מה שכתב (והשמיט המחבר) "דאפילו בחול אסור לצאת בפ"נ" איירי ברה"ר,
ומה שכתב לסמוך כל המקילים איירי בחצר וכמו שדייק היטב מקלתה.
עיניים להם ולא יראו אוזניים! לא יאומן כי יסופר!
בצילום שהבאתי יש פסקה, זו הפסקה האחרונה בתשובה, שבה הוא חוזר לדון על פאה נכרית ברשות הרבים, ללא שום קשר לחצר, ומביא את האוסרים והמתירים, וכי הם דיברו בחצר?
"אודות אשר
הרבה מנשי החרדים הנוהגים היתר בפאה נכרית, אם על פי דעתי ראוי לצעוק על אלו שנושאות שערן מתחת הפאה נכרית ושום שערה לא נראה חוצה, או דאין בזה בכלל ראשה פרוע, דהא מכוסה ועומדת היא כיוון דאין נראה חוצה.
והנה במסכת כתובות (ע"ב) ואלו יוצאות שלא בכתובה... ובגמ' שם אמרינן ראשה פרוע דאורייתא דכתיב ופרע את ראש האשה... והנה בענין פאה נכרית הראני ידידי היקר מוהר"ר יהודה האכמאן מפה, בי"ב דרשות מהר"י מינץ... ושלא יתקשטו בפאה נכרית כי שיער באשה ערוה ולמראה עיניים יראה כאילו הוא שיער שלהם וכו', ובאמת הביאו הבאר שבע...
ועיין בשלטי הגיבורים שבת פרק במה אשה, והובא בדרכי משה או"ח סי' ש"ג אות ו', דמותר לאשה לגלות פאה נכרית שלה, לא שנא אם היו עשויות שערותיה או שערות חברתה, דאין שיער באשה ערוה אלא דוקא שערותיה המדובקין בבשרה, אבל לא בתלושין העשויות לכסות שערותיה האחרות, ועיין בכנסת הגדולה אה"ע סי' כ"א אות ה'-ז',
ואנו סומכים בזה הזמן על המקילין דאין כאן איסור כלל אם שערותיה מכוסות בפאה נכרית, ורק דאגה בדבר אם ישאו שערותיה תחת פאותיהן הנכריות ישתקע הדבר ח"ו ויהיו עוברים על דת משה".
וכי מהר"י מינץ דיבר בחצר?
וכי באר שבע אסר פאה בחצר?
וכי דרכי משה שציטט את הש"ג דיבר בחצר?
וכי המנהג בשנת תרע"ד היה לכסות הראש בפאה בחצר? או ברשות הרבים? בשלמא את הגמ' אפשר לסלף, אבל את המציאות במאה שנים האחרונות אתה רוצה לסלף?
ואיפה בכלל יש רמז ל"חצר" בכל הפסקה האחרונה העוסקת בפאה נכרית?