לשון הזוהר במקורו מתורגם (זוהר חלק א דף ה/ב) "דאית לנא לאדכרא, חד ויכלו, וחד קידוש (שיש לנו להזכיר: אחד ויכולו, ואחד קידוש), ויכלו אית ביה תלתין וחמש תיבין, ובקידושא דאנן מקדשין תלתין וחמש תיבין" (ויכולו יש בו שלושים וחמש תיבות, ובקידוש שאנו מקדשין שלושים וחמש תיבות), וסליק כלא לשבעין שמהן דקב"ה, וכנסת ישראל אתעטר בהו. (ועולה הכל לשבעים שמות של הקב''ה, וכנסת ישראל מתעטרת בהם).
כל האחרונים שהובאו במאמר ראו את הזוהר ולא נמנעו מלפרש כדבריהם משום שראו עיקר גדול במשפט כי בנו בחרת. ובפרט לפי מה שמצא הרב גבאי שהנוסח יכול להיות 35 תיבות עם משפט זה והורדת מילים אחרות.
האר''י כותב על בסיס הזוהר הנזכר כדברים האלו:
שער הכוונות - דרושי קידוש ליל שבת דרוש א "וזה סדר הקידוש תחילה, תאמר "יום הששי ויכולו השמים" כו', ואח"ך תאמר "סברי מרנן" בא"י אמ"ה בפה"ג. ואח"ך תאמר נוסח הקידוש הזה "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו, ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו, זכרון למעשה בראשית, תחילה למקראי קודש, זכר לי"מ, ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו, בא"י מקדש השבת". ובס"ה בפ' בראשית נתבאר בפי' כי יש ע' תיבו' בס' ויכולו ובס' הקידוש. ל"ה תיבין בויכולו ול"ה תי' בקידוש ולכן אותם הנוהגין לומר אחר תי' זכר לי"מ כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים ושבת קדשך כו' הם טועים טעות גמור כי מוסיפין בחשבון התיבות ואין לומר סדר גירסא זו אלא בקידוש של יו"ט בלבד והטועים העתיקוהו משם בסדר הקידוש של שבת".
מה הטעם לחלק בין שבת ליו''ט?
נראה ברור כמוש''כ הבית יוסף בשם הראשונים (בית יוסף על או"ח סימן רעא) "ואומר ויכולו אע"פ שאמרו בתפילה וכו'. טעם זה כתב הרא"ש בפרק ערבי פסחים (סי' טו) וכן כתוב בארחות חיים (תפלת ערב שבת אות י) וסיים בו ולא הקפידו בו כל כך שיצטרך לאמרו מעומד (ט). וכתוב עוד שם הטעם שאין אנו אומרים בקידוש אשר בחר בנו לפי ששבת ניתן במרה ועדיין לא בחר בנו לגמרי עד אחר נתינת התורה". וזה החילוק בין יום טוב בו נאמר לשון בחירה בכלל ישראל, לבין שבת שלא.
וכן הוא גם באבודרהם אות קו.
וידוע דרוב נוסחאות הספרדים ע''פ ר''ד אבודרהם.
זה מה שהעליתי בתחילת העיון. ואי''ה ובל''נ אבוא בזה עוד.
היא הנותנת. הראשונים הנ"ל, אע"פ שכתבו חילוק זה בין שבת ליו"ט - גרסו בשבת כי בנו בחרת, וזה מראה בעליל שלא מוחקים משפט זה משום סברא זו.
אחרי קריאה של כמה וכמה הודעות של כבודו, כמדומה שחכם גדול הוא, אז הבא נא "הבירור" בראיות חותכות שההנחה הזו אינו נכונה ואז נתחיל להתייחס יותר לדבריך, ומה גם שכל הראשו' [למעט אולי אחד] שהובאו בספר הנחמד "תורת הקדמונים", לא ראו את הזוהר ואינם ראיה, דהרי הזוהר לא כל כך גרע מאיזה ירושלמי נעלם סו"ס הוא מפי תנא יצא כידוע לך, ולכאורה אם היו רואים דברי הזוהר היום מודים. ואם תבוא ותאמר לי שהם היו מיישבים את הזוהר בדרך אחרת, זה ליתא, שמי לנו גדול מהאר"י הח"י בפירוש דברי הזהר וכמ"ש החיד"א
במחזיק ברכה (ח סימן רפב"או) וז"ל: ותימה על רבנן בתראי הבאים לחלוק על רבינו האר"י ז"ל בפירוש הזוהר, אשר כל דבריו סוד שתו השערה, שער השמים, ומי שם פה אשר יאמר כי הוא זה כוונת הזוהר, ובפרט אל המקום אשר דיבר בקדשו האר"י זצ"ל אשר נגלו אליו האלהים, ודי בזה. עכ"ל
ואיני צריך לכל זה, מספיק לי שתענה לי בראיות ברורות שהתברר ההנחה שלך.
תודה. ואגב אני איני מעתיק ומדביק, מקורי כמוך ומחכה לתשובך הרמה.
אחד מהבירורים הוא מה שהעליתי לגבי כי בנו בחרת [ויש עוד כהנה וכהנה, אולם לעת עתה נתמקד בזה שהוא יסוד גדול].
הרי הרבה אחרונים ראו את הזוהר ואעפ"כ חלקו על האר"י וכתבו יישובים אחרים, ולא אמרו מי לנו גדול כהאר"י ז"ל וכו'.
בפרט שכבר נודע שיש הרבה הוספות בדברי הזוהר, ומאן לימא לן שקטע זה אינו מן הדברים הנוספים המאוחרים בזוהר.
