פפושדו - דעת רבותינו

  • יוזם האשכול יוזם האשכול זולדן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
סתירה ועוד איך!
באול"צ כתב שיזהר להשאיר חתיכה בגודל כזית שלמה ולא לשפוך עליה נפט, ולזרוק אותה לאש שלמה. זה לא סתירה?
נכון, כי מקיים בזה מצוה, כיון שנמצא כזית חמץ ברשותו מקיים מ''ע ע''י שמבערו
אבל מעיקר הדין גם אם אין לו מה לבער אינו חייב ללכת לקנות חמץ לבערו
 
הנה חכם עובדי' שהתיר את הפפושדו, כתב ב' תנאים שלא (בטוח) כ"כ (ש)קיימים, וא"כ נפל כל ההיתר בבירא לענין הלכה למעשה. (מלבד כל מה שדובר עד כה).


שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן מב

א. אמרתי אשימה עיני לבקשת בעלי המאפיות הנ"ל אשר הבטיחו שימכרו המצה העשירה רק לספרדים ועדות המזרח.

ב. הלכך יש להרשות לבעלי המאפיה לעשות מצה עשירה, בהשגחת ת"ח ירא ה' מרבים.
 
הנה חכם עובדי' שהתיר את הפפושדו, כתב ב' תנאים שלא (בטוח) כ"כ (ש)קיימים, וא"כ נפל כל ההיתר בבירא לענין הלכה למעשה. (מלבד כל מה שדובר עד כה).


שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן מב

א. אמרתי אשימה עיני לבקשת בעלי המאפיות הנ"ל אשר הבטיחו שימכרו המצה העשירה רק לספרדים ועדות המזרח.

ב. הלכך יש להרשות לבעלי המאפיה לעשות מצה עשירה, בהשגחת ת"ח ירא ה' מרבים.
כמדומה שלשיטתו חילוני מבני אשכנז המתחזב''ת יכול לנהוג כשו''ע
 
ב. הלכך יש להרשות לבעלי המאפיה לעשות מצה עשירה, בהשגחת ת"ח ירא ה' מרבים.
פרט זה ודאי מתקיים, המשגיח שם מאז נתן מרן הגרע"י הכשר עד היום הזה, הוא רבי יוסף גוליאן שליט"א שהינו ת"ח ויר"ש מרבים, ולמד שנים רבות חברותא עם הגאון רבי משה מאיה שליט"א, ועד היום רוב השנה לומד בכולל של הגר"מ, פרט לחודשים בהם מייצרים את הפפושדו.
לגבי:
א. אמרתי אשימה עיני לבקשת בעלי המאפיות הנ"ל אשר הבטיחו שימכרו המצה העשירה רק לספרדים ועדות המזרח.
איני זוכר מה כתוב על האריזה, אבל כמדומה שכתוב עליה משהו בענין.
 
ב. הלכך יש להרשות לבעלי המאפיה לעשות מצה עשירה, בהשגחת ת"ח ירא ה' מרבים.
פרט זה ודאי מתקיים, המשגיח שם מאז נתן מרן הגרע"י הכשר עד היום הזה, הוא רבי יוסף גוליאן שליט"א שהינו ת"ח ויר"ש מרבים, ולמד שנים רבות חברותא עם הגאון רבי משה מאיה שליט"א, ועד היום רוב השנה לומד בכולל של הגר"מ, פרט לחודשים בהם מייצרים את הפפושדו.
לגבי:
וכפי ששומעים בשיעורו שיש "משגיח מטעמי"

(וחוץ מזה שזה המפעל היחידי בעולם שביקרו כ"כ הרבה ת"ח בשנים האחרונות וכולם יצאו אחוזי התפעלות מרמת ההידור שיש שם)

א. אמרתי אשימה עיני לבקשת בעלי המאפיות הנ"ל אשר הבטיחו שימכרו המצה העשירה רק לספרדים ועדות המזרח.
איני זוכר מה כתוב על האריזה, אבל כמדומה שכתוב עליה משהו בענין.
בעבר היו כותבים לבני ספרד וכדו',
היום כל תינוק בן יומו יודע שעוגיות אלה לספרדים.
(וחוץ מזה שגם לאשכנזים מותר להחזיק עוגיות אלה בבית ולהביאם לקטן זקן או חולה, לפי מרן הגרע"י)
 
בעבר היו כותבים לבני ספרד וכדו',
היום כל תינוק בן יומו יודע שעוגיות אלה לספרדים.
(וחוץ מזה שגם לאשכנזים מותר להחזיק עוגיות אלה בבית ולהביאם לקטן זקן או חולה, לפי מרן הגרע"י)
אתה שואל על הגרע"י למה הצריך את זה?
 
אני לא מקבל את ההסבר הזה.
וגם הגרע"י לא כתבו.
כל שינוי מהוראת הגרע"י ב'היתר' הפפושדו,
מוריד את כשרותו ל'היתר'.
אם תנסה להבין למה הוא הורה לכתוב כך ולא להיות "ראש בקיר" אז גם תקבל את ההסבר.

