאות שנים שלא כתבו על העניין כ"כ, ועדיין.
מי הפוסקים שכתבו הכל? קיבלנו הוראותיהם? אין שו"ע על זה וכנ"ל.
כנ"ל

יש הרבה דברים שהמקובלים כותבים ואנחנו האנשים הפשוטים לא חוששים ולא נהגנו לחשוש, ולא מזלזול אלא כי אנחנו נוהגים לפי הפשט.
רק אין טענה למה לא לנהוג מחמת ספק, היות והמקובלים חששו מאוד.
מעניין מאוד, אבל כך פסק הגר"מ שטרנבוך שליט"א
במחילה מכת"ר כבר ענו ומי שלמד את הסוגייא רואה בפשטות
ענו, ובכל אופן פסק האור לציון שיש חשש קלא אילן [תשובות של קונטרסי אברכים אינם מוגדרים אצלי כתשובות ביחס לאור לציון].
אחר אלף המחילות, איזה לעז? שלא היה להם טכנית? הם גם לא זכו למעלת א"י וכי בגלל זה נעבור לחו"ל?
כך למעשה טען האור לציון ופסק כן להלכה בשו"ת אור לציון ח"ב.
עיי' טור ושו"ע הלכות ציצית, צריך שהפתילים יהיו בצבע הטלית [כגו' אם יש טלית ירוקה, יתן פתילים ירוקים].
 
יעוין מה שכתבתי על כך במחשבות אדם, בתשובה המצורפת לעיל.
בסברת הגר"נ קרליץ זצ"ל, יש להבין ע"ד משל, אילו אדם נולד וגדל באי בודד, ומעולם לא ראה זוג תפילין, ויש תחת ידו גמרא [עם רש"י ותוס'] ורמב"ם ותו לא, ועל יסוד דבריהם לבד היה מנסה לעשות לעצמו תפלין, מה הסיכויים שהתפילין שיצאו לו יהיה כשרים אליבא דהלכתא?
ענין גניזת התכלת, כפי שכבר כתבו כאן הוא לפום ריהטא טענה תמוהה. לדייק מאיזה מדרש כזה פסק
זה לא פסק אלא מציאות, וכמו שהיטב להסביר הגר"א וייס שליט"א -
1742693390247.png
ובפרט כפי שהוסיפו להשיב בזה שכתוב שנגנז עד הגאולה, ודילמא היינו עד ראשית הגאולה דהיינו קיבוץ גלויות שכידוע החל ורוב ישראל על אדמתם
כמדומה שבאמת אין רוב ישראל על אדמתם, ועכ"פ לא נתגלו אף אחד מהדברים שנגנזו (כמו הארון או צנצנת המן וכו'), ועוד שמבואר באריז"ל שזה תלוי בביהמ"ק
בזמן האמוראים בית המקדש היה קיים? נדמה לי שמוסכם שמצוות התכלת קוימה בתקופת האמוראים. ואולי כוונתו על דרך הקבלה ולא להלכה ממש. כמו שהמקובלים אומרים שמצוות שילוח הקן לא שייכת בשמיטה ומצוות צדקה אין זמנה בלילה ועוד כיו"ב.
כבר השיב על זה האדמו"ר מוהרש"ב מליובאוויטש זצ"ל (אגרות קודש סי' קנ"ח) -
1742693785040.png
 
בסברת הגר"נ קרליץ זצ"ל, יש להבין ע"ד משל, אילו אדם נולד וגדל באי בודד, ומעולם לא ראה זוג תפילין, ויש תחת ידו גמרא [עם רש"י ותוס'] ורמב"ם ותו לא, ועל יסוד דבריהם לבד היה מנסה לעשות לעצמו תפלין, מה הסיכויים שהתפילין שיצאו לו יהיה כשרים אליבא דהלכתא?
וזה פוטר אותו מלנסות? לפחות לא ע"פ היהדות
(וכאן אין חשש ברכה לבטלה)
זה לא פסק אלא מציאות, וכמו שהיטב להסביר הגר"א וייס שליט"א -
הצג קובץ מצורף 2298
גם אם נאמר שזו מציאות, זו מציאות מאוד מאוד מעניינת (בלשון עדינה) הצריכה בירור
כמדומה שבאמת אין רוב ישראל על אדמתם, ועכ"פ לא נתגלו אף אחד מהדברים שנגנזו (כמו הארון או צנצנת המן וכו'), ועוד שמבואר באריז"ל שזה תלוי בביהמ"ק
ויש לעיין בדברי האר"י, ובוודאי שאינם כפשוטם וכמציאות הנראת לנו
כבר השיב על זה האדמו"ר מוהרש"ב מליובאוויטש זצ"ל (אגרות קודש סי' קנ"ח) -
הצג קובץ מצורף 2299
ואם יבוא מקובל קדוש ויאמר לך שבתפילין שלך אין המשכה אמיתית, אתה תהיה פטור מלהניח? יש את המצווה אותה אתה חייב לקיים ויש את העניינים מסביב שהם גם לתוספת אבל לא לבטל בגללם את המצווה.
 
