הולכת ספר תורה פתוח או סגור | דיון

[משיב כהלכה]

ועדיין איננו מנהג "משובש"

אם מקור המנהג הוא בבית כנסת צר וארוך, בוודאי שהוא מנהג משובש כאשר הוא מועתק לבתי כנסת אחרים ללא טעם וריח.

ובדיעבד אפשר לתת לכל דבר טעם ע"פ סוד, התורה רחבה מיני ים. וזה יעשה רושם גדול על השומעים.

 

[נוריאל עזרא]

אם מקור המנהג הוא בבית כנסת צר וארוך, בוודאי שהוא מנהג משובש כאשר הוא מועתק לבתי כנסת אחרים ללא טעם וריח.

ובדיעבד אפשר לתת לכל דבר טעם ע"פ סוד, התורה רחבה מיני ים. וזה יעשה רושם גדול על השומעים.

עדיין יש מקום למנהג כדלעיל מהיוצא מדברי הבן איש חי. וגם אם נניח שהמנהג היה בגלל מקום צר וארוך ויש שהמשיכו לנהוג כן למה להפסיק אותם אם יש הסבר ע"פ הסוד בפרט שהוא לא דבר של איסור והיתר.
גם להתנועע בתפילה שיש מסבירים מכל מיני טעמים לדעת הכוזרי החל דווקא בגלל שהיה רק ספר אחד וכולם התרגלו להתנועע קדימה ואחורה כדי לראות מה כתוב בספר.

 

[כהנא דמסייע]

אני מסכים באופן כללי עם הנאמר כאן:

עוד בענין המנהגים,
את חטאי אזכיר אין מנהג אבותי להזכיר פיוטים תוך התפילה בין ברוך שאמר ליוצר וכו', כמנהג מרוקו.
ולפני שתים עשרה שנה הייתי רב ביכ''נ ליוצאי מרוקו, וכמו שהכניסו לי לראש, שזה ממש עוון, ובורות וכו'. ביטלתי מנהגם. והם צדיקים וקבלו.
יום למחרת אמרתי אלמד סוגיא זו.
ופתאום הבנתי שהראשונים תקנו זאת דווקא שם. והרדב''ז ועוד גדולי עולם כתבו לחזק המנהג. וגם השו''ע דיבר בתוך ברכות ק''ש.
ובקשתי מהם סליחה יום למחרת על ביטול המנהג. וחזרו למנהגם.
מצרך בזה חלק מדברי הרב משאש

 

[כהנא דמסייע]

 

[כהנא דמסייע]

בפרט שהוא לא דבר של איסור והיתר.

זה לא בדיוק מדוייק. שאין בזה שום איסור והיתר.
יש דין שכשלא קוראים אין כבוד ס''ת שיהא מגולה, וגוללין או לכה''פ מכסים כמבואר סימן קלט,ה.
וראה כאן בכה''ח טעם הדברים בשם הלבוש

וכבר העיר בזה הגאון הנאמ''ן באור תורה שהמנהג של צפו''א ובגדד יותר נכון ע''פ הלכה מטעם זה.

 

[משיב כהלכה]

ובקשתי מהם סליחה יום למחרת על ביטול המנהג. וחזרו למנהגם

זוהי המשמעות האמיתית של הסיסמה "להחזיר עטרה ליושנה".

 

[נוריאל עזרא]

זה לא בדיוק מדוייק. שאין בזה שום איסור והיתר.
יש דין שכשלא קוראים אין כבוד ס''ת שיהא מגולה, וגוללין או לכה''פ מכסים כמבואר סימן קלט,ה.
וראה כאן בכה''ח טעם הדברים בשם הלבוש
הצג קובץ מצורף 3691
וכבר העיר בזה הגאון הנאמ''ן באור תורה שהמנהג של צפו''א ובגדד יותר נכון ע''פ הלכה מטעם זה.

ייש"כ אם כי יש לחלק אבל אינני רואה עניין להתעקש יותר מדי.

 

[כהנא דמסייע]

ייש"כ אם כי יש לחלק אבל אינני רואה עניין להתעקש יותר מדי.

צודק זה דבר עליו נאמר נהרא נהרא וכו' ויש סימוכין לכל צד. (אע''פ שהפשטות כמנהג צפו''א ובבל וכו')
אבל הציבור הספרדי הורגל למלחמה על כל מנהגון כאילו זה איסורי כרת
אז היום יש כאלה בצד השני
שעושים את זה.
הדרך הנכונה, להכנס לפרופורציות.

 

[כהן]

עדיין יש מקום למנהג כדלעיל מהיוצא מדברי הבן איש חי. וגם אם נניח שהמנהג היה בגלל מקום צר וארוך ויש שהמשיכו לנהוג כן למה להפסיק אותם אם יש הסבר ע"פ הסוד בפרט שהוא לא דבר של איסור והיתר.

