האם הגר"א קרא ק"ש בהברה ספרדית?

הגר"ע יוסף זצוק"ל:

הצג קובץ מצורף 7343

ולא הבנתי על מה תלונתכם?
הגר"א אומר מפורש "כפי קריאת הספרדים שהיא נכונה", נכון שהוא דיבר לעניין בגד כפת. אבל זה אחד מהראיות שהדקדוק של הספרדים יותר מדוייק.
אז מכאן נוצר סיפור חדש שהוא קרא ק"ש?
היה מצופה ממך שלפחות באשכול זה תודה על האמת.
 
המצאה מוזרה שלא נשמעה כמותה מימות עולם שהגר"א קרא ק"ש בהברה ספרדית.
רבו של החת"ס שכידוע שינה כמה דברים, כמה דיות נשפכו, וכו' וכבר אמר הגרי"ש, דמדחיזנן שהחת"ס לא שמע בקולו ש"מ שאין הלכה כמותו.
וכאן בקלות בלתי נתפסת מתחדשים עובדות היסטוריות כבירות!
ותגדל חוצפתו של העורך שמעיז לציין לתקו"ז "תיקון יט", ולהלאות את הלומד משל יש שם דברים שכאלו,
כזה עורך צריך לפטר כאן ועכשיו.
כמובן שלא התעצלתי וטרחתי לברר בדיה זאת, ולהד"מ.

שמעתי הרבה שנתלים בעדות זו הנז' שר"נ אדלר היה הוגה את הקמ"ץ כהספרדים,
וכשבדקתי במקור להד"מ, הוא מדבר שם למיטב זכרוני רק על ח' ע' שאינן נהגות כמו כ' א', ובזה שיבח את הספרדים, לא זולת.
 
הגר"ע יוסף זצוק"ל:

הצג קובץ מצורף 7343

ולא הבנתי על מה תלונתכם?
הגר"א אומר מפורש "כפי קריאת הספרדים שהיא נכונה", נכון שהוא דיבר לעניין בגד כפת. אבל זה אחד מהראיות שהדקדוק של הספרדים יותר מדוייק.

ממש לא!
לדברי הגר"א קריאת הספרדים נכונה במה שמבדילים בבג"ד כפ"ת בין דגש לרפה, כל דיוק אחר הוא הוצאת דברי הגר"א מהקשרם.
 
המעיין בתיקו"ז יראה שהנושא הוא דגש ורפה ובא להסביר דברי הגמ' שיתן ריוח בין עשב לבשדך או הכנף פתיל דלכאורה זה דגש וזה רפה, וכתב דלספרדים ניחא שאצלם אין הבדל בין דגש לרפוי. זת"ד. אלא שצ"ע דהמציאות היא שיש אצל הספרדים הבדל בין רפוי לדגש. עכ"פ א. הגר"א לא דיבר על מיבטא. ב. אם נסתמך על מה שכתב הגר"א יוצא שאנחנו לא נוהגים כהספרדים דאצלינו יש הבדל בין דגש לרפוי. אלא ודאי אין שום ראיה מהגר"א. וכל מש"כ אותו מחבר לא עיין ומיהר לכתוב וכו' וכו' וכו'. ומי יעלה בדעתו שהגר"א קרא בהברה ספרדית ? ואולי תרי גר"א הוו.

לא זו כוונתו, א' שהרי בגמ' להדיא יש הבדל. ב' גם במציאות יש הבדל. ג' שהספרדים עושים הבדל וכמו שהערת.
וכוונתו שיש באותיות רצוא ושוב, והיינו דגש ורפה. אם באותיות טס,שקץ,נוזלים שאינן ניכרים כלל, ואם באותיות בגד,כפת כפי קריאת הספרדים שהיא נכונה שיש הבדל ניכר וכדמוכח מהגמ'.

את הפסיק שאחרי המילים "אינן ניכרים כלל" יש להחליף בנקודה, והכל יבוא על מקומו בשלום.

1751397753665.png
 
לא זו כוונתו, א' שהרי בגמ' להדיא יש הבדל. ב' גם במציאות יש הבדל. ג' שהספרדים עושים הבדל וכמו שהערת.
וכוונתו שיש באותיות רצוא ושוב, והיינו דגש ורפה. אם באותיות טס,שקץ,נוזלים שאינן ניכרים כלל, ואם באותיות בגד,כפת כפי קריאת הספרדים שהיא נכונה שיש הבדל ניכר וכדמוכח מהגמ'.
ואיך תפרש את הגמ' שצריך להבדיל ביניהם אם הם מובדלים ועומדים?
וכי האשכנזים לא מבדילים?

