בוצע.
ניתן ללחוץ על שלושת הנקודות בצד שמאל, ושם ללחוץ על ייצא שרשור.
משיקולי מערכת, האפשרות פתוחה רק למשתמשים בדרגת 'חבר מוכר' ומעלה.
קרי: מי שכבר כתב 50 הודעות, וצבר ותק של 30 יום בפורום.
בהצלחה!
מה המקור למה שאומרים בקדיש תתקבל "קדם אבונא דבשמיא וארעא"?
ראיתי כמה וכמה סידורים וכמה חזנים שלא אומרים "וארעא". (ומצד שני הרבה שכן).
מה יסוד המחלוקת? ומה המקור להגיד "וארעא"?
האחרונים דנו באמירת המשפט הנ"ל, האם יש בו בעיה שמראה שכביכול יש לקב"ה בן, והאם ניתן ליישבו – עי' בשו"ת יבי"א ח"ה סי' ד' אות ח' ובפסקי תשובות סי' קל"ד אות י"ג, ועוד. ונבאר את עיקרי הדברים בס"ד;
האם ניתן ללמוד מדברי נבוכדנצאר שקרא למלאך 'בר אלהין'
בספר דניאל [ג' כ"ה] מסופר שנבוכדנצאר כשהשליך את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, ראה שיש ארבעה אנשים מהלכים [במקום שלשה] ואמר: ורוה די רביעאה דמה 'לבר אלהין'. והכונה 'למלאך', וכפי שכתוב בפסוק כ"ח שם שנבוכדנצאר אמר שה' שלח 'מלאכיה' ושיזב לעבדוהי עי"ש. אולם בספר מקור חיים [בכרך] בסי' קל"ד הקשה על הנוסח הנ"ל מהא דאיתא בירושלמי בשבת פ"ו ה"ט...
ברוב ככל הסידורים מיסגרו בין סוגריים עגולות את תיבות אלו.
והדבר צריך ביאור מדוע? הרי בזוהר פרשת ויקהל זה מופיע.
ראיתי למרן ראש הישיבה מופת הדור רבנו מאיר מאזוז זצוק"ל בספרו מקור נאמן שכתב שהטעם משום שאינו שייך אלא רק בנשואים. ע"ש.
וצ"ב הרי גם אדם שאינו נשוי שייך לבקש על העתיד שיתן לו ה' בנים, וגם באדם מבוגר שייך לבקש "דעבדין רעותך".
וראיתי בפתח הדביר שהביא טעם שבבריך שמיה יש קל תיבות. וכנראה שלכן השמיטו תיבות אלו שבלעדיהם יש בדיוק ק"ל תיבות. וצ"ע בזה.
אשמח שתחוו דעה בענין. בר דעה.
עיין במאמר המצורף באורך.
תורף המאמר, שב'כל' הסידורים הקדומים, גם של ספרד וגם של שאר העדות, וכן בראשונים, לא כתוב להוסיף בשבת ויו"ט 'או"א רצה נא במנוחתנו', ואין זה השמטה בעלמא, דלא יתכן 'שכולם' ישמיטו רק את ההוספה הזו בעוד שאת כל ההוספות האחרות של שבת מזכירים.
הלבוש כתב להוסיף, וכך התפשט אט אט באשכנז. אולם בספרד שמרו על המסורת הקדומה, וכפי שהעידו והזהירו המשפטי עוזיאל והנתיבי עם שאין לשנות מהמסורת.
בסידור חוקת עולם היה הראשון ששינה אצל הספרדים, וכן הכה"ח העתיק בשתיקה את הלבוש, וכן הוא בסידורי הבבלים האחרונים, ובאופן מפתיע כן פסק בשו"ת יבי"א ח"א סי' ל"ח.
אולם הדברים תמוהים לעזוב את כל...
ידוע מה שכתב בשו"ת אור לציון חלק ב - באורים פרק ה - הלכות פסוקי דזמרה וקדיש אות יא
כשיש קפידא בדבר, וכמו בקדיש, שנוסח הקדיש חשוב לפי הקבלה, כמבואר בספר שער הכוונות בדרוש הקדיש, אין לשנות ממנהגו. ורק אם אותו ציבור מקפיד שהאומר קדיש יאמר דוקא כמנהגם, יעשה כמנהגם משום דרכי שלום.
אולם לענין יהא שלמא רבא וכו', כיון שאינו מעיקר הקדיש, אלא תוספת שנהגו לומר לאחר הקדיש, וכמ"ש הרמב"ם בנוסח הקדיש שבסדר תפילות השנה (בסוף סדר אהבה), אין קפידא בדבר, ויאמר כמנהגם. וכן אם נמצא במקום שרק אחד אומר קדיש ולפי דיני קדימה, כפי שנוהגים חלק מבני אשכנז, כמובא באורך בשד"ח מערכת אבילות אות קנ"ד, יעשה כמנהגם ולא יאמר...
