פאה נכרית - בעד ונגד (2)
- יוזם הנושא אור יעקב
- תאריך התחלה
- סטטוס
הלכה ברורה
חבר חדש
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 79
אם אתה סומך על קונטרס השמצה,
אז לא תמצא שום פוסק שהתיר, כי אצלם כולם מוציאים דברים מהקשרם ושקרנים,
והשלטי גיבורים לא התיר אלא בחצר,
והאור לציון לא התיר אלא לגרושות ואלמנות...
והרב משאש חזר בו בסוף ימיו... (כמו שכותב הרב אוחנה)
והרמ"א והמג"א התירו רק בקריאת שמע... (שזה שטות שהרי הבאר שבע אסר משום פריצות ולא מיירי גבי קריאת שמע ועליו כתב המג"א שדבריו דחויים, ודו"ק. אמרתי את זה לאחד מהאוסרים [מכת הישכם אוהבים] והוא התחיל לבלבל את המוח)
בקיצור אין לכם מה לחפש כי אף אחד לא התיר, וכולם שקרנים.
עיין באוצר דינים לאשה ולבת ותרווה נחת...
הלכה ברורה
חבר חדש
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 79
כל מי שהתיר כבר דאגו להשחיר את שמו.
הלכה ברורה
חבר חדש
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 79
אתה לא מבין שהם מחקו את כולם, ואין שום פוסק שהתיר.
ואדרבה אם יש לך טענות לענין תכתוב, בבקשה.
הלכה ברורה
חבר חדש
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 79
אני לא בא להצדיק עכשיו אף אחד, ואין לי נפק"מ וזמן לעיין בויכוחים שלהם.
אבל דבר אחד אני יודע שלפני שלוש שנים למדתי את הנושא בעיון (ובתחילה הייתי קיצוני לאיסור), וראיתי שיש הרבה פוסקים קדמונים ופוסקי זמנינו שאנו סומכים עליהם בהלכות חמורות, שהתירו לגמרי חבישת פאה, וגם הרב עובדיה סמך עליהם גבי גרושה ואלמנה, ורוב ככל החוברות שמוציאים בזמנינו מעקמים את המציאות, אין בעיה שיכתבו שלדעתם אסור אבל למה להכניס כן בדברי המתירים. וע"ז התעצבנתי למה לשקר, אז אין לי שום נפק"מ לעיין בזה שהם מחפשים אחרי אנשים
דברי מלך
חבר קבוע
- הצטרף
- 25/4/25
- הודעות
- 375
פאה זה לא כיסוי ראש?
בס"ד כתבתי בזה בספרי בגדי קודש בעיקר בעמ' רמד והלאה, וגם מסביבו.
ואמנם @משיב כהלכה הגיב על זה בפורום לתורה, אולם בקרוב אעלה את מה שכתבתי להגיב על כל דבריו שם.
אם תרצה לעיין בו, תוכל לשלוח לי בקשה למייל: 6769331a@gmail.com ואשלח לך.
[מה שאני לא מעלהו כאן עדיין זהו משום שעי"ז יפתח דיון נוסף על הדברים הנכתבים, מה שיפריע לי ברצף כתיבת התגובה בעניין השוק, בפרט שהרבה פעמים הדברים שם משלימים את התגובה הנ"ל].
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,013
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,013
דבריך מעידים עליך שלא קראת כלל את הספר חן וכבוד, בפרט מה שאתה כותב שהוא "המציא שמצווה ללכת בפאה נכרית" כאשר הוא הביא פוסקים רבים הסוברים שבימינו יש לכסות הראש בפאה דוקא, והעתקתי חלק מהדברים לפורום דידן. אדם המשקר בריש גלי כדי להשמיץ, הוא לא אדם חכם במיוחד.
גם זה מוכיח שלא קראת כלל את הספר, כי המחבר הביא שם מאה ושלושים פוסקים. אם כן על סמך מה אתה מוציא עליו שם רע ש"הוציא דברים מהקשרם והשמיט דברים"?
