הרבי היה נגד הפרסומים שהוא משיח? או שהוא עודד שירת יחי אדוננו?

[ידידיה]

זו לא אמת מדידה, אתה צריך להיות גדול שבגדולים כדי לדעת להעריך את הגדול שבגדולים, וד"ל ודו"ק ואכמ"ל.

אשרינו שזכינו שיש לנו גדול כמוך... מה היינו עושים בלעדיך????

 

[משיב כהלכה]

לא היו דברים מעולם!
וגם לא בתוקף ובחזקה

אתה לא יכול להסתיר את השמש באמצעות כף ידך.

הבאתי רשימה ארוכה של פעמים שמחה בתוקף ובחוזקה.

זו דוגמא אחת למחאה בתוקף:

המקרה הראשון אירע בשנת תשכ"ה (1965), אז הפיץ הרב אברהם פריז כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש".

כאשר נודע הדבר לרבי, הוא הבריק לו מכתב בהול ע"י המזכירות:

"נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות" (מובא בספר תולדות חייו, "אחד היה אברהם" עמ' 98).

זו דוגמא שניה:

בסביבות שנת תש"ל, נעמד החסיד חיים נחמן קובלסקי בהתוועדות וקרא: "הרבי מליובאוויטש, יהודים סובלים [...] הגיע הזמן שתתגלה!". הרבי הרצין וענה לו: "ר' נחמן אל תדבר כך, אל תאלץ אותי לצאת מבית המדרש".
זו דוגמא שלישית:

בשנת תשמ"ג פרסם הרב משה סלונים, מחסידי חב"ד, קובץ חידושי תורה ובו, לדבריו, "פריצת דרך בקביעה... מי הוא מלך המשיח". הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס באופן מיידי (ראו "איגרת לידיד" מאת החוקר התורני המופלא רבי יהושע מונדשיין זצ"ל).

זו דוגמא רביעית:

בשנת תשמ"ד פירסם הרב שלום דב וולפא חוברת בשם "קול מבשר", שנושאה היה הוכחת משיחיותו של הרבי. הרבי הגיב במסר אישי לוולפא שבו ציווה עליו להפסיק כל פעילות הקשורה למשיחיות:

"הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח, הן בשמו והן בשם אחר, על ידי שליח וכיוצא בזה – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס וחלילה יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל".

זו דוגמא חמישית:

בשבת פרשת בראשית תשמ"ה, החלו החסידים לשיר "חיילי אדוננו מורנו ורבנו, חיילי משיח צדקנו, הוא יוליכנו בטנקים לארצנו, עם המבצעים והנשק בידינו, יבוא ויגאלנו". בשיר זה אינו מוזכר הרבי באופן ישיר אלא באופן עקיף.

הרבי עודד את השיר (כדרכו לעודד תמיד ולא לעורר מהומות, ראו עוד להלן), ולאחר שסיימו לשיר, התייחס לזה בחריפות גדולה מאוד:

"ישנם 'שפיץ חב"ד' החושבים שהם אלו שיודעים מה צריכים לעשות וכיצד צריכים להתנהג, וכל אלו שמסביבם שמנסים להעיר להם לפעמים שעושים דברים בלתי רצויים - אין הדבר מועיל להם כלל, בחשבם מי הם אלו שיכולים להעיר להם, בה בשעה שאף א' מהם אינו מגיע לדרגתם, שהרי הם 'שפיץ חב"ד'! כוונת הדברים: לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, עניני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמנו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות – הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו! לא רק שפעולות אלו אינם מביאות לקירוב רחוקים, אלא אדרבה, עי"ז מרחקים את אלו שכבר התחילו להתקרב! וגם כאשר מלבישים זאת באיצטלא דקדושה, "מיט א זיידענע זופיצע מיט א גארטל דערצו" - אין זה משנה כלל את העובדה שעי"ז הרחיקו יהודים מתורת החסידות, עם כל התוצאות שבדבר, שכל זה רובץ על אחריותם!... לך בדרך שסללו לנו רבותינו נשיאנו! אף אחד אינו זקוק ל"חידושים" שלך, שהתועלת היחידה שבהם היא - מחלוקת חדשה נגד הבעש"ט ואדמו"ר הזקן רחמנא ליצלן!... ולכן להוי ידוע שכל מי שממשיך בפעולות אלו - הרי הוא מנגד ולוחם נגד חסידות חב"ד, נגד נשיא דורנו, הבעש"ט, עד מלכא משיחא.. שרוצה וחפץ לבוא, אלא שממתין עד שיוסיפו בהפצת המעיינות חוצה, ואילו הוא – מרחק יהודים מתורת החסידות רחמנא ליצלן (זהו לשון השיחה שהתפרסם בזמנו, והושמטו מהשיחה התבטאויות חריפות נוספות!).

