האם אפשר לחלוק על ראשונים מכח קושיה מהש"ס?

בפר"ח יו"ד סי' צ"ח דחה דברי הר"ן מכח קושיה מהש"ס.
הפר"ח בודאי יכול ובודאי נגד ראשון מאוחר כמו הר"ן.
גם היום אין איסור לחלוק,
אבל יש איסור להיות טיפש ולחשוב שאתה יכול לחלוק (כך מטו משמיה דהחזו"א)
 
הפר"ח והיש"ש כמדומני היחידים שלא נשאו פנים לאיש ואפילו לא לראשונים,
גם הגר"א, אבל הפר"ח והיש"ש בצורה הכי חותכת, אולי גם היעב"ץ, לך נא ראה בהקדמת הבא"ח ברב פעלים.
אבל רוב האחרונים לא מצינו שמלאם לבם לחלוק בסכינא חריפא על ראשונים מכח גמרא.
(והר"ן הוא מאחרוני הראשונים, אף שכוחו גדול, מ"מ לא נשא לו הפר"ח פנים)...
 
היום מקובל למצוא תירוץ (פשט בגמ') בכל מקרה כדי ליישב דברי הראשונים,
או למצוא הסבר דחוק בראשונים כדי ליישב הקושיא (איך קרא לזה @כהן "לחלוק בידיים נקיות").
 
כמו שהחזון איש אומר במקום אחד, הוא אומר את זה בהערה על דברי רבי אלחנן באיזה שהוא פרט, הוא אומר, לא טובה עשו האחרונים עם הראשונים שהם הכניעו את דעתם ולא חולקים עליהם, לא עשו טובה וחסד, הם פשוט ראו שהם לאו ברי פלוגתייהו, זה הכול.
(מדברי הגאון רבי דניאל וולפסון בועידת בני הישיבות)
 
הגר"א היה כאחד מהראשונים
כפי שמטו בשם מרנא רבי חיים מוולאז'ין, שאמר שאולי כהריטב"א אולי כהרשב"א.
ב. לא כל מקום זה באמת דעה אחרת מראשונים, יש לפעמים שפוסקים לפי עוד ראשונים כי רואים ראיה עמהם וכו' עכ"פ יש להתעמק הרבה לפני שכותבים בזה מקופיא. ויש לשאול חכם בזה קודם
 
אני אסביר,
האחרונים היו ענקים בתורה, ועדיין הבינו שהם לא ברי פלוגתא עם רבותינו הראשונים,
גם החזו"א כשמכריע נגד רוב הראשונים בסוגיא כפי דעתו, הוא סומך על איזה ראשון כנגד רוב רובם של ראשונים,
כך שאין הוא מכריע כנגדם עפ"י דעתו בלבד.
ולענ"ד אין שום מקום שהאחרונים חולקים במפורש על דעת הראשונים עפ"י הסוגיא בהכרעת הדין, (אלא אם מסתמכים על ראשון וכנ"ל).
הגר"א שידע את כל התורה כולה בעיון ולא הניח פינה וזוית שלא נשתטח בה בעומק הסוגיות כאחד מהראשונים ראה ברוחב עיונו מקומות שיש בידו לחלוק על הראשונים.
אנו שאין סברתנו ביחס לראשונים כלום אין לנו צד לחלוק על הראשונים,
וכבר אמרו אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים, ובדור מבולבל שכזה ראוי שכל אחד יכיר את מקומו
ויבין מה היתה דעתם של הראשונים - הפוך בה והפוך בה דכולה בה!
 
כמו שהחזון איש אומר במקום אחד, הוא אומר את זה בהערה על דברי רבי אלחנן באיזה שהוא פרט, הוא אומר, לא טובה עשו האחרונים עם הראשונים שהם הכניעו את דעתם ולא חולקים עליהם, לא עשו טובה וחסד, הם פשוט ראו שהם לאו ברי פלוגתייהו, זה הכול.
(מדברי הגאון רבי דניאל וולפסון בועידת בני הישיבות)

לזכרוני זה נאמר על מח' האמוראים והתנאים, ולא הראשונים והאחרונים.
אגב החזו"א גופיה דבריו אינם עולים בקנה אחד עם הראשונים לא מעט פעמים, ובפשטות אין זה משום שלא ראה אותם (כמו שאוהבים להגיד), אלא משום שבגודל עיני רוחו סבר אחרת, ויל"ע.
 
מקובל מהגר''א (כך כותב ר''ח מוולוזי'ן) שעד הרמ''א אפשר לחלוק מסברא, ועד הרא''ש עם ראיות
אמנם הגר''א בעצמו חולק מלא על ראשונים, כידוע.
 
לעת שערי רצון, מדובר בתשובה שהגאון ענה לרבי חיים מלוואז'ין עצמו.
שהוא יכל לחלוק.
הגר"א כפי שכתבתי שהיה בעצמו כאחד מהראשונים ולכן אין ראיה
 
מסתמא שאין כלי מדידה מסויימים,
אבל אדם ענק כמו הגר"א שחולק מכח ידיעה עמוקה בכל התורה
ויש לו כתפיים רחבות לחלוק - רשאי לחלוק,
אם משהו הגיע לדרגה כזו, אולי גם הוא רשאי לחלוק,
כשם שהרוגוצ'בר חלק על כל הפוסקים מכח ידיעתו המבהילה ועיונו העמוק.
 
אני לא חושב שיש כאן מדידה בכלל,
פשוט מי שערב אל לבו לא מכניס את ראשו בין ההרים הגבוהים שלא ירצצו את ראשו,
ומי שמכניס את ראשו בין דברי הרשב"א והרא"ש ורואה בעצמו בר הכי להביע דעה ביניהם,
אז אחד מהשניים, או שהוא שוטה, או שהוא אדם גדול יותר מבני דורו שיש בכוחו להביע דעה במקום שדברו הראשונים.
 
מסתמא שאין כלי מדידה מסויימים,
אבל אדם ענק כמו הגר"א שחולק מכח ידיעה עמוקה בכל התורה
ויש לו כתפיים רחבות לחלוק - רשאי לחלוק,
אם משהו הגיע לדרגה כזו, אולי גם הוא רשאי לחלוק,
כשם שהרוגוצ'בר חלק על כל הפוסקים מכח ידיעתו המבהילה ועיונו העמוק.

יפה, אז זה לא כללים מי כן ומי לא, כי אין דין שאסור לחלוק על ראשונים (זה לא חז"ל).
רק הסיכוי שיתייחסו אליו ברצינות הוא אפסי לעומת הגר"א, ואה"נ מי שמוכן לקחת את הריזיקה רשאי, והאחריות לתוצאות הן על כתפיו בלבד.
 
ראשי תחתית