נא התכבד והבא דוגמאות של "השמטות" או "הוצאת דברים מהקשרם" בספר חן וכבוד, ונראה מה היו חלומותיך...
ואגב, ההיסטוריה הוכיחה שכל מי שהאשים את מחבר הספר "חן וכבוד" בהשמטות וזיופים וכדו' התגלה כזייפן ושקרן בעצמו, בבחינת הפוסל במומו פוסל. לא נותר אלא לחכות ל"חיבור" שלך ולראות מה טיבו...
הרב יניב עסיס
חיבורו בנושא הפאה מלא בעצמו שקרים וזיופים וטענות מביכות, ואין כאן המקום לעסוק בהם כי הוא משמיץ באופן אישי וגם מתבטא בזלזול באופן מבהיל על גדולי הדור שהתירו פאה. על אחד מגדולי הדור שהוא ממש מלאך אלוקים כפשוטו כתב "הוא מראשוני הקופצים לתת הסכמה לספר המתועב הלזה"... לאחר מכן קרא לו "רבני הקאסטם" עפ"ל (גם השווה את המסכימים לאותם שחתמו על עגלי הזהב של ירבעם). על הגר"ח קניבסקי שכתב "אין צורך להחמיר", הגיב "למה? למה לא להחמיר"?? ועל תשובה של אחד הפוסקים כתב במהדורה הראשונה (כנראה לעצמו) "לעיין בפנים, כי יש שם הרבה שטויות" (עפ"ל).
לפיכך נלך לספרו "הישכם אוהבים". בספר זה יש הרבה זיופים מביכים וכבר נדפסו על כך מספר קונטרסים, אך אביא כאן את הדוגמא המשעשעת ביותר.
אחת ההמצאות הידועות שלו ושל חבריו בנושא הפאות בהודו היא "התפילה" קודם הגילוח, כחלק מהניסיון להפוך את התגלחת ל"פולחן" ועבודה לאליל, כשהיא בעצם חלק מ"טהרה" לפני הכניסה לאליל.
ובכן, חיפש הלה בגוגל ומצא תמונה מ"חנוכת הבית" במקום, אז ביקרה בו משלחת מחברי הנהלת המקום, וחברי המשלחת בירכו לשלום את המגלחים בתנועה של "נמסטה" - הצמדת כפות הידיים אל החזה.
אך הנ"ל בספרו "הישכם" החליט שבתמונה זו רואים "כמרים וספרים מתפללים לאליל בתחילת הפולחן".... ולא נחה דעתו עד שהמציא גם את תוכן התפילה! לא יאומן כי יסופר.
הרב אורי סופר
בספר "חן וכבוד" הביא את תשובות הגר"ח קניבסקי מכתב ידו שנשלחו אליו בתשובה לשאלותיו. לאחר מכן גם נתן הגר"ח קניבסקי הסכמה לספר, כאשר הספר היה אצלו מספר חודשים.
תשובות אלו התפרסמו בחוברת אליבא דהלכתא נ"ו, כחלק ממאמר ארוך. אחד מהמגיבים למאמר היה הרב אורי סופר הנ"ל שהזדהה כ"ארגון משמרת החיים" (בימינו כל אדם הוא ארגון), והגיב על תשובת הגר"ח קניבסקי (זה לשון התשובה: "אם המתבונן יכול להבחין, המנהג להקל") 'ברי לנו שזה זיוף'! לא פחות ולא יותר... היות ולפי דבריו צריכים אברכים להתבונן בפאה כדי להבחין שמדובר בפאה, היתכן? (לא עלה על דעתו שאברך לא צריך כלל להסתכל...)
והנה לאחר כמה שנים התפרסם וידאו מהרב אורי טיגר שליט"א, בו נראה הגר"ח קניבסקי אומר את הדברים בקולו, שאם "בקי" יכול להבחין זה בסדר, והסביר בפשטות: "סתם איש תלמיד חכם בוודאי לא מכיר, אבל המון העם מכירים אז יש מקום להתיר, אם אף אחד לא מזהה כדאי להחמיר".