זו דוגמא שישית:

בשנת תשמ"ו (1985), בחג שמחת תורה, אמר בחור בהתוועדות "הרבי מלך המשיח". הרבי נעשה רציני מאוד, ואמר למזכירו הרב חודקוב "אם הם יזכירו שוב שאני המשיח, אני יוצא מכאן" (מתוך ראיון עם מזכיר הרבי, הרב יהודה גרונר).

זו דוגמא שביעית:

בשנת תשנ"א, בחול המועד פסח, שאל הרב דוד נחשון את הרבי, האם לפרסם בקרב השלוחים שיש לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח. הרבי הגיב: "מופרך לגמרי, כפשוט".

זו דוגמא שמינית:

בט"ו באייר תשנ"א שרו החסידים "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". כמנהגו, עודד את השירה. אך למחרת הודיע הרבי שלא ייכנס לתפילת שחרית עד שיובטח לו שהדבר לא יישנה, ומאז ועד שחלה (בכ"ז אדר תשנ"ב) לא שרו את השיר בפניו (ע"פ עדות מזכיר הרבי, הרב יהודה קרינסקי).

ועיין לעיל עוד ועוד דוגמאות.

 

[משיב כהלכה]

אשרינו שזכינו שיש לנו גדול כמוך... מה היינו עושים בלעדיך????

אני קטן שבקטנים, אבל הנה לנו מרן הראשון לציון רבי עובדיה יוסף שהוא מגדולי ישראל, והתבטא על הרבי מליובאוויטש:

"הגאון הגדול המפורסם בוצינא קדישא פאר הדור והדרו, יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל, לא קם כמוהו, עד עכשיו כל העולם כבודו"...

כמו כן מי לנו צדיק וקדוש מהבבא סאלי, שהתבטא על הרבי מליובאוויטש:

"קדוש ישראל מלכנו, נשיא אלקים בתוכנו, גאון עוזנו וצבי עדיינו, אינו אלא שרף מלאך, אחד המיוחד בעדרו, איש אלקים קדוש הוא, מופת הדור והדרו, רב פעלים מקבציאל שריבה וקבץ פעלים לתורה, עטרה בראש כל אדם, עמוד ההוראה ושר התורה, כבוד קדושת האדמו"ר מרן..."

וממילא אם הגדולים בתורה ובקדושה מתבטאים כך, מובן שהרבי הוא גדול שבגדולים, ופשוט.

 

[משיב כהלכה]

אולי זה אותה "מלכה" שקיבל בסבר פנים יפות...

הוא קיבל כל איש ואשה בסבר פנים יפות, וזה כלל גם אחת שהציגה עצמה כ"מלכת יופי".

אולי לשיטתך היה צריך לירוק בפניה, אבל הוא לא סבר כך.

 

[רק תורה]

זו דוגמא אחת למחאה בתוקף:

מצד שני הרב וולפא מוכיח בצורה משכנעת מכתבי הרבי ההיפך, ועכ"פ בכל מקום אחר שאינו מלבה משיחיות ופולחן אישיות ודיונים על נשיאי הדור בדורו של משיח - לא היה צריך לכל כך הרבה מחאות... פשוט לא היה אף משוגע שמעיז להעלות את ההזייה.

