בן י"ח לחופה - גם בדורנו?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אור יעקב
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
באנר תרומה
ראיתי משהו אחר ששאל את השאלה ואני מעלה אותה פה לתועלת הדיון

כתב הרמב"ם בהלכות אישות פרק טו

מי שחשקה נפשו בתורה תמיד ושוגה בה כבן עזאי ודבק בה כל ימיו ולא נשא אשה אין בידו עון. והוא שלא יהיה יצרו מתגבר עליו אבל אם היה יצרו מתגבר עליו חייב לישא אשה ואפילו היו לו בנים שמא יבוא לידי הרהור.

והנה לפי הרמב"ם מי שמתגבר עליו יצרו שיש לו הרהורי עבירה חייב להתחתן

ושאלתי מדוע ראשי ישיבות לא מודיעים את זה לבחורים שכל ההיתר זה שאין הרהורים ומי שיש לו הרהורים מחוייב להתחתן.
 
גם תלמידי הרב שך לא נוהגים כך כי השתנו הדורות.
והרי כולנו תלמידי הגמרא ובזמן הגמרא התחתנו בגילאי 16 ו18 ואיך היה את הדור הראשון ששינה...
במציאות שהיום אם הכלים הטכנולוגיים והדור הפרוץ זה מאוד קשה לבחור לשמור את עצמו. ואין עיצה ואין תבונה כנגד ה'
והמנטליות של הרב שך היתה פחות משטר ולא נראה לי שבנושא המשטר המשטר בישיבת פונוביז (איזה מהם שאתה רוצה) והמשטר בישיבות של הרבנים שהזכרת הוא אותו משטר
הגר"י רוזן והגר"ב ויסבקר ועוד הם תלמידי הרב שך בוודאי בתחום הנהגת ישיבה [אולי אני מידיי זקן כדי לדעת מה קורה באותם ישיבות בתקופתנו אבל למיטב ידיעתי מתעקשים על כך].
"כולנו תלמידי הגמרא" זה נכון, אבל יש מושג של שימוש ת"ח וזה אנחנו לא יכולים לקיים אלא במי שחיים עמנו, ורק כך אפשר לדעת מה המשקל של כל שיקול בהלכה, ואיזה מהנסיבות המשתנות גורמות לשינוי הדין - וכבר אמרו חז"ל קרא ושנה ולא שמש ת"ח הרי זה עם הארץ, א"כ א"א לסיים את המושג רב ותלמיד רק בגמרא.
משטר הוא נושא אחר לחלוטין ואין לו שום שייכות להלכה, אלא להסתכלות פדגוגית מה יעיל יותר עבור הבחורים שעומדים לפניך היום, במצב הסביבה וכו', פעמים שהוא מועיל פעמים שהוא מזיק, ותמיד בכל מקום יש יוצאים מן הכלל, אפשר לדבר על זה בהרחבה, [ואשמח באשכול אחר אם תמצא לנכון] אבל אני לא רואה את הקשר לכאן.
 
יש הבדל, בחור בועד שישי או סוף ועד חמישי הוא בשיא הפריחה שלו שמתאימה לישיבה, אחר כך הוא כבר מבוגר והוא פחות שייך, מה שנהוג לקרוא היום "מתייבש" [מעין מה שקורה לצערנו ללא מעט אברכים שאין להם משרה ומגיעים לגיל ארבעים], ולכן להשלים חמש שנים ועוד, זה משהו שהוא מועיל, להתחיל שנה שמינית ותשיעית לרוב זה כבר מזיק, באמצע - זה מאוד תלוי מי הישיבה ומי הבחור וכו'.
ולכן גם שנה ראשונה לא תהיה בגיל 30 [אז יהיו בעיות אחרות], אבל שנה ראשונה של בחור בשל שסיים חמש וחצי שנים פחות או יותר בישיבה, היא שנה ראשונה מאוזנת יותר ומנוהלת יותר, וממילא גם אם שטייגען גדול יותר, מה שמשפיע על כל השקיעות בלימוד בכולל אחר כך.
ואני לא מורה כלום נגד חז"ל ח"ו, אלא משער בקוצר דעתי [ומשתדל בלי להרגיז את חכם בן שושן שמתנגד להתייפיפות] מה היתה דעתם של הרב שך הגרמ"י לפקוביץ ואחרים.
בדרך כלל גילאי 19 20 הם הגילאים הכי בעייתיים שאם אין משטר והבחור לא ממש לומד אז הוא בהכרח נמשך למקומות לא טובים וזה נזק שקשה לתקן.
ברור גם בחור שנפל ופגם וראה ראיות חמורות יכול לתקן אין דבר העומד בפני התשובה.
אבל ברור שאסור לעודד דרך שמובילה לזה
ובמציאות מי שהוא בגילאים האלה ואין בישיבה משטר
 