מדבריו גם מוכח שאפילו אם אף אחד לא מזהה, "כדאי" להחמיר אבל אין כאן שום איסור:
עכ"פ, הרב אורי סופר הנ"ל העתיק בספרו "עולמות של טוהר" (חלק א' עמ' 162, וממנו הועתק לספר "תבורך מנשים", ועלונים צבעוניים שונים) מעשה נורא ואיום בענין צניעות, מעשה שקיבל את הכותרת "זעקת הרוח":
"עתה יושבי דמשק, אין לכם חלק לעולם הבא, חס ושלום, מכמה סיבות. והראשונה על אשר נשותיכם הולכות חצופות בלבושיהן... והן לבושות חולצות ושמלות צמודות ודדיהן בולטים בהן... והן לובשות את הליזאריס והוקאביש שהן דקין ונראה במעט צבע בשר הגוף והרגלים".
ממש מדהים, הדיבוק מלפני 400 שנה ידע בדיוק כיצד מתלבשות הנשים החרדיות בימינו: חולצות ושמלות צמודות, גרביונים שקופים שנראים בהם הרגליים....
אך המעיין במקור, ספר שבחי ר' חיים ויטאל (עמ' 16), יבחין בנקל בזיוף שעשה הרב אורי סופר כדי להתאים את דברי הדיבוק לנשים החרדיות, ולהביא "ראיה מן השמים" כדי לאסור להן. וזה לשון הסיפור במקור:
"הנה אתה ויושבי דמשק אין לכם חלק לעולם הבא ח"ו, לכמה סיבות. אם שאתם מחטיאים העם במה שאתם משביעים אותו... ונשבעים לשקר, כבר אתם יודעים שנשבעים לשקר. גם נשותיהם הולכות חצופות בלבושיהן, תכשיטין מגונות כמו כאלו הפינגאניס אשר בראשיהן [קישוט דמוי ספל מתכתי - פינג'אן - העומד בצורה בולטת על כיסוי הראש], ודדיהן מגולות, וממלאין חיקן בגדיהן כדי שיראו דדיהן גדולות, ומוליכות אלו הליזאריס [סדין לבן כעין שמלה, שעטפו בו את גופן] והנוקאביסן [כיסוי הפנים] דקין להראות גופן, ומשימין תוך חיקם מיני בשמים לגרות יצר הרע באנשים". לאחר מכן המשיך וכתב עוד דברים רבים על תושבי דמשק, כגון שעשרות אנשים שכבו עם גויות ועם הזכרים, ועוד חטאים רבים שבעטיים אין לתושבי דמשק חלק לעוה"ב.
והנ"ל בספרו עולמות של טוהר, במקום "אתה ויושבי דמשק" המציא "עתה יושבי דמשק". והעלים לגמרי את הסיבה הראשונה שכתב, והמציא שהסיבה הראשונה (וכביכול העיקרית, שגם לשון זו אינה במקור) היא לבוש הנשים. ובמקום השמלה השקופה שלבשו שזה פשיטא לכל הדעות שאסור ואינו כיסוי כלל, המציא "חולצות ושמלות צמודות", והשמיט לגמרי "דדיהן מגולות" והמציא "ודדיהן בולטים", ועוד המציא "שנראה בשר הרגליים" כביכול מדובר בגרביונים, כאשר מדובר בשמלה שקופה לכל הגוף. ועוד השמיט את כל מעלליהם של תושבי דמשק במשכב גויים וגויות, שמחמת זה אין להם חלק לעוה"ב.
והרואה יראה שאין שום קשר בין אותן נשות דמשק הפרוצות שהלכו בשמלות שקופות ודדים מגולים וזנו עם בני נכר, לנשים החרדיות הצדקניות של ימינו. וגם, לא מסיבה זו בלבד נגזר על יושבי דמשק שאין להם חלק לעוה"ב.
