דעת הגר"ע יוסף על תחנון / מנגל ביום העצמאות

[MMH]

אסביר.

אני לא רואה הרבה טעם במדידת רבנים שונים על אותו סרגל.

לרב שך היה סגנון מסוים, ולר' חיים קנייבסקי סגנון אחר לחלוטין.

והרב אלישיב היה שונה משניהם.

נכון, לשלושתם היה מכנה משותף, אומר אותו במילים שלך:

תורה ורק תורה, כל ימיו היה מעודד ללמוד תורה

המכנה המשותף הזה מתאים ביחס לחפץ חיים וגם ביחס לרב כדורי.

ההגדרות האלו מתאימות ביחס לרבי עזרא עטיה וגם ביחס לרב יחזקאל אברמסקי.

כל אלו דגלו במה שכתבת 'תורה ורק תורה'!

ומכל מקום, כל אחד מהמוזכרים היה סגנון אחר.

ובאותה מידה שלא אדבר על ההבנה של החזון איש במקאמים,

(לא בגלל שהוא הבין או לא הבין, אלא כי לא התעסק בזה בכלל)

כך לא אתייחס למרן הגר"ע בקשר ל'השקפה'.

בכלל, אפשר לומר שאף אחד מהרבנים הספרדים שכבר אינם עמנו בעשורים האחרונים לא התעסקו בכל זה.

הובנתי?

 

[אבני הכותל]

בכלל, אפשר לומר שאף אחד מהרבנים הספרדים שכבר אינם עמנו בעשורים האחרונים לא התעסקו בכל זה.

דווקא היו הרבה שהתעסקו בזה, כמו רבי ניסים טולדנו זצ"ל ורבים כמותו.
וגם הרב עובדיה זצ"ל התעסק בזה רבות, אמנם לא בצורה שגדולי הליטאים אולי התעסקו, אבל ודאי שיש לו הרבה תשובות ודרשות שדיבר בנושאים הללו.
ודאי לענין המדובר בשרשור זה לגבי ההתייחסות למדינה, ליום ירושלים, יום העצמאות וכיוצ"ב.

 

[MMH]

רבי ניסים טולדנו זצ"ל ורבים כמותו.

דוגמא מצוינת!

יכלת גם להביא את אחיו הרב עמנואל שליט"א.

אבל שים לב, מדובר ברבנים שכל חינוכם הוא במוסדות אשכנזים-ליטאיים!

 

[מרנן ורבנן]

הרב @MMH אני יחזור שוב.
השקפה זה לאו דווקא מה שאתה קורא השקפה.
פירוש המילה השקפה זוהי הסתכלות על העולם, דעת תורה מעבר להלכה, תפיסת עולם ודעה על העולם ומה לעשות ביחס למה איך ומתי.
יש את השקפת חכמי אשכנז, ואנו מכבדים אותה מאוד מאוד, אבל זוהי השקפתם.
ויש את השקפת רבותינו חכמי ספרד ובראשם מרן הגרע"י זצוק"ל שלאורה אנו הולכים.

 

[MMH]

הרב @מרנן ורבנן אני גם יודע לחזור...

עכשיו חדשת שהמילה השקפה - פנים נוספות לה...

אין לי בעיה שתהפוך את הדיון ביננו לענין של טרמינולוגיה.

אך אם אנחנו מדברים על מה שמוכר במילה 'השקפה' אצל רוב הציבור,

אז כל העיסוק בענין הזה לא היה קיים אצל הרבנים הספרדים.

בהנחה שאנחנו מדברים על אותו מושג שמוכר בציבור כ'השקפה', אתה מסכים אתי?

 

[מרנן ורבנן]

אתה מסכים אתי?

לחלוטין לא.
אתה אומר השקפה ומתכוון להשקפה ליטאית, ואני אומר השקפה ומתכוון להשקפה.

גדולי ישראל מאז ומעולם התעסקו בהשקפה, אולי הם לא סברו בה כמו חכמי האשכנזים, אבל הם בהחלט התעסקו בה ודיברו עליה וכתבו עליה והורו לנו כיצד 'להשקיף' על הוויות העולם.

 

[MMH]

אתה מסכים לכתוב בשורה-שתיים מה היתה 'השקפתו' של חכם עזרא עטיה?