אודה ולא אבוש שיתכן שבחמש שנים או קצת יותר האחרונות שאני לא מסתובב בפועל יום יום בין בחורים בישיבה גדולה - אולי המציאות השתנתה באופן דרמטי, אני לא בהכרח מסכים עם האמור, אבל יתכן שיש מקום לחשיבה מחודשת על הנושא אם אכן חל שינוי.
 
מי רוצה להיות עם הרהורים כל החיים!?


1764771550490.png
 
ראיתי משהו אחר ששאל את השאלנה ואני מעלה אותה פה לתועלת הדיון

כתב הרמב"ם בהלכות אישות פרק טו

מי שחשקה נפשו בתורה תמיד ושוגה בה כבן עזאי ודבק בה כל ימיו ולא נשא אשה אין בידו עון. והוא שלא יהיה יצרו מתגבר עליו אבל אם היה יצרו מתגבר עליו חייב לישא אשה ואפילו היו לו בנים שמא יבוא לידי הרהור.

והנה לפי הרמב"ם מינשמתגבר עליו יצרו שיש לו הרהורי עבירה חייב להתחתן

ושאלתי מדוע ראשי ישיבות לא מודיעים את זה לבחורים שכל ההיתר זה שאין הרהורים ומי שיש לו הרהורים מחוייב להתחתן.
ובגמרא בקידושין שאמרו הא לן והא להו - ומבואר להדיא שיש מקום להגביר את ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה על השיקול של הרהורים, א"כ מדוע לא חששו?
[לא הבנתי למה צריך אשכול חדש...]
 
לא שמעתי מעולם על ראש ישיבה שלא אומר להתחתן
רה"י לא מורים להתחתן מוקדם! ע"ז הרמב"ם לא דיבר
 
ובגמרא בקידושין שאמרו הא לן והא להו - ומבואר להדיא שיש מקום להגביר את ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה על השיקול של הרהורים, א"כ מדוע לא חששו?
[לא הבנתי למה צריך אשכול חדש...]
אם על ידי שמגביר רחיים על צוארו בלימוד וזה עוזר מילא ועל המציאות לא ככה
 
בחינת המציאות ושקילתה היא שייכת לשימוש ת"ח.
ואכן רבים מהגדולים גם בימינו כך סבורים, אבל יש גדולים מאוד שסבורים לא כך.
 
בחינת המציאות ושקילתה היא שייכת לשימוש ת"ח.
ואכן רבים מהגדולים גם בימינו כך סבורים, אבל יש גדולים מאוד שסבורים לא כך.
בחינת המציאות שייכת למציאות ואת המציאות אני רואה בעצמי
 
אם כך בטל המושג אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל וכו' כי במציאות אני רואה ימין והם אומרים שמאל...
ולפי דבריך ביטלת את התורה אם יאמר לך ראש ישיבה לבוא על אשת איש תשמע בקולו...
יש מסכת שנקראת הוריות כדאי שתלמד אותה
 
