הולכת ספר תורה פתוח או סגור | דיון

[כהנא דמסייע]

הרב @כהנא דמסייע עיינת בדברי הנהר פקוד?

ועיין בערכו

רפאל אהרן בן שמעון – ויקיפדיה

he.wikipedia.org

 

[משיב כהלכה]

והמפתיע ביותר הוא כשמתבוננים במקורות בפנים רואים דכבר גדולי ירושלים אחרי ההלכות קטנות כותבים בפירוש שבמקום שאין בזה צורך יש בזה זלזול בספר תורה וכמו שהעלינו כאן.
והא לכם ספר פרי האדמה
הצג קובץ מצורף 3705

מדהים. ובכל זאת ממשיכים לנהוג כך.

ולא רק שמתעקשים להמשיך ה"מנהג" אלא גם כופים על אחרים לשנות מנהגם הטוב.

 

[משיב כהלכה]

וכן מרן החיד"א שכתב כן ולא כתב "דווקא בבית כנסת צר וארוך"

דברי החיד"א ברורים ופשוטים, הוא רק ציין שיש מנהג בירושלים כדי שכל האנשים והנשים יראו אותו.

וסמך על הקורא הנבון שמכלל הן אתה שומע לאו, דאם בלאו הכי רואים כל האנשים והנשים, אין צורך בזה.

וכי הוא כתב שכן ראוי לנהוג בכל מקום, גם כאשר כולם רואים מהתיבה?

 

[אור יעקב]

דברי החיד"א ברורים ופשוטים, הוא רק ציין שיש מנהג בירושלים כדי שכל האנשים והנשים יראו אותו.

וסמך על הקורא הנבון שמכלל הן אתה שומע לאו, דאם בלאו הכי רואים כל האנשים והנשים, אין צורך בזה.

וכי הוא כתב שכן ראוי לנהוג בכל מקום, גם כאשר כולם רואים מהתיבה?

תמשיך לעקם פשט דבריו של מרן החיד"א

 

[אור יעקב]

אבל לחדש עוד הוצאה שלא לצורך ודאי שלא.

זה לא "הוצאה שלא לצורך"

זה בסך הכל להוציאו פתוח שאין מי שכתב שיש בזה בעיה.

אבל הטעם הוא בבית כנסת גדול וכו' מפורש בדבריו.

נכון שטעם זה מפורש בשו"ת הלקט, אבל סיום דבריו משמע בכל בית כנסת וכמש"כ לעיל.

שבמקום שנהגו נהגו, וא''צ לבטל המנהג, אבל אין צריך לחזק המנהג במקומות אחרים. וד''ב.

אני חושב ש"אין צריך לחזק". (ובדרך כלל בית כנסת או שכולם מוציאים פתוח או שכולם מוציאים סגור)

אבל אם מסופקים וחלק מוציאים פתוח וחלק לא, ורוצים לקבוע משהו אחיד למה שלא יוציאו פתוח?

 

[בדרך התורה]

זה לא "הוצאה שלא לצורך"

זה בסך הכל להוציאו פתוח שאין מי שכתב שיש בזה בעיה.

נכון שטעם זה מפורש בשו"ת הלקט, אבל סיום דבריו משמע בכל בית כנסת וכמש"כ לעיל.

מבואר שלולא טעם זה לא היו נוהגים כן. וכ''ה בכל הפוסקים על השתלשלות המנהג, וכל המקומות האחרים שלא הייתה סיבה זו, גם בבגדאד, גם במרוקו, גם בטוניס, גם בארצות אשכנז כולם, לא נהגו כן, חזינן שההנהגה שהייתה מסורה מדור לדור מאז ומעולם הייתה לא כן, אם לא מחמת סיבה מיוחדת.

אני חושב ש"אין צריך לחזק". (ובדרך כלל בית כנסת או שכולם מוציאים פתוח או שכולם מוציאים סגור)

אבל אם מסופקים וחלק מוציאים פתוח וחלק לא, ורוצים לקבוע משהו אחיד למה שלא יוציאו פתוח?

אם אין סיבה לענ''ד אין צריך. וזיל בתר טעמא. וכל שיקול דעת בהלכה הולך בעיקר על פי טעם הדברים וסברתם. וזה ברור.

 

[אור יעקב]

מבואר שלולא טעם זה לא היו נוהגים כן.

אם אין סיבה לענ''ד אין צריך. וזיל בתר טעמא. וכל שיקול דעת בהלכה הולך בעיקר על פי טעם הדברים וסברתם. וזה ברור.

אם "אין סיבה" למה מרן החיד"א צידד בעד המנהג הזה?

 

[כהנא דמסייע]

אם "אין סיבה" למה מרן החיד"א צידד בעד המנהג הזה?

גם מרן החיד''א מביא זאת בתור "יש נוהגים" ומבאר הטעם כמו הלק''ט שאם יש אנשים שלא יכולים להגיע ולראות בביהכ''נ גדולים יראוהו ובפרט אם יש בעזרה נשים וכו'.
הצג קובץ מצורף 3710

הצג קובץ מצורף 3711
גם הוא כותב הטעם כדי שיראו הכתב כמו שכתב ההלכות קטנות.
וההלכות קטנות עצמו לא אמר אלא בבית כנסת גדול.
אתב יכול רק ללמוד מדבריהם שיש ענין שכל הקהל יראו את הכתב כי זה נותן הארה בנפש כמו שכותב האר''י.
וגם הבא''ח מזרז על זה.
אבל כל זה דווקא במקום גדול מאד, או שיש עזרת נשים בצד,
הא ותו לא. אין לך בו אלא חידושו

אמת ליעקב כתב כהלכות קטנות בלי תוספת
הצג קובץ מצורף 3719

מבואר מקורו של החיד''א בהלק''ט שקדם לו בירושלים.
וגם הוא נקיט מילתא בטעמא כוותיה.
וד''ב.

