האם הגר"א קרא ק"ש בהברה ספרדית?

[המעורר]

עוד הערה חשובה אוסיף על הדברים כהמשך על לעיל

שהביא שם בשם ספר צרור החיים [אמשטרדם שנת תק"פ, דף נח ע"ד] – ש' נתן אדלר שלח ללמוד את המבטא הספרדי.

אולם במקומות אחרים מובא, שמבטא הספרדי היינו בכלל ל "תימני", ולא ספרדי הירושלמי הנפוץ.

יעויין בספרים כדלהלן:

ספר רבינו משה סופר [התשמ"א עמ' רכ']

קונטרס וינהג בעזו תימן עמ' כו

ספר האסם עמ' שצא

ספר ארוממך אלקי המלך ח"ב עמ' שצא

וכן בקובץ נחלת אבות א' עמ' קצו', וכן שם בקובץ ד' עמ' שטז'

וכן ספר הגיוני הגיה עמ' ל

עוד טעות שיש בעניין זה
​

שיש הרבה שמייחסים את החכם שלימד את ר' נתן אדלר הלוא הוא "ר' חיים מודעי" מאיזמיר.

אך יש שמעוררים על כך- שהרי ר' חיים מודעי נשלח מפקידי צפת לאירופה לפעול למען צפת ובמסעו הגיע באייר תקכ"ו לפראג ובסוף שנה זו או תחילת תקכ"ז כבר חזר לצפת, כך שא"א לומר שזה הוא החכם שהתעכב שנתיים או שלש עם ר"נ אדלר.

ועוד טענה שציינו- שהרי שם כתוב שהזמין איש אחד מירושלים, ואילו ר' חיים מודעי היה מצפת ולא מירושליים

כך שיש הרבה סימני שאלה בכל העדויות האלה
​

ובפרט מה שהכי קשה​

שבמקור לכל הנ"ל הלוא הוא החת"ס, ובחת"ס להדיא שמדבר על נושא זה, הוא כלל מדבר אך ורק "על נוסח ספרד" שנכנס שם במקום נוסח אשכנז אצל החסידים, וע"ז מדבר ומעיד על ר' נתן אדלר ועל ההפלאה

בלא שום קשר למבטא, ואינו זוכר מזה מאום את המבטא, אלא אך ורק את נוסח ספרד [שאגב זה אינו קשור כי הוא זה לנוסח הספרדים שלנו]

כך שכל העדויות האלו סותרות אחת את חברתה, ואילו המעיד העיקרי הלוא החת"ס, ליתא מזה שום כלום​

צרור החיים לא נסמך על החת"ס, אלא הוא עצמו מעיד ששמע כן כמה פעמים את הרנ"א "מתפלל במבטא ספרדי".
[זאת מלבד עדות אחד המשכילים שהרנ"א היה "מתפלל במבטא ספרד", מובא בירושתינו י עמ' שצו]
צרור החיים גם לא שרבב את שמו של ר"ח מודעי לכאן. זה הגיע מספר אחר מאוחר יותר.
העדויות על מבטא תימני חלושות מאד, וכבר האריכו לדחותם מטעמים מצודקים, ראה ירושתינו שם בסוף המאמר.

 

[המעורר]

דברי ר' יהוסף שוורץ, מח"ס שו"ת דברי יוסף ותבואות הארץ

 

[נוריאל עזרא]

כבודו טועה. מותר להקשות בדרך ארץ על רב המספר סיפור בדרשתו, ואי אפשר לסתום את הגולל, לא להקשות ולא להשיב על דבריו בטענת הוצאת שם רע.

על אחת כמה וכמה כאשר יש נפק"מ אם יתברר שאינו מדייק (בלשון המעטה) בסיפורים שמספר, שחלקם "מעשה רב" וכדו'.

כמו כן, מהצד השני של הסיפור יש כאן המצאה על רב ודיין חשוב ביותר (בקי בכל חלקי השו"ע כמו בכף ידו, ראשונים ואחרונים) שכביכול התייעץ עם הרב יצחק יוסף וכביכול קיבל את דעתו כאשר למעשה גם לא התייעץ עמו וגם בדיעבד לא הסכים כלל עם דבריו ולדעתו אינם נכונים להלכה.