(בענין הבגדים הצמודים, פשוט שיש לאסור בגד שהוא צמוד הרבה, אך הוא השתבש להצריך בגדים רחבים כאוהל, שלא תראה צורת הגוף כלל. וראה ביומא (נ"ד) "דוחקין ובולטין ויוצאין בפרוכת, ונראין כשני דדי אשה", ופירש רש"י שם (בד"ה נראין): "שהיו דוחקין ובולטין בפרוכת ונראין כשני דדי אשה שבולטין מתחת חלוקה", וכתב על זה בספר "עוז והדר לבושה", שחלוק הוא "בגד עליון שנקרא כך בהיותו חלק בלי חיתוך האיברים, ולפ"ז מבואר בהדיא ברש"י שהמקום הזה בולט דרך הבגד העליון ואין הכרח שתתלבש באופן שצורת החזה נסתרת לגמרי". וכדבריו מפורש בפסיקתא זוטרתא: "כשם שהשדיים בלועים בבגדה של נערה, כן היו שני בדי ארון בלועין מן הפרוכת... נראין ואינן נראין, בולטין כשני דדי אשה". ולגבי הלשון "חלוק" יש מי שהקשה שהוא גם חלוק תחתון, אך בפשטות בזמנם היו לובשים בדרך כלל חלוק אחד על בשרם. וגם גרביונים דקים, אליבא דהמשנה ברורה במקום שנהגו בכך מותר).
הרב נהוראי אוחנה
בספרו "זהב לבושה" ציין בכמה מקומות "השמטות" בספר חן וכבוד (רובן השמטות שלא היו ולא נבראו, וחלקן הערות מגוחכות), ובאחד המקרים אפילו כתב דברי מוסר והתעוררות לזייפן:
והנה התברר שהוא בכבודו ובעצמו המציא קטע שלם בספרו, הביא פוסק שלא קיים ושם בפיו דברים שמתאימים לחידושים והמצאות שלו, לא יאומן כי יסופר. ובאשכול אחר הבאתי עוד כמה השמטות וזיופים שעשה שם (היות ואי אפשר לעבור על כל ספרו ולהוכיח איך לקח כל פוסק שמתיר והפך אותו לאוסר, אז נקטתי רק בדברים משעשעים במיוחד).
ואגב דעסקינן ב"פני יצחק", לא נותר אלא לצלם את הקטע הזה מהספר "זהב לבושה"... כיצד הוא כותב במפורש "איך ינהגו פה עירנו יע"א [דמשק שבסוריה] כל הני נשי דידן ללבוש פאה נכרית הנקראת "פרוקא" לכסות שיער ראשן בפאה נכרית, ולצאת בהם לחצר שלהם ומחצר לחצר אחרת דרך רשות הרבים בלי כיסוי מטפחת על ראשיהן כלל..." והרב נהוראי אוחנה מסביר שמדובר בחצר! לא יאומן כי יסופר!
וכמובן השמיט בעצמו בספרו "זהב לבושה" את מה שכתב הפני יצחק בסוף תשובתו, כאשר הוא שוב מדגיש את רשות הרבים:
"כיון דאיכא סברא זו דהרב שלטי הגיבורים, ודאי יש ללמד זכות גם כן בנדון דידן להני נשי דנהגו לצאת בפאה נכרית, אפי' שיוצאים בה גם לרשות הרבים. דהגם דהבאים אחר שלטי הגיבורים [ב"ש ויעב"ץ] דחו דבריו וכו', מכל מקום הני נשי יש להם על מה שיסמוכו".
כמה צדקו דברי חז"ל: הפוסל - במומו פוסל!
דברי מלך
חבר קבוע
- הצטרף
- 25/4/25
- הודעות
- 375
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,013
כנראה העתיק מאיזה פשקוויל, זה בוודאי לא הנוסח. כידוע, הם הפיצו את דברי הגרי"ש (גם בכתב וגם בוידאו) כשהם ערוכים, באופן שישתמע כביכול דיבר על כל הפאות.
זה מה שאמר הגרי"ש אלישיב:
"אבל הצרה של הפאות איך אפשר לתקן את זה? זה כבר מושרש, עם גדולים וטובים, ההולכים עד כאן (ומראה בידו על אורך הפאות - כמעט עד המרפק!) עם הפאות הזה הן ממש פריצות שאין כמוהו ואינני - - - איך אתם יכולים לעקר את זה? זה התחיל מהגדולים, לא סתם ממאן דהו, ראשי ישיבות גדולים וצדיקים כולם נכשלים בזה".