באותה תקופה הרב אונטרמן היה נגד העוגיות האלה כיון שלאשכנזים הם אסורים, ולכן מרן הגרע"י אמר שיכתבו עליהם שהם לספרדים כדי שהאשכנזים לא "יכשלו" בהם כמו שחשש הרב אונטרמן.
(ונראה מתוכן דבריו שהורה כך כדי "לרצות" את הרב אונטרמן שיסכים לכך גם)

היום שזה כבר נשתרש בציבור ובשום בית אשכנזי לא יהיה עוגיות אלה א"צ לכתוב - ופשוט.
וחוץ זה מלבד ש,
גם לאשכנזים מותר להחזיק עוגיות אלה בבית ולהביאם לקטן זקן או חולה, לפי מרן הגרע"י)
 
וכעת ראיתי מה שכתבתי בזה בעבר והבאתי את תשובתו במעין אומר.
1769523460924.png
 
החילוק הטכני בקצרה בין מים רגילים לבין החומר התפחה. (ע"פ עזרת הבינה... וע"ע מש"כ הרב אבישי טהרני בווי העמודים ח"ב סימן כ בטטו"ד)

מבחינה כימית ופיזיקלית, יש הבדל עצום בין "טיפת מים רגילה" לבין מים שנוצרים מהתפרקות של אמוניום ביקרבונט ($NH_4HCO_3$). ההבדל המרכזי הוא הפיזור והמצב הצבירה ברגע הקריטי.
הנה ההשוואה שתעזור להבין למה זה לא אותו דבר:

1. טיפת מים רגילה

  • ריכוז: כשאתה מוסיף טיפת מים, היא מרטיבה נקודה ספציפית בבצק. המים האלו "מדביקים" את הקמח ויוצרים רשת גלוטן מקומית.
  • אידוי: המים מתאדים כנוזל שהופך לאדים מבחוץ פנימה.
  • תוצאה: המים האלו לא "מנפחים" את הבצק מבפנים בצורה אחידה, אלא פשוט מרטיבים אותו. אם יש הרבה מים, הבצק יהיה דביק או קשה לאחר האפייה.

2. המים מהחומר הכימי (E503)

כאן קורה קסם כימי. המים לא "נשפכים" לבצק, אלא נוצרים בתוכו מתוך האבקה:
  • פיזור מולקולרי: החומר מעורבב כאבקה יבשה בכל רחבי הבצק. ברגע שהחום עולה, כל גרגר אבקה קטן הופך ל"פצצת גז ומים" מיקרוסקופית.
  • לחץ פנימי: המים שנוצרים מהפירוק הכימי יוצאים יחד עם גז אמוניה ופחמן דו-חמצני. הגזים האלו יוצרים לחץ בתוך הבצק ש"מותח" אותו ומנפח אותו.
  • אידוי מהיר במיוחד: בגלל שהמים נוצרים תוך כדי תגובה כימית אלימה יחסית (פירוק מהיר בחום), הם הופכים לאדים כמעט מיד.

ההבדל בשורה התחתונה:


מאפייןטיפת מים רגילהמים מ-E503 (אמוניום)
מקורחיצוני (נוזל שנשפך)פנימי (תוצר של ריאקציה כימית)
תפקידהרטבת הקמחהתפחה וניפוח הבצק
השפעה על המרקםעלולה להפוך את הבצק לסמיך/דביקהופכת את הבצק לאוורירי ופריך מאוד
שאריותחלקם נשארים כלחות כלואהמתאדים לחלוטין (יחד עם הגזים)

הנקודה המעניינת: המים שנוצרים מהחומר הכימי הם חלק מ"צוות" של גזים. הם לא נמצאים שם לבד כנוזל, אלא כחלק מתערובת של אדים וגזים שבורחים מהעוגייה במהירות עצומה דרך החורים הקטנים שהם בעצמם יוצרים. זה מה שמאפשר לעוגיית פפושדו להיות כל כך יבשה ופריכה למרות שבזמן האפייה נוצרו בה מים.
 
נערך לאחרונה:
ועוד לעניין נושא "השמורה".
קודם כל יש להקדים שוודאי לרוב ככל הראשונים ומרן השו"ע אין צורך לאכול כלל מצה שמורה כל שבעה וזהו רק מנהג חסידות ופרישות.

ובפשטות לשיטת הגר"א ודעימיה שצריך שמורה כל שבעה, לכאורה ההבנה הפשוטה שמצריכים זאת לשיטתם שיש מצוה דאורייתא לאכול מצה כל שבעת ימים וא"כ צריך גם שתהיה שמורה.
ולפ"ז במצה עשירה שאין מצוה דאורייתא אין צריך כלל לחוש לשומרה.

וגם אם נרצה לדחוק ולומר שיש מצוה דאורייתא אף במצה עשירה לגר"א (שזה קצת דחוק) א"כ אדרבה וודאי שיותר ראוי לאכול מצה עשירה ולקיים מצוות דאורייתא לשיטתם מאשר לקיים מנהג חסידות של שמורה.

(ויש עוד כמה הסברים על הנושא הנ"ל - ואכמ"ל)
 
הרב חותה חזר על דבריו כמו שנה שעברה ללא שום מקורות והסברים חוץ מלטעון "ספק כרת".

ועוד, לא הבנתי איך משהו יכול לטעון שיש עדויות שמרן הגרע"י זצוק"ל לא אכל את העוגיות האלה "כמו שהמציאו" (כמה וכמה רבנים - וכן הרב דוד יוסף שליט"א ועוד כנראה דמיינו שהרב עובדיה אכל את העוגיות האלה)

 
ראשי תחתית