פאות מאחורי האזניים
- יוזם הנושא זולדן
- תאריך התחלה
ציון הלא תשאלי
חבר חדש
- הצטרף
- 2/1/25
- הודעות
- 118
לרוב רובם של הספרדים מכל עדות המזרח ואפילו המערב (מרוקו טוניס אלגיר וכו') לא היו הולכים כלל עם פאות אלא עם זקן ארוך.
ועיין אצל רוב ככל גדולי ישראל של הדורות האחרונים (לא אלה שלמדו בישיבות ...) הרב עובדיה הרב בן ציון הרב צדקה האב והבן, וכו' ...
למרות שיש תמונות של כמה מהרבנים העירקים שהלכו עם פאות (כדוגמת הבא"ח ועוד) היו מיעוט דמיעוטא ...
מחילה אין זה נכון
ועיין לחכם בן ציון מוצפי באיזהו מקומן
1. עיין ברב בן איש חי על מגילת אסתר שמפאר את אחינו האשכנזים שיש להם פאות עבות.
2. נכון שלרבותינו הספרדים אין פאות [למו'ר רב היח'ס שליטא יש פאות]
אבל ראיתי אברכים שמגלחים ממש קצוץ כמו כל הראש , האם אין שיעור מינימלי לפאות?
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 662
הבן איש חי בבן איש חיל מאריך בחשיבות הפאות
"אני יהודי, ואלו עדי", "אנא יהודי, והני שהדי" בערך.
הכוונה [אולי] לפאות הצמודות לעצם שמתחת האוזן שיש איסור גמור להורידם
אבל לא לפאות משתלשלות
אבן ירושלמית
חבר ותיק
- הצטרף
- 31/1/25
- הודעות
- 504
אי אפשר להביא ראיה מגאוני עולם שלא היה להם פאות.
איני זוכר את לשונו
אבל כותב שם שמרדכי היה ניכר שהוא יהודי בפאותיו העבות
וגם כותב שאין הוא מטריח לגדל עבות וגסות כמנהג האשכנזים רק שלא יהיו עדים פסולים
ובעצם כוונתו לכאלו שלא השאירו לפי ההלכה
ציון הלא תשאלי
חבר חדש
- הצטרף
- 2/1/25
- הודעות
- 118
פרט ...בבקשה !
לא נכון כלל. מי שעבר על תמונות ממרוקו נראה שכולם גידלו פאות עד בוא הצרפתים, כמנהג האשכנזים או דומה להם. וכ"כ גם רבי יוסף משאש. ואביא ציטוט אחד
אבל מה לנו להביא ממרוקו שגאון אשכנזי לימד אותם...
רבי מרדכי אביסרור רבה של טימבוקטו...
רבי שמואל אבן דנאן
רבי יעקב אביחצירא (מבוסס על תמונה)
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 662
יישר כח
לכל מאן דבעי [מאן בעי סם חיי].
אביא מה שהשיגה ידי לעת עתה [ועוד חזון למועד], גבי עניין "פאות", ואביא מקורות לעניין מנהג "פאות לספרדים".
א. תחילה נפתח- בדבר השמחה שהיו עושים לתגלחת הראשונה לילד, שהיו עושים אותה בשמחה, שמחה זו מה עושה?, ולשם מה הנו שמחים?.
יעויין בספר משנת חסידים לר' עמנואל חי ריקי מסכת אייר וסיוון פ"א סעיף ז, אמשטרדם תפ"ז דף קז ע"א- מבאר עניין התגלחת הראשונה שעושים לילד שהיו עושים זאת בשמחה וכו' "וכ"ש אם היא פעם ראשונה שמגלח ראש בנו ומניח הפאות שהיא מצווה".
למדנו מלשונו- דהיה מלפני 300 שנה, וכתב בפשיטות- דמניחים פאות הראש בתגלחת הקטן, וזה היתה השמחה.
ב. בספר גן המלך [לרבי אברהם הלוי] אות סב' כתב שמותר לגלח התגלחת הראשונה במועד כי יש שמחה בדבר ופירש השערי תשובה על שו"ע או"ח סי' תקל"א סעיף ו' ס"ק ז'- שעניין השמחה היא שמחנכים את הקטן במצווה להיות לו פאת הראש.