אם אתה מתחיל עם טענות שא"א לחלוק על האר"י ומביא לי מהחיד"א ועוד - אין לי מה לענות, כיון שעליה גופיה אני דן, שהחיד"א ושאר האחרונים שנמשכו אחריו ללכת בעינים עצומות אחר האר"י - לא ידעו מהרבה דברים שהאר"י לא צדק [ואני חוזר שוב על משפט זה ואין בו שום זלזול למי שמעמיק בעצם המשפט], ואילו היו יודעים - היו מסתייגים בכמה דברים.
אם אתה רוצה לדון בעצם הדברים ולהסביר לי ולכולנו בצורה הגיונית מדוע יש לשמוע לאר"י ולא למנהג כל ישראל בכל הדורות ללא יוצא מן הכלל [שזה דבר נדיר מאוד שיהיה משפט כזה וכפי שכתבתי], וכמו כן להסביר איך מסתדר הכפילות של הברכה ללא משפט זה - עשה כן, ונתחיל לדון לגופם של דברים.
לא זה מה שכתבת ועליו השבתי, זלזלת בעצם מה שקיבלו דבריו
קיבלו דבריו בחרדת קודש, ודנו במה שאתה דנת במאמר שצירפת
הרי הנושא לעוס ומוכר ורבים דנו בו, וכולם לא השכילו שיש כאן 'טעות' של האר"י ז"ל
לא אבי הגרח"ף, ולא הגרח"ף, ולא פתח הדביר, ולא שאר אחרונים בנושא הזה עצמו הם הקשו כבר את עיקרי הקושיות וכל המו"מ אחריהם זה רק לחזק הקושיות והמו"מ כך שאין כאן חדשות אלא ישנות, והחדשות זה המסקנות של הכותב, שהוא מרגיש יותר חכם מהחיד"א והחבי"ף ובא"ח וכה"ח וכו' וכו' (אפשר לכתוב כאן רשימה יותר מכל האשכול) שהם לא ידעו להסיק את המסקנות הנכונות מהשאלות שלהם...
מותר לומר את האמת כהוויתה בלי להסתתר עם תירוצים, במאמר שצורף לא בא רק לחלוק על האר"י ז"ל
כנראה שלא שמת לב לעיקר הדברים.
יש חדשות שהם לא ראו וידעו.
כל האחרונים שדנו בזה חשבו שיש כאן 'מחלוקת'. הביאו רמב"ם ורע"ג ואולי עוד איזה ראשון שגורס כי בנו בחרת, ולעומת זאת האר"י ע"פ הזוהר שלא גורס, וזה מחלוקת וצריך לראות וליישב וכו'.
אני הבאתי שאין זה מחלוקת כלל. אף אחד מהם לא ראה ש'כל' הראשונים ו'כל' הנוסחאות 'בכל' העולם 'בכל' הדורות אמרו משפט זה. עם כזה גילוי א"א להשאר אדיש. לכולם היה זז משהו [כפי שלהרבה בדורנו שראו מאמר זה, ושינו לומר משפט זה בקידוש של ליל שבת]
500 שנה אף אדם לא העיז להתבאטות בצורה כזאת על האריז"ל דנהירין ליה שבילין דרקיעא.
האר"י לא טעה!
זה חוצפה! אני מוחה על הסגנון!
ואם ריק מאיתנו ריק!
כל ד' האריז"ל ראה בעצמו בשמים עליותיו, וקיבל כל דבריו מפי אליהו, ככה כתבו כל גדולי המקובלים ופוסקי ספרד בפרט.
אין שום ביטוי מחוצף שכזה בשום ספר!!!!
שארי ליה מאריה. ובודאי זו פליטת הקולמוס, ויש למחוק כן למפרע וחזקה על חבר כמו הרב
@כהן שאינו מוציא מתח"י דבר שאינו מתוקן!
אני גם הייתי זועם אם הייתי קורא משפט כזה בתחלה.
אולם לאחר שהייתי שותה כוס מים - הייתי מתבונן בתוכן המאמר, ורואה את הדברים לגופם.
אתה טוען 'האר"י לא טעה' - אני מוכיח שכן, ואתה לא עונה על זה, אלא חוזר על אותו המשפט שגדלת עליו.
גם אני גדלתי על משפט זה.
משפט זה לא הוכח מעולם. זו הנחה שהניחו כמה פוסקים ללא בדיקה, כיון שלא היה להם את הכלים לבדוק זאת.
הרי בקבלה א"א להוכיח מי טעה ומי לא טעה.
נשאר לנו הפשט, ובחלק הזה רואים כיום בכמה וכמה מקומות שהוא כן טעה, 'דבר שפעם לא יכלו להוכיח'.
תנסה לקרוא ולחשוב על מה שכתבתי היטב ללא אמוציות וללא דעות קדומות, כפי שמתאים לך. תענה לגופם של דברים.
אם אתה רוצה עוד כמה וכמה דוגמאות כדי להתחיל להכנס לקו מחשבה זה - אתן בהמשך.
זה לא בא ביום אחד. לאחר שאדם רואה עוד ועוד ועוד דוגמאות כאלו - כבר אין מנוס.
אתה מכיר אותי 'קצת' שאיני קל דעת, ולא כותב דברים סתם. אז בבקשה להתייחס לגופם של דברים.
מה זה כיום התברר?
מה לדעתך התברר היום יותר ממה שידעו אתמול ?
עיין במאמר שצירפתי ובהודעות שכתבתי מקודם.