אצרף מה שכתבתי בזה במחשבותיי.​
ובאמת שהרבה נתלים במה שגדולי ישראל בזמנו לא קיבלו את דברי האדמו"ר מראדזין, ומזה מקישים לענין התכלת שבזמננו. והמתבונן על מחקר הדבר, יראה שההשוואה אינה מובנת, כי אכן הקושיות שהקשו על התכלת של האדמו"ר מראדזין קוו וקיימי במקומם לבלתי יכולת קום, משא"כ אותה תכלת שבזמננו, שכל הקושיות שהקשו עליה מצד עצם הזיהוי, כבר יושבו על נכון בחיבורי המצדדים בה​
שותא דמר לא ידענא, איזה קושיות הקשו על הדיונון שאינן שייכות על המיורקס?
עיקר טענת גדו"י נגד האדמו"ר מראדזין היתה שלא שייכת לחדש את התכלת בזמנינו בכלל, וכמ"ש בשו"ת ישועות מלכו (סי' ב') ש"דעת גדולי ישראל שהאידנא נגנז ושאין אנו מחוייבין בתכלת", וכ"כ הערוך השלחן (סי' ט' סי"ב) ש"לא היה לו [להאדמו"ר מראדזין] שומע מגדולי הדור ומכלל ישראל, ונתבטל הדבר עד כי יבא גואל צדק בב"א", וכן הובא בשם הבית הלוי (עי' ישורון ח"י עמ' תער"ב, שיעורי רבינו יחיאל מיכל מנחות מ"ד ע"א, שיעורים לזכר אבא מארי עמק רכ"ח, ועוד) ובשם הגאונים ממונקאטש השב שלמה, הדרכי תשובה, והמנחת אלעזר, זצ"ל (מאסף לכל המחנות סי' ט' ס"ק י"ד), ועוד.
ומהראוי להעתיק דברי ספר שלחן מלכים ["להגאון הגדול בעל הוראה מובהק מוהר"ר משה צבי לאנדא זצ"ל דומ"צ קליינווארדיין" (לשון שו"ת באר משה ח"ה סי' כ')] (דף ר"י ואילך) שסיכם דעת חכמי דורו, וז"ל:​
הנה, בדור שלפנינו קם הגאון המפורסם מה"ו גרשון חנוך זצ"ל מראדזין ברוחב בינתו ועוצם חכמתו, ויגע וטרח הרבה עד שלפי דעתו מצא החלזון בגבול ים התיכון במדינות איטליא, נקרא בלשון העם דג הדיו (טינטענפיש), יען כי יכיל בקרבו דם השחור כדיו, והדם הזה אינו דם חיותו אך הוא מכונס בכיס, ורצה להחזיר עטרת מצות ציצית ליושנה, עם פתיל תכלת בראשה.
ואם כי מצד הדין, אף אם לא כיון אל האמת, אין שום קפידא, דחוטי לבן שצובען בצבע גם כן כשרים ... וא"כ בדין היה שיקובלו דבריו מצד הספק, אפילו רק אחד מאלף, אולי מצא החלזון האמיתי, אעפי"כ לא עלתה בידו לצוד חכמי דורו במצודתו ולא קבלו דבריו, כי לפי"ד רז"ל במד"ר ותנחומא (שלח) נגנז החלזון, ... ונסתייעו מהאר"י ז"ל שבזמן הזה אין מצוה בתכלת, ומעבודת ישראל (פ"ג דאבות מ"ד) שכתב עכשיו אין צריכין לתכלת, כי בלא זה לבבות ישראל נכנעים מגודל הצרות העוברים עלינו, ואדרבה צריך לחוט לבן להזכיר שאף על פי כן חסד הבורא עלינו ולא יעזבנו נצח, עכל"ק.
ועוד מהרמב"ן (שלח) שכתב ולא תתורו וגו', שלא יהרהרו מן התכלת במינות או בעבודה זרה, אבל והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם, עכל"ק, דמפורש יוצא מדברי קדשו דיש סכנה בתכלת שעל ידו יבואו להרהר במינות או בע"ז, אם לא יכוון במחשבתו בלתי לה' לבדו, ועל כן לא רצו לקבל דעתו בזה, ואם שברב גדלו סיבב כוונת הרמב"ן והאריז"ל והעבודת ישראל לדעתו, לא שמעו לקולו, עיין ערוך השלחן (סי' ט' סעי' י"ב).​
 