הגר"י רוזן והגר"ב ויסבקר ועוד הם תלמידי הרב שך בוודאי בתחום הנהגת ישיבה [אולי אני מידיי זקן כדי לדעת מה קורה באותם ישיבות בתקופתנו אבל למיטב ידיעתי מתעקשים על כך].
"כולנו תלמידי הגמרא" זה נכון, אבל יש מושג של שימוש ת"ח וזה אנחנו לא יכולים לקיים אלא במי שחיים עמנו, ורק כך אפשר לדעת מה המשקל של כל שיקול בהלכה, ואיזה מהנסיבות המשתנות גורמות לשינוי הדין - וכבר אמרו חז"ל קרא ושנה ולא שמש ת"ח הרי זה עם הארץ, א"כ א"א לסיים את המושג רב ותלמיד רק בגמרא.
משטר הוא נושא אחר לחלוטין ואין לו שום שייכות להלכה, אלא להסתכלות פדגוגית מה יעיל יותר עבור הבחורים שעומדים לפניך היום, במצב הסביבה וכו', פעמים שהוא מועיל פעמים שהוא מזיק, ותמיד בכל מקום יש יוצאים מן הכלל, אפשר לדבר על זה בהרחבה, [ואשמח באשכול אחר אם תמצא לנכון] אבל אני לא רואה את הקשר לכאן.
הרב ויסבקר והרב רוזן הם דעת מיעוט.
אלא מאי, אם אני אומר על משהו פלוני שהוא כזה גם אם זה אמת זה דבר שאי אפשר להוכיח אותו לכולם וודאי שלא לפרסם את זה וודאי שבפורום זה לא מתקבל כי יש גדר שלא מדברים על רבנים.
אז אני מתחיל מהמציאות אני מכיר בחורים ובתוך עמי אני יושב ואני רואה מקרים מזעזעים.
ולכן אני אומר את מה שאני אומר בכאב
ואתה עושה טעות אתה טוען שזה מחלוקת ולכן יש לקבל את זה כלא שחור לבן.
אבל הדרך ההשקפתית שקיבלנו מרבותינו היא שלא הולכים כך.
 
מעתה כל מי שיעורר על דבר שצריך תיקון ויש כאלה שמתעלמים ממנו. ישר ניטען שזה מחלוקת וזה לא ברור כל כך... ונהרוס את היהדות
 
ולפי דבריך ביטלת את התורה אם יאמר לך ראש ישיבה לבוא על אשת איש תשמע בקולו...
יש מסכת שנקראת הוריות כדאי שתלמד אותה
מעתה כל מי שיעורר על דבר שצריך תיקון ויש כאלה שמתעלמים ממנו. ישר ניטען שזה מחלוקת וזה לא ברור כל כך... ונהרוס את היהדות
זה מזכיר לי שפעם שמעתי שיעור מהרב דוד יוסף שליט"א, ובתוך הדברים דיבר על סב"ל נגד מרן שאומרים, ואחד טען לו אולי נאמר סב"ל נגד הרב עובדיה!
הרב דוד ענה בנחת, הרב עובדיה ידע שזה סב"ל ובכל אופן הורה, מה שייך לומר סב"ל נגדו...
אחד מעיקרי האמונה הוא שתורת משה לא תשתנה, וגם אם יתכנסו שלושת המועצות... וכבר היו דברים מעולם בימי שבתי צבי והדברים עתיקים.
כאן הנושא הוא לא דבר שצריך תיקון ויש שמתעלמים, אלא נושא השנוי במחלוקת בין ענקי הרוח של הדור הקודם, ובכללם הרב שך והגרמ"י ליפקוביץ, ואמת שגדולי וענקי הפוסקים בדעה להקדים את הנישואין גם בימינו, ומכללם החזו"א והקה"י והגרע"י והגריש"א והגרח"ק וכנראה גם הגראי"ל שטיינמן.
אבל דעת ענקי עולם היא אחרת.
לכן זה לא דומה.
וכבר הקדמתי ואמרתי שלראשי הישיבות יש יתרון בנושא שימוש ת"ח המסוים הזה של העמדת ישיבה, וקשה לקחת מהם את זה שבסוף הם אלו שמעמידים את ת"ח של הדור הבא, וכמו שאם יבואו ראשי ישיבות גדולים מאוד, ויורו משהו באבן העזר או באורח חיים, יש להם בזה פחות שימוש ת"ח מאשר אלה שכל ימיהם עוסקים בפסק ועמלים וטרודים בסוגיות אלה.