ברור שכוונתו שהספרדים לא מבדילים
וכנראה הכוונה למבטא הספרדים דגולת ספרד דהיינו הספניולים ומקסיקנים שאין מבדילים בין ב' דגושה לרפה והם מבארים מנהגם באופן פשוט דא"כ אין חילוק בין ב' רפה לאות ו' [ולא שמיע להו כלו' לא ס"ל להו לבטאות הוא"ו כמו האות W. כן שמעתי בעצמי מת"ח מופלג שליט"א ממקסיקו]
 
ואיך תפרש את הגמ' שצריך להבדיל ביניהם אם הם מובדלים ועומדים?
וכי האשכנזים לא מבדילים?

ברור שכוונתו שהספרדים לא מבדילים
וכנראה הכוונה למבטא הספרדים דגולת ספרד דהיינו הספניולים ומקסיקנים שאין מבדילים בין ב' דגושה לרפה והם מבארים מנהגם באופן פשוט דא"כ אין חילוק בין ב' רפה לאות ו' [ולא שמיע להו כלו' לא ס"ל להו לבטאות הוא"ו כמו האות W. כן שמעתי בעצמי מת"ח מופלג שליט"א ממקסיקו]
גם במרוקו לא הבדילו בין ב' דגושה לרפה (רק שאת הרפה קראו בעדינות יותר - מפי סבי זצ"ל). וכמדומה שכן הוא בשאר עדות הספרדים. וראיתי כתוב שמהאשכנזים למדנו הברת הבית הרפה. (אולי בספר שפת אמת).
 
שמעתי הרבה שנתלים בעדות זו הנז' שר"נ אדלר היה הוגה את הקמ"ץ כהספרדים,
וכשבדקתי במקור להד"מ, הוא מדבר שם למיטב זכרוני רק על ח' ע' שאינן נהגות כמו כ' א', ובזה שיבח את הספרדים, לא זולת.
מי הביאו על הקמץ? והיכן ראית על ח' וע' בלבד? בשו"ת חת"ס חאו"ח סימן טו נזכר שהתפלל בנוסח הספרדים. ובספר צרור החיים כתב ששמע אותו מתפלל בהברה ספרדית ונראה שמדבר על רוב ככל השינויים כי מעיד ששמע על הרב נתן אדלר שלמד את ההברה הספרדית שנתיים או שלוש מחכם הבקיא ע"ש.
 
לא זו כוונתו, א' שהרי בגמ' להדיא יש הבדל. ב' גם במציאות יש הבדל. ג' שהספרדים עושים הבדל וכמו שהערת.
וכוונתו שיש באותיות רצוא ושוב, והיינו דגש ורפה. אם באותיות טס,שקץ,נוזלים שאינן ניכרים כלל, ואם באותיות בגד,כפת כפי קריאת הספרדים שהיא נכונה שיש הבדל ניכר וכדמוכח מהגמ'.

את הפסיק שאחרי המילים "אינן ניכרים כלל" יש להחליף בנקודה, והכל יבוא על מקומו בשלום.

הצג קובץ מצורף 7354
לענ''ד אינך צודק, הגר''א טוען שאין הבדל משמעותי בין בי''ת דגושה לרפויה, ומביא ראיה מדין חיתוך אותיות בק''ש "עשב - בשדך" ואם כמבטא המקובל היום, בין בּ לב מה צריך לדקדק כפי שנפסקה גמרא זו בשולחן ערוך גם כן בהאי לישנא (שו"ע אורח חיים - סימן סא, כ) "צריך ליתן ריוח בין תיבה שתחילתה כסוף תיבה שלפניה, כגון: בכל לבבך; על לבבכם; בכל לבבכם; עשב בשדך; ואבדתם מהרה; הכנף פתיל; אתכם מארץ". הא תינח בכל לבבך, אם לא נותן ריוח זה מחסיר אות, אבל אם המבטאים שונים לחלוטין, אז מדוע צריך להפריד באלה יותר מכל מילה אחרת, בודאי שזה שונה, ובדיוק כמו שלא צריך להבדיל בין פ לב' או ג לד'.
והאמת יורה דרכו שבהרבה מדינות בחוץ לארץ הספרדים אכן לא היו מבדילים בין ב' לב', ועד היום יש ככה חלק מהספרדים בחו''ל. לא אומר בכל העדות, אבל אמר לי אבי מורי שיחי' שבחו''ל בג'רבא לא הבדילו בין ב' דגושה לרפויה, וזה למדו בארץ. וכשהייתי בצרפת פעם אחת הייתי בקהילה שם וראית גם שנוהגים כן. האמת שעד היום סברתי שזה טעות שלא שמעו מבטא זה. וכאן תיקנו. אך כאן אני רואה שהגר''א מביא לזה ראיות, וזה חידוש עבורי.
ואגב אולי מכאן המקור לשמועה שהתגלגלה לגבי קריאת שמע, כי הגר''א הביא ראיות מהגמרא מדיני קריאת שמע.
ומ''מ לא בא הגר''א לומר משהו כללי על מבטא הספרדים אלא על בגד כפת. שבזה קיבל קריאתם. מכח ראיות מהגמרא. ובזה כיום הספרדים עצמם לא נוהגים כן. וד''ב.
 