וכי לדעתך היה צריך לשתוק?

לא כן ראינו להראשון לציון הרב דוד יוסף שמחה על סיפור דומה ואמר בריש גלי שהסיפור לא היה ולא נברא.

גם אם נניח שזה מותר (ואני לא בטוח) צריך אדם להיות סמוך ובטוח שליבו נקי ושזה רק לתועלת אני מקווה שזה המקרה גם למפרסם וגם לנותני הלייקים. דבר שני יש הבדל בין לבוא ולציין שהרב השני מכחיש ולציין שהעובדות לא מדוייקות או לא נכונות לבין כשאומרים עליו שלא ישקר במילתא דעבידא לגלויא ועל זה לקשר בין הדברים ובעצם לומר עליו שהוא שקרן עד כדי כך גם במילתא דעבידא לגלויא, האם אין כן הוצאת שם רע או לשון הרע? אתמהה. (גם תלוי היכן מתפרסמים הדברים וכאן לפרסם בגנותו זה בבחינת להוסיף אש למדורא לצערינו אם כי אחרי היענות מהחברים לבקשותיי ב"ה כאן אני מקווה לשינוי לטובה).

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

גם אם נניח שזה מותר (ואני לא בטוח) צריך אדם להיות סמוך ובטוח שליבו נקי ושזה רק לתועלת אני מקווה שזה המקרה גם למפרסם וגם לנותני הלייקים. דבר שני יש הבדל בין לבוא ולציין שהרב השני מכחיש ולציין שהעובדות לא מדוייקות או לא נכונות לבין כשאומרים עליו שלא ישקר במילתא דעבידא לגלויא ועל זה לקשר בין הדברים ובעצם לומר עליו שהוא שקרן עד כדי כך גם במילתא דעבידא לגלויא, האם אין כן הוצאת שם רע או לשון הרע? אתמהה. (גם תלוי היכן מתפרסמים הדברים וכאן לפרסם בגנותו זה בבחינת להוסיף אש למדורא לצערינו אם כי אחרי היענות מהחברים לבקשותיי ב"ה כאן אני מקווה לשינוי לטובה).

כדאי להוסיף שבסה"כ מדובר בסיפור של ניק אנונימי בפורום אוצה"ח, אנחנו לא יודעים אם הרב ברקוביץ אכן הכחיש את הסיפור, ואני מניח שאף א' פה לא באמת יודע מצב הכשרות או הפירי אשפה בצבא, ודי בזה

 

[נוריאל עזרא]

כיון שהיה פה ויכוח בין המעיינים מה כוונת הר' עובדיה

אני חושב שבמקו"א זה יותר מפורש כוונתו.

והוא חזון עובדיה שבת ב הל' קידוש סעיף ז- גבי המבטא הספרדי ובמקורות הביא גבי המבטא הספרדי שר' נתן אדלר שינה המבטא ומיד הוסיף את ביאור הגר"א הנ"ל, ואז מוסיף "ומכאן הוכחה שאין כל חשש איסור לאשכנזי אשר ירצה לשנות ממבטא אבותיו ולקרוא ק"ש ולהתפלל במבטא ספרדי", ועוד ממשיך שם לשאת ולתת בעניין המבטא הספרדי.

דכאן נראה שאין שתי פנים בדבריו- דהביא את הגר"א לגבי המבטא.

ולפני שאתן את הערותי ע"ז, אביא עוד ממה שהביא שם בחזו"ע

והגאון מהר"ש גרינפלד בשו"ת מהרש"ג ח"ב סי' סז'- הוכיח ג"כ ממעשה רב של הגאון ר' נתן אדלר והגאון ההפלאה שמכאן ראיה גדולה שאין כל נדנוד איסור לאשכנזי לשנות את הנוסח שלו לספרדי, והגאון הרידב"ז בשו"ת בית רידב"ז סי' כז נשאל מהגאון ר' יוסף ידיד הלוי שהיה מעיר חלב ארם צובא איזה מבטא יותר נכון לדעתו והשיב קרוב לומר שהמבטא הספרדי בלשון הקודש הוא הנכון והמתוקן יותר מן המבטא האשכנזי שהוא לקוי בכמה אותיות וכו', וכ"כ בספר מקור ברוך להרה"ג ר' ברוך אפשטיין ח"ב דף שצז ובשו"ת דברי יוסף שווארץ דף קסז ע"א ובשו"ת בית אבי חלק ד סי' קט כתב ג"כ שאין בשינוי המבטאים משום אל תטוש.