ואם כל מה שהביא מהגרי"ש אלישיב זהו הקטע המצולם, מלבד הנוסח הנ"ל יש כאן השמטה חמורה. כי בתחילת דבריו אמר במפורש שפאה מותרת, לכתחילה, ואף רמז שיש בזה ענין של הידור, כאשר הביא "מעשה רב" בענין.
וזה לשונו: לשאלת השואל "רוב בנות ישראל הכשרות נוהגות בפאה", ענה הרב "יש פאה שהיא כשרה, ויש שהיא לא כשרה". ושוב הקשה השואל, "זה בסדר גמור או לא? זה לכתחילה או לא"? ונענה "היה פעם גדול, שנקרא רבי איצלה פטרבוגר. כאשר הוא בא לארץ, התחנה הראשונה היתה יפו. אמרו לו 'סליחה ממך, אבל בזמן הזה, בירושלים לא הולכים עם פאה'... הוא אמר: 'אם ככה אני לא נוסע לירושלים, אני נשאר כאן'. אז הם הסכימו, והוא עלה לירושלים. עם הפאה. מה, ר' איצלה גר עם אשה בדיעבד? אבל הפאה של אשתו היתה כשרה למהדרין".
ובסוף שיחתו הנ"ל, לאחר שהאריכו בדברים אחרים, אמר לו השואל, "הנושא הזה פרוץ מאוד, ואין אף אחד שמסתכל על זה בכלל... כשהרב אומר מילה, העולם כולו שומע את זה". וענה הרב: "אם רוצים שומעים, ואם לא רוצים לא שומעים". ושוב ביקש השואל, "אבל כבוד הרב יחזק את הבית דין ואת הציבור, שהעולם ישמע.. אם הציבור יתחזק בזה, יהיה חיזוק", ואז דיבר הגרי"ש נגד הפאות הארוכות, שיש בזה פריצות, והראה בידו על מקום הנחת התפילין, כמראה על אורך הפאות האסורות, וסיים: "אינני יודע איך מתקנים את זה". ושוב הפציר השואל, "מה שיוצא מכאן - יקבלו!" וענה הגרי"ש: "יקבלו? מה שרוצים יקבלו".
אבל בענין אחר שפורסם בתקשורת, סיפר הרב אברהם אהרן שליט"א על ביקור חברי "בית דין מיוחד לגילוח כהלכה" אצל הגרי"ש אלישיב, אודות מכונות הגילוח האסורות לשימוש בימינו. וזה לשונו: "בראשית הפעילות חשנו קושי רב, כי הציבור התקשה לקבל את הדברים. נכנסנו בעקבות כך, כל חברי בית הדין, לגרי"ש אלישיב, ואמרנו בצער 'הציבור לא מקבל'. מרן שמע זאת וממש הזדעק: "מה זה לא מקבל? צריכים לצעוק עוד ועוד, עד שיקבל".
וכן כתב הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי שליט"א, משגיח בישיבת קול תורה, ראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים וחתן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל:
"הרב אלישיב אמר למישהו כשהיה ספק על הפאות מהודו, ובבני ברק מספק הורידו את הפאות, אז כשפנו לרב אלישיב שזה ספק דאורייתא לאסור, הוא אמר 'אתה יודע מה זה להוריד לאשה את הפאה - זה להוריד לה את הראש - איך אתה יכול מספק לעשות את זה...' תמיד צריך את המשקל הנכון. הגדולים זה לא רק ההלכה - אלא שיקול הדעת הנכון, להעמיד כל דבר במקום ובמשקל הנכון. זה גדולי ישראל".
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,221
עד שאתה שואל על צד ההיתר, תמצא לי ספר רציני על צד האיסור, חוץ מתשובת יביע אומר הידועה ...
כנראה שלא קראת את פרק שלם בספר שהכותרת שלו זה "עדיפות הפאה"...
ואין יותר ראוי להעתיק פה מה שכתבו עליו.