דמריהטת לשונו- למדנו שמשאירים פאות הראש, ולכן בתגלחת הראשונה שזה פעם הראשונה שמשאיר לו פאות, יש בזה שמחה של מצווה ושרי לגלח אף במועד, מפני שזה מצווה.
ג. שדי חמד כרך ט' מערכת חול המועד סק"ה הביא בשם הנחפה בכסף ח"ב דף ז' ע"ג ואילך "דהטעם שנהגו להרבות שמחה בתגלחת ראשונה בתופים ובמחולות הוא משום חיבוב מצווה שמניחין לו פאה בראשו".
למדנו הן מהנחפה בכסף- שהיה מלפני 300 שנה ויותר [היה רבו של החיד"א], וכן מהשדי חמד, דמשאירים פאות הראש, ולכן שמחים בתגלחת הראשונה [מה שקרוי בפי כל "חלאקה"], דזה תגלחת של מצווה.
ד. ספר תולדות יהודי קאליש [לר' ישראל דוד בן יצחק מאיר בית הלוי] עמ' 319- הביא אגרת משנת תקצ"ו, [מלפני 200 שנה] ושם מתאר את העיר צפת.
ותחילה- פותח עם עדת הספרדים- "הסוג הראשון הוא עדת הספרדים הנקראים בפינו פרענקים היושבין כאן מזמן שבית המקדש היה קיים, מדברים בלשון הקדש, אמנם לא מדוייקת מעורבת בהרבה מילים מן התרגום, הם מבטאים את הקמץ כמו פתח וכן את הת' כמו ת דגושה, הם מלובשים כמו הישמעאלים, "והם נבדלים מהם רק בפיאותיהם", אלא שהזקנים והחשובים שבהם צונפים צניף שחור לראשם ולובשים על בגדיהם אדרת רחבה מאוד מאריג שחור, זכרון אבל על חורבן ביהמ"ק וירושלים", האנשים האלה הם מטבע כעסנים עצומים ואינם יכולים לדבר במתינות ושונאים את בני חוץ לארץ אלא מאחר שהם זקוקים לאנשי חו"ל הבאים הנה ומקבלים מהם הלואות כסף, הם מראים חיבה במקצת ולבם בל עמם וכו'.
הסוג הנזכר פוסקים את שאלותיהם לפי דעת "הבית יוסף", הם נושאים שתי נשים, וכן נהוג אצלם הייבום וכו', כן נהוג אצלם דין המלקות, ואם אחד מי שהוא נתחייב במלקות מכריזים עליו בבית הכנסת שלהם וכו'.
וכן נוהגים במנהגים רבים שונים ממנהגינו, מצויים אצלם הרבה ספרים.
"כשהייתי בטבריה נכנסתי לבית מדרשם ונתקיימה שם ישיבה, בה לומדים חמישים איש כשכולם יושבים כדרכם על הרצפה, והיו שם שלשה ראשי ישיבה, וכולם למדו הלכות בשר וחלב, בית מדרש זה מרווח יותר מבית מדרשינו בקהילתינו, ובכתליו ארונות מלאים ספרים, ומה התפלאתי כאשר ראיתי ארון אחד מלא בספרי שאלות ותשובות, כולם מסומנים במספרים המגיעים עד למספר 315, ושמותיהם זרים שבבית לא שמעתי שמעם ולא ראיתים".
מסוג זה יושבים בצפת לערך 1000 משפחות.
ואז עובר לסוג השני והם המכונים "חסידים", ולאחמ"כ לסוג השלישי המכונים "פרושים".
ע"כ מאותו ספר.
הארכתי- קצת את לשונו, מ"מ למדנו דהספרדים מלפני 200 שנה בעיה"ק צפת היו "ניכרים בפיאותיהם"
ה. ועוד שם בספר בהמשך עמ' 324
מדבר על עניין ה"חלאקה", בעדות הספרדים [של לפני 200 שנה].