ואחלק את הערותי לשלשה חלקים.

א. דיש שם ערבוב נושאים, יש חלק שדיברו בכלל על הנוסח המוכר אצל החסידים "ספרד" שזה נכנס שם באירופה באותם זמנים, וכלל לא על המבטא, אלא שהוא הביאם עם הנושא של המבטא.

ב. דישנם כלל שדיברו על היגוי אותיות, אך אינו קשור כלל לספרדים בכי הוא זה

ג. דגם כמה כתבו כן מהשערה גרידא ולא מאיזה ראיה.

ועתה אעבור לבאר את החלקים​

א. מה שהביא מהמהרש"ג אינו קשור בכי הוא זה למבטא של הספרדים

אלא שם הנושא שדובר הוא בעניין של נוסח ספרד שנכנס לאשכנזים [מה שמוכר כיום אצל החסידים] האם מותר לשנות מנוסח אשכנז לנוסח ספרד שהוא ע"פ האר"י

וע"ז השיב- שאין בעיה לשנות לנוסח ספרד, והביא ג"כ את החת"ס הנ"ל

הביא את המהרש"ג שלומד שאפשר לשנות הנוסח למרות הסתייגות החת"ס.

ב. מה שהביא מהמקור ברוך [אפשטיין] וכן מהגר"א אינו קשור בכי הוא זה להיגוי הספרדי.

ביביע אומר מעיר ככל הערותיך על הרב אפשטיין וההערות נכונות גם לגר"א אלא שכיוון שרצונו לחזק מבטא הספרדים ליקט הפוסקים ולא העיר עליהם כביביע אומר. [ובעצם העניין של להפריד בין בכנף פתיל ועשב בשדך כתב ליישב כי סו"ס הם קרובים במבטא וכמו שכתב בשו"ת מתת ידו ע"ש].

ג. מה שהביא בשם בית רידב"ז- בחזו"ע כתב, שהרידב"ז נשאל ע"י הר' יוסף מרדכי הלוי, איזה מבטא יותר נכון והשיבו הרידב"ז שקרוב לומר שמבטא הספרדי נכון יותר

אך למען הדיוק- לא זה מה שנשאל שם כלל ועיקר אלא זה נכנס לנושא כבדרך אגב.

ושם הנושא היה בכלל על קידושי אשה שהיה בעיה עם העדים, האם נחשוש שהיא מקודשת וצריכה גט, או שלא נחשוש ואינה מקודשת, והר' יוסף מרדכי הלוי הנ"ל רצה לטעון שכיון שבענייני עדות יש מח' בים השו"ע לרמ"א גבי כל מיני מקרים שהיה שם במעשה הקידושין ולפי השו"ע לא נחשב עדות וממילא אינה מקודשת, ואע"פ שענייני אישות הולכים אחרי הוראות הרמ"א, שאני הכא שזה לא ענייני אישות ממש, אלא זה עניין של "עדות" דבזה נקל כהשו"ע דלא הוי עדות

וע"ז השיב לו בעניין הזה- שלא צריך להיות הבדל בין הספרדים לאשכנזים כי כולם בני איש אחד אנחנו, ודרך העולם לקדש בצורה של עדות רגילה בלי התנאים המיוחדים, ולכן צריך להיות שהיא מקודשת, ובנושא הזה הוסיף שלא צריך לעשות ריחוק בינינו בענייני השידוכין כי כולנו קרובים, רק שמרוב אריכות הגלות נגרם שיהיה הבדל בינינו בין המלבושים והלשון כי כל אחד גלה למקום אחר ואז מוסיף תוך כדי בסוגריים [שיתכן שהמבטא הספרדי יותר מתוקן כי פחות נדדו מגלות אל גלות] וכיון שאין הבדל בינינו צריך לחוש שהעדים עדים והיא מקודשת.