שלב ב' עדיפות הפאה
- אחר שהציג המחבר רשימה "מרשימה" של רוב "מתירים" והגיע למסקנה שכבר לא נותר שום חשש בפ"נ כביכול, עבר המחבר לשלב ב' והוא החידוש המהפכני כי פאה לא רק שמותרת אלא אפילו עדיפה מבחינה הלכתית, וגם קביעה זו מתבססת על כמה הנחות יסוד בעלות אופי זהה לאותם הנחות יסוד המובאות לעיל, ואלו הם.
- א. אם לא נתיר לנשים החרדיות ללכת בפאה נכרית אזי הללו יפרקו עול וילכו בגילוי ראש גמור.
- ב. חבישת פאה נכרית היא הדרך היחידה שבה אפשר לכסות את הראש כראוי, וכיסוי השער כראוי ע"י המטפחת הוא דבר שכרוך בקושי עצום עד שזה כמעט למעלה מכח של קרוץ חומר לעמוד בדבר, ועוד שישנם מטפחות שמצד עצמם הם פרוצות (היינו יותר מקאסטם (כגון מטפחות משובצות וכדו') כמבואר לקמן בדבריו...
- ג. בניגוד למטפחת בפאה נכרית אין שום חשש ממשי של בעיות צניעות למינהם, או חשש מראית העין, איסורי הנאה משער מתים, תקרובת עבודה זרה, חילול ה', גילוי מקצת שערות, החטאת הרבים, איסור הליכה בחוקות הגויים וכדו'...
- ד. קללת הזוהר חלה אף ורק על גילוי מקצת שערות ולא על עצם ההתקשטות בשער, ושאר ענייני פריצות בכלל ודלא כמוזכר להדיא בזוהר דעיקר הקפידא היא עצם הפריצות וההתקשטות וכלשון הזוהר – "לאתקנא בה" עיי"ש זוהר פ' נשא.
- ה. רק אברך שאשתו הולכת בפאה נכרית יש לו את הכח בפועל לשמור את עיניו, וזולת זה מסתמא הוא יסתכל על שאר הנשים רח"ל ואשתו תתגנה בעיניו, עד כדי גירושין רח"ל ולכן ראוי להורות לכל הנשים ללכת בקאסטם ובכך (מסתמא) אף אברך לא יכשל בראיות אסורות, ולא יהיו בישראל בעיות של שלום בית חלילה... נמצא דמסקנת הדברים היא, דכל הפוסקים אשר הזכירו פאה נכרית לכל עניין שהוא ובכל אופן שהוא סבירא להו דמותר לחבוש קאסטם מהמם ברה"ר, ובצירוף הטענות כי ישנה עדיפות לפא"נ בת ימינו על כל פתרון אחר לכיסוי הראש, נמצא כי חבין אנו הכרת הטוב גדולה ביותר לייצרני פאות הקאסטם המהממות, שבתוצרתם נתנו לנו את הדרך הראויה לבת ישראל הצנועה והכשרה,לחיזוק שמירת העינים בקרב האברכים ולביצור חומת הצניעות, וה' יצילנו...
אהבתי שהוא קורא לזה "מאה ושלושים פוסקים", ומסתמך על הדברים הבאים להחשיב כמה שיותר פוסקים.
- א. כל דבר שמותר לקרות ק"ש ולברך כנגדו ממילא מותר לצאת בו לרה"ר, וממילא כל פוסק שכתב כי מותר לקרות ק"ש ולברך כנגד פ"נ על כרחך דעתו היא גם שמותר לצאת בפאה לרה"ר.
- ב. כל הפוסקים דיברו על גילוי פאה נכרית ברה"ר ולא לעניין שם "ערוה" לעניין תוך הבית והחצר וכדו' וכמו שכבר יוכח לקמן בע"ה שניתן לישב חלק מהפוסקים באופן הזה, והרבה פעמים הדבר מוכח מתוך דבריהם שכמובן הושמטו בה"חן וכבוד"...
