האם הגר"א קרא ק"ש בהברה ספרדית?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

יעקבי

חבר בכיר
הצטרף
24/4/25
הודעות
2,198
1751358155963.png


מה שמצינו הוא על ר' איצל'ה מוואלוז'ין שהיה קורא 'אחרי התפילה'.
1751358221840.png
 
הצג קובץ מצורף 7328

מה שמצינו הוא על ר' איצל'ה מוואלוז'ין שהיה קורא 'אחרי התפילה'.
הצג קובץ מצורף 7329
המצאה מוזרה שלא נשמעה כמותה מימות עולם שהגר"א קרא ק"ש בהברה ספרדית.
רבו של החת"ס שכידוע שינה כמה דברים, כמה דיות נשפכו, וכו' וכבר אמר הגרי"ש, דמדחיזנן שהחת"ס לא שמע בקולו ש"מ שאין הלכה כמותו.
וכאן בקלות בלתי נתפסת מתחדשים עובדות היסטוריות כבירות!
ותגדל חוצפתו של העורך שמעיז לציין לתקו"ז "תיקון יט", ולהלאות את הלומד משל יש שם דברים שכאלו,
כזה עורך צריך לפטר כאן ועכשיו.
כמובן שלא התעצלתי וטרחתי לברר בדיה זאת, ולהד"מ.
 
כמובן שלא התעצלתי וטרחתי לברר בדיה זאת, ולהד"מ.
גם אני לא התעצלתי, ואפילו גם הצעתי את הדברים לפני חברים מקשיבים,
ואבקש מכל דורש אמת לפתוח בתיקוני הזוהר, לפי המצויין, ויבחן את הדברים.
 
הגר"א בתיקונים מדבר על דבר אחר, הוא לא מדבר כלל על הברה וניקוד אלא על מבטא של "בגד כפת" וההבדל גדול מאוד.
 
ותגדל חוצפתו של העורך שמעיז לציין לתקו"ז "תיקון יט", ולהלאות את הלומד משל יש שם דברים שכאלו,
כזה עורך צריך לפטר כאן ועכשיו.
כמובן שלא התעצלתי וטרחתי לברר בדיה זאת, וכמובן להד"מ.

הגר"ע יוסף זצוק"ל:

1751374713450.png


ולא הבנתי על מה תלונתכם?
הגר"א אומר מפורש "כפי קריאת הספרדים שהיא נכונה", נכון שהוא דיבר לעניין בגד כפת. אבל זה אחד מהראיות שהדקדוק של הספרדים יותר מדוייק.
 
וגם לא אמר שההברה הספרדית היא הנכונה בהכל, רק בדבר מסויים.
כל הראיות שמרן הגרע"י זצוק"ל דן עליהם ומביא ראיה, אין ראיה ל"הכל".

יש ראיות מכמה מקומות לכך שקוראים קמץ כמו בפתח.
יש ראיות שת' לא אמורה להיות כמו סמך.
יש ראיות לענין בגד כפת.
וכו'.

לא קרא ק"ש בהברה ספרדית,
על זה אני גם לא שמעתי.
(אבל ברור שהעורך לא בא להביא לזה מקור, אלא רק על מה שהובא לעיל)
 
אתה יכול לשמוע את הלשון של השיעור? (אני לא יכול כרגע...)
מעניין אותי אם זה אותו לשון בדיוק.
כי זה באמת מוזר שאמר כן ובשום ספר לא כתב על כך כלום ולא הזכיר זאת.
 
אתה יכול לשמוע את הלשון של השיעור? (אני לא יכול כרגע...)
מעניין אותי אם זה אותו לשון בדיוק.
כי זה באמת מוזר שאמר כן ובשום ספר לא כתב על כך כלום ולא הזכיר זאת.
ככה אומר בדקה 1:18 לערך.
 