זה תוכן הדברים- שנכנסו בסוגריים כבדרך אגב, וכשוליים, ובכלל זה לא הנושא שדובר או שנשאל והשיב

ותו- דאמר כן רק מסברא "דיתכן" דכך פני הדברים ויש להאמין שהמבטא שלכם יותר מתוקן, ולא בסכינא חריפא וגם לא בקשר האם לשנות המבטא, וגם לא ראיות או משהו, אלא מסברא גרידא, וכבדרך אגב.

לא הבנתי מה כבודו מעיר נכון שזה בא בדרך אגב וכבר ציין כן הציץ אליעזר שגם הביא לרדב"ז (נזכר ביביע אומר שם). אבל בעצם הדבר אמר דעתו ולשון הרדב"ז שם כמו ביביע אומר ובחזון עובדיה שקרוב הדבר וזה מה שהביא היביע אומר בשמו שקרוב הדבר.

נ.ב - מה שבא לפשוט הספיקות מהחזון עובדיה היה נכון אם דברים נכתבו בפירוש, אך אם הפוסקים רק מצוטטים או נכתבים סמוך זה גריע מאשר לדייק מקירוב הדברים באותה אות ביביע אומר שבאו בחזון הדברים הרבה פעמים יותר בקצרה ובלא המשא ומתן בדבריהם.

 

[כאחד העם]

הביא את המהרש"ג שלומד שאפשר לשנות הנוסח למרות הסתייגות החת"ס.

אבל הכניס זאת לתוך הנושא של "המבטא"
כך שלקורא הרגיל שלא מתבונן יכול לטעות בזה, ולכן כתבתי לעיל והדגשתי הדבר

ובעצם העניין של להפריד בין בכנף פתיל ועשב בשדך כתב ליישב כי סו"ס הם קרובים במבטא וכמו שכתב בשו"ת מתת ידו ע"ש].

אבל עדיין לא מובן איך זה קשור לספרדים
כי מה שכתבת שהם קרובים, מצויין- גם לאשכנזים זה קרוב, אז מאיפה נכנס הספרדים לנושא

לא הבנתי מה כבודו מעיר נכון שזה בא בדרך אגב וכבר ציין כן הציץ אליעזר שגם הביא לרדב"ז (נזכר ביביע אומר שם). אבל בעצם הדבר אמר דעתו ולשון הרדב"ז שם כמו ביביע אומר ובחזון עובדיה שקרוב הדבר וזה מה שהביא היביע אומר בשמו שקרוב הדבר.

הדגשתי על ההתחלה שיש ג' חלוקות, והוספתי שבחלוקה השלישית זה משהו צדדי ולא עיקרי

אך עיקר מה שבאתי להדגיש- שאמר כן רק מהשערה גרידא ולא מאיזה ראיה או משהו כזה.

ואיה"נ- גם אם היביע אומר והחזון עובדיה נתכוין למה שכתבתי, אבל לקורא זה לא מורגש, כי הכל כרוך ביחד, ובאותו נושא של "המבטא" הכניס כהלל שהיה כורכן ואכלן בבת אחת גם שאר נושאים.

כך שאם נפצל את הנושאים- נראה שעל המבטא כמעט אין שום ראיה, אלא רק סברא גרידא.

וגם מה שהביא ראיה כבר למבטא, מ"מ הוספנו שיש עוררים על כל השמועות יעויין לעיל בדברי

 

[כאחד העם]

צרור החיים לא נסמך על החת"ס, אלא הוא עצמו מעיד ששמע כן כמה פעמים את הרנ"א "מתפלל במבטא ספרדי".

לא כתבתי שנסמך על דבריו
אלא הדגשתי שהעדות הכי רצינית היא של החת"ס ושם הובא רק עניין נוסח ספרד, שזה נוסח שעשו החסידים וכלל לא קשור לנוסח דידן.

וכן גבי ר' חיים מודעי, לא ייחסתי זאת לצרור החיים
אלא לאחרים שייחסו הדבר לר' חיים מודעי ועל זה השבתי שזה לא יתכן

העדויות על מבטא תימני חלושות מאד, וכבר האריכו לדחותם מטעמים מצודקים, ראה ירושתינו שם בסוף המאמר.

