למה סתם להתווכח במילתא דעבידא לאיגלויי?
ראה כאן, דקה 8:35.
הוא מתייחס לחזן שקרא שם קטע סליחות (ויעבור וכו') ואמר "ומתנהג בחסידות", רק שלא נכנס בו אלא להיפך, אומר לו יישר כח ונכנס באלה שטועים בזה (וזה יותר גרוע ממה שזכרתי, מילא אם היה טועה והיה צורם לו לשמוע, אבל הוא אמר כפי שצריך).
שו"ר שהגיבו לך אחר כך:
ממש מצחיק! לפני, אתה אומר למה הוא נכנס באיזה חזן שאמר כן בהלוויה ובעודו אונן וכו'. אח"כ שמתקנים אותך, אתה אומר "לא, זה יותר גרוע". מה שלא יגידו, אתה תגיד נגד... פשוט ממש לשם קינטור!
ההקפדה היתירה שגובלת בנערווין גמור, כמו שבנו של הרב מאזוז מצא לנכון בהספדו בעודו אונן (!) לגעור קבל עם ועדה באחד שביטא שם דבר שלא כראוי.
אני לא דן אותו, אלא מוכיח עד כמה הדבר הוא בנפשו.
למיטב זכרוני, אחד אמר שם קטעי סליחות או משהו דומה, והוא נכנס בו לאלתר.
אם ראש הישיבה מטמיע את התרבות / מבטא / עיון של הארץ שממנה הוא מגיע, בוודאי.
המבטא - הוא מבטא רגיל, ובתפלה בהגייה הספרדית הנכונה והאמיתית. העיון - מרן הגרע"י ובנו הראש"ל הגר"ד יוסף אחריו אמרו שכינהו בדור האחרון "העיון התוניסאי", אבל זהו העיון הספרדי המקורי, ושכן היו לומדים בישיבת "פורת יוסף" וחכמי הספרדים. וכן העיד מרן הגרע"י בהסכמתו לספר "משמרות כהונה". ובתונס פשוט החזיקו ושימרו את העיון הספרדי. ומאוחר יותר כיאה וכראוי לישיבה ספרדית מלמדים את עיון זה בישיבה. ואכמ"ל.
ח' וע' יכול להיות ללא לעגי שפה מודגשים, באופן של השומע מבין שהקורא משנה דיבורו בכוונה.
אתה מעמיד ומקשה. ישנם הרבה מתלמידי ובוגרי "כסא רחמים" שאכן הם מבטאים "ח' וע' ללא לעגי שפה מודגשים, באופן של השומע מבין שהקורא משנה דיבורו בכוונה", זה שישנו מיעוט שעושה ההפך וכן שמעת זה לא גורע מהכלל. ואם ישנו מיעוט, אז בישיבה יאמרו: "רגע, מי שיבוטא לו ההגייה עם לעגי שפה מודגשים, שלא ישמע לדברינו לבטא את האותיות כראוי. ומי שכן, כן יעשה?!"... לא, א. כי לאו בהכרח שזו אכן דעתם (לא כולם חייבים לחשוב כמוך...). וב' גם אם אכן זו דעתם, הם לא יחלקו בין בחור לבחור. אלא פשוט מחנכים את כולם על קווי היסוד הנכונים של הישיבה.
אתה רוצה לומר שהם עושים היפך הוראת הרב מאזוז?
אני לא יודע...

או שיש עץ יוחסין, או שלא. אפשר לומר שהם הגיעו מספרד, השאלה היא האם יש הוכחה לזה.
לא יודע מה איתך, אני מאמין לגר"מ מאזוז...
ושוב תוכל לעיין שם [מגדולי ישראל ח"ב עמ' קנ"ח וח"ד בתחילתו].
לא הבנתי מה רצית לומר בזה, ומה זה קשור למה שכתבתי.
אתה בא מספר סיפור, ואומר את עמדתך ועל ידה מנסה לשנות את דעת הקהל. אז פשוט באתי ואמרתי את דעתי (ששמעתי אותה אגב מהרבה אנשים), ומציע גם אותה...
הספרדים בספרד לא מדברים כך, אלא התוניסאים בתוניס. זהו מבטא ערבי תוניסאי מובהק.
ואבות אבותינו בארץ ישראל בוודאי לא עיקמו את שפתם במתכוון, להדגיש את הרי"ש או הק' וכדו', כל אחד דיבר כמו שהוא רגיל.