וכנראה הכוונה למבטא הספרדים דגולת ספרד דהיינו הספניולים ומקסיקנים שאין מבדילים בין ב' דגושה לרפה והם מבארים מנהגם באופן פשוט דא"כ אין חילוק בין ב' רפה לאות ו' [ולא שמיע להו כלו' לא ס"ל להו לבטאות הוא"ו כמו האות W. כן שמעתי בעצמי מת"ח מופלג שליט"א ממקסיקו]
גם במרוקו לא הבדילו בין ב' דגושה לרפה (רק שאת הרפה קראו בעדינות יותר - מפי סבי זצ"ל). וכמדומה שכן הוא בשאר עדות הספרדים. וראיתי כתוב שמהאשכנזים למדנו הברת הבית הרפה. (אולי בספר שפת אמת).
והאמת יורה דרכו שבהרבה מדינות בחוץ לארץ הספרדים אכן לא היו מבדילים בין ב' לב', ועד היום יש ככה חלק מהספרדים בחו''ל. לא אומר בכל העדות, אבל אמר לי אבי מורי שיחי' שבחו''ל בג'רבא לא הבדילו בין ב' דגושה לרפויה, וכן פ' רפה ודגושה וזה למדו בארץ. וכשהייתי בצרפת פעם אחת הייתי בקהילה שם וראית גם שנוהגים כן.
וכן ראיתי אצל יוצאי אר"צ שאינם מבדילים ביניהם, וכן העיראקים וכמ"ש בסמוך
האמת שעד היום סברתי שזה טעות שלא שמעו מבטא זה. וכאן תיקנו.
1751400805916.png
 
וכן ראיתי אצל יוצאי אר"צ שאינם מבדילים ביניהם, וכן העיראקים וכמ"ש בסמוך

הצג קובץ מצורף 7358
ומעניין מאד שהגר''א ראה בזה נוסח אמיתי. זה חידוש עצום. אם יש למישהו דרך להעלות משפת אמת להרב בן ציון כהן על אותיות אלו מה שהביא כדרכו להקיף כל הנכתב על כל דבר, שכמ''ה.
 
ומעניין מאד שהגר''א ראה בזה נוסח אמיתי. זה חידוש עצום. אם יש למישהו דרך להעלות משפת אמת להרב בן ציון כהן על אותיות אלו מה שהביא כדרכו להקיף כל הנכתב על כל דבר, שכמ''ה.
אכן, האריך בזה הרבה
 

קבצים מצורפים

אכן, האריך בזה הרבה
יש''כ, ופינה וזוית לא שביק הגאון המנוח הרב בן ציון הכהן זצוק''ל, שהיה עמל בתורה באמת. בצורה של דורות קודמים באופן לא יתואר.
ולענ''ד בתחום זה היה חד בדרא.
ולא רק בתחום זה: ועיין כאן מכתב שכתב לו מרן הגרע''י כששלח לו שאלה הלכתית מנומקת ע' בתרחם ציון ספר מולא בעיון ובקיאות.
1751402244499.png
 
האמת יורה דרכו שבהרבה מדינות בחוץ לארץ הספרדים אכן לא היו מבדילים בין ב' לב', ועד היום יש ככה חלק מהספרדים בחו''ל
נו אז לפי זה לא מובן ההמשך

הכנף פתיל?, וכי יש איזה שהוא מקום שלא מבדילים בין פ דגושה ל פ' רפוייה??

נ"ל שבכל עדות המזרח הבדילו בין פ דגושה ל פ לא דגושה כמו הרגילות היום שמדברים
א"כ מה הפשט בגמ' הכנף פתיל, וכן מה הפשט בגר"א לפי"ז גבי הספרדים באות פ ??
 
נו אז לפי זה
קודם כל ברור שכפי שפירשתי זה כוונת הגר''א ולא שהספרדים כן מבדילים והאשכזים לא. הראיה היא ראיה לסתור. וגם לא נכונה היסטורית.
ועיין כאן:
1751404414728.png
לא מובן ההמשך

הכנף פתיל?, וכי יש איזה שהוא מקום שלא מבדילים בין פ דגושה ל פ' רפוייה??

נ"ל שבכל עדות המזרח הבדילו בין פ דגושה ל פ לא דגושה כמו הרגילות היום שמדברים
א"כ מה הפשט בגמ' הכנף פתיל, וכן מה הפשט בגר"א לפי"ז גבי הספרדים באות פ ??
אתה שואל טוב, ועיין כאן:
1751404560482.png
ונראה כוונתו לחלק ממגורשי ספרד שהלכו לאשכנז, והיו כאלה, ואכמ''ל.
 
ראשי תחתית