נערך לאחרונה:
שותא דמר לא ידענא, איזה קושיות הקשו על הדיונון שאינן שייכות על המיורקס?
עיקר טענת גדו"י נגד האדמו"ר מראדזין היתה שלא שייכת לחדש את התכלת בזמנינו בכלל, וכמ"ש בשו"ת ישועות מלכו (סי' ב') ש"דעת גדולי ישראל שהאידנא נגנז ושאין אנו מחוייבין בתכלת", וכ"כ הערוך השלחן (סי' ט' סי"ב) ש"לא היה לו [להאדמו"ר מראדזין] שומע מגדולי הדור ומכלל ישראל, ונתבטל הדבר עד כי יבא גואל צדק בב"א", וכן הובא בשם הבית הלוי (עי' ישורון ח"י עמ' תער"ב, שיעורי רבינו יחיאל מיכל מנחות מ"ד ע"א, שיעורים לזכר אבא מארי עמק רכ"ח, ועוד) ובשם הגאונים ממונקאטש השב שלמה, הדרכי תשובה, והמנחת אלעזר, זצ"ל (מאסף לכל המחנות סי' ט' ס"ק י"ד), ועוד.
ומהראוי להעתיק דברי ספר שלחן מלכים ["להגאון הגדול בעל הוראה מובהק מוהר"ר משה צבי לאנדא זצ"ל דומ"צ קליינווארדיין" (לשון שו"ת באר משה ח"ה סי' כ')] (דף ר"י ואילך) שסיכם דעת חכמי דורו, וז"ל:​
יש שתי סוגי טענות.
יש: לא משנה כמה תוכיח זה לא רלוונטי לדעתינו כי לא הורגלנו / כי משיח ובית מקדש / כי מי אמר / כי כל מיני סיבות שהצד השווה שבהם שלא נכנסוף לגוף העניין אלא דוחות אותו על הסף. טענות כאלו באמת אין הבדל.
ויש טענות ענייניות בסוגיה מי אמר וקושיה על הוכחה כזו ודחיה לראיה אחרת וכדו', טענות כאלו אין מה להשוות בין תכלת של פלוני לתכלת של אלמוני.
 
וזה פוטר אותו מלנסות? לפחות לא ע"פ היהדות
כנר' שדעת הגר"נ קרליץ שכן, ואין צורך להרחיב בתיאור זכות שכלו וישרות סברתו
גם אם נאמר שזו מציאות, זו מציאות מאוד מאוד מעניינת (בלשון עדינה) הצריכה בירור
אז תברר...
ויש לעיין בדברי האר"י, ובוודאי שאינם כפשוטם וכמציאות הנראת לנו
דברי האר"י ברורים, ובוודאי אין לנו לנטות מדברי קדשו [במילים אחרות: למה לכתוב הודעה שאין בו שום תועלת?]
ואם יבוא מקובל קדוש ויאמר לך שבתפילין שלך אין המשכה אמיתית, אתה תהיה פטור מלהניח?
אם יבוא רבינו האר"י הק' זלה"ה "אשר נגלו אליו האלוקים" (כלשון מרן הגחיד"א ז"ל) ויאמר שהתפילין שלי פסולות, בודאי לא הייתי נוטה מדבריו, ופשוט
 
נערך לאחרונה:
יש שתי סוגי טענות.
יש: לא משנה כמה תוכיח זה לא רלוונטי לדעתינו כי לא הורגלנו / כי משיח ובית מקדש / כי מי אמר / כי כל מיני סיבות שהצד השווה שבהם שלא נכנסוף לגוף העניין אלא דוחות אותו על הסף. טענות כאלו באמת אין הבדל.
ויש טענות ענייניות בסוגיה מי אמר וקושיה על הוכחה כזו ודחיה לראיה אחרת וכדו', טענות כאלו אין מה להשוות בין תכלת של פלוני לתכלת של אלמוני.
שותא דמר לא ידענא, איזה קושיות הקשו על הדיונון שאינן שייכות על המיורקס?​
 
דברי האר"י ברורים, ובוודאי אין לנו לנטות מדברי קדשו [במילים אחרות: למה לכתוב הודעה שאין בו שום תועלת?]