המבטא של העולים מארצות שונות (כולל האשכנזים שהשתבשו לגמרי) נובע מהמבטא של הגויים שהם חיו בתוכם והם דיברו את שפתם.
כשהיית בספרד בטח היית שומע אותם, שנים...
אני אחזור שוב, התוניסאים בתונס פשוט שימרו על מנהגי הספרדים לאורך זמן, ואפשר לומר שהגיוני שעם הזמן נכנס קצת המבטא הערבי כמו בכל ארצות הגולה (כל מקום ומבטאו הוא). ואם אנגלי יבטא את זה, זה ישמע במבטא אנגלי. ואם ירגילו ישראלי בהגייה העברית הנכונה הזו, זה נשמע כמו שצריך.
והגר"מ מאזוז עצמו יכול להיות והגיוני שהיה מבטאו מעט כמבטא הערבי, כי הגיע משם.
לא זכיתי להבין את הסלט שעשית כאן.
את הביקורת על המבטא של חניכי כסא רחמים שמעתי במו אוזני בדרשה של הרב יצחק יוסף, דרשה שלא הוקלטה.
ומה ששיבח את החזן, כבר כתבתי, זה יותר גרוע ממה שחשבתי.
זה דבר שפתאום אתה אומר. הנה מה
שכתבת: "וכמה פעמים התארחו אצלנו חניכי כסא רחמים, קראו בתורה והיו ללעג וקלס ממש, עם מבטאם המשונה והמעושה". וזה לא משהו שנשמע בכלל לשון או סגנון של הגר"י (גם בהקלטות בשיחות סגורות...). ועוד שמה לעשות שבספרו כתב אחרת וכדלעיל. ועל ההמשך השבתי.
ממה ששמעתי באוזני אלפי פעמים, זה לא נשמע "נכון ועדין" אלא שהמדבר עבד קשה מאוד להוציא את דיבורו כך.
הפתרון שאני מציע הוא לדבר בצורה רגילה לחלוטין, ובאופן עדין מאוד לומר ח' וע' שלא ישמע כ' וא'.
אין שום ענין שאדם יעבוד על עצמו לשנות מהדיבור הרווח, בגלל "עדות המזרח" שגדלו עם ערבים. והדעת נותנת שאבות אבותינו דיברו רגיל לחלוטין כפי מנהג מקומם.
יש עניין בביטוי נכון בתפילה, ועל זה אין ויכוח בשום מקום. ואני לא מתכוין לפתוח את הנושא.
ועי' בגמ' מגילה כ"ד ע"ב "מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין" וכו', ומעשה דרבי חייא שלאחריו...
וגם בזה אין שום קשר לעדות המזרח וגם בני אשכנז מחוייבים בזה. [והיו בזה דיונים ארוכים בעבר בין גדו"י ואכמ"ל כאן].
המבטא הספרדי, דהיינו צורת אמירת האותיות כמו הספרדים, הוא המקור, אך מבטא האותיות הוא מקורי מארצות המקור, וספק גדול אם כך דיברו בארץ ישראל. בוודאי לא עיקמו לשונם כדי להתרגל לדבר במבטא מסויים.
???
ובכללי זו בעייה של אנשים מסויימים. לחשוב "בא"י בעבר דיברו כך או לא דיברו"... ומרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז זצ"ל לא היה אוחז מהעניינים כאלה. וכי מה אכפת לי אם דיברו כך בעבר בארץ ישראל או לא. וגם זה לא הדיון. אף אחד לא דרש ממך לדבר כל היום בח' וע'. רק בתפלה אחר שיש לכך מקורות וסימוכין. ואחר הכל, זה לא משנה מה היה או לא היה. אחר שכך הדין וכך האמת, ופשוט.
ומרן הגרע"י כמה פעמים אמר שיש לשמוע הקלטות של הגר"מ שהיו מוכרים אותם ע"מ ללמוד הדקדוק והביטוי הנכון בתפילה. וכן העידו בניו אחריו ששמעו כן פעמים רבות מפיו ושהיה שומע אותם איהו גופיה (ובנו הגר"ד העיד בעבר, שאם אינני טועה, ששמע אותם מאות פעמים והובא בהערה בספר "קובץ מאמרים" הנ"ל).