 

[משיב כהלכה]

תמשיך לעקם פשט דבריו של מרן החיד"א

תשובה עניינית וחכמה.

 

[אור יעקב]

גם מרן החיד''א מביא זאת בתור "יש נוהגים" ומבאר הטעם כמו הלק''ט שאם יש אנשים שלא יכולים להגיע ולראות בביהכ''נ גדולים יראוהו ובפרט אם יש בעזרה נשים וכו'.

תשובה עניינית וחכמה.

וכי החיד"א דיבר רק בבתי כנסת "צרים וארוכים"!?

תפסיקו להתווכח עם פשט ברור בדבריו.

 

[כהנא דמסייע]

וכי החיד"א דיבר רק בבתי כנסת "צרים וארוכים"!?

לדוד אמת הוא ספר קיצור הלכה, זה לא ברכי יוסף, אלא מעט המחזיק את המרובה, הוא הביא מנהג זה, וטעם הלק''ט ממש.
כל חביריו כתבו שזה סיבת המנהג, וגם הוא כותב את אותו טעם. וכבר אמרו שמי שלומד הלכות ודימוי מילתא למילתא מירושלים לשאר מקומות מספרי קיצורי הלכות בלי לראות דברים במקורם ושרשם לא יגיע אל האמת. וגם כאן מש''כ החיד''א בקצר אמרים, ובלי כל החילוקים שיש, אלא המנהג וטעמו. אם תרצה להכנס לעומק להרחיב, מתי כן מתי לא, תבדוק את הדברים בשרשם והיקפם. ותגיע אל האמת.

 

[אור יעקב]

לדוד אמת הוא ספר קיצור הלכה, זה לא ברכי יוסף, אלא מעט המחזיק את המרובה, הוא הביא מנהג זה, וטעם הלק''ט ממש.
כל חביריו כתבו שזה סיבת המנהג, וגם הוא כותב את אותו טעם. וכבר אמרו שמי שלומד הלכות ודימוי מילתא למילתא מירושלים לשאר מקומות מספרי קיצורי הלכות בלי לראות דברים במקורם ושרשם לא יגיע אל האמת. וגם כאן מש''כ החיד''א בקצר אמרים, ובלי כל החילוקים שיש, אלא המנהג וטעמו. אם תרצה להכנס לעומק להרחיב, מתי כן מתי לא, תבדוק את הדברים בשרשם והיקפם. ותגיע אל האמת.

טוב, לא נראה לי יש לאיפה להתקדם מפה...

מה שבטוח שאין לעשות מחלוקות מכל העניין הזה, והאמת והשלום אהבו...

 

[משיב כהלכה]

לדוד אמת הוא ספר קיצור הלכה, זה לא ברכי יוסף, אלא מעט המחזיק את המרובה, הוא הביא מנהג זה, וטעם הלק''ט ממש.

בדיוק.

 

[יוסף]

עיינתי שוב בלשון הרב פרי האדמה וראיתי שהבעיה היחידה שהוא מדבר עליה היא לסבב בפרטות בעזרה, או לצורך העזרה, אבל מנהג דידן אין לא שום סתירה, וממילא נמצאו דברי הרב נהר פקוד שרירין וקיימין.
בלאו הכי, אין ספק שמנהגנו הוקם על פי דברי גדולים ועצומים ומאן ספין ומאן רקיע לחלוק עליו, ולא בכל דבר שנמצא בספר קדום היפך מנהג הוא סיבה לבטל מנהג דבסתמא יש לתלות שידעו מדבריו ולא נסוגו אחור, וכן נוהגים גם כן בבתי הכנסת של חכם בן ציון וחכם מנצור בן שמעון, למרות שסייעתא זו היא כיהודה ועוד לקרא.

 

[אור יעקב]

חשבתי אולי לבאר שבדורות עברו לא נהגו לצאת עם ס"ת פתוח, כי היו נוהגים להחזיק את ספר התורה ביד ימין בלבד!
כמבואר במסכת סופרים (פ"ג ה"י) וברמ"א סי' קלד בשם מהרי"ל.
וא"כ אין מציאות להחזיק ס"ת פתוח עם יד אחת...

ורק בזמנינו שבלאו הכי מוציאים ס"ת בשתי הידיים למה שלא יוציאו אותו פתוח...

 

[בדרך התורה]

חשבתי אולי לבאר שבדורות עברו לא נהגו לצאת עם ס"ת פתוח, כי היו נוהגים להחזיק את ספר התורה ביד ימין בלבד!
כמבואר במסכת סופרים (פ"ג ה"י) וברמ"א סי' קלד בשם מהרי"ל.
וא"כ אין מציאות להחזיק ס"ת פתוח עם יד אחת...

ורק בזמנינו שבלאו הכי מוציאים ס"ת בשתי הידיים למה שלא יוציאו אותו פתוח...

אתה איש פלא ונשמתך פלא גדול, חידוש כמוך לא היה מעולם...