"ועתה אכתוב לך ההדלקה והשמחה הרבה של חגיגת הספרדים, מנהגם לבצע שם את התספורת הראשונה של ילדיהם מיום הולדם אך ורק בחצר קדושה זו, וכך הוא הסדר- האב מביא את בנו כשהוא לבוש פאר ומקושט בקישוטים ומלווה מבני משפחתו וידידים מתוך ריקודים ונגינה בכל מיני כלי זמר מתופפים ורוקדים, כששאלתי לשמחה זו מה עושה?- אמרון לי- "מפני שהאב מספר את בנו ומניח לו שתי פיאותיו ומצווה זו חשובה בעיני הספרדים כמצוות הכנסת הבן בבריתו של אברהם אבינו".
ובהמשך עמ' 329- לימוד התורה כמו אצלינו לומדים ש"ס עם מפרשים ראשונים ואחרונים, ואילו דרך לימודם של הספרדים שונה לגמרי [וכפי שהביא לעיל שהיו כנראה לומדים שותי"ם ופחות עניינם בגמ' ומפרשים, אלא ישר ההלכה, ב"י ושותי"ם בהלכה].
ו. שו"ת דברי חזקיהו בהקדמתו לחלק ב' מגולל הסיפור שהיה בשליחות בבוכארה ואביו נגלה אליו בחלום שיגזוז פיאותיו כדי שלא ידעו שהוא יהודי והסתפק בכך שהסתירם מתחת לכובעו וכו',
והוא היה ספרדי מסלוניקי מלפני 160 שנה, הא למדת שהיו לו פיאות ניכרות.
ז. שו"ת רוח חיים פאלאג'י [לר' חיים פאלאג'י] אבן העזר סי' טו"ב ס"ק ל"ז- הביא שם קבלת עדות בב"ד עבור שני אנשים יהודים אחד ספרדי בשם ר' שלמה אבולעפייה, ועוד אחד אשכנזי, שנסעו שניהם בספינה וטבעה הספינה, והיה גוי בספינה שהעיד על שני היהודים האלה דהיו עמו בספינה שהם טבעו למוות, וששאלו את הגוי מניין לך שהם היו יהודים ענה להם "מצד הפאות שהיה להם הכרתים שהם יהודים", נמצינו- דגם לספרדי הנ"ל בזמן ר' חיים פלאג'י היה לו פאות ניכרות שהגוי לפי"ז ידע שהוא יהודי.
ח. בספר מנהגי יהודי בבל בדורות האחרונים ח"ג בדף 23
הביא קטע מאחד שביקר בבבל בשנת תקע"ו [מלפני 200 שנה] ושם מתאר את בגדי היהודים ומחלקם לעניים ועשירים שהיו לבושים כהגויים המקומיים, וכותב מה שהיה מבדיל בין הגויים ליהודים.
"כל הכיתות האלה [היינו עשירים ועניים] מגדלים זקן ופיאות שמבדילים את הכת הדתית מכל שאר הכיתות".
למדנו בפשטות- מעדותו מלפני 200 שנה בבבל שהיה פיאות ניכרות שמבדילות אותם מהגויים.
ועוד בהמשך שם בעמ' 127- כותב שמחמת המודרניזציה שהחלה לחדור לעיראק בערך [מלפני 100 שנה], החל המצב להשתנות עד שכל העם היו מגלחים כהגויים פאותיהים וזקנם, ורק "החכמים" היו משאירים זקן ופיאות.
למדנו מלשונו- שהביא עדות שמלפני 200 שנה בעיראק כל היהודים היו מגדלים פאות, וכשחדרה ה"מודה" לשם מלפני 100 שנה זה נשאר רק לחכמים.
ט.- עוד על בבל.
ספר מסע בבל לרבי דוד בן סלימאן ששון עמ' סה- בביאור שמות המשפחות הביא שם אבו זלוף- למי שהיו פיאותיו ארוכות, או שהיו מוכרים פיאות שער לנשים,
מ"מ למדנו שהיה בבבל פאות, ולמי שהיו לו פאות ארוכות וניכרות היה לו כינוי מיוחד.