 

[חכם בן שושן]

רק כדי לדייק את הדיון -
זה ויכוח היסטורי בלבד או שמישהו יכול לציין נושא קונקרטי ורציני שיש עליו ויכוח?

 

[מרנן ורבנן]

אתה מסכים לכתוב בשורה-שתיים מה היתה 'השקפתו' של חכם עזרא עטיה?

הייתי כותב בשמחה רק שלצערי אני לא תלמיד שלו ולא מכיר את דרכו ברמה כזו.

 

[מרנן ורבנן]

ואני מנסה להבין את הטענה שלך, זה כמו שתגיד רכב - הכוונה לטיוטה, מי שאין לו טיוטה אין לו רכב. זה מה שאתה מנסה להגיד פה?

 

[MMH]

רכב - הכוונה לטיוטה, מי שאין לו טיוטה אין לו רכב.

אוקי, החלטת להמציא מחדש את ההסבר לביטוי המוכר 'השקפה'.

אני יודע לנהל דיון, להסביר, להוכיח,
לנמק, להודות בטעות, לשכנע,
את כל זה אני יודע לעשות עם מי שיודע לנהל דיון.

הנכון ביותר זה פשוט להסכים אתך.
ובכן, אתה צודק,
הרב עובדיה הוא אבי אבות ההשקפה הצרופה והאמיתית.
תצליח.

 

[משיב כהלכה]

אנחנו מדברים על השקפתו של הרב לא על בת או בן

והיכן אתה רואה אצלו השקפה ד"לית, במראהו, בכתביו, בדרשותיו?

 

[מרנן ורבנן]

אוקי, החלטת להמציא מחדש את ההסבר לביטוי המוכר 'השקפה'.

אתה טועה, אני לא ממציא שום דבר, בוא נעשה הפוך, תסביר לי אתה מהי השקפה, מה פירוש המליה השקפה, מה דעתך? אני ממתין

אני יודע לנהל דיון, להסביר, להוכיח,
לנמק, להודות בטעות, לשכנע,
את כל זה אני יודע לעשות עם מי שיודע לנהל דיון.

גם אני

הנכון ביותר זה פשוט להסכים אתך.
ובכן, אתה צודק,

לא יודע, מקווה.

הרב עובדיה הוא אבי אבות ההשקפה הצרופה והאמיתית.

לא אמרתי. ולא נכנסתי לאיזו השקפה היא הנכונה יותר, אני בכלל סבור שאלו ואלו דברי אלוקים חיים וכל עדה יש השקפה המתאימה לה יותר, אני דיברתי אך ורק מה פירוש המילה השקפה וגזרתי משם שיש כמה השקפות.

תצליח.

אמן וכן למר

 

[מרנן ורבנן]

והיכן אתה רואה אצלו השקפה ד"לית, במראהו, בכתביו, בדרשותיו?

אני לא התייחסתי מהי השקפתו של הרב, רק עניתי לזה שאמר שיש לרב בנות תדליו"ת

 

[משיב כהלכה]

ברור שהייתה לו השקפה חדה וברורה שממשיכה להנחותינו (את תלמידיו הנאמנים) עד עצם היום הזה.

אכן, אם מסתכלים על הנהגותיו באופן כללי אפשר לבנות מזה "השקפה חדה וברורה". הלך לכיכר העיר בתל אביב לראות זיקוקין דנורא ביום העצמאות, התארח אצל בתו לאחר נישואיה ואכל על האש ביום העצמאות, כתב בכתב ידו שלא אומרים תחנון ביום העצמאות, נשא דרשה שחובה להודות ולהלל ביום העצמאות, בנוסף לזה: היה נוהג לשמוע את אום כלתום ולילה מורד, כתב לעצמו רשימת שירים בערבית, בתו הפעילה בבית רדיו עם שירי עגבים של יהורם גאון והוא האזין ואף הלחין קדיש ע"פ המנגינה.