אם יבוא רבינו האר"י הק' זלה"ה "אשר נגלו אליו האלוקים" (כלשון מרן הגחיד"א ז"ל) ויאמר שהתפילין שלי פסולות, בודאי לא הייתי נוטה מדבריו, ופשוט
פתאום משתשמים בדברי האר''י כשנוח להם, וזה מסתדר עם רבותיהם...
דברי האר''י ברורים שיש חיוב גמור מדינא לומר תיקון חצות כל לילה, ודברי הזוהר ברורים כשמש בצהריים שחייבים להניח תפילין דרש''י ור''ת, ביחד, ואשרי המקיים...
 
פתאום משתשמים בדברי האר''י כשנוח להם, וזה מסתדר עם רבותיהם...
דברי האר''י ברורים שיש חיוב גמור מדינא לומר תיקון חצות כל לילה, ודברי הזוהר ברורים כשמש בצהריים שחייבים להניח תפילין דרש''י ור''ת, ביחד, ואשרי המקיים...
יש ב' סוגים בדברי המקובלים הנוגעים להלכה ומנהג
יש מקומות שעיקר הדין אינו ברור, ודברי האר"י מגלים לנו מהו עיקר הדין שכך יש לפסוק
ויש סוג שני כשהמקובלים מחדשים דברים שאין להם רמז בחז"ל, ודברים כאלו אינם אלא מידת חסידות
וכמו שביאר כל זה הגר"י הלל שליט"א בספרו גבורת האר"י (עמ' ל"ב) ובעוד מקומות
ופשוט דהיכא שיוצא קולא מדברי האר"י [או חומרא המביאה לידי קולא], שזה בכלל סוג הראשון, דלא שייך שרק החסידים יכולים להקל, ופשוט
 
שותא דמר לא ידענא, איזה קושיות הקשו על הדיונון שאינן שייכות על המיורקס?
1} שדיונון הוא לא חילזון {כולנו יודעים מה זה חילזון} 2} אין זכר לדם שבבגד לדמו של הדיונון {בדיקת מעבדה} 3} צורת הצביעה ע"י הרתחה של 700 מעלות התגלתה קצת לפני תקופת הראדזין ולא היתה ידועה לפני כן 4}זה יורד בכביסה משא"כ האק"ק שלא יורד באקונומיקה 5}החו"י ושל"ג ורש"ר הירש מפורש אומרים שפורפורא הוא חילזון התכלת
 
הרב דוד כהן? לא ידוע לי שהוא לובש תכלת!
ובקשר לרב מאזוז - כוונתי היתה שסוף סוף הוא לא מהווה רוב מנין ובנין גדו"י, ורוב מוחלט של גדו"י לא הטילו תכלת בבגדיהם.
יש דברים שהרב מזוז בקי בהם יותר מהפוסקים שאנו יותר סומכים עליהם בהלכה כגון דקדוק זמנים שיעורים וה"ה לכל דבר שהוא מחקר וה"ה כאן ודאי שיש לו יותר גישה למחקר משאר הרבנים ולכן דעתו סופר משמעותית {דרך אגב לרוב ענותנותו לא לבש בפרהסיא כל עוד הרב עובדיה היה חי}
 
יש דברים שהרב מזוז בקי בהם יותר מהפוסקים שאנו יותר סומכים עליהם בהלכה כגון דקדוק זמנים שיעורים וה"ה לכל דבר שהוא מחקר וה"ה כאן ודאי שיש לו יותר גישה למחקר משאר הרבנים ולכן דעתו סופר משמעותית {דרך אגב לרוב ענותנותו לא לבש בפרהסיא כל עוד הרב עובדיה היה חי}
אבל צריך לדעת שיש כמה סגנונות של רבנים, יש את אלו שיותר משנים דברים, ויש את שלו שלו.
כגון הגר"ש דבליצקי זצ"ל, הגר"מ מאזוז, הגר"ד קוק שליט"א ועוד,
ומאידך רוב מניין ובניין שלא משנים בכללי, מה שנקרא ה'מיינסטרים'.
 
ראשי תחתית