י. ספר אבן ספיר לר' יעקב ספיר שהסתובב הרבה בעולם בעמ' מז- על קהילת הודו שם מרחיב לדבר על מנהג תספורת הראשונה שהיו עושים לילד עם שמחה וכו' ומתאר שהיו גוזזים במספריים הילד את כל שערו, ורק מהתספורת השנייה היו מניחים בצדעי ראשו הפאות שלא יגלח, ושם הוכיחם שגם בתספורת הראשונה צריך להשאיר הפיאות אך ענו לו שהפעם הראשונה כל השיער הוא קודש ולכן אסור להשאיר כלום מהשיער,
מ"מ למדנו- שגם הם התמימים מהודו לכה"פ היו מגדלים פאות הראש מתספורת השנייה ואילך.
ועוד מוסיף שם בעמ' נ'- שהיה בבומביי ושם ראה קהילות שנראים כמו יהודים ע"י שמגדלים הפיאות ועוד דברים היה בהם כיהודים כפי שמתאר שם בהמשך, אך היו מתנהגים בשאר דברים כגויים, ושם משער שכנראה הם מצאצאי היהודים שגלו בבית ראשון וכו' ונשאר בהם סבר זה וכלשונו "ועוד נשאר בידם איזה סימנים ומנהגים מתורת ישראל כמו פיאות הראש והזקן וכו' [הביא עוד דברים שנשאר בהם כיהודים],
מ"מ- למדנו שאף אותם היהודים הזנוחים והשכוחים, את עניין פיאת הראש היה בהם.
ע"כ- מה שהשיגה ידי בעניין, ובעז"ה אם יתווסף לי עוד מקורות אעלנו.
אין תחת ידי אך שמעתי ממנו באוזניי כמה פעמים וכך כותב בשעת שלו באתר שלא היה לבן איש חי פיאות ואת כל הדרושים שמדברים על זה מסביר בצורה כזו
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 251
שח הג"ר חיים מינץ שליט"א [משגיח ישיבה דסטעטן איילנד]: שיטת רבי משה פיינשטיין זצ"ל היתה שאין ענין שיהיו "פיאות תלויות", בין ארוכות ובין קצרות. והביא ראיה מהכהן גדול שהיה מסתפר בכל שבוע כדאיתא בסנהדרין (כ"ב ע"ב), ואם כן היו לו שערות קצרות מאוד ועל כרחך לא היו לו פיאות כאלו [ועי' רש"י (שבת ט' ע"ב ד"ה בן אלעשה) תספורת של כהן גדול, שהיה מספר כל ראשו, ולא לגמרי אלא מניח כל השערות קצת כדי שיהא ראשו של זה בצד עיקרו של זה"]. ואם לכהן גדול לא היו פיאות תלויות, מסתבר שאין ענין בזה גם לכל אדם. וגם הוא בעצמו לא הלך עם פיאות כאלו באירופא, אבל לאחר מלחמת העולם השנייה גידל אותם אחורי אזניו, כדי שהכל - גם החסידים - ישמעו לפסקים שלו בעניני עגונות.
ושאל הגר"ח מינץ את הגרמ"ד הלוי סאלאוויציק זצ"ל: מדוע בבריסק הולכים עם פיאות גדולות?
והשיב לו הגרמ"ד: איני יודע, אבל מה הראיה מהכהן גדול, הרבה דברים איננו עושים כמותו. אמת שהבית הלוי הלך עם פיאות גדולות, אבל מה שאנו נוהגים היום אינן גדולות, כל אנשי ירושלים הולכים כך. אבל בודאי להלכה אין צריכים לזה.
ושאל הגר"ח מינץ את הגרמ"ד הלוי סאלאוויציק זצ"ל: מדוע בבריסק הולכים עם פיאות גדולות?
והשיב לו הגרמ"ד: איני יודע, אבל מה הראיה מהכהן גדול, הרבה דברים איננו עושים כמותו. אמת שהבית הלוי הלך עם פיאות גדולות, אבל מה שאנו נוהגים היום אינן גדולות, כל אנשי ירושלים הולכים כך. אבל בודאי להלכה אין צריכים לזה.
(זקניך ויאמרו לך, פסקים עובדות והנהגות מהגר"מ פיינשטיין ומעוד זקני גדולי הדור, עמ' רנ"ד)
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 662
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 662
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 662