אדרבה לפי הקבלה יש בזה בעיה, שהרי ידוע שדעת האר"י שיש לכסות את הס"ת בשעה שמברכים ברכה ראשונה ואחרונה. ובשעה"כ דידן לא פירש טעמו, אולם בשעה"כ כת"י של מהרח"ו וכן בסידור חמדת ישראל של מהרש"ו נוסף שם משפט אחד 'שלא יהא הס"ת פתוח לבטלה'. כלומר אפילו בשעה שמברכים על הס"ת ואוחזים בו, כיון שלא קוראים בו - לדעת האר"י יש בו משום פתיחת הספר לבטלה. ולפ"ז כ"ש וק"ו שיש בעיה להוליך את הס"ת כשהוא פתוח לבטלה.
ובשלמא במקום שלא רואים בהגבהה עצמה, כי המקום ארוך וצר - אין זה לבטלה, שהרי זוהי ההגבהה שלהם, שצריכים לראות מקום הכתב, אולם במקום שרואים בהגבהה - אין טעם לפתוח גם בהולכה, והפתיחה היא לבטלה.

האחרונים לא ראו את זה כיון שלא היה לפניהם בשעה"כ, אולם בהגלות נגלות כל הנ"ל - נמצא שאפשר לומר 'שע"פ הקבלה' צריך להוליך את הספר סגור.

 

[כהנא דמסייע]

ולם בשעה"כ כת"י של מהרח"ו וכן בסידור חמדת ישראל של מהרש"ו נוסף שם משפט אחד 'שלא יהא הס"ת פתוח לבטלה'.

מלבד זאת ברור הדבר כי מנהג האר''י היה לסגור הס''ת ולפתחו רק בבימה
ראה כאן

 

[נוריאל עזרא]

אדרבה לפי הקבלה יש בזה בעיה, שהרי ידוע שדעת האר"י שיש לכסות את הס"ת בשעה שמברכים ברכה ראשונה ואחרונה. ובשעה"כ דידן לא פירש טעמו, אולם בשעה"כ כת"י של מהרח"ו וכן בסידור חמדת ישראל של מהרש"ו נוסף שם משפט אחד 'שלא יהא הס"ת פתוח לבטלה'. כלומר אפילו בשעה שמברכים על הס"ת ואוחזים בו, כיון שלא קוראים בו - לדעת האר"י יש בו משום פתיחת הספר לבטלה. ולפ"ז כ"ש וק"ו שיש בעיה להוליך את הס"ת כשהוא פתוח לבטלה.
ובשלמא במקום שלא רואים בהגבהה עצמה, כי המקום ארוך וצר - אין זה לבטלה, שהרי זוהי ההגבהה שלהם, שצריכים לראות מקום הכתב, אולם במקום שרואים בהגבהה - אין טעם לפתוח גם בהולכה, והפתיחה היא לבטלה.

האחרונים לא ראו את זה כיון שלא היה לפניהם בשעה"כ, אולם בהגלות נגלות כל הנ"ל - נמצא שאפשר לומר 'שע"פ הקבלה' צריך להוליך את הספר סגור.

לפי המבואר בבן איש חי דלעיל יש בזה לכאורה עניין בכל אופן כוונתי בעיקר במישור העקרוני שאם יש מנהג שיתכן שנוסד ע"פ איזה אילוץ בעבר וכיום יש שנוהגי בו ואין בו איסור אין רע בליישבו ע"פ הסוד. בפרט שכאן לא ברירא שיש איסור ואולי להיפך אבל שוב אינני רואה עניין להתעקש על זה.

 

[כהנא דמסייע]

אבל הציבור הספרדי הורגל למלחמה על כל מנהגון כאילו זה איסורי כרת

ולדעתי זה עיקר הבעיה היום בשיח בציבוריות שלנו כספרדים
כל אחד מרגיש שהוא צריך
להגן
על מסורת אבותיו
על הזהות שלו
על הקיום הבסיסי
של מורשת הוריו
וזה גורם לשיח לא בריא
טעון וכעוס.

צריך לזכור "נהרא נהרא ופשטיה".
ודווקא קבלת האחר יוצרת אחדות.
וכבר כתב הגר''א בקשי דורון מאמר על זה
אחדות היא לא אחידות!
המגוון של המנהגים היה תמיד י''ב שבטים, רק לא ביסודי הדת ובעיקרי התורה ואכמ''ל.

 

[משיב כהלכה]

מלחמת חורמה לביטול מנהגים, זה לא "להגן".

לקחת מנהג חדש ושולי שקיים בירושלים (הנחת תפילין בשחרית ת"ב, הולכת ס"ת פתוח) ולכפות אותו בכל ערי הארץ, זה לא "להגן".

זה ניסיון לייצר מזרח תיכון חדש שבו יש רק פוסק אחד ויחיד, תוך שימוש בסיסמאות כמו "הלכה כמרן מול אלף פוסקים" ובפועל לא מדובר במרן השו"ע אלא במרן הגר"ע יוסף או בנו הרב יצחק, "החזרת עטרה ליושנה" כאשר בפועל בועטים בעטרה הישנה.