 

[משיב כהלכה]

מצד שני הרב וולפא מוכיח בצורה משכנעת מכתבי הרבי ההיפך

הרב וולפא מוכיח בצורה משכנעת למי שאינו מכיר את הדברים במקורם וביסודם, וכנ"ל באריכות בתגובה זו ועוד יותר באריכות בפתיחת האשכול. וכאשר לא מכירים את העובדות, אז אפשר לספר מעשיות שהרבי "חזר בו" או "התרכך" והתיר לפרסם מה שאסר בעבר.

ולמעשה פתק אחד קטן שכתב הרבי, סותר את כל משנתו של הרב וולפא ושאר המשיחיסטים. היה זה מהדברים האחרונים שכתב בימי חייו: "אין כל חיוב כלל לחפש מיהו המשיח, אבל מצות עשה מהתורה אהבת כל אחד ואחד מישראל, ושלילת המחלוקת בתכלית ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו..."

בפתק קטן זה שלל כאמור את כל מה שהמשיחיסטים טוענים, ומאידך גיסא הזהיר את המחנה השפוי שלא לעורר עמם מחלוקת.

 

[משיב כהלכה]

בכל מקום אחר שאינו מלבה משיחיות ופולחן אישיות ודיונים על נשיאי הדור בדורו של משיח - לא היה צריך לכל כך הרבה מחאות... פשוט לא היה אף משוגע שמעיז להעלות את ההזייה

משוגע? זהו הדבר שהיה הכי מתבקש, לכל מי שהכיר את עוצמתו של הרבי מליובאוויטש. שילוב של בקיאות עצומה באופן מבהיל בכל ספר שיהיה, גאונות עצומה הבאה לידי ביטוי במאות ספריו, קדושה נוראה וסיגופים מבהילים, זיכוי הרבים בקנה מדה גדול שלא היה דוגמתו, וכן הלאה.

לא מיבעיא שרבנים רבים ומפורסמים חתמו על זה (בתקווה שיועיל להתגלותו) אלא אפילו הבבא סאלי כאשר שמע שאומרים שהוא משיח הגיב "מגיע לו הכל" (דהיינו כל מה שיאמרו עליו).

וממילא אך טבעי הדבר שחסידים יחשבו כך, ובפרט שהוא דיבר הרבה על הנושא של התכוננות לביאת המשיח.

אבל הוא לא ליבה פולחן אישיות כלפי עצמו אלא ההיפך הגמור, תלה הכל בחמיו, ומעצמו עשה אפס אפסים.

 

[עת שערי רצון]

אלא אפילו הבבא סאלי כאשר שמע שאומרים שהוא משיח הגיב "מגיע לו הכל" (דהיינו כל מה שיאמרו עליו).

כמדומה שכך הוה ממש גם עם הגר''מ אליהו זצ''ל

 

[רק תורה]

אבל הוא לא ליבה פולחן אישיות כלפי עצמו אלא ההיפך הגמור, תלה הכל בחמיו, ומעצמו עשה אפס אפסים.

לפעמים ההתבטלות המוחלטת היא באופן פרדוקסלי מודל כיצד להיות חסיד

 

[משיב כהלכה]

לפעמים ההתבטלות המוחלטת היא באופן פרדוקסלי מודל כיצד להיות חסיד

אם תרצה תוכל לתלות בו כל דבר.

 

[אבן ירושלמית]

כל גדולי ישראל התבטלו לפניו כעפרא דארעא.

 

[עת שערי רצון]

כל גדולי ישראל התבטלו לפניו כעפרא דארעא.

חוץ מהרב שך...

 

[אבן ירושלמית]

חוץ מהרב שך...

אכן אתה צודק.

אבל רוב הרבנים שלא מהחלק הליטאי של הרב שך היו מאד בעד. וד"ל.

כולל גאון ישראל רשכבה"ג שליט"א וכמה רשכבהגי"ם זלי"ם.

 

[עשרה זהב]

?

גאון ישראל רשכבה"ג שליט"א

?