כמו שגם העדויות על המבטא הספרדי הם חלושות מאוד
כך שהכל פה חלש ולוטה בערפל, ויד ימין לא יודעת מיד שמאל
ואין ראיה לשום צד

 

[נוריאל עזרא]

אבל הכניס זאת לתוך הנושא של "המבטא"
כך שלקורא הרגיל שלא מתבונן יכול לטעות בזה, ולכן כתבתי לעיל והדגשתי הדבר

ייש"כ.

אבל עדיין לא מובן איך זה קשור לספרדים
כי מה שכתבת שהם קרובים, מצויין- גם לאשכנזים זה קרוב, אז מאיפה נכנס הספרדים לנושא

לא קשור. רק הערתי דרך אגב מה שכתב ליישב כמו שציינתי.

הדגשתי על ההתחלה שיש ג' חלוקות, והוספתי שבחלוקה השלישית זה משהו צדדי ולא עיקרי

אך עיקר מה שבאתי להדגיש- שאמר כן רק מהשערה גרידא ולא מאיזה ראיה או משהו כזה.

ואיה"נ- גם אם היביע אומר והחזון עובדיה נתכוין למה שכתבתי, אבל לקורא זה לא מורגש, כי הכל כרוך ביחד, ובאותו נושא של "המבטא" הכניס כהלל שהיה כורכן ואכלן בבת אחת גם שאר נושאים.

כך שאם נפצל את הנושאים- נראה שעל המבטא כמעט אין שום ראיה, אלא רק סברא גרידא.

וגם מה שהביא ראיה כבר למבטא, מ"מ הוספנו שיש עוררים על כל השמועות יעויין לעיל בדברי

ייש"כ.

 

[כאחד העם]

ייש"כ.

ייש"כ.

אם כוחי יישר

אז כוחך יישר בכפל כפליים

 

[נוריאל עזרא]

לא כתבתי שנסמך על דבריו
אלא הדגשתי שהעדות הכי רצינית היא של החת"ס ושם הובא רק עניין נוסח ספרד, שזה נוסח שעשו החסידים וכלל לא קשור לנוסח דידן.

אבל הצרור החיים מעיד את ששמעו אזניו ולא מביא מאחרים. (גם מציין שרק הרב אדלר היה מתפלל כך ולא בעל ההפלאה [וזה כי דיבר על מבטא ולא על נוסח שהחת"ס מעיד ששניהם גם יחד שינו]).
ומה פגם יש בעדותו זו? ומה שהחת"ס דיבר על נוסח ולא על זה זה באמת שאלה אלא שסו"ס דן בנוסח ועכ"פ לא מהווה סתירה ולא יכול לערער דברי הצרור החיים עד שיאמר שהעדות הכי רצינית היא של החת"ס לא כן?

 

[כאחד העם]

ומה פגם יש בעדותו זו?

הפגם הוא גבי "המבטא"
האם כוונתו באמת לספרדים היום מה שנהוג
זה א"א לדעת

כי לא יודעים באמת מי זה החכם שלימד אותו כי שמו לא נודע [כי כנראה זה לא רק חיים מודעי]

זה שהוא שינה את מבטאו זה כן, השאלה אם זה קשור למבטא הידוע שלנו הספרדים
זאת לא נדע
ולכן אין ראיה מחוסר מידע מהו המבטא ששינה ר' נתן אדלר

 

[נוריאל עזרא]

הפגם הוא גבי "המבטא"
האם כוונתו באמת לספרדים היום מה שנהוג
זה א"א לדעת

כי לא יודעים באמת מי זה החכם שלימד אותו כי שמו לא נודע [כי כנראה זה לא רק חיים מודעי]

זה שהוא שינה את מבטאו זה כן, השאלה אם זה קשור למבטא הידוע שלנו הספרדים
זאת לא נדע
ולכן אין ראיה מחוסר מידע מהו המבטא ששינה ר' נתן אדלר

נכון שלהוכיח ממנו שהיגוי אות פלונית באופן פלוני לא נמצא ראיה מכרחת.
אך עדיין העדות על הרב אדלר בעיקרה היא ראיה נפלא שאפשר לשנות מבטא אם מוכיחים שהוא האמיתי או הקרוב לאמיתי.

