בירור דעת הגרע"י בענין הוראות האר"י ז"ל בענייני תפילה

[כהנא דמסייע]

בתחילה יש למצוא את המהלך הכללי, ולאחר מכן יש לדון בכל ענין בנפרד.

להיפך הגמור.
רק לאחר שקודחים ומעמיקים בהמון פרטים ודנים בנפרד אפשר להגיב למצב של "כלל". ולא להיפך.
וע' במדרש שיה''ש "צוארך בחרוזים" דאית דידע למקדח, ואית דידע למיחרז, כמו בשרשרת יהלומים קודחים חרוז ועוד חרוז, ואחר כך שמים שרשרת זהב המחברת את כל היהלומים. כך בלימוד התורה, מעמיקים בעוד פרט ועוד פרט ובסוף יוצא "כלל". ולא להיפך שמציבים מסקנא מראש, אפשר לקרוא לזה "השערה", ולבדוק אותו בפרטים, ולסגת אחור אם זה לא עומד בכללים, אבל הצבת כלל נכון, חייב לבוא מתוך הפרטים אחד אחד.

 

[איתן]

להיפך הגמור.
רק לאחר שקודחים ומעמיקים בהמון פרטים ודנים בנפרד אפשר להגיב למצב של "כלל". ולא להיפך.
וע' במדרש שיה''ש "צוארך בחרוזים" דאית דידע למקדח, ואית דידע למיחרז, כמו בשרשרת יהלומים קודחים חרוז ועוד חרוז, ואחר כך שמים שרשרת זהב המחברת את כל היהלומים. כך בלימוד התורה, מעמיקים בעוד פרט ועוד פרט ובסוף יוצא "כלל". ולא להיפך שמציבים מסקנא מראש, אפשר לקרוא לזה "השערה", ולבדוק אותו בפרטים, ולסגת אחור אם זה לא עומד בכללים, אבל הצבת כלל נכון, חייב לבוא מתוך הפרטים אחד אחד.

אתה צודק לגבי הלימוד של הבנת דרך הפוסק.
(ונדמה לי שנגעתי בנקודה זאת באשכול של 'כללי פסיקה או פרטי פסיקה'. ע"ש).
אולם דרך הצגת הדברים כאן או בספר, שונה מדרך הלימוד.
כאן צריכים להציג את הכלל כפי שנלמד מתוך דברי הפוסק, ורק אח"כ להביא את הפרטים שמסתברים ומסתדרים באמצעותו.
(נדמה לי שכמה פרטים כבר הבאתי לעיל, דוקא מדבריך).

אבל באופן של לימוד וכנ"ל, הרי זה בלתי אפשרי במסגרת הזאת,
אי אפשר להביא כאן כל פרט ופרט ולדון בו ורק לאחר כל הפרטים (ורבים הם) להעלות את הכלל.