 

[אבן ירושלמית]

?

אתה לא יודע מי זה?
גאון ישראל הגרד"ל שליט"א.

 

[עשרה זהב]

אתה לא יודע מי זה?
גאון ישראל הגרד"ל שליט"א.

האמת זה חדש לי,
גם התיאור...
וגם הסיפור.

 

[אבן ירושלמית]

האמת זה חדש לי,
גם התיאור...
וגם הסיפור.

זה רק בפרטי.
שלא ימחקו אותי.

 

[יד אברהם]

מרן רבינו עובדיה יוסף מצדיק את דברי מרן הרב שך

מרן הרב עובדיה אמר דברים ברורים ביותר
לא יתכן לומר שהרב עובדיה חזר בו ממה שאמר כי מפרט מפורש שהוא חושב כך וכך העידו רבנים כבר שנים קודם רק דעתו שלא לפרסם, אבל אחרי שמרן הרב שך פרסם זה ודאי נכון ואסור לדבר על הרב שך
לומר מוציא שם רע כשאני מביא דברים שאמר קבל עם ועולם מרן הרב עובדיה, תמוה בעיני
הרב עובדיה הצדיק את הרב שך באופן ברור, והוסיף נופך מדיליה
יתכן שאחרי שהעמידו את הדברים בעניין אלוקות ומשיח, המשיך מרן הרב עובדיה להעריך אותו ולפרגן לו
וכך גם אני מעריך ומכבד את המפעל האדיר ואת הרבי עצמו

 

[משיב כהלכה]

מרן הרב עובדיה אמר דברים ברורים ביותר

מה שהוא אמר אלה לא "דברים ברורים" אלא "דברים שלא היו ולא נבראו".

מבחינה מציאותית, כל בר בי רב דחד יומא יודע שזה לא נכון (דומני שגם הרב שך לא טען שעשה עצמו אלוה, אלא שמדבר יותר מדי על ענייני משיח).

לאחר מכן התנצל הגר"ע ושלח גם שליח לרבי שיתנצל בשמו.

כשהגר"ע נזקק לברכה, הוא ידע שהכתובת היא הרבי מליובאוויטש.

 

[משיב כהלכה]

יתכן שאחרי שהעמידו את הדברים בעניין אלוקות ומשיח, המשיך מרן הרב עובדיה להעריך אותו ולפרגן לו

מי העמיד, מה העמיד?

הרבי נותר בדיוק אותו דבר, גם החסידים. אולי אחוז קטן מהמשיחיסטים חזר בו.

והגר"ע התבטא באופן מפליג, הרבה יותר מ"להעריך ולפרגן" שנשמע כמו פרגון לחבר כנסת מש"ס.

אתה נשמע כמו תלמיד שתולה את סרחונו ברבו.

 

[משיב כהלכה]

לומר מוציא שם רע כשאני מביא דברים שאמר קבל עם ועולם מרן הרב עובדיה, תמוה בעיני

לא קבל עם ולא עולם אלא דרשה בפני כמה עשרות אנשים, אין אפילו תיעוד וידאו מזה.

בשלמא אם היה כותב עלי ספר, היית יכול לגלגל עיניים לשמים ולומר "רק חזרתי אחרי דברי הרב עובדיה" (גם זה ספק אם היה מועיל לך בבי"ד של מעלה).

אבל לקחת הקלטה שאיזה בן בליעל שמר ופירסם לאחר שנים רבות כשרצה לסגור חשבון עם חב"ד, הקלטה בה נשמעים דברים שאין להם שום קשר עם המציאות (הוא לא עשה עצמו משיח ולא אלוה, ונלחם מלחמת חרמה בכל מי שפירסם שהוא משיח), ולטעון בתמימות שאתה לא מוציא שם רע?

 

[אד יעלה]

אין דבר כזה חבדניק שלא מאמין שהרבי משיח וכל הויכוח זה האם לפרסם בציבור דבר שלא יתקבל טוב.