 

[עת שערי רצון]

מלחמת חורמה לביטול מנהגים, זה לא "להגן".

לקחת מנהג חדש ושולי שקיים בירושלים (הנחת תפילין בשחרית ת"ב, הולכת ס"ת פתוח) ולכפות אותו בכל ערי הארץ, זה לא "להגן".

זה ניסיון לייצר מזרח תיכון חדש שבו יש רק פוסק אחד ויחיד, תוך שימוש בסיסמאות כמו "הלכה כמרן מול אלף פוסקים" ובפועל לא מדובר במרן השו"ע אלא במרן הגר"ע יוסף או בנו הרב יצחק, "החזרת עטרה ליושנה" כאשר בפועל בועטים בעטרה הישנה.

דבריך נכונים ואמיתיים
רק להזכיר שמנהג הנחת תפילין בשחרית ט' באב לא קשור כ"כ לרב עובדיה, מנהג שהיה נפוץ גם הרבה לפניו, מזמן החיד"א, והוא ע"פ הרש"ש, וע"פ הסוד אין מקום לחילוק בין ירושלים לשאר הארץ והעולם

 

[כותל המזרחי]

מלחמת חורמה לביטול מנהגים, זה לא "להגן".

לקחת מנהג חדש ושולי שקיים בירושלים (הנחת תפילין בשחרית ת"ב, הולכת ס"ת פתוח) ולכפות אותו בכל ערי הארץ, זה לא "להגן".

זה ניסיון לייצר מזרח תיכון חדש שבו יש רק פוסק אחד ויחיד, תוך שימוש בסיסמאות כמו "הלכה כמרן מול אלף פוסקים" ובפועל לא מדובר במרן השו"ע אלא במרן הגר"ע יוסף או בנו הרב יצחק, "החזרת עטרה ליושנה" כאשר בפועל בועטים בעטרה הישנה.

השינוי יבוא לא בהתקפות נגד.
אלא בהזרחת השמש של ההלכה והתורה.
אם אתה רואה משהו שאתה לא מסכים. אם תנקוט באותם מילים שהוא נוקט אתה לא שונה בכלום ממנו.
אם אתה מביא את דבר ה' ואת ההלכה כפי שאתה למדת. יש אפשרות יותר להבין אותך ולבחון.

 

[רק תורה]

רק להזכיר שמנהג הנחת תפילין בשחרית ט' באב לא קשור כ"כ לרב עובדיה, מנהג שהיה נפוץ גם הרבה לפניו, מזמן החיד"א, והוא ע"פ הרש"ש, וע'פ הסוד אין מקום לחילוק בין ירושלים לשאר הארץ והעולם

לא בדיוק "היה נפוץ", אלא כך היה מנהג "בית אל" בלבד, כמ"ש רבי דוד עמאר בתפלה לדוד (בזמנו של החיד"א). והכף החיים כותב שבזמנו יש איזה בתי כנסת שעושים כן, אבל במנהגי וספרי ירושלים אין זכר לזה.

מרן הגר"ע ומרן הגר"י המליצו למי שנוהג כן שיסע למרוקו - אתריה דמרן... רבי יוסף קארו זי"ע (משום שהיו כפופים אליו...).

 

[כותל המזרחי]

לא בדיוק "היה נפוץ", אלא כך היה מנהג "בית אל" בלבד, כמ"ש רבי דוד עמאר בתפלה לדוד (בזמנו של החיד"א). והכף החיים כותב שבזמנו יש איזה בתי כנסת שעושים כן, אבל במנהגי וספרי ירושלים אין זכר לזה.

מרן הגר"ע ומרן הגר"י המליצו למי שנוהג כן שיסע למרוקו - אתריה דמרן... רבי יוסף קארו זי"ע (משום שהיו כפופים אליו...).

הם אמצו את המנהג הזה וכך הם פוסקים לכל שומעי לקחם וזה זכותם המלאה להגיד לכולם.

כבר כתבתי בזה עם הרב @עת שערי רצון ונמצא בספר שהוא הביא את ההשתלשלות המדוייקת של הרבנים שכתבו את זה פוק דוק ותשכח.

 

[כהן]

לפי המבואר בבן איש חי דלעיל יש בזה לכאורה עניין בכל אופן כוונתי בעיקר במישור העקרוני שאם יש מנהג שיתכן שנוסד ע"פ איזה אילוץ בעבר וכיום יש שנוהגי בו ואין בו איסור אין רע בליישבו ע"פ הסוד. בפרט שכאן לא ברירא שיש איסור ואולי להיפך אבל שוב אינני רואה עניין להתעקש על זה.

כתבתי בטוב טעם ודעת את האיסור שיש בזה גם לפי האר"י ואתה חוזר על זה שאין איסור.

 

[כותל המזרחי]

אינני רואה עניין להתעקש על זה

ממך יראו וכן יעשו.

 

[כותל המזרחי]