הרב ויסבקר והרב רוזן הם דעת מיעוט.
אלא מאי, אם אני אומר על משהו פלוני שהוא כזה גם אם זה אמת זה דבר שאי אפשר להוכיח אותו לכולם וודאי שלא לפרסם את זה וודאי שבפורום זה לא מתקבל כי יש גדר שלא מדברים על רבנים.
אז אני מתחיל מהמציאות אני מכיר בחורים ובתוך עמי אני יושב ואני רואה מקרים מזעזעים.
ולכן אני אומר את מה שאני אומר בכאב
ואתה עושה טעות אתה טוען שזה מחלוקת ולכן יש לקבל את זה כלא שחור לבן.
אבל הדרך ההשקפתית שקיבלנו מרבותינו היא שלא הולכים כך.
הנושא של "מיעוט" רלוונטי רק לבי"ד שמוציאים פסק הלכה ויש בזה אחרי רבים להטות, ולא נתליתי בדעתם כלל ואינני מתלמידיהם ולא זכיתי להכירם, רק הבאתי דוגמא לבוגרי פוניבז' רציניים מוכרים שיש להם ישיבות שהוציאו פירות מעולים, והם אוכפים את דעתו של הרב שך אף שהוא עצמו לא אכף.
הדברים החריפים של רבינו חכם עובדיה ידועים לי, וכן של החזו"א והגרי"ש אלישיב, העניין הוא שהם ידועים גם לראשי הישיבות, ואי אפשר לומר שאין בזה צד שני וכמו שכתבתי לעיל, אף על פי שאני בהחלט מבין את הביקורת על ראשי הישיבות.
לגבי המציאות שכת"ר מכיר, מכיוון שאיננו מכירים, וקשה לי לבחון את המידה והמשקל של הדברים, ועד כמה באמת זה מה שגורם את הנפילות וכו', יתכן שכת"ר מכיר טוב ממני, אני אכן מסייג את דבריי וכמו שכתבתי לעיל רק מפני שאני נזהר ואני לא בטוח לגמרי שאני מכיר את המציאות.
 
וכבר הקדמתי ואמרתי שלראשי הישיבות יש יתרון בנושא שימוש ת"ח המסוים הזה של העמדת ישיבה, וקשה לקחת מהם את זה שבסוף הם אלו שמעמידים את ת"ח של הדור הבא, וכמו שאם יבואו ראשי ישיבות גדולים מאוד, ויורו משהו באבן העזר או באורח חיים, יש להם בזה פחות שימוש ת"ח מאשר אלה שכל ימיהם עוסקים בפסק ועמלים וטרודים בסוגיות אלה.
הרב שטיינמן זצוק"ל אמר שרוב רובם של הראשי ישיבות עושים זאת שיהיה להם ישיבה עם הרבה בחורים.

זה האינטרס העיקרי שלהם לדבריו. (ולכאורה כך גם הבין מרן הגרע"י זצוק"ל ושאר גדולי ישראל אם התבטאו איך שהתבטאו)

ואיך אפשר לחשוב אפי' לקיים את הצד הזה!?

גם אם נחשוב איך שהוא לומר שיש צד לומר כמו הרב שך ודעימיה, פשוט שזה בתור מה להורות לבחור.
אבל לא למנוע אותו מלהתחתן ולהעיף אותו ושבחורים לא יגיעו לחתונה ושלא יקבל מלגת חתנים.
 