 

[משיב כהלכה]

אין דבר כזה חבדניק שלא מאמין שהרבי משיח [תשאל את הרב שמיב כהלכה הוא יסביר לך זאת] וכל הויכוח זה האם לפרסם בציבור דבר שלא יתקבל טוב.

אדם שחושב בליבו שהרבי משיח, הוא לא "משיחיסט". בדיוק כמו שהאמוראים בסנהדרין צ"ט לא היו משיחיסטים, כל אדם יכול לחשוב בליבו שהרב שלו (או הרבי שלו) הוא המשיח שבדור, אין בזה שום פסול, והרבי אמר זאת על חמיו.

המשיחיסטים הם אלה שרואים חובה לעצמם לפרסם תחת כל עץ רענן שהרבי הוא המשיח, ולכנות אותו שליט"א, וכיו"ב שגעונות מסוגים שונים שנובעים מהאבידה הקשה בפטירת הרבי והציפיה שיבוא כבר משיח. והם המיעוט הצעקני בחב"ד.

והם הולכים נגד דעתו של הרבי, שהבהיר זאת במספר הזדמנויות, זעק ומחה, ללא הועיל.

הויכוח הוא לא בגלל שזה "לא יתקבל טוב" אלא בגלל שאין שום ענין בזה, למעט שיגעון. כך כתב הרבי בעצמו, בשבועיים האחרונים לחייו, כל עוד היה יכול להתבטא. והתוצאה מזה היא חילול ה' גדול וריחוק יהודים מחסידות.

 

[אד יעלה]

אדם שחושב בליבו שהרבי משיח, הוא לא "משיחיסט". בדיוק כמו שהאמוראים בסנהדרין צ"ט לא היו משיחיסטים, כל אדם יכול לחשוב בליבו שהרב שלו (או הרבי שלו) הוא המשיח שבדור, אין בזה שום פסול, והרבי אמר זאת על חמיו.

המשיחיסטים הם אלה שרואים חובה לעצמם לפרסם תחת כל עץ רענן שהרבי הוא המשיח, ולכנות אותו שליט"א, וכיו"ב שגעונות מסוגים שונים שנובעים מהאבידה הקשה בפטירת הרבי והציפיה שיבוא כבר משיח. והם המיעוט הצעקני בחב"ד.

והם הולכים נגד דעתו של הרבי, שהבהיר זאת במספר הזדמנויות, זעק ומחה, ללא הועיל.

הויכוח הוא לא בגלל שזה "לא יתקבל טוב" אלא בגלל שאין שום ענין בזה, למעט שיגעון. כך כתב הרבי בעצמו, בשבועיים האחרונים לחייו, כל עוד היה יכול להתבטא. והתוצאה מזה היא חילול ה' גדול וריחוק יהודים מחסידות.

מה ההבדל בין אדם שחושב בליבו למי שמפרסם -בגלל שהוא כותב שליט''א זה הבעיה אנא חדל מלכתוב חילוקים שאין בהם ממש.

ועוד דמגוגיה מבית מדרשם של המשיחים שהאמוראים חשבו על אדם שהוא משיח- היה עליך לומר תנאים שהלא ר''ע טעה בבר כוזיבא אבל אינו דומה כלל כמובן שבחיו חשבו אותו למשיח אבל כאן לאחר מותו כולם בטוחים שהוא משיח וכבר כתב הרמבם שאם מת נודע שאינו משיח ואל תחזור לי על השטויות של וולפא.

ועוד שיקרת בשלישי שלא מפרסמים בגלל שלא יתקבל טוב אלא בגלל שאין עניין בזה- שהלא עוד בחיו של הרבי שוולפא הוציא את קונטרסו והרבי צעק עליו ואח''כ הרבי ציווה עליו לשלוח את הקונטרס לשלוש רבנים לא חבדניקים שיעברו על הקונטרס לראות איך זה מתקבל וכל הנושא היה כיצד זה מתקבל וגם כהיום זה הנושא.

וב''ה שלא השבית גואל וקם בדור האחרון רשכבה''ג רבי אליעזר שך והעמיד אותכם על מקומכם הראוי.

