וזה לשונו:
שו"ת יביע אומר חלק ד - אורח חיים סימן לב
ובאמת דלאו רבותא למחשב גברי, אלא שהואיל ומילתא דרבנן היא אזלינן לקולא. וביחוד לשיטת הסוברים דבדרבנן לא אזלינן בתר רוב האוסרים. וכמ"ש המצפה איתן (שבת סד:) בדעת התוס' שם, דס"ל דבשל סופרים הלך אחר המיקל, אפי' ביחיד נגד רבים. ושכן הוא דעת הרמב"ם (פ"ז מה' יום טוב ה"ח). וכמ"ש ה"ה שם. ונראה דה"ט כמ"ש גדולי האחרונים שהובאו בגט פשוט בכלליו (כלל א), דלא נאמר בתורה אחרי רבים להטות, אלא כשכל הדיינים נקבצו יחדיו ונחלקו פנים אל פנים, שאז נתבטלה סברת המיעוט נגד הרוב. אבל במחלוקת שלא נשאו ונתנו פא"פ, וכגון מחלוקת הפוסקים, לא נפקא מספיקא דדינא. שאפשר שאילו היו נו"נ ביחד היו המרובים מודים למועטים. ע"ש. וכיו"ב כ' הגאון חזון איש (ערלה, ר"ס ז). ע"ש. ובמקום אחר הסברנו דה"ט דקי"ל ספק בר' להקל במיעוט נגד הרוב, ואפי' מאה פוסקים אומרים לברך ושנים אומרים שלא לברך, קי"ל שאין לברך דסב"ל.
כמרן הראש"ל שליט"א ולא כהרב המסכים שליט"א
