נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 736
האשכנזי ודאי יותר משובש סו"ס ר' בחיי אף שמציין שיש בניהם (בין הפתח לקמץ) הבדל כותב בפירוש אע"פ שנראה שהכל דבר אחד יש הבדל כלומר לשומע נראה שהם שווים ועוד בהתבסס על ראיותיו של הרב מאזוז כל הראשונים הגו כפתח וההבדל בינו לחולם הוא משמעותי. מה שכן יש לנו את האבן עזרא שכותב שהוא מורכב משניהם וזה גם מסתדר עם הר' בחיי לגבי הקמץ של הפרסים והבוכרים [אם כי גם להגייה שהם שווים סו"ס ההבדל שציין הר' בחיי הוא שהקמץ עליון יותר ואפשר שכוונתו על האריכות) ולכן יש לו עדיפות. אבל הקמץ האשכנזי הוא טעות בלי ספק ושיבוש גמור. גם ממה שכתבתי לעיל שהפתח הוא תנועה קטנה של קמץ בניגוד לחולם שהתנועה הקטנה שלו היא חטף קמץ.זה שהרב מאזוז הוכיח מהחריזה שהוא קרוב לפת"ח, אינו עושה את הספרדי ליותר מדוייק ואת האשכנזי ליותר משובש. כיום שניהם משובשים.
ועכ"פ אין מכאן שום ראייה לשאר ההיגויים.
אני מתפלא על מה שאתה אומר הרד"ק שהבאתי כותב בחדא מחתא על אותיות נחות ומציין כמה מהן ואין חולק שהן לא נשמעות בכל הדוגמאות כמו "או" ו"אי" וזו כוונתו שלא נשמע וכן הוא בצירי וזה פשוט ואע"פ כן אצטט לשונו הברורה של הגר"א נשוא האשכול "האותיות הנחות ונראות במבטא נקראות נח נראה רק אותיות אהו"י הנחות נסתרות לפעמים במבטא ונקרא נח נסתר וסדר נחותן כך הוא א' נח נסתר אחרי כל התנועות ה' אם הוא במפיק נח נראה ואם לאו נח נסתר ו' נח נסתר אחרי חולם ומלאפום י' אינו נסתר כי אם אחרי חיריק וצירי וכו'. ע"כ לשונו הצריך לעניינינו.ועל זה אני שואל כמו שאמרתי לעיל, מנ"ל שנחה הכוונה בלתי נשמעת? אולי הכוונה נשמעת בשו"א נח. צואְר כלומר משהו תקוע בין הוא"ו לרי"ש, (תתאמן, תבין אותי. - במילת לֹא, לוֹ זה יותר קל), וה"ה לציר"י, זקנֵיְנו ולא זקנֵיֵנו.
אני יודע שזה לא המקובל, אבל אני בא לדון על המקובל.
הא לך שלאותיות נחות שיוצאות במבטא קורא נח נראה ואילו שלא יוצאות במבטא קורא נח נסתר ומציין י' אחרי חיריק וצירי.