 

[אלישמע]

נכון שלהוכיח ממנו שהיגוי אות פלונית באופן פלוני לא נמצא ראיה מכרחת.
אך עדיין העדות על הרב אדלר בעיקרה היא ראיה נפלא שאפשר לשנות מבטא אם מוכיחים שהוא האמיתי או הקרוב לאמיתי.

ולכן ההיגוי האשכנזי שהוא קרוב לאמיתי, שהרי התימנים עושים קומו"ץ, (והבוכרים ג"כ בדומה), ומעיד הראב"ע שהוא בין פת"ח לחול"ם, אז מותר לשנות גם אליו.
ומעתה ספרדי יכול להתפלל בהיגוי אשכנזי לאור העדות על רנ"א המובאת ביבי"א.

 

[כאחד העם]

אז מותר לשנות גם אליו.
ומעתה ספרדי יכול להתפלל בהיגוי אשכנזי לאור העדות על רנ"א המובאת ביבי"א

אוסיף על דבריך
שבאמת לעיל הבאנו מהמהרש"ג [שהובא ג"כ ביביע אומר הנ"ל], ושם כותב להדיא דאף גבי "הנוסח" אם ספרדי ירצה להחליף לנוסח "אשכנז" יהי רשאי
כי אין הבדל בין כל הנוסחים, והעיקר הוא שיש את מטבע הברכה, וכל הקישוטים מסבבי לא מעכבים
וכן ההבדלים שיש בפסוקי דזמרה האם קודם הודו או ברוך שאמר ג"כ אינו מעכב שום דבר מהתפילה, יעו"ש

 

[המעורר]

כמו שגם העדויות על המבטא הספרדי הם חלושות מאוד
כך שהכל פה חלש ולוטה בערפל, ויד ימין לא יודעת מיד שמאל
ואין ראיה לשום צד

???
נשמע נסיון בריחה מהעובדות

ולכן ההיגוי האשכנזי שהוא קרוב לאמיתי, שהרי התימנים עושים קומו"ץ, (והבוכרים ג"כ בדומה), ומעיד הראב"ע שהוא בין פת"ח לחול"ם, אז מותר לשנות גם אליו.
ומעתה ספרדי יכול להתפלל בהיגוי אשכנזי לאור העדות על רנ"א המובאת ביבי"א.

במה המבטא האשכנזי הוא "קרוב לאמיתי"? באות ח'? באות ע'? באות ה'? באות צ'? באות ט'? באות ק'? באות ג' רפויה? בניקוד הציר"י? בניקוד החול"ם? הרי בכל אלו הסכמת כל המדקדקים שהמבטא של כלל עדות אשכנז על הברותיהם השונות - משובש. אז אולי בקמץ המחודש שלהם מה-600 שנה האחרונות [ושחלקם הוגים אותו רק בחלק מהמקומות] הם כיוונו לאיזו מסורת עתיקה שהיתה באי אלו מקומות, ולכן המבטא שלהם נהיה "קרוב לאמיתי"?

אבל אה"נ לעיקר הנידון מוכח שמותר לשנות להברה מדוייקת יותר.

 

[איתן]

במה המבטא האשכנזי הוא "קרוב לאמיתי"? באות ח'? באות ע'? באות ה'? באות צ'? באות ט'? באות ק'? באות ג' רפויה? בניקוד הציר"י? בניקוד החול"ם? הרי בכל אלו הסכמת כל המדקדקים שהמבטא של כלל עדות אשכנז על הברותיהם השונות - משובש. אז אולי בקמץ המחודש שלהם מה-600 שנה האחרונות [ושחלקם הוגים אותו רק בחלק מהמקומות] הם כיוונו לאיזו מסורת עתיקה שהיתה באי אלו מקומות, ולכן המבטא שלהם נהיה "קרוב לאמיתי"?

נראה שהוא התכוין רק לענין הקמץ.

והגם שהסכמת המדקדקים שהגיית האשכנזים באופן כללי משובשת, מ"מ נראה שהסכמת רוה"פ שלהם שאין לשנות את המנהג,
ואם איתא שעכ"פ יש עדיפות לשנות את המנהג, היה להם להושיב מלמדי תשב"ר הגונים הבקיאים במבטא הנכון, ותוך עשרים שנה היו הכל דוברים בלשון צחה.
על כן נראה שהם סוברים שאין לשנות את המנהג ויהי מה.
ואף שדעתם לא נתבררה לנו דיה, מ"מ זו דעתם דעת עליון.