המעיין בתיקו"ז יראה שהנושא הוא דגש ורפה ובא להסביר דברי הגמ' שיתן ריוח בין עשב לבשדך או הכנף פתיל דלכאורה זה דגש וזה רפה, וכתב דלספרדים ניחא שאצלם אין הבדל בין דגש לרפוי. זת"ד. אלא שצ"ע דהמציאות היא שיש אצל הספרדים הבדל בין רפוי לדגש. עכ"פ א. הגר"א לא דיבר על מיבטא. ב. אם נסתמך על מה שכתב הגר"א יוצא שאנחנו לא נוהגים כהספרדים דאצלינו יש הבדל בין דגש לרפוי. אלא ודאי אין שום ראיה מהגר"א. וכל מש"כ אותו מחבר לא עיין ומיהר לכתוב וכו' וכו' וכו'. ומי יעלה בדעתו שהגר"א קרא בהברה ספרדית ?
 
הגר"ע יוסף זצוק"ל:

הצג קובץ מצורף 7343

ולא הבנתי על מה תלונתכם?
הגר"א אומר מפורש "כפי קריאת הספרדים שהיא נכונה", נכון שהוא דיבר לעניין בגד כפת. אבל זה אחד מהראיות שהדקדוק של הספרדים יותר מדוייק.
אז מכאן נוצר סיפור חדש שהוא קרא ק"ש?
היה מצופה ממך שלפחות באשכול זה תודה על האמת.
 
המצאה מוזרה שלא נשמעה כמותה מימות עולם שהגר"א קרא ק"ש בהברה ספרדית.
רבו של החת"ס שכידוע שינה כמה דברים, כמה דיות נשפכו, וכו' וכבר אמר הגרי"ש, דמדחיזנן שהחת"ס לא שמע בקולו ש"מ שאין הלכה כמותו.
וכאן בקלות בלתי נתפסת מתחדשים עובדות היסטוריות כבירות!
ותגדל חוצפתו של העורך שמעיז לציין לתקו"ז "תיקון יט", ולהלאות את הלומד משל יש שם דברים שכאלו,
כזה עורך צריך לפטר כאן ועכשיו.
כמובן שלא התעצלתי וטרחתי לברר בדיה זאת, ולהד"מ.

שמעתי הרבה שנתלים בעדות זו הנז' שר"נ אדלר היה הוגה את הקמ"ץ כהספרדים,
וכשבדקתי במקור להד"מ, הוא מדבר שם למיטב זכרוני רק על ח' ע' שאינן נהגות כמו כ' א', ובזה שיבח את הספרדים, לא זולת.
 
הגר"ע יוסף זצוק"ל:

הצג קובץ מצורף 7343

ולא הבנתי על מה תלונתכם?
הגר"א אומר מפורש "כפי קריאת הספרדים שהיא נכונה", נכון שהוא דיבר לעניין בגד כפת. אבל זה אחד מהראיות שהדקדוק של הספרדים יותר מדוייק.

ממש לא!
לדברי הגר"א קריאת הספרדים נכונה במה שמבדילים בבג"ד כפ"ת בין דגש לרפה, כל דיוק אחר הוא הוצאת דברי הגר"א מהקשרם.
 
המעיין בתיקו"ז יראה שהנושא הוא דגש ורפה ובא להסביר דברי הגמ' שיתן ריוח בין עשב לבשדך או הכנף פתיל דלכאורה זה דגש וזה רפה, וכתב דלספרדים ניחא שאצלם אין הבדל בין דגש לרפוי. זת"ד. אלא שצ"ע דהמציאות היא שיש אצל הספרדים הבדל בין רפוי לדגש. עכ"פ א. הגר"א לא דיבר על מיבטא. ב. אם נסתמך על מה שכתב הגר"א יוצא שאנחנו לא נוהגים כהספרדים דאצלינו יש הבדל בין דגש לרפוי. אלא ודאי אין שום ראיה מהגר"א. וכל מש"כ אותו מחבר לא עיין ומיהר לכתוב וכו' וכו' וכו'. ומי יעלה בדעתו שהגר"א קרא בהברה ספרדית ? ואולי תרי גר"א הוו.