- ג. כל הפוסקים דיברו על פאה המכסה את כל הראש ולא רק פאה המקפת את קצה המצח או את הצדעים, וגם זה בניגוד גמור לדברי לא מעט גאוני עולם שכתבו להדיא היפך זה (ובינהם פוסקים שהביא ה"חן וכבוד" בעצמו) ויבואר הנושא בהמשך.
- ד. אין שום הבדל בין מראה הפאות שמלפני מאות שנים לבין פאות ימינו, וכל הפוסקים שהתירו כוונתם היא כאמור גם לקאסטם מהמם... ואפילו אם אותם הפוסקים כתבו במפורש במקומות אחרים בחיבוריהם שפאות זמנינו הינם פריצות נוראית.
- ה. כל פוסק שהתיר כהוראת שעה בדיעבד ובלית ברירה את הפא"נ של זמנם, שהיו כעורות מהשיער עצמו כגון בתקופה בה רוב הנשים הלכו בגילוי ראש גמור ולא היה שייך למחות בהם, הכוונה היא שאותו פוסק מתיר גם בזמננו שהנשים כולם מכסות ראשם וגם את פאות ימינו שהינם יפות הרבה יותר מהשער וכל זה אפילו לכתחילה.
- ו. כל פוסק שהזכיר את עניין הפ"נ לכל תחום שהוא, כגון להלכות הוצאה בשבת, הלכות איסורי הנאה בשער המת וכדו'... או סתם כך הזכיר את נידון הפאה אגב אורחא בשו"ט בנידון הלכתי אחר כלשהו כוונתו היתה בנוסף גם להתיר הליכה בפ"נ ברה"ר.
- ז. גם מחברים שמוכח בדבריהם שלא ראו את הסוגיא של הפא"נ ואת דברי הפוסקים הנוגעים בדבר ואפילו שדבריהם נשענים על השערות וניחושים דחויים בעלמא אשר לא פעם נסתרים הם מגמרות מפורשות וכדו', נכללים בין 'הפוסקים המתירים'.
- ח. גם פוסקים שלא התייחסו לסוגית הפאה הנכרית אלא רק נתנו הסכמה לספר שבו מוזכר ההיתר הינם בעצם "מתירים".
- ט. גם פוסקים שהתבטאו מפורש כנגד הפא"נ אלא שהורו לא למחות בהולכות בפאה נכרית הינם בעצם "מתירים".
- י. גם פוסקים שחזרו בהם וכתבו בחיבוריהם המאוחרים יותר להדיא כי פאה נכרית אסורה הינם בעצם "מתירים".
- יא. גם פוסקים שאוסרים פאה נכרית הינם בעצם "מתירים".
בדיוק הפוך... ביבי"א הוא לא נכנס לסוגייא כמו כמה ספרים שהקיפו את הנושא הזה.
ותבדוק באוצר החכמה כמה עשרות ספרים יש שאוסרים פאה, ואולי אחד או שתים בעד. (שגם עליהם יצאו עוררים)
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,013
לא מובן כלל מה אתה רוצה. לדברים שהעתקת אתייחס בהמשך, אבל מה זה קשור למה שכתבת על מחבר הספר חן וכבוד ש"המציא שמצווה ללכת בפאה נכרית"?
כל הביקורת שהעתקת, המנוסחת בסגנון ליצני, מכוונת לדברי גדולי הדור שהעדיפו פאה על מטפחת, ולא למחבר שהעתיק דבריהם כככתבם וכלשונם.
אז למה הוצאת שם רע על המחבר ש"המציא"?
וחוץ מהעתק הדבק, מצאת "השמטה" בספר או "דבר שהוצא מהקשרו"?
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,013
כולם בסגנון העתק הדבק, מיעוטם מבוססים על יביע אומר (בהסתמך על "ערוך" שלא קיים וגם אין ראיה ממנו, ובהסתמך על דחיית הרמ"א בקש, ונגד כל האחרונים) ורובם מבוססים על חידושו של בן דורנו, מלמד דרדקי שנפטר לאחרונה, והמציא שהש"ג התיר רק בחצר, דבר מופרך לחלוטין. ואידך זיל גמור.
- סטטוס