והמנהג שנהגו כמה פוסקים להביא איזה פוסק אשכנזי ששינה מנהגו, נחשב בעיניהם לשחוק, שהרי לכל הדעות זו דעה יחידאה.
הכי בגלל שבזמנינו ימצא חכם אשכנזי שיתחיל להיות דובר בלשון הקודש במבטא צח ומצוחצח, ישפיע הדבר על בני אשכנז?

נראה שכל מגמת ה'סיוע' שמסתייעים מאותן דעות יחידאיות אצל בני אשכנז, אינה אלא לחזק אצל בני ספרד את ההערכה למבטאם ושלא ישנוהו. (ואפשר שלכן גם הגרע"י לא דקדק בדברים הללו כ"כ, אחת היא לו אם הגר"נ אדלר שינה מנהגו אם לאו, בכל אופן הוא ימשיך להורות כמבטא של בני ספרד).
והדברים ק"ו, ומה בני אשכנז שיודעים שמבטאם משובש אינם משנים אותו, בני ספרד שמבטאם צח יותר עאכו"כ.

והמחקר המוכיח שהמבטא הנכון או הקדום הוא שלא כהברת בני אשכנז, נ"ל שאינו שייך לנדון כלל, כי על זה אין כמעט ויכוח.

ולקושטא דמילתא, גם בני ספרד עושים כמעשה בני אשכנז,
שהרי גם אצל בני ספרד האידנא אין מקפידים בכמה וכמה אותיות לבטאם כהוגן.
קח לך אות צ' הנהגית בפי כל, הלא ברור שהיא חידוש מלאכותי בשפתנו הקדושה, שלא נשמע בדורות קודמים, ובכל זאת לא שמענו שבני ספרד הולכים ודוברים בה ואפילו בקראה"ת ובתפילה, זולתי מעטים.
כמו כן אות ג' רפויה שהזכרת, גם היא לא תישמע בדור הזה אצל רוב בני ספרד.
ומה שיענו רובן של בני ספרד על מבטאם בחלק מהאותיות, יענו בני אשכנז על מבטאם בחלק אחר.

כך שאם באנו לסמוך על המעשה של רבי חיים מודעי וכיו"ב לשנות המבטא, עלינו לשנות המבטא לגמרי.
ואם באנו לסמוך על הפוסקים עצמם, עלינו לבדוק איך מורים גדולי ישראל בכל אות ואות, בין בכתביהם ובין במעשה רב שלהם.

 

[כאחד העם]

נשמע נסיון בריחה מהעובדות

בעובדות הללו ציינתי את הבעיות לעיל, קחנו משם

במה המבטא האשכנזי הוא "קרוב לאמיתי"?

רוב האותיות שציינת אין שום נפק"מ כי אתה מבטא את ה צ' בדיוק כמו האשכנזים, וכן את האות ק אתה מבטא כמוהם וכן בג' רפוייה [לא אתה אישית אלא כללית כל הספרדים אין הבדל במבטא הנ"ל]

וכלפי האות ע' ו ח' גם היום הרבה הרבה מן האשכנזים למדו לבטאות את זה לפחות בקריאת התורה וקריאת שמע

כך שכל מה שהיביע אומר הביא למבטא הספרדי, כלל וכלל לא קשור למבטא הספרדי דידן

זה שבדורות עברו המבטא הספרדי היה יותר טוב באותיות שציינת
זה נכון להיסטורייה ולא להאידנא
ואם היביע אומר נתכוין למה שאמרת, אז זה קשור להיסטוריה הישנה, ולא לספרדים היום

 

[כאחד העם]

ותוך כדי כתיבת ועריכת הדברים שלי בתגובה הקודמת, ראיתי שנוסף גם דבריו של ר' @איתן ואכן ישנו איזה שהוא מכנה משותף בהודעות של שנינו

 

[איתן]

עוד הערה אוסיף בזה:

באופן כללי איבוד המבטא המסורתי, הוא אכן דבר כואב, וראוי לבארו ולהבהירו.