 

[אד יעלה]

משיב כהלכה לפי כל ההודעות שלך והבקיאות שלך בנעשה ב''בית חיינו'' לי אין צד שאתה לא חבדניק מצופה ממך להיות אמיתי.

 

[משיב כהלכה]

אם יהיה סתירה על הרבי מהראשונים באופן שלא ניתן ליישב
הרבי יהיה צודק

אם לסבתא יהיו גלגלים, גם אז יהיו לך סיפורי סבתא לספר.

 

[משיב כהלכה]

משיב כהלכה לפי כל ההודעות שלך והבקיאות שלך

יש לי ידע נרחב בתחומים רבים, ב"ה. אתה יכול לדבר איתי גם על ברסלב ולחשוב שאני חסיד ברסלב.

 

[משיב כהלכה]

מה ההבדל בין אדם שחושב בליבו למי שמפרסם -בגלל שהוא כותב שליט''א זה הבעיה אנא חדל מלכתוב חילוקים שאין בהם ממש

"חילוקים שאין בהם ממש"...

הלא כל בר דעת שיש מעט מוח בקודקודו מבין את ההבדל הגדול בין אדם שצועק ומפרסם משיח משיח ועושה עצמו ללעג וקלס, לבין אדם שחושב בליבו שפלוני מתאים ביותר להיות משיח.

 

[שמעון טרבלסי]

"חילוקים שאין בהם ממש"...

הלא כל בר דעת שיש מעט מוח בקודקודו מבין את ההבדל הגדול בין אדם שצועק ומפרסם משיח משיח ועושה עצמו ללעג וקלס, לבין אדם שחושב בליבו שפלוני מתאים ביותר להיות משיח.

אם אחז שאפשר לחשוב שהוא המשיח, והיינו שהתקיימו בו התנאים הנאמרים במשיח. אז למה שחסידיו לא יאמרו זאת בקול וכו'?

 

[משיב כהלכה]

ועוד דמגגוגיה מבית מדרשם של המשיחים שהאמוראים חשבו על אדם שהוא משיח- היה עליך לומר תנאים שהלא ר''ע טעה בבר כוזיבא אבל אינו דומה כלל כמובן שבחיו חשבו אותו למשיח אבל כאן לאחר מותו כולם בטוחים שהוא משיח וכבר כתב הרמבם שאם מת נודע שאינו משיח ואל תחזור לי על השטויות של הרב וולפא.

אני לא חוזר על "השטויות של הרב וולפא", שהרבי מליובאוויטש אמר עליו "הוא עוד יהפוך אותי ואת מו"ח ואת כל חב"ד למוקצה מחמת מיאוס", ולהיפך - אני נלחם במשיחיסטים בכל הזדמנות.

אבל מה שכתבתי זו גמרא מפורשת בסנהדרין דף צ"ט, "דבי רבי שילא אמרי: שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי: ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר: חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה. ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי. ורבנן אמרי: חיוורא דבי רבי שמו".

הרי לך שכל "חסידות" הצביעה על הרב שלה וטענה שהוא מתאים להיות משיח, ומצאה לזה רמז מהפסוק.

וגם הענין שלאחר מותו הוא משיח אינו ענין ל"משיחיסטים" כי הרבי זצ"ל בעצמו הצביע על חמיו לאחר מותו ואמר שהוא משיח שבדור, וכן מפורש בגמ' שם, "אי מן מתיא הוא - כגון דניאל איש חמודות", ופרש"י - "אם היה מאותן שמתו כבר - היה דניאל איש חמודות שנדון ביסורין בגוב אריות וחסיד גמור היה, והאי כגון לאו דווקא".

ומה שכתב הרמב"ם שאם מת אינו משיח, לא כתב שמת אלא שנהרג, וגם כל העניינים הללו אי אפשר לדעת אותם על בוריים עד שיהיו בפועל.

ובקיצור, אין שום ענין לחשוב שפלוני הוא המשיח, אבל גם אין איסור כזה.