לא זו כוונתו, א' שהרי בגמ' להדיא יש הבדל. ב' גם במציאות יש הבדל. ג' שהספרדים עושים הבדל וכמו שהערת.
וכוונתו שיש באותיות רצוא ושוב, והיינו דגש ורפה. אם באותיות טס,שקץ,נוזלים שאינן ניכרים כלל, ואם באותיות בגד,כפת כפי קריאת הספרדים שהיא נכונה שיש הבדל ניכר וכדמוכח מהגמ'.

את הפסיק שאחרי המילים "אינן ניכרים כלל" יש להחליף בנקודה, והכל יבוא על מקומו בשלום.

1751397753665.png
 
המצאה מוזרה שלא נשמעה כמותה מימות עולם שהגר"א קרא ק"ש בהברה ספרדית.
רבו של החת"ס שכידוע שינה כמה דברים, כמה דיות נשפכו, וכו'
כאילו הגר"א לא שינה כמה דברים...
 
לא זו כוונתו, א' שהרי בגמ' להדיא יש הבדל. ב' גם במציאות יש הבדל. ג' שהספרדים עושים הבדל וכמו שהערת.
וכוונתו שיש באותיות רצוא ושוב, והיינו דגש ורפה. אם באותיות טס,שקץ,נוזלים שאינן ניכרים כלל, ואם באותיות בגד,כפת כפי קריאת הספרדים שהיא נכונה שיש הבדל ניכר וכדמוכח מהגמ'.
ואיך תפרש את הגמ' שצריך להבדיל ביניהם אם הם מובדלים ועומדים?
וכי האשכנזים לא מבדילים?

ברור שכוונתו שהספרדים לא מבדילים
וכנראה הכוונה למבטא הספרדים דגולת ספרד דהיינו הספניולים ומקסיקנים שאין מבדילים בין ב' דגושה לרפה והם מבארים מנהגם באופן פשוט דא"כ אין חילוק בין ב' רפה לאות ו' [ולא שמיע להו כלו' לא ס"ל להו לבטאות הוא"ו כמו האות W. כן שמעתי בעצמי מת"ח מופלג שליט"א ממקסיקו]
 
ואיך תפרש את הגמ' שצריך להבדיל ביניהם אם הם מובדלים ועומדים?
וכי האשכנזים לא מבדילים?

ברור שכוונתו שהספרדים לא מבדילים
וכנראה הכוונה למבטא הספרדים דגולת ספרד דהיינו הספניולים ומקסיקנים שאין מבדילים בין ב' דגושה לרפה והם מבארים מנהגם באופן פשוט דא"כ אין חילוק בין ב' רפה לאות ו' [ולא שמיע להו כלו' לא ס"ל להו לבטאות הוא"ו כמו האות W. כן שמעתי בעצמי מת"ח מופלג שליט"א ממקסיקו]
גם במרוקו לא הבדילו בין ב' דגושה לרפה (רק שאת הרפה קראו בעדינות יותר - מפי סבי זצ"ל). וכמדומה שכן הוא בשאר עדות הספרדים. וראיתי כתוב שמהאשכנזים למדנו הברת הבית הרפה. (אולי בספר שפת אמת).
 
שמעתי הרבה שנתלים בעדות זו הנז' שר"נ אדלר היה הוגה את הקמ"ץ כהספרדים,
וכשבדקתי במקור להד"מ, הוא מדבר שם למיטב זכרוני רק על ח' ע' שאינן נהגות כמו כ' א', ובזה שיבח את הספרדים, לא זולת.
מי הביאו על הקמץ? והיכן ראית על ח' וע' בלבד? בשו"ת חת"ס חאו"ח סימן טו נזכר שהתפלל בנוסח הספרדים. ובספר צרור החיים כתב ששמע אותו מתפלל בהברה ספרדית ונראה שמדבר על רוב ככל השינויים כי מעיד ששמע על הרב נתן אדלר שלמד את ההברה הספרדית שנתיים או שלוש מחכם הבקיא ע"ש.
 
ראשי תחתית