אבל כאמור, צריך להבדיל בין 'מבטא נכון' מצד עצמו, ל'הלכות המבטא'.
אלו הם שני נושאים נפרדים, ויש המבלבלים ביניהם.

יש מי שיחקור 'מה המבטא הנכון', כדרך שעשה הרב בנציון כהן בספרו הנפלא 'שפת אמת', ולא חת לשנות מנהגי מבטא שגויים, כלשונו וכדעתו.
אבל הוא לא היה פוסק הלכה לכל בני הגולה, אלא רק מוכיח מה הנכון מצד עצמו, ומה המסורת וכו'.
אלו הן ידיעות נחמדות ונכבדות כדי לדעת מה ה'אמת' של המבטא.

מעבר לכל זה יש את ענין ההלכה.
האם חובה עלינו לשנות מבטאנו לפי המבטא הנכון והצח?
האם יש לצורך כך להגות בענין זה כדרך כל סוגיא שבתלמוד, להשקיע בה כוחות וכו'?
או שניתן להישאר עם המבטא המורגל אצלנו ובלבד שניזהר מהשיבושים שנמצאים לפי אותו המבטא?

אלו שאלות הלכתיות, שאינן שייכות לכל הנ"ל.

(אחת הנ"מ ההלכתיות הפשוטות לכל זה היא קריאת שמע. והמנהג הנפוץ הוא שכמעט הכל קוראים ק"ש במבטאם המורגל, אלא שמדקדקים בו יותר שלא לבלוע אותיות וכו', אבל לא מבטאים את המבטא הנכון לפי המחקר האמיתי).

 

[כאחד העם]

באות צ'?

קח לך אות צ' הנהגית בפי כל, הלא ברור שהיא חידוש מלאכותי בשפתנו הקדושה, שלא נשמע בדורות קודמים, ובכל זאת לא שמענו שבני ספרד הולכים ודוברים בה ואפילו בקראה"ת ובתפילה, זולתי מעטים.

כתבתי זאת בפורום אחר, וכעת אכתוב גם כאן מכיון שהועלה הנושא

היה נראה על פניו להביא ראיה לכינוי, "סאדי" [כמו הערבי]

מקומות שמצינו בתנ"ך שקורא ליצחק ישחק [בשין שמאלית] דנראה דביטוי הצ' קרוב לש' השמאלית.

א. ירמיה פרק ל"ג פס' כ"ו- אל זרע אברהם ישחק ויעקב.

ב. עמוס פרק ז' פס' ט'- ונשמו במות ישחק

ג. עמוס פרק ז' פס' ט"ז- ולא תטיף על בית ישחק.

ד. תהילים פרק ק"ה פס' ט'- ושבעתו לישחק.

וכתב הרד"ק בפסוק הנ"ל שבירמיה- ישחק כתיב בשי"ן כמו בצד"י כי שני השרשים שוים בעניין ושתי האותיות ממוצא אחד והא אחד מד' הכתובים בשי"ן כנוי ליצחק.

אמנם יש לדחות דאין ראיה מכל הנ"ל​

משום דמצינו בתנ"ך שגם האות "ז" מתחלפת הן לאות צ' והן לאות ס

איוב פ"כ פס' י"ח- ולא יעלוס, ופירשו המפרשים כמו יעלוז או יעלוץ, דשלשתן מתחלפות

איוב פ"מ פס' י"ז- יחפץ זנבו, ופירשו המפרשים כמו יחפוז, כי האותיות מתחלפות.

דברי הימים א' פט"ז פס' ל"ב- יעלץ השדה, ופירשו המפרשים כמו יעלוז, כי האותיות ז' ו-צ' מתחלפות.

יחזקאל פ"א פס' יד- כמראה הבזק, עיין מצודת ציון כמו ברק כי האותיות ז ו-ר מתחלפות [זסשר"ץ]

והיינו שהאותיות זסשר"ץ שהם אותיות מהשיניים הם מתחלפות, וממילא אין ראיה שה- צ' בגלל שהוחלפה ל- ש [שמאלית] זה אומר שמבטאה קרובה אליה.
כמו שאין צד שאות ז' היא קשורה ל- ס או ל- ר