בניגוד להגראי"ל שטיינמן שגר בדירה עם קירות מתקלפים ולא צבועים, וישב על כסא שהוא ארגז תפוזים, ולא אכל מעדנים ואפי' לא דברים מינימלים שנחשבו בעיניו מעדנים (כמדומה שבסוף ימיו הרופא אמר לו לאכול קוטג', ולא רצה), הגר"ע יוסף גר בדירה מהודרת, ובתו מספרת שמאוד אהב את בשר הכבש, ועוד: "מאז שאמא נפטרה, לפני כמעט עשרים שנה, כל הבנות עשו תורנות והבאנו לו אוכל מבושל. אני הכנתי לו אוכל מסורתי מהבית כמו 'טביד', למשל, שזה מאכל עיראקי מסורתי של תבשיל עוף ממולא באורז. התורנות שלי הייתה בימי שני והוא נהנה מאד. שבוע לפני שהוא התאשפז הבאתי לו את הארוחה האחרונה שבישלתי עבורו, שכללה בשר כבש וקינואה. אחרי הארוחה הוא חיבק אותי והודה לי על האוכל ומאד התרגשתי מגילויי החיבה, לא ידעתי שבעצם זו הייתה הפעם האחרונה בחייו שהכנתי לו ארוחה".

בתו אף סיפרה באותו ראיון שהוא מאוד אהב את שיריו של יהורם גאון.

"כשהיינו מתכנסים לארוחת שבת אחרי התפילות היינו שרים שירי ארץ ישראל, אבא אהב מאד את שיריו של יהורם גאון, הוא ידע את כל המילים בעל פה והיה שר איתנו. אני זוכרת במיוחד שהוא אהב את השיר על משה מונטיפיורי - 'והוא עלה למרכבה ודיו לסוסים אמר' - הייתה שמחה גדולה בבית".

בנה, הרב ליאור צ'יקוטאי, סיפר:

"היה זה יום שישי. בתו של הרב עובדיה יוסף האזינה לרדיו בעודה מפזמת לעצמה את השיר שהתנגן ברקע: "רוזה, רוזה..."

שמעו אותה אחיה כשהיא מפזמת בבית שירי עגבים, ופנו בתלונה אל אביהם הרב עובדיה. הרב עובדיה שמע בקשב רב את טענותיהם החריפות ושתק.

בליל שבת חזרו בני המשפחה מהתפילה והבנים היו נסערים מאוד: "זה בגללך, את אשמה!" אמרו לאחותם שנשארה בבית. "מה קרה? במה אני אשמה?" התגוננה בתו של הרב עובדיה.

סיפרו לה האחים: "את יודעת מה עשה אבא היום בתפילה?! הוא שר את אחד מקטעי התפילה במנגינה של: "רוזה, רוזה, רוזה, רוזה…" (למיטב זכרוני קראתי במקום אחר שהיה זה קדיש).

 

[ידידיה]

כנראה היה הרב עובדיה של הבית, והרב עובדיה של הציבור.

 

[משיב כהלכה]

וכי היה משהו בהנהגתו הציבורית שסתר את ההנהגות הנ"ל?

בציבור ידעו שהגר"ע יוסף הוא "שטיקל תיירה", כולו ספר תורה מהלך, 99 אחוז מזמנו מוקדש לתורה, הוא המתמיד הגדול בדור, כל התורה במוחו, וזה הכל.

לא היה לו זמן לבלבולי מוח של השקפה, ופך השמן הטהור.

 

[מרוקאי]

יש לעיין מה הדין השנה שיום העצמאות מוקדם, עדיין יש ענין לעשות מנגל?

 

[עת שערי רצון]

יש לעיין מה הדין השנה שיום העצמאות מוקדם, עדיין יש ענין לעשות מנגל?

יש לעיין השנה שיום העצמאות מוקדם מתי צריך לצום ולהתאבל ביום חמישי ששי או ראשון

 

[משיב כהלכה]

רק שני זרמים עושים ענין גדול מה' באייר, המזרחי ונטורי קרתא (שו"ר שהופיע בציטוט בתחילת האשכול...)

השנה ניתן לראות בחוש ש"עצמאות" מאיתנו והלאה, ליהודים בבורו פארק יש יותר עצמאות מהיהודים הנרדפים במדינת ישראל, בכל רגע נתון יכול איש שב"כ מטונף מ"המחלקה היהודית" לעצור כל יהודי בישראל שעלה חשד לגביו שנגע בערבי לרעה רח"ל, להשליכו למרתף ולענותו, אין להם דין ואין דיין.

אמנם יש מקום להודות ולהלל על ניסי הקב"ה וכנ"ל, אבל עצמאות במדינת ישמעאל מאן דכר שמיה. ערב רב משלו בנו, פורק אין מידם.