כאן הנושא הוא לא דבר שצריך תיקון ויש שמתעלמים, אלא נושא השנוי במחלוקת בין ענקי הרוח של הדור הקודם, ובכללם הרב שך והגרמ"י ליפקוביץ, ואמת שגדולי וענקי
אז זה מה שבאתי לומר שזה לא קשור לדור הקודם הדור הזה השתנה לא היה אייפונים וכל הפריצות שהולכת היום. והמצב עם בחורי ישיבות אני מכיר היטב. ואפשר לדבר אם כל המטפלים והמתעסקים בדבר
 
אנחנו לא יכולים להורות נגד חז"ל
זה לא נגד חז"ל בכל מקרה.
כמו שהיום באף ת"ת (כמעט) לא מקיימים בן 5 למקרא ובן 10 למשנה וכו'.
זה נידון מה נכון לעשות כיום, האם להתייחס בעיקר לבשלות לנישואין ולהתפתחות בלימוד, או להתייחס יותר לענייני קדושה ומחשבות.
 
שזה לא קשור לדור הקודם הדור הזה השתנה לא היה אייפונים וכל הפריצות שהולכת היום.

בזה אתה טועה, אמנם כיום יש אייפונים (ובחור ישיבה עם אייפון פרוץ - מסתמא יתקלקל לגמרי), אבל פריצות היתה מאז ומעולם ואדרבה אכשר דרא במובנים רבים כלפי הדורות הקודמים שהיתה בהם פריצות מזעזעת (עוד בטרם היו חרדים וחילוניים) ויש לכך ראיות רבות בגמ' ובראשונים.
 
זה לא נגד חז"ל בכל מקרה.
כמו שהיום באף ת"ת (כמעט) לא מקיימים בן 5 למקרא ובן 10 למשנה וכו'.
זה נידון מה נכון לעשות כיום, האם להתייחס בעיקר לבשלות לנישואין ולהתפתחות בלימוד, או להתייחס יותר לענייני קדושה ומחשבות.
זה הלכה פסוקה ברמב"ם ובשו"ע ובכללללללללללל האחרונים.
זה רק מי שהתמיד בהם.
לא נכון.
 
זה לא נגד חז"ל בכל מקרה.
כמו שהיום באף ת"ת (כמעט) לא מקיימים בן 5 למקרא ובן 10 למשנה וכו'.
זה נידון מה נכון לעשות כיום, האם להתייחס בעיקר לבשלות לנישואין ולהתפתחות בלימוד, או להתייחס יותר לענייני קדושה ומחשבות.
יש הבדל אחד שום ילד בן חמש אם לא יתחיל ללמוד חומש רק בגיל שש יגרם לו הרהורי עבירה ויהיו לו כל מיני פיתויים
 
ולצערנו ראשי הישיבה נמשכו אחרי הגזירה שקשה משל פרעה...

מה אומר לך, צר לי מאד מאד לשמוע שיש בעתים הללו דברים כאלו שראשי ישיבות מעיפים בחורים שמתארסים או מתחתנים צעירים וכו', הרי זה מראה שהם בכלל לא יודעים מה שעובר על בני הנעורים בעתים הללו, וזה היפך דברי חכמינו הקדושים שאמרו (יומא עב:) על הפסוק (תהלים יט) "יראת הוי"ה טהורה עומדת לעד" – אמר רבי חנינא: זה הלומד תורה בטהרה. מאי היא? נושא אשה ואחר כך לומד תורה; וחכמינו הקדושים אמרו (אבות פרק ה') בן שמונה עשרה לחופה; ונפסק להלכה (שולחן ערוך אבן העזר סימן א' סעיף ג') מצוה על כל אדם שישא אשה בן שמונה עשרה; וכתבו הפוסקים שהכוונה היא בתחילת שמונה עשרה, היינו כיון שמגיע גיל שבע עשרה ויום אחד, הוא נכנס כבר בשנת השמונה עשרה, ואז הוא צריך להתחתן, וכן הוא החוק הקיים בהרבה מדינות.

