האם מותר לאשכנזי לתת לספרדי שימכור?

[מתוק מדבש]

דעת מרן תסז י, שאם מצאו חיטה בתרנגולת - מותר למכור לגוי, כיון שאין החיטה מוסיפה כלום במחיר של התרנגולת.
הרמ"א כותב שנהגו לאסור.
ויל"ע האם מותר לאשכנזי להביא לספרדי שימכור??

 

[עת שערי רצון]

מדברי האחרונים והבאר היטב שם, משמע דאסור בהנאה

 

[מתוק מדבש]

אבל אם מביא לספרדי, ומסביר לו שהוא עושה כמו הרמ"א אז זה לא הנאה כי הוא מבין שלחבירו אין מה לעשות עם זה!!

 

[כותל המזרחי]

לאשכנזי זה חמץ גמור.

 

[עת שערי רצון]

לאשכנזי זה חמץ גמור.

מה פתאום ?

 

[מתוק מדבש]

לאשכנזי זה חמץ גמור.

מד' הרמ"א משמע יותר שזה חומרא,
וגם מצאנו כ"פ ברמ"א שסובר ספק משהו לקולא,
וכאן זה רק ספק,
ובפרט שלא נהנה מהחמץ כיון שאינו מוסיף במחיר,

 

[עת שערי רצון]

אבל אם מביא לספרדי, ומסביר לו שהוא עושה כמו הרמ"א אז זה לא הנאה כי הוא מבין שלחבירו אין מה לעשות עם זה!!

אז מה הצד לאסור ?

 

[כותל המזרחי]

מד' הרמ"א משמע יותר שזה חומרא,
וגם מצאנו כ"

זה מספיק בשביל לאסור את זה.

 

[עת שערי רצון]

זה מספיק בשביל לאסור את זה.

החומרא היא לאסור בהנאה, ואם זה לא בגדר ''הנאה'' שרי.

 

[מתוק מדבש]

אז מה הצד לאסור ?

למה הספרדי הוא הגוי של האשכנזי?

 

[עת שערי רצון]

למה הספרדי הוא הגוי של האשכנזי?

לא הבנתי

 

[עת שערי רצון]

(נפסק גם בשו''עיורה דעה סימן א' סעיף י'ב) דבדין ''שויא נפשיה'' אע''ג דלדידיה אסור, שרי לאחרים
וכ''ש בנידו''ד דלא גרע מ'שויא נפשיה'

 

[רק תורה]

למה הספרדי הוא הגוי של האשכנזי?

כל איסורי הנאה אסורים בנתינה ואין חילוק בין ספרדי המיקל לגוי לעניין זה.

 

[עת שערי רצון]

כל איסורי הנאה אסורים בנתינה ואין חילוק בין ספרדי המיקל לגוי לעניין זה.

בפשטות התוקף של ''מנהג'' הוא מדין ''נדר'', ומבואר באחרונים כאן שגם לרמ''א יתכן ואין איסור מדינא אלא מצד מנהג, ומי שלא נהג לא נהג ...
לכן לענ''ד נראה דמותר להביא לספרדי, ולא גרע משויא נפשיה חתיכה דאיסורא, דיש שפירשו דאיסורו מדין 'נדר' ואעפ''כ שרי להאכילו לאחריני כמבואר בראשונים ובוש''ע יורה דעה

 

[רק תורה]

בפשטות התוקף של ''מנהג'' הוא מדין ''נדר'', ומבואר באחרונים כאן שגם לרמ''א יתכן ואין איסור מדינא אלא מצד מנהג, ומי שלא נהג לא נהג ...
לכן לענ''ד נראה דמותר להביא לספרדי, ולא גרע משויא נפשיה חתיכה דאיסורא, דיש שפירשו דאיסורו מדין 'נדר' ואעפ''כ שרי להאכילו לאחריני כמבואר בראשונים ובוש''ע יורה דעה

אבל כאן עובר על מאי דשוי אנפשיה, דבזה שנותנו עובר על איסור הנאה שלו, לא קשור ללאו דלפני עיור שדנו בזה (בשער המלך ט, טז) וגם שם אי שוי אנפשיה איסור הנאה יהיה אסור להאכילו לאחר מחמת שהוא נהנה בזה שנותנו.

 

[עת שערי רצון]

אבל כאן עובר על מאי דשוי אנפשיה, דבזה שנותנו עובר על איסור הנאה שלו, לא קשור ללאו דלפני עיור שדנו בזה (בשער המלך ט, טז) וגם שם אי שוי אנפשיה איסור הנאה יהיה אסור להאכילו לאחר מחמת שהוא נהנה בזה שנותנו.

אז הדיון הוא האם יש הנאה במה שנותן לחבירו או לא, כמו שכתבתי אתמול כבר אתמול בלילה, ותו לא.
לפני עיור - ודאי לא קשור לכאן

 

[רק תורה]

אז הדיון הוא האם יש הנאה במה שנותן לחבירו או לא, כמו שכתבתי אתמול כבר אתמול בלילה, ותו לא.

וזה ברור שאסור בנתינה מדין אסור הנאה וא"צ בשש