והנה כתוב בשולחן ערוך (שם סעיף א') חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות, וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים וממעט את הדמות וגורם לשכינה שתסתלק מישראל. הגה: וכל מי שאין לו אשה שרוי בלא ברכה בלא תורה כו' ולא נקרא אדם, וכיון שנשא אשה עונותיו מפקפקים, שנאמר (משלי י"ח כ"ב) "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מאת הוי"ה"; ולכן צריכים לדעת שכל ענין הנישואין הוא המצוה הראשונה בתורה, וזה לא סתם להסתובב עם בחור או עם בחורה שיהיו חבר וחברה, בר ישראל מוכרח להתחתן כדי שיקרא אדם השלם, וכן כדי שיהיה שמור מן החטא, וזו תכלית החתונה – לפרות ולרבות ולהישמר מחטאים, ויהיה מוחו נקי ללמוד את התורה הקדושה.

ומצינו בדברי חכמינו הקדושים (קידושין כ"ט:) משתבח ליה רב חסדא לרב הונא בדרב המנונא דאדם גדול הוא. אמר ליה: כשיבא לידך הביאהו לידי. כי אתא, חזייה דלא פריס סודרא, אמר ליה: מאי טעמא לא פריסת סודרא? אמר ליה: דלא נסיבנא. אהדרינהו לאפיה מיניה, אמר ליה: חזי דלא חזית להו לאפי עד דנסבת. רב הונא לטעמיה, דאמר: בן עשרים שנה ולא נשא אשה – כל ימיו בעבירה. בעבירה סלקא דעתך? אלא אימא כל ימיו בהרהור עבירה. אמר רבא וכן תנא דבי רבי ישמעאל: עד כ' שנה יושב הקדוש ברוך הוא ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיון שהגיע כ' ולא נשא אומר תיפח עצמותיו.

ואחר כל זה תמוה מאוד שראש ישיבה יעיף בחור מהישיבה מפני שהתחתן בגיל צעיר, הרי על זה צריכים לעודד את כל התלמידים להתחתן מה שיותר מהר, ורבי נחמן הקפיד על דבר זה מאד מאד, והחזיק שמוכרחים להתחתן בגיל צעיר, על כל פנים להתארס בגיל שבע עשרה ולהתחתן בגיל שמונה עשרה ועל ידי זה יהיו שמורים מן החטא, ויוכלו ללמוד תורה בטהרה, ובמקום לעודד דבר זה עוד זורקים מהישיבה, ועל זה ידוו כל הדווים על כל מה שקורה בעתים הללו שכל כך הרבה בני הנעורים נושרים ועוזבים את היהדות רחמנא ליצלן, כי הנסיונות קשים ומרים מאד, ובחורים ובחורות צריכים להתחתן מה שיותר מהר, ואשרי ההורים שדואגים לחתן את ילדיהם בגיל צעיר. ואמרו חכמינו הקדושים (יבמות סב:) המדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן, עליו הכתוב אומר (איוב ה') "וידעת כי שלום אהלך".
 
בזה אתה טועה, אמנם כיום יש אייפונים (ובחור ישיבה עם אייפון פרוץ - מסתמא יתקלקל לגמרי), אבל פריצות היתה מאז ומעולם ואדרבה אכשר דרא במובנים רבים כלפי הדורות הקודמים שהיתה בהם פריצות מזעזעת (עוד בטרם היו חרדים וחילוניים) ויש לכך ראיות רבות בגמ' ובראשונים.
מה היה פעם אני לא יודע אני יודע מה הולך היום וכיום ביררתי ודברתי אם הרבה בחורים וגם כאלה שמתעסקים וכולם אומרים שזה נורא ואיום.
יש רק טענה אחת שהרבה פעמים יש בחורים שלא בשלים זאת אומרת לפעמים בא מקרה על בחור בן שש עשרה שנופל בדברים לא טובים אבל הוא לא בשל להתחתן. וזה עניין אינדבדואלי.
ולפעמים אחרי שכבר בחור נפל הוא באמת לא יכול להתחתן הוא צריך להתנקות ולעבור תהליך בשביל זה. אבל אנחנו עוסקים עוד לפני שזה קורה אבל ברור שאם היה נוהג שמתחתנים כולם בגיל 18 זה היה אחרת כל הנפילות האלה.
 
הדברים החריפים של רבינו חכם עובדיה ידועים לי, וכן של החזו"א והגרי"ש אלישיב, העניין הוא שהם ידועים גם לראשי הישיבות, ואי אפשר לומר שאין בזה צד שני וכמו שכתבתי לעיל, אף על פי שאני בהחלט מבין את הביקורת על ראשי הישיבות.
לגבי המציאות שכת"ר מכיר, מכיוון שאיננו מכירים, וקשה לי לבחון את המידה והמשקל של הדברים, ועד כמה באמת זה מה שגורם את הנפילות וכו', יתכן שכת"ר מכיר טוב ממני, אני אכן מסייג את דבריי וכמו שכתבתי לעיל רק מפני שאני נזהר ואני לא בטוח לגמרי שאני מכיר את המציאות.
הרב עובדיה גם ידע שאותם ראשי ישיבות מכירים את דבריו ואם כל זה התבטא איך שהתבטא...
אבל הנה אתה מודה ומסייג את הדברים שלך, כמו שאומרים ניתי ספר ונחזי, נלך ונבדוק מה קורה בפועל אצל בני הנעורים תברר אצל מי שמתעסק בתחומים האלה
 
ברור שאם היה נוהג שמתחתנים כולם בגיל 18 זה היה אחרת כל הנפילות האלה

אכן, כמעט ואין בית אשר אין שם מת (מת רוחני שפרק עול), ואם היו מתחתנים בגילאי 17-18 היה אפשר להציל אלפים מהם. אבל מה יעשה הבן ולא יחטא כשמגיע לגיל מאוחר ועדיין "לא מקובל" להתחתן.

כיום אם אדם זוכה שכל ילדיו הם יראי שמים, באים אליו ושואלים "במה זכית" כשם ששאלו את קמחית בשעתו...
 
אכן, אין בית אשר אין שם מת, מת רוחני שפרק עול, ואם היו מתחתנים בגילאי 17-18 היה אפשר להציל אלפים מהם. אבל מה יעשה הבן ולא יחטא כשמגיע לגיל מאוחר ועדיין "לא מקובל" להתחתן.
זה לימוד זכות גדול על כל בני הנעורים. אבל באותה מידה מעביר את הקולר לצוואר של שמהו אחר
 
ועם כל זה צריך להבין שכך נהוג בעולם הישיבות ואי אפשר לבוא בטענות לראש ישיבה פלוני ואלמוני למה הוא מנהיג כך, כי ענין כזה לא נפתר בפורום כותל המזרח או בפורום אחר, צריכים גדולי ישראל להתכנס כולם ולהוציא החלטה מחייבת לכלל ראשי הישיבות, וכולי האי ואולי.

הוא הדין גם בצרת הבת, שנהיה נוהג פסול שצריך להזמין מאות אנשים לאירוע ולערוך זאת במקום הכי יקר, ולהוציא אלפי ש"ח על שטויות והבלים כמו סידור פרחים וצילום ועוד ועוד, וכדי לצאת מהמעגל הזה יש צורך שגדו"י יתכנסו ויתקנו תקנות לתועלת הכלל שיחייבו קטן כגדול ועשיר כעני, שבכל אירוע יהיו עד 100 מוזמנים - מקסימום חמישים מוזמנים מכל צד, ארוחה צנועה בחצר בית הכנסת או באולם פשוט בנוסח ימי הקורונה, נגנים פשוטים וצנועים. ככה היה בימי קדם וכל הציבור היה שמח לבוא, והשמחה היתה אמיתית, דלא כהיום שאדם מקבל הזמנה לאירוע וחוטף